דווח היום כי מערכת "טל שמיים", שהיא בלון תצפית המצויד במכ"מ של אלתא, הוצבה היום באתר ייעודי בצפון לאחר שהושלם פיתוחה.
המערכת פותחה בשיתוף פעולה עם האמריקאים, תחת מנהלת חומה.
https://m.ynet.co.il/articles/hkkwo2ywy

מערכות מבוססות בלון נחשבות ליקרות, אך התועלת שלהן משמעותית. בלון כזה מאפשר תצפית רציפה על אזור, וקריטי בעיקר למשימת הגנ"א מפני איומים צמודי קרקע כגון טילי שיוט.
עקב עקמומיות כדור הארץ, מערכות מכ"מ קרקעיות מתקשות לגלות טילי שיוט.



ראוי לחזור שוב ולציין כי ההצבה כרגע היא בצפון הארץ!
משמע, מערכת נוספת (לכל הפחות) כנראה תיוצר כדי לכסות את דרום הארץ, אשר נכון לעתה מאוים ע"י טילי שיוט וכטב"מים איראניים המוצבים בתימן.
דווח כבר בעבר כי מערכות הגנ"א נפרסו לדרום מסיבה זו בדיוק, בזמני מתיחות.

יותר מ 31 שנה שיש בלון התראה באיזור הכור בדימונה - פורסם,דווח וגם אפשר לראות אותו ברכב בכבישי הדרום וגם ב Google earth ובטח שב mapbox

מה יש על הבלון הדרומי ? זו כבר שאלה אחרת - אבל היו לא מעט כתבות בנושא בעתונות הישראלית ושם צויין כי יש עליו מכ"מ שיכול לאתר מטוסים מנמיכי טוס וטילי שיוט

ראיתי אותו כמה פעמים, אבל תמיד חשבתי משום מה שהוא שייך לאמריקאים. איך הוא נקרא?

לא משנה, מי שרוצה לקרוא שיחפש טיפוס מרחף.

[מערך בקרה - אמצעים טכנולוגיים

בנוסף למכ"מים הקרקעיים פועלת במערך הבקרה יחידת בלוני תצפית הנושאים מכ"ם. יחידת בלוני התצפית של חיל האוויר הוקמה בספטמבר 1990 והבלון הראשון נכנס לשירות במרץ 1991. המכ"ם בבלון צופה כלפי מטה ומשלים את התמונה האווירית על ידי גילוי כלי טיס בגובה נמוך. המכ"ם הנישא כיום על הבלונים מבוסס על מכ"ם "אורן ירוק" של מערכת ה"חץ 2" שפותח על ידי חברת "אלתא", והוא נחשב לאחד המתקדמים בעולם בתחומו.

גודלו של בלון התצפית הוא 71 מטר והוא עשוי מסיבי דקרון־פוליאסטר בעלי ציפוי מיוחד. הוא עמיד למים, זליגות גז וקרינה אולטרה־סגולה. הבלון קשור כל הזמן לכבל המחובר למערכת עגינה מיוחדת, או למערכת העגינה ישירות. מלבד החזקת הבלון, מספק הכבל את החשמל ואת התקשורת לבלון באמצעות סיבים אופטיים והוא מוחלף פעם בשלוש שנים. לכבל יש סיכוך, כך שגם אם ברק יפגע בכבל, הבלון לא ייפגע.


גליון 228 01/05/16
https://www.iaf.org.il/8813-46517-he/IAF.aspx

היחידה נקראת "גף כמוס"
https://www.iaf.org.il/4338-28349-HE/IAF.aspx

ציטוט:

משמע, מערכת נוספת (לכל הפחות) כנראה תיוצר כדי לכסות את דרום הארץ, אשר נכון לעתה מאוים ע"י טילי שיוט וכטב"מים איראניים המוצבים בתימן.

אם בעיקר בזכות הגובה בו משייט הבלון יש לו טווח גילוי גדול, למה מוצב בצפון ובעתיד מערכת נוספת בדרום - מערכת אחת במרכז לא תספיק?

אני מבין מעט מאוד בענייני בלונים וזיהוי מטוסי אוייב, אבל אגייס את משפט פיתגורס שאני זוכר מהתיכון:
AB הוא המרחק מהבלון A למטוס האוייב B.
X רדיוס כדור הארץ הוא 6371 ק"מ.
Y גובה הבלון נניח שהוא 1 ק"מ (אין לי מושג אם זה ריאלי)
Z גובה המטוס נניח שהוא מאה מטר (0.1 ק"מ).
במקרה זה הבלון יוכל לזהות אותו במרחק של 149 ק"מ לכל היותר (לפי הנוסחה עם השורשים שבקובץ).

