בס"ד

ראיתי את זה היום ופשוט הייתי חייב להביא את זה:

הרה"ג דב ליאור
שאלה: האם אני יכולה לצרוב סרט מהאינטרנט? האם יש הבדל אם הסרט עדיין מופיע בקולנוע או כבר עבר לספריות הוידאו?
תשובה: ישנו מושג של אבידה ששטפה נהר. פירוש הדבר הוא שאדם ירד לרחוץ בנהר, הניח את בגדיו מחוץ לנהר, והגלים באו ושטפו את בגדיו. אדם כזה, אפילו אם הוא יצעק כל היום שהוא לא מתייאש מאבידת בגדיו, זה לא יעזור לו ומי שמוצא את בגדיו זכה בהם. אותו הדבר באינטרנט, כיוון שאין ליוצרי הסרט שליטה על-זה, זה אבוד מבחינתם, וזה כבר לא נקרא שיש להם בעלות על-זה. לכן מותר לצרוב כל
דבר.

נלקח מהאתר Yeshiva.org.il

יוגב.


I'm not going to not live because of the fear of what could happen" - Laird Hamilton"

במקרה הזה הוא ממש מיותר, כי האשכול עדיין בדף הראשון.

..

אבל סחטיין על הניסיון

אבל פעם הייתי סדרן בבנייני האומה, והיה טקס של סיום הש"ס. היה אולם מרכזי שבו ישבו כל
הרבנים והיה אולמות נוספים שבו היה מסכים שעליהם היה מוקרן הכנס. אני ועוד כמה שמרנו על
המעברים בין האולמות(כעקרון אסור היה לעבור, רק מי שקנה כרטיס לאולם הגדול היה יכול לעבור).
בא אלי איזה אחד והתחיל לשגע אותי שאני אתן לו לעבור לאולם המרכזי. אמרתי לו שאסור לי לתת
לו ובכלל זאת תהיה עבירה אם אני אתן לו. ואז הוא וחבריו התחילו להרצות לי מה הסיבה שזה לא עבירה.
הם פשוט טענו שעצם זה שאני יעביר אותם לא יגרום נזק כספי למארגנים כי ממילא הם לא התכוונו
לקנות כרטיסים לאולם המרכזי.
במידה וכל זה נכון(והם לא קשקשו) אפשר לומר שאם אתה לא מתכוון לקנות סרט אז אתה יכול להוריד אותו.

סליחה שקפצתי משום מקום

מה גם ש"דינא דמלכותא דינא", וכו' וכו' וכו'.

ושם לא כתוב שמותר, אלא שהדעות חלוקות. הכתבה המלאה (בהשמטת השאלה שהופיעה כאן כבר)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3107518,00.html

הרבנים חלוקים: האם מותר להוריד ולצרוב שירים?

עשה לך רב: התרחבות השימוש באינטרנט גם בקרב האוכלוסיה הדתית והחרדית עוררה, כצפוי, שאלות חדשות בנוגע להורדות שירים וצריבות פיראטיות (האם מותר לצרוב ובאילו מקרים?), אך בעוד התשובות של גולשים חילוניים הן, לרוב חד משמעיות (בטח, תמיד), חלק מהגולשים הדתיים מתחבטים יותר בשאלות
מוסר ופונים בעניין לאתרים המציעים להם לשלוח את הקושיות לרבנים ולקבל תשובות און ליין. התשובות מעניינות לעתים כפי שהן סותרות.
הרב יעקב אריאל, למשל, סבור כי אסור להוריד שירים, תוכנה או סרטים ולצרוב אותם כאשר בעלי הזכויות מתנגדים לכך. אחד הגולשים באתר yeshiva.org.il שואל אותו: "האם מותר לצרוב תוכנה שברור לי שלא הייתי קונה אותה לעולם?", והרב עונה: "בצריבה יש שתי בעיות: א. היא מזיקה. ב. מדובר בגניבה. אמנם, אם לא היית קונה את התוכנה אינך גורם לחברה נזק בצריבה, אולם עדיין נותרה בעיית הגניבה. אתה נוטל דבר בלי רשות בעליו ובנושא זה יש דיון הלכתי רחב".
גולש אחר תוהה : "יש לחברי סרט שמועתק על המחשב. הסרט הגיע אליו בדרך חוקית. האם מותר לצרוב את הסרט מהמחשב לדיסק? מדובר בסרט שכבר אינו מוקרן בקולנוע". הרב עונה: "אם אכן אתה בטוח בוודאות שהסרט אינו מוקרן עוד והוא כשר לצפייה, הוא גם כשר לצריבה". אך במקום אחר הוא מבהיר כי במילים "אינו מוקרן עוד" אין כוונה רק לקולנוע אלא גם לספריות DVD וכל מקום אחר שמפיץ את הסרט. "כל עוד הוא מוקרן במקום כל שהוא אסור לצורבו", קובע הרב.

