ראשי       משחקים       מבזקים       צור קשר     __ ברוכים הבאים לפורום מתגייסים וסדירים__  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מתגייסים וסדירים
שם משתמש
סיסמא
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 18-07-2005, 19:48
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום

הגיוס לחיל התותחנים- נכתב ע"י עידו403:


אז כמו שהבטחתי, הנה המאמר שכתבתי על גיוס תותחנים (5.12) , רציתי להעלות אותו לפני שבוע אבל בגלל כל המעבר למערכת חדשה לא רציתי להסתבך עם זה.

נדלג על כל הקטע של הבקו"ם, קצין המיון, וכל זה ונגיע ללילה הראשון.
יום ראשון בערב- שינה בבקו"ם. ישנים באוהלים, כי למחרת קמים מוקדם מאוד ועולים לאוטובוסים.
אחרי שעולים לאוטובוס מתחילים נסיעה לכיוון דרום- לשיבטה.
בית הספר לתותחנות שדה הידוע גם בשם ביסל"ת נמצא כ-40 דקות נסיעה דרומית מערבית לבאר שבע.
נוסעים על הכביש לכיוון ניצנה וקדש ברנע, עוברים בדרך את צומת משאבי שדה וצומת טללים ואז מגיעים לבסיס, אשר ממוקם ליד חורבות העיר הנבטית שיבטה ומכאן שמו. זהו בסיס ענק שמכשיר את כל הקורסים בחיל התותחנים- מטירונות, דרך קורס מפקדים, וקורס קצינים, ועד הדרכות נהיגה על כלים, קורסים שונים ליחידות מחילות אחרים ועוד...
לחלק בבסיס שבו נמצאים הטירונים קוראים "ענף הכשרת הלוחם" או בקיצור- הכש"ל.

דבר ראשון שעושים אחרי הירידה מהאוטובוס הוא לתת הקשב כמו שצריך בפעם הראשונה, מתרגלים את זה כמה פעמים, בודקים מי נמצא ומי לא ואז הולכים לשיחת פתיחה עם הרס"ר.
לרס"ר קוראים דרור, הוא בחור בן 27-28, אבא שלו גם היה רס"ר ועכשיו הוא מפקד בית התותחן (מוזיאון החיל בזכרון יעקוב).
הרס"ר מסביר בקצרה איך מתנהגים בשבוע הראשון- איך קושרים נעליים, איך מקפלים שרוולים, תספורות, הצדעות, הקשבים, גומיות בנעליים...
לאחר מכן הולכים לאכול צהריים, לא לפני שמתרגלים עוד כמה פעמים איך נותנים הקשב.

השבוע הקרוב (שני עד חמישי אחרי הצהריים) נקרא "טרום טירונות" ובו מתארגן הענף לקראת מחזור הטירונות שנפתח רשמית ביום חמישי אחרי הצהריים.
במהלך השבוע מתקיימים המיונים ליחידות השונות:
מיתר- מבחנים, ראיונות, בדיקות רפואיות וגיבוש בן כמה שעות
מ"ט- מבחנים שכל המתגייסים עוברים
MLRS- מבחנים שכל המתגייסים עוברים
איכון- מבחנים שכל המתגייסים עוברים.

חשוב להדגיש שלתותחנים מגיעים אנשים בעלי פרופיל 72 ומעלה אך למיתר אפשר להתקבל רק עם 82 ומעלה.

יש 3 ארוחות מלאות ביום ועוד 3 ארוחות ביניים (פריסה זה נקרא) שבהן יש לחם, שוקולד ושתייה חמה או קרה תלוי בעונה ופירות.
איך האוכל? לא כמו בבית אבל סביר בהחלט. יש רס"ר מטבח בשם יגאל קזר שהוא שפיץ לא נורמלי- הוא דואג לטירונים כאילו הם הילדים שלו, הוא יהפוך עולמות אם יהיה מחסור במשהו או אחד הטירונים יתלונן על משהו- באמת בן אדם מדהים.