אני מניח שהבעייה אינה עם מטוסי נוסעים בגובה 10 ק"מ אלא עם טילי שיוט ומטוסי אוייב בגובה נמוך מ-100 מ', וככל שהם ינמיכו - כך טווח הגילוי ירד מ-149 ק"מ.
עד כמה ניתן להעלות את הבלון? 1 ק"מ זה הרבה או מעט? כדי לכסות את כל שטח המדינה ועוד 100 ק"מ מעבר לגבול נצטרך להעלות אותו במרכז הארץ לגובה של 10 ק"מ וזה כבר נראה בלתי אפשרי גם להדיוטות כמוני.

ע"פ TCOM שהם יצרני הבלון- גובה נומינלי של 3000 מטר

אם נחשוב לרגע על עקמומיות כדור הארץ, הרי שמכ"מ מרוחק מאוד מהמטרה, אך עם טווח גילוי "גדול" (מילה מאוד לא מדויקת, אגב) לא יעזור לך בכלום בגילוי מטוסים מנמיכי טוס מעבר לשטח המת עקב עקמומיות כדו"א.
שיקול שני- חשוב להיות קרוב לגבול- בקו ראיה מהוואדיות והעמקים שבהם מטוס חודר מנמיך טוס יכול להתחבא. כלומר צריך נקודת תצפית גבוהה שתנטרל את ההסתרה של הרים וכו' וגם של עקמומיות כדו"א.

בנוסף למגבלות של קו ראייה למכ"ם יש מגבלה של טווח עקב עוצמה נמוכה של אות שחוזר מהמטרה.
נניח לצורך העניין שהמכ"ם משדר בהספק של 100MW (סתם מספר עגול) ולצורך הפשטות של החישוב נגיד שהקרינה מתפשטת במרחב בצורת כדור (במציאות זה יהיה חלק מכדור).
שטח הפנים של כדור הוא ארבעה פעמים הרדיוס בריבוע כפול פאי.

כאשר קרינת המכ"ם מתפשטת במרחב היא מתחלקת על פני יותר שטח שגדל על פי ריבוע הטווח (נקרא שטף). למשל במספרים שנתתי במרחק של 1 ק"מ מהמכ"ם שטף הקרינה יהיה בערך 8W למטר בריבוע, כלומר אם הקרינה תפגע במטרה ששטח הפנים שלה 1 מ"ר היא תחזיר קרינה בהספק של 8W (בהנחה שההחזרה מושלמת). אבל במרחק של מאה קילומטר השטף יקטן פי עשרת אלפים (כי הטווח גדל פי מאה) ונקבל שטף של 0.0008W.
בטווח מסויים הקרינה שתוחזר מהמטרה תהיה חלשה מדי ומתחת לסף גילוי של המטרה. הדבר עוד יותר בעייתי כאשר עוסקים בטילים ומל"טים קטנים יחסית (לעומת מטוסים) שלפעמים עשויים מחלקים לא מתכתיים שההחזרה מהם לא מושלמת.

די בטוח שחישוב הניחות ביחס למרחק שלך לא נכון, הוא אמור להגיע ל-136dB, ולא 40dB (שווה ערך ל10000). כלומר סטית בכ-9 סדרי גודל (פי מיליארד).

בכל זאת, הספק של 0.0008W זה הספק עצום. במספרי RF יוצא 1dBm-.
סף מדידה אבסולוטי של ספקטרום מדגם UXA הוא 173dBm- בתור רפרנס. ניקח דגרדציה של 2dB במקלט, עוד נגיד 10dB על רעש ספקטרלי נוסף, ואתה בסף קליטה של 161dBm-. יש מקלטים אזרחיים שמגיעים לספי קליטה כאלה. לא מהיקרים.

ההבדל, או הטווח הדינאמי של האות, הוא 160dB אחרי שהוא כבר נקלט. לצורך ההבנה 160dB זה 16^10.

אגב אני יודע שרצית מספר עגול, אבל 100MW זה ממש פנטזיה. בתור רפרנס, המשדר הכי חזק שאי פעם יצא לי לשמוע עליו לא הגיע אפילו ל-1MW. מכ"מים לרוב לא חורגים מהמספר הזה.