גוועלד, אסור לצרוב אפילו שירים של גויים!
אסור לצרוב גם שירים וסרטים של גויים, גם אם אין אף סיכוי שהדבר יוודע לעולם, קבע הרב אריאל בתשובה לגולש אחר. "גזל הגוי אסור!", הוא עונה, "אך צריבה אולי דומה יותר להפקעת הלוואתו, ובכל זאת נראה שלפחות יש כאן נזק ואסור להזיק".
אחת הגולשות באתר נקלעה למצוקה לאחר שאיפשרה לחברה לצרוב דיסק. "אני עובדת במקום לא דתי", היא כותבת, "אתמול ניגשה אלי אחת מחברותיי לעבודה, וביקשה ממני לצרוב דיסק שקניתי לאחרונה. אמרתי לה שכן מתוך חוסר נעימות, והרגשתי שאיני יכולה להסביר לה את העניין ההלכתי, אך אני מתייסרת, כי אני חוששת שזהו גזל, ואני עצמי לא צורבת דיסקים, מחשש לגזל.
"אינני יודעת מה לעשות, והפתרון הוא ללכת ולרכוש לה דיסק במתנה, אם עדיין לא הספיקה לקחת לצרוב, או אם הרב יגיד לי שזה לא דבר אסור, שהיא לקחה לצרוב את הדיסק. במידה וזהו גזל, והיא כבר לקחה את הדיסק לצריבה, כיצד אוכל לתקן חטא זה של גזל".
תשובת הרב: "היית צריכה לומר לה גלויות שצריבת דיסק היא מעשה לא חוקי ויש בה גזל. היית מקדשת בכך שם שמים. את יכולה עדיין לעשות זאת ולטכס עימה עצה איך לפצות את החברה שצרבת ממנה. את יכולה גם לשלוח מכתב לחברה הניזוקה ולהציע לה תשלום".

..

בס"ד

עוד מקור בנוגע לזכויות יוצרים:
http://www.yshilo.co.il/artshow.asp?aid=7

סיכום ומסקנות להלכה:

1. עפ"י דברינו שהמעביר על דעת בעל הבית נקרא גזלן, וזכותו של מחבר היצירה לשייר זכויות במוצר, ניתן להסיק שאסור להעתיק ולשכפל קלטות או תוכנות מחשב ללא רשות מחברם.
2. לפי דעתו של בעל ה"שואל ומשיב"- יהיה אסור להעתיק גם אם לא נכתב כך על המוצר.
3. איסור זה הוא גם מטעם "דינא דמלכותא דינא"- שמקבל כאן תוקף הלכתי .
4. יסוד האיסור הוא ממוני, דהיינו, אסור לגרום למחבר הפסד כספי במישרין או בעקיפין.
5. כשמעתיק ללא רשות- עליו לשלם על הפסד ממונו של המחבר מדין "זה נהנה וזה חסר", ויש שכתבו משום יורד לאומנותו של חבירו.
6. כשמעוניין בחלק מקלטת או מתוכנה, נראה לחלק- אם זהו חלק שמהווה יחידה שלמה ועצמאית בתוך כל הקלטת/התוכנה,כגון שיר שלם וכדומה, נאסור עליו להעתיקו.ואם חלק זה אינו יחידה שלמה ועצמאית, כגון קטעים בודדים משיר, ניתן להקל ולהתיר את העתקתם.

יוגב.


I'm not going to not live because of the fear of what could happen" - Laird Hamilton"