כל ערב יש שעת ט"ש (טרום שינה) או ת"ש (תנאי שירות) או סעפ"ש (שידורים עניינים פה ושם) שזה בעצם הכוונה לאותו דבר- כל חייל הולך להתקלח, כולם יורדים ממדים , אפשר לדבר בפלאפון, אפשר ללכת לשק"ם, אפשר לקרוא עיתונים.
חובה להתקלח כל יום על פי פקודות מטכ"ל.
אחרי שעת הת"ש הולכים לישון. החוק בצה"ל קובע כי במהלך הטירונות חובה לישון 6 שעות, ולילה לפני יציאה הביתה 7 שעות.
במהלך הלילה ישנהגם שמירה על המאהל מפני גנבים, שועלים, מחבלים וסתם אם צריך להקפיץ את כולם. השמירה מתבצעת על מדים מלאים, ואורכה כ 15 דקות-20 דקות, זמן השמירה +10 דקות מתווסף לזמן השינה ככה שיוצא שמקבלים 6 וחצי שעות שינה כ חצי שעה זה שמירה והתארגנות אליה.

השכמה- קמים בבוקר ועומדים במסדר על בגדים אזרחיים, יוצאים לריצת בוקר קצרה וקצת פק"לים כדי להתעורר, ואז עולים על מדים (7דקות), מתגלחים ומצחצחים נעליים ושיניים (13 דקות).
לאחר מכן הולכים לארוחת בוקר ואז המשך מיונים (כמו שכתבתי- המיונים מתפרסים עד יום יום חמישי).
.חוץ מהמיונים עוברים גם שיחות והרצאות עם כל מיני גורמים בבסיס- רופא הטירונים, החובשים, הקב"נית, מש"קית חינוך, מש"קית ת"ש, קצינת ת"ש, קצין תחזוקה, ועוד שיחה עם הרס"ר.
עוברים שיעורים על מבנה צה"ל , דרגות, תפקידים ועוד כל מיני דברים.

במהלך אותו שבוע מקבלים 2 זוגות מדי ב' מתוך ארבעה או חמישה שתקבלו בטירונות, מקבלים כובע ב', שק שינה וחגורה ב'.
מדי א' זה רק ליציאה הביתה, ארוחות חגיגיות וטקסים.

הגיע יום חמישי בצהריים, כולם מתכנסים במגרש הכדורסל והרס"ר מקריא שם יחידה ואת כל מי שהולך אליה, הוא אומר לאן הולכים וככה לאט לאט מצטברות קבוצות שכל אחת שייכת ליחידה זו או אחרת.
דוגמא: גדוד קרן- יוסי לוי, שמוליק טייב,שמעון גרשון, שלמה ארצי...
מיתר- שמעון פרס, חיים נחמן ביאליק...

אחרי שמסתיים העניין הזה כל אחד לוקח את הציוד שלו ומסתדר בשלשות במקום שאמרו לו, המפקדים לוקחים את כולם למאהל שבו הם יבלו את השלושה חודשים הקרובים.

שתי תמונות של המאהל של פלוגה ג': אחת צולמה במאהל והשנייה מגג מגורי הסגל









אחרי שמגיעים למאהל מתבצעת "שיחת רעל", מגיע מפקד שמתחיל להסביר לכם על ההיחידה שבאתם אליה, הוא מספר איפה היחידה נמצאת, מה היא עושה ומספר כל מיני דברים כדי שתתגאו במקום אליו הגעתם.

אחר כך הוא מתחיל להקריא צוותים ומי בכל צוות. בסוללת התותחים יש 6 צוותים- 1א' 1ב' 1ג' שייכים לפלגה 1 (פלגה=מחלקה) צוותים 2א' 2ב' 2ג' שייכים לפלגה 2.