במכמי הפולס שהכרתי הטווח המירבי התאורטי נקבע בעיקר ע"י ה-PRF הזמן העובר בין פולס שידור לפולס הבא שבמהלכו ניתן לקלוט ולעבד החזרים מפולס השידור האחרון.
מניח שבמכ"מים החדשים יש טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות להתגבר על מגבלה זו.
מה שחשוב זה היכולת של המקלטים ומעבדי האותות להבחין בין החזרים ממטרות לבין רעש הרקע ולהבדיל בין החזרי קרקע להחזרים ממטרות אמיתיות, מניח שגם אלו תחומים שהשתפרו בהרבה מאז תוכננו ונבנו המכ"מים שהכרתי (שנות ה-60-70 של המאה שעברה )

מעבר לזה, מכ"מ על בלון נותן תחליף זול וזמין למכ"מ מוטס, מספר מערכות ייתנו כיסוי גדול יותר ויתירות באיזורים שיש בהם חפיפה בין הכיסוי של המערכות השונות.

בתקווה שהמערכות אכן מוגנות היטב ולא יושמדו בירייה הראשונה כמו שהמצרים ניסו לעשות במלחמת יום כיפור

עם פילטרים דיגיטליים זה מאוד קל לסנן כל מיני דברים לא רצויים, כולל קרקע. במיוחד עכשיו כשיש כאלה שמממשים אותם עם בינה מלאכותית.
המנטרה היא שאם אתה יכול להבחין במשהו בתמונת מכמ ממוחשבת, עם העיניים, אתה יכול לטפל בזה עם תוכנה.
לפי מה שראיתי היום כיוון הפיתוח חזר לתחום החומרה כדי לפרוץ עוד מגבלות פיזיקליות. כנראה לא נשאר הרבה מה להמציא תוכנתית...

קטונתי מקטון מלהשתתף בדיון המתקדם הזה, אבל בכ"ז בתור בוגר קורס מכ"מ מתקדם בחברת נורדן ("מצפה רם"), אנסה לתרום את שני הסנט שלי:
במכ"מ מודרני ה PRF גבוה באופן שהשידור אכן "דורס" חלק מההדים החוזרים, כך שמאבדים חלק מההדים הנקלטים אבל התוצאות של התנהגות זו הן:
1. אין מגבלת טווח כפי שציינת כי עדיין מבחינה סטטיסטית המחשב של המכ"מ יודע לקחת את ההדים וליחס אותם למספר פולסי שידור אפשריים, כך שיש לכאורה אי-וודאות לגבי איזה החזר נבע מאיזה פולס שידור.
2. תדירות השידור במכ"מ מודרני היא מאופננת, כך שיהיה פיזור סטטיסטי של זמני שידור וקליטה, כך שהמחשב מסוגל לעבד מספר החזרים ולהסיק בוודאות גבוהה איזה פולס שידור שייך לאיזה אות נקלט ומכאן מה הטווח הנכון אל המטרה מבין כל האפשרויות הבאות בחשבון.

אגב קוראים לזה "עקרון אי הוודאות במכ"מ מודרני"- תיאורטית לעולם לא תדע האם מצאת את כל המטרות. מעשית הסיכוי הסטטיסטי שמטרה תצליח להתחמק מקליטה הוא זניח. כלומר אם המכ"מ, התוכנה וכו' תוכננו ונכתבו כמו שצריך.

צריך לזכור שכשאתה משדר למרחק מסויים אז גם ההחזר מהמטרה "משודר" לאותו מרחק. לכן, אם הגדלת המרחק פי עשרה מקטינה את עוצמת האות שפוגע במטרה פי מאה, אז את עוצמת האות המוחזר היא כבר תקטין פי מאה כפול מאה - עשרת אלפים. הגדלת המרחק פי מאה תקטין את עוצמת האות המוחזר פי מאה מיליון (2^10000).

מאה מגוואט זה הספק בסדר גודל של מתקן התפלת מים בינוני, ברור מאליו שזה לא יכול להיות הספק של מכ"ם ובוודאי לא כזה שנישא על בלון. צריך לזכור שהבלון חייב לשאת את המכ"ם כולל כל המעטפת שלו (כולל, למשל, הקירור שהוא צריך כשהוא מפיק הספקי שידור גבוהים) וגם את המשקל של הכבל באורך שלושה קילומטר שמעלה אליו את החשמל. הוא צריך, מן הסתם, גם להפנות חלק מההספק למערכת שמנסה להשאיר אותו במקום אחד גם בתנאי רוח (דמיינו כמה כח הרוח מפעילה בגובה 3 ק"מ על בלון באורך 70 מטר). כמובן, ככל שתרצה להעלות אליו יותר הספק תצטרך כבל עבה וכבד יותר וכך תגביל את המטען השימושי על הבלון. בקיצור, לא כדאי לבנות על שידור בהספקי ענק.

מציע לכל המעוניינים פשוט לחפש free space loss באינטרנט ולקבל נוסחה המחשבת בצורה יפה עם התייחסות לתדר, את ניחות האות באוויר פר מרחק באוויר.

במרכז ארץ יש 3 מכ"מ של אורן ירוק / אדיר: פלמחים, עין שמר, כנף 2, אין צורך בעוד איד
המכ"מ בצפון מכסה את האיום מצפון, פורסם פה בעבר אזור פריסה ליד בית שאן של מכ"מ אורן ירוק מתרגיל שנעשה עם האמריקאים
אפשר לראות את המחנה, הבלון ואפילו את הצל שלו:


בנוגע לבלון החדש, אני לא אתייחס למקום שלו, למרות שזה בדיחה, יש תמונות של אזרחים שצילמו אותו, רואים בצילומי לווין את הבסיס מהחלל (המנחת ענק) ושהוא יתעופף כל אחד באזור הצפון יוכל לראות אותו באוויר

יש באזור הצפון אאל"ט מקום שאפשר לטוס בו עם בלון פורח. אישית לא ניסיתי, אבל אני מאמין שיהיו אנשים שינסו עם בלונים להתקרב לבלון טל שמיים הצפוני.
בלי יחידת בלונים תחת המשטרה לא נוכל להגיב בהתאם בעת הצורך.

אפילו לא צריך להשקיע מאמץ ... עוד ילדה מאושרת באזרחות...

חיה ותן לחיות

אפשר לחשוב מה כבר רואים בתמונה הזו
בלון אוויר שנמצא באותו מקום כבר 40 שנה?
ילדונת עם מספריים וכרטיס חוגר
כביש אספלט ופרוז'טורים?

נו באמת...

יש ביטחון מידע ויש להפוך ביטחון מידע לבדיחה..
האם היה עדיף שהתמונה הזו לא תעלה, כנראה שכן
האם אחרי שהיא עלתה, זה באמת עושה נזק - בסבירות גבוהה מאוד, לא.

בעידן הנוכחי שכל אחד מסתובב עם מכשיר הקלטה אישי צמוד, צריך להבין על מה נכון לריב
ומה פשוט לא רלוונטי.

מע' מבוססות בלון נחשבות יקרות ביחס ל...?

בלונים משמשים כבר עשרות שנים באופן סטטי או נייד והם זולים מלא מעט אלטרנטיבות ביחס לתרחיש בו הם עובדים.

וכמו כן, כאמור, בדרום יש את הבלון בדימונה. שהוא ישראלי לחלוטין.

למה "ישראלי לחלוטין"?
גם הוא TCOM.

נכתב שהייתה המחשבה שהוא שייך לאמריקאים...
כוונתי היא שהוא שייך לנו.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

על פי כל המתואר, נראה שהתכלית העיקרית של הבלון היא זיהוי טילי שיוט. הזיהוי הוא, כמובן, חיוני - אבל מסקרן אותי להבין מה ניתן לעשות כדי לנטרל איום כזה מרגע שזיהית אותו. טילי שיוט הם מורכבים ליירוט הרבה יותר מאשר טילים בליסטיים, משום שהמסלול של טיל בליסטי ידוע פחות או יותר מרגע השיגור שלו ואילו טיל שיוט נע במסלול לא ידוע מראש (לצופה חיצוני) ואף יכול להשלט מרחוק וגם לבצע פעולות תימרון וחמיקה.

לכאורה, האמצעי היעיל ביותר נגד טילים כאלה יכול להיות יירוט ע"י מטוסי חיל האוויר והפלתם. בפועל זה לא פשוט. הזמן להביא מטוס לטווח ירי, לזהות, לנעול, לשגר ולהשמיד עשוי להיות פחות מעשר דקות. הזיהוי והנעילה לא בהכרח קלים על רקע קרקע קרובה ובהתחשב בכך שהטיל הוא מטרה קטנה יחסית עם חתך מכ"מי מצומצם. בקיצור, כדי להתמודד עם זה בצורה יעילה צריך את כל התהליך של בניית יכולת - קביעת תו"ל מול האיום, בחירת חימוש מתאים, אימונים מול דימוי של טיל תוקף, מעטפת תומכת כמו, למשל, בניה ותחזוקה מתמדת של התמונה המודיעינית עבור האיום הזה. כמובן, אף אחד לא יספר לי באיזה שלב אנחנו בבניית המענה לאיום הזה, אבל זה בהחלט מסקרן.