לכל צוות יש מפקד צוות- מ"כ שעבר קורס מפקדים, לכל פלגה יש מפקד פלגה- קצין בוגר קורס קצינים, וסמל פלגה- מש"ק ותיק (כמו סמל מחלקה בחי"ר).
כל אלה מרכיבים סוללה. לכל סוללה יש מפקד סוללה- מסו"ל (כמו פלוגה ומ"פ), יש סגן מפקד סוללה (סמסו"ל), רב סמל סוללה (רס"ל=רס"פ בחי"ר).
מתחילים שיחות צוותים- היכרות בין כל החיילים, המפקד מציג את עצמו, סוגרים נהלים להמשך ומתחילים את הטירונות.

***דגש חשוב- במהלך השבוע שחלף (הטרום)לא מתבצעים תיזוזים וטרטורים, ואין גם עונשים, מרגע החלוקה לסוללות מתחילים העונשים- ריצות, נפילות למצב 2 , ועוד...

הדבר הבא שעושים הוא חתימה על נשק.
אם התמזל מזלכם ואתם יוצאים שבת ראשונה הביתה- אתם תחתמו עליו ביום ראשון, אם נשארתם שבת אתם תחתמו על נשק ביום שישי בבוקר.
לפני שחותמים על נשק חובה לעבור מספר שיעורים והדרכות, ולעבור מבחן קצר.

נגיד והתמזל מזלכם ואתם יוצאים הביתה ביום שישי הראשון שלכם בצבא, אתם הולכים לישון ומקבלים 7 וחצי שעות שינה (7 + שמירה), אתם קמים בבוקר מוקדם מאוד בסביבות 5 ומתחילים לקפל את המאהל, אחרי שכולם התארגנו עוברים מסדר יציאה- תדרוך ארוך ומקיף מה עושים ואיך עושים, מקבלים "פס" וממלאים אותו, מקבלים הסבר לאן להגיע ביום ראשון ועולים על האוטובוסים שמחכים ליד המאהל. האוטובוסים מגיעים לבאר שבע ומשם יש תחנת רכבת עד נהריה ותחנה מרכזית לאוטובוסים לכל הארץ.

חזרה מהבית ביום ראשון-
יש שעה שכולם צריכים להתייצב בה במקום מסוייום, בדרך כלל זה במחנה נתן- בסיס צבאי דקה נסיעה מבאר שבע (יש הסעות לשם) וכול מי שמשרת בדרום מגיע לשם. יש שם חניון ענק וליד כל אוטובוס יש קבוצה אחרת מחיל אחר ויחידה אחרת- מכל החילות והיחידות והקורסים.
מגיעים לשיבטה , עולים על ב' ומתחילים להריץ את הלו"ז (לוח זמנים), אם יצאתם שבת אז עכשיו אתם חותמים על נשק.

במהלך הטירונות תבלו הרבה זמן בשטח- המון מטווחים, מטווחי איפוס, וידוא איפוס, ירי לאחר מאמץ, ירי בעמידה,בשכיבה, בכריעה, תפעול מעצורים, ירי לילה, מטחים, ועוד... במהלך הטירונות כל אחד יירה כמה מאות כדורים.
עושים גם תרגילי פרט וחוליה בהסתערות, יורים במקלעים, זורקים רימון.
חלק מהאנשים ייצאו לקורס קלעים ויהיו קלעים, יש עוד הרבה סדרות שטח כמו שבוע שדאות שבו לומדים שיטות הסוואה, תנועה מבצעית בשטח ועוד...

בממוצע יש בכל סוף שבוע מסע, זה מתחיל מ2-3 ק"מ במסע הראשון ובהתאם לסרגל מאמצים זה עולה עד למסע הכומתה שהוא כ 35 וק"מ ומתקיים בסוף אימון המקצועות.