לצה"ל יש יכולות יירוט רבות, ביניהם כיפת ברזל, כיפה ימית, ברק (גם ימי), קלע דוד, וחימוש מוטס (כלומר טילי א"א). האמריקאים אפילו הדגימו לא מזמן יירוט בעזרת רקטות APKWS מונחות שנורו מ-F-16. כמובן שטילי א"א גם מסוגלים לבצע יירוט, בייחוד כאלה עם רב"ת אופטי.
כלומר לצה"ל יש תמהיל של אמצעים קינטיים באוויר, בים, וביבשה, לטווחים קצרים עד ארוכים.
האתגר הוא לא היירוט עצמו אלא התראה מוקדמת. כאן בדיוק מגיע לידי ביטוי הבלון.

אני לא משוכנע שכל, או אפילו חלק גדול, מהמערכות האלה מתאימות למתווה של האיום הזה. כאן אנחנו מדברים על יירוט בגובה נמוך מאד של מטרה מתמרנת (בפוטנציה לפחות), בתוואי שטח משתנה, במהירות שעשויה להיות על-קולית (לצורך הענין נניח כרגע שטילים היפרסוניים יישארו רק בידי מעצמות בטווח הנראה לעין). חלק מהמערכות שאתה מדבר עליהן מיועד להגנה על מטרת נקודה כמו ספינה, חלק מיועד ליירוט בגבהים הרבה יותר גדולים. חלק מהאתגר כאן הוא שגם כשאתה מזהה את הטיל נע לכיוון המדינה אתה לא יודע לאן הוא יפנה ומה המטרה שלו; זאת אומרת שאם אתה רוצה להשמיד אותו באמצעות מערכת שטווח הכיסוי שלה לא מכסה שטח נרחב תצטרך הרבה מערכות כאלה בכוננות מתמדת. קלע דוד עשוי לספק מענה. מצד שני - לאויב מדינתי עשויה להיות היכולת להרוות את קצב ההתמודדות ו/או מאגר הטילים שלו באמצעות מטחים (שחלקם יכול להיות טילי דמה). לדעתי, אם האיום הזה נתפש כמשמעותי לא יהיה מנוס מכך שההגנה תתבצע גם באמצעות מטוסי חיל האוויר (על כל הכרוך בכך מבחינת תו"ל, חימוש, אימונים וכו').

בתמונות והוידאו שפורסמו, הבלון נראה לפני התקנת האנטנה או האמצעים האחרים שיותקנו עליו. כך נראית האנטנה של בלון דומה (צילומי יצרן בלמ"ס):

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כמובן. יהיה ראדום מאוד בולט אם נניח שיהיה דמיון עם הבלון בדימונה. נראה שהם לבינתיים תפרו את נקודות החיבור ביחד.

יש לא מעט תמונות שלהן באינטרנט

בווידאו שסמתי למעלה (03.11.21) יש כיתוב "117M.001" (שניה 32 והלה).

ז.א. זהו בלון הראשון מסוג חדש, באורך 117 מטר, שעדיין אין לא תאור באתר יצרן:
https://tcomlp.com/aerostat-platforms/


https://www.janes.com/defence-news/...-aerostat-radar

A video released by the MoD showed a tethered aerostat that was marked as TCOM 117 m but not fitted with a payload. The largest aerostat TCOM advertises is 74 m, which can carry 3,175 kg and has an operational altitude of 10,000 ft.

https://www.iaf.org.il/9460-53843-he/IAF.aspx

חדש:


ישן:

המנחת שלו כל כך גדול שרואים אותו בקלות בצילומי לווין מהשנים האחרונות

לפי מקורות זרים הבלון גדול יותר משמעותית מהבלון הדרומי

תכלס לא צריך לוויין...
רואים אותו ברדיוס של איזה 40 ק"מ....

פתיחת יחידת "טל שמיים" ומסירת מערכת הגילוי וההתרעה האווירית לידי חיל האוויר

דובר צה"ל ומשרד הביטחון: טקס מסירת מערכת ההתרעה האווירית "טל שמיים" ממנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון לחיל האוויר התקיים אתמול (ג').