עוד דברים שלומדים בטירונות- עבודה עם מכשירי קשר למיניהם, אב"כ (כולם עושים אוהל אב"כ- נכנסים לאוהל מלא בגז מדמיע, נושמים בוכים ונחנקים), הנה תמונה שלי מאימון אב"כ שנערך בגדוד שלי, אני לובש בגד מגן פחמי (במ"פ) ולובש מסיכת אב"כ





בסוף כל שבוע לפני יציאה הביתה יש שיחות צוותים, שיחות פלגה ושיחות סוללה שבהן מסכמים את השבוע שהיה, מעלים בעיות ובסוף השיחה יש מסדר פאקים- כל מי שעשה משהו לא בסדר נענש- אם זה בתיזוזים עם הסמל או שעות ביציאה (יציאה מאוחרת הביתה) או שבתות או משפט שעלול להוביל למעצר.

כמעט בכל יום יש מסדר כוננות או בשמו השני- שמנ"ש=שימון שמירה.
למסדר הזה כולם עומדים עם אפודים משופצרים, קסדות מתואמות, מחסניות נקיות ומלאות, מימיות מלאות, פק"ל כיסים מנויילן, פק"לים משופצרים ומלאים (ג'ריקנים אלונקות נגבים, מאגים...)ונשקים נקיים ומשומנים. מי שלא עומד כמו שצריך נענש- על כדור חסר אפשר לקבל שעות ביציאה ואפילו שבת, כנ"ל לגבי מימיה לא מלאה.

דבר נוסף הוא הבוחן מסלול- מסלול מכשולים שצריכים לעבור עם ציוד מלא- קיר טיפוס, חבל, זחילות, ריצה, הליכה על קורה ועוד...

אחרי כשבועיים בטירונות נערך טקס השבעה בו נשבעים הטירונים אמונים למדינה ולצה"ל, ומקבלים ספר תנ"ך.
הנה תמונה מתוך ההשבעה של מחזור אוגוסט 2003:




אני בתמונה הכי מקדימה, האות C בחתימה של הפורום נמצאת בדיוק עליי.

מה עושים בשבת שנשארים?
ביום שישי יש שיחות צוותים ולאחר מכן הולכים לשק"ם כדי לקנות דברים לשבת. השק"ם בשיבטה הוא אחד השק"מים הגדולים והטבים בצה"ל- זה פשוט סופר מרקט גדול עם קונדיטוריה, וסטקייה בפנים- שווה ביותר.
לאחר מכן עובדים על מסדר כניסת שבת שזה אומר ניקיון של המאהל, ניקוי הנשק, גילוח וציחצוח, העמדה של מסדר כוננות וכשעתיים לפני כניסת השבת יוצאים לנוהל שבת- אפשר לרדת ממדים, לדבר בפלאפון, לשחק כדורגל במגרש...
לארוחת הערב חובה להגיע על א', האוחרה היא בחדר הואכל המרכזי של הבסיס ומוגש בה אוכל מצויין- שניצלים, מיצים, עוגות...
אחר כך אפשר ללכת לישון כמה שרוצים חוץ מכששומרים בלילה את ה- 15 דקות.
בשבת קמים מתי שרוצים, מי שרוצה לאכול ארוחלת בוקר וצהריים מתלבש ומחכה למפקד שיקח אותו ואת כל מי שגם רוצה לאכול בשעה שנקבעה מראש.
מקום להטעין פלאפונים? יש ליד כיתות הלימוד.
בשבת אין הצדעות ואין הקשבים ותיזוזים.
שעה אחרי יציאת השבת יש מסדר יציאת שבת- כמו מסדר רגיל- הכול נקי וחוזרים לנוהל רגיל.
הנה תמונה טיפוסית של יום שישי בערב בבסיס:



והנה עברו חלפו להם 8 שבועות והטירונות מסתיימת לה (טירונות 03 היא חודשיים), ואז מתחיל קורס תותחן או בשמו השני אימון מקצועות. אורכו חודש ובו לומדים על המערכות השנות שמפעילים, ההיכרות היא ראשונית ושטחית כי את כל התאכלס לומדים בגדוד, אבל עוברים שיעורים והדרכות על המערכות השונות.

זה תומ"ת:






גם החודש הזה עבר, הדיסטנס קצת ירד, נהלים רוככו, והכול זורם יותר, ופחות לחוץ.
ו- הופ ! מסע כומתה- מסע של 35 ק"מ שכל מחזור מתחיל במקום אחר ומסתיים במקום אחר.
תמונה מתחילת המסע כומתה שלי (נוב 2000):





בסוף המסע יש טקס עם ההורים שבסופו מקבלים את הכומתה בצבע טורקיז.

באותו שבוע יש ירי מסכם, כל חייל יורה פגז כדי "להרגיש איך זה"
תמונה מתוך ירי מסכם בשיבטה:





בשבוע הזה נערכים הזיכויים על כל הציוד:
האפוד, הנשק, המימיותף, מחסניות, מדים, קסדה, כובע, קיטבג, את חפירה, מגיני ברכיים...
אם חסר ציוד- עולים משפט תשלום ומשלמים קנס .


בסוף השבוע הזה יוצאים הביתה ביום חמישי לרגילה של 10 ימים- עד יום ראשון שבוע וחצי אחר כך. אז כבר מתכנסים בנקודה מסויימת ומשם מגיעים ליחידת האם.




נקודות חשובות:

דתיים- בצבא אין שום בעיה לשמור על אורח חיים מסורתי, יש בכל בסיס בית כנסת, יש כל יום 3 תפילות ונותנים מספיק זמן לכולן.
כל האוכל הוא כשר, ומי שצריך- יש גם בשר "חלק".

עונשים- לכל דבר שעושים יש עונש שונה, על הפרעה במסדר לא תקבלו שבת אבל כן תבלו שעה של כיף עם הסמל...

איך מגיעים לשיבטה באוטובוס? קו 44 מבאר שבע יוצא כל 50 דקות. כנ"ל משיבטה לבאר שבע.

מסדר בוקר- כל בוקר יש מסדר שמתבצע על פי זמנים- 2 דקות הציוד בתיקים, 3 דקות לטאטא אוהלים וכו'... מי שמאחר נענש.

להורים- יש יום הורים באותו יום של ההשבעה ובו הם פוגשים את ראש הענף , את הרופא, הקב"נית ועוד אנשים אשר מסבירים להם מה עוברים במהלך הטירונות. כמו כן לכל אורך הטירונות ישנו מש"ק שתפקידו לקבל פניות הורים ולבדוק אותן (למה הבן שלי לא רואה רופא?...)

אנשים חשובים בשיבטה:

אלוף משנה רומן- מפקד הבסיס.
סגן אלוף שי- מפקד ענף הכשרת הלוחם (לשעבר המג"ד שלי)
סרן גיא- סגן מפקד הענף (לשעבר מסו"ל בגדוד שלי)
רס"ר דרור- רס"ר המשמעת של הענף
רס"ב אבי- רס"ר המשמעת של כל שיבטה (מעל דרור)
את הרס"רי משמעת תזהו על פי שרוך כחול לבן מתחת לכתף שלהם
את אנשי הסגל של ענף הכשרת הלוחם תזהו על פי השרוך הירוק (שרוך הדרכה) שיש להם מתחת לכתף.

משכורת צבאית- טירונים משתכרים 352.5 ש"ח בחודש.

שמירות- חוץ משמירה במאהל בלילה יש מדי פעם שמירות בעמדות השמירה של הבסיס (ש"ג, בונקר וכו'...) לשם כך עוברים תדריכים מפורטים והסברים מה מותר ומה אסור לעשות בשמירה- למשל אשור לעשן, אסור לישון, אסור לקרוא עיתון, אסור לדבר בפלאפון...)