מערכת "טל שמיים" הינה מערכת אווירית, מהגדולות מסוגה בעולם, שתשמש לצרכי גילוי והתרעה של איומים אוויריים מתקדמים ותהווה אמצעי נוסף בהגנת שמי המדינה על ידי השלמת תמונת הבקרה האווירית, בשילוב עם המערכים השונים בחיל האוויר. בלון הגילוי ישייט בגובה רב ויאפשר יכולות מכ"ם וגילוי לטווחים גדולים, מכיוונים שונים וכנגד איומים מתקדמים. המערכת פותחה במסגרת תכנית משותפת של מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA). את הפלטפורמה האווירית ייצרה חברת TCOM האמריקנית ואת מערכת המכ"ם המתקדמת פיתחה התעשייה האווירית באמצעות חטיבת 'אלתא'.

יחידת "טל שמים" אמונה על השלמת התמונה המבצעית לחיל האוויר למול איומים מתקדמים בגבול הצפוני של מדינת ישראל ומהווה השלמה לבלון המוצב בדרום המדינה.

היחידה, מהווה מרכיב משמעותי בחיזוק ההגנה על גבולות המדינה, ותאפשר לחיל האוויר להמשיך ולבצע את משימתו הראשונה - הגנה על שמי המדינה.

הטקס, שציין גם את פתיחת היחידה הצבאית, התקיים במעמד מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, ראש הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), אדמירל ג׳ון היל, ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל ומפקד מערך הבקרה ופיקוח הטיסה, אל"ם א׳.

מדברי מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין: "חיל האוויר ניצב בפני אתגרים משמעותיים בגזרה הצפונית של מדינת ישראל, כשעלינו להיות מוכנים למגוון תרחישים. יחידת ׳טל שמיים׳ מהווה קפיצת מדרגה בהתעצמות מערך הבקרה האווירית, ותאפשר יצירת תמונת שמיים מדויקת יותר, תהפוך את חיל האוויר למוכן יותר ותסייע בהמשך ביצוע משימת חיל האוויר - שמירה על בטחון שמי מדינת ישראל".

מדברי ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: " שיתוף הפעולה הטכנולוגי המובל על ידי מפא"ת, הסוכנות האמריקנית להגנה בפני טילים והתעשיות, מוביל לפריצות דרך טכנולוגיות הבאות לידי ביטוי ביכולות מבצעיות משמעותיות גם במערכת "טל שמיים" שהפכה חזון טכנולוגי למערכת מבצעית משמעותית".

מדברי ראש מנהלת 'חומה' במפא"ת, משה פתאל: "מערכת 'טל שמיים' הינה משימה מאתגרת שהצבנו לעצמנו לפני כעשור ונמסרת היום לחיל האוויר לקראת הפיכתה למערכת התרעה מבצעית, משנה מציאות. בלון הגילוי האווירי ישייט בגובה רב, יצפה לטווחים רחוקים ויאפשר יכולת גילוי מקסימלית של איומים מתקדמים מכיוונים שונים".

מדברי ראש הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA), אדמירל ג'ון היל: "פרויקט זה מהווה דוגמה מצוינת נוספת לשיתוף הפעולה בין הסוכנות להגנה מטילים (MDA) למנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשיות השותפות. פיתוחים טכנולוגיים מסוג זה מניבים תועלת לשתי המדינות. מערכת 'טל שמיים' תשפר את יכולותיה של מדינת ישראל בגילוי איומים מתקדמים ותשמור על היתרון הצבאי האיכותי הישראל".

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

משהו מאוד מוזר במערכת הזו. כל מי שרואה אותה שזה בערך חצי מדינת ישראל רואה שבאופן קבוע הבלון על הקרקע ולא מתרומם לאוויר גם בימים בהם זה מתבקש לאור המציאות הבטחונית.

הבלון לא מיועד לבט"ש אלא לזמן לחימה לכן הוא דורש גם אחזקה מרובה ופיתוח תמידי עד לנקודה הרלוונטית לכן תראה אותו עוד הרבה ע להקרקע

https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/374746/

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לאחר שכשנה וחצי שהמערכת לא פעלה מסיבות שלה, חזרה להיות באוויר.. בזמן הלחימה

https://www.mako.co.il/pzm-soldiers...&pId=1898243326


תיעוד המערכת מהכיוון הלבוני

חיה ותן לחיות

מה הבעיה להוריד את הבלון עם רקטה טיל או כתבמ?

האם כתב"מ מגיע לגבהים כאלה?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כטב"מים מסויימים כן, בוודאי. האם לחיזבאללה יש כאלה? סביר שלא בכמויות גדולות.