זהו, אם יש לכם שאלות אל תתביישו לשאול- מקווה שעזרתי, ובהצלחה כלו המתגייסים.
עוד מעט אני אעלה עוד תמונות אם אני אמצא...
סדרת חינוך
במהלך הטירונות עוברים שבוע חינוך שבו לומדים דברים שקשורים לצבא אבל הם מעבר לטירונות, כמו איך מנהלים לו"ז, החלטות מנקודת מבט של מפקד, ערכי צה"ל ועוד...
עד לא מזמן השבוע היה מתקיים בבסיס מחו"ה אלון שליד כרמיאל אך בגלל מצוקה תקציבית הוא מתקיים בשיבטה.

שבוע הגנת יישובים
בסוף הטירונות כל הסוללות נשלחות לשבוע הגנת יישובים ביהודה ושומרון, כל כמה חיילים נשלחים ליישוב ובו הם נמצאים שבוע- שומרים ומפטרלים ופשוט מגינים על היישוב מפני חדירת מחבלים.
בעבר היתה היתקלות של טירוני תותחנים עם מחבלים- ביישוב כרמי צור שליד חברון, הטירונים לא תיפקדו כמו שציפו מהם ושלושה ישראלים נרצחו- אייל ויעל שורק וחייל המילואים מרדכי שלום, מאז יש דגש גדול מאוד על השבוע הזה וההכנות ארוכות מאוד.

קורס תותחן- בקורס לומדים על המערכות השונות ומספר חיילים יוצאים לקורסים שונים:
נהיגה בנגמ"ש, נהיגה בתומ"ת, כוון
חוץ מזה יש עוד תפקידים- טען, תותחנים וכו'...



עוד תוספת- תנאי מזג אויר והיציאות הביתה
הבסיס נמצא כידוע בנגב- מדבר לכל דבר ולכן תנאי מזג האויר הם לא הכי סימפטיים, במיחוד לא בטירונות חורף.

בלילה שורר קור מקפיא וזה במקרה הטוב- כי גם גשם יורד לפעמים...
ביום יכול להיות מזג אויר נעים, או חם או קר.
בקיצור- במדבר כמו במדבר הכול קיצוני החום והקור.
הטירונים ישנים באוהלים לכן יש לי מספר הצעות להתארגנות מבעוד מועד:

ללילות בשטח ולשמירות תביאו שקיות חימום קטנות. כל שקית עולה כמה שקלים בודדים ולפעמים גם מקבלים מהצבא, אלה שקיות עם חומר מיוחד שכשמנערים אותן יש בפנים תגובה כימית שגורמת לחימום השקית. בשטח אפשר לשים את זה בתוך השק שינה כדי שכפות הרגליים לא יקפאו בלילה.

תביאו מצעים מהבית
זה הרבה יותר נעים לישון על סדין מהבית עם שמיכה מהבית מאשר עם שק שינה צבאי.
אין צורך להביא כרית משום שישנים עם הנשק מתחת לראש מתחת למזרון אז זה כמו כרית.
תביא סדין, ושמיכה.

מקבלים ככפות צמר וכובע "כלב" מהצבא, אבל אל תבנו אל זה- הם ישנים מאוד והמצב שלהם לא הכי סימפטי.



יציאות הביתה-
זה קצת מסובך אבל בגדול זה ככה: פעם בשבועיים, עם כמה יוצאי דופן.
פעם אחת יוצאים חמשוש, פעם אחת יוצאים פעמיים רצוף, ופעם אחת סוגרים 21.

את החמשוש יוצאים בדרך כלל אחרי הביקור ב"יד ושם" בירושליים
כל טירון בצה"ל מגיע בטירונות ל"יד ושם".

תנאים היגיינים:
המקלחות והשירותים במצב סביר+, רובם עברו שיפוץ ונמצאים אפילו במצב מצויין, ומה שלא עבר שיפוץ יעבור בקרוב.
ליד כל חדר אוכל יש כיורים לשטיפת ידיים- חובה לעשות את זה לפני כל ארוחה.
אם חסר סבון/נייר טואלט/חומרי ניקוי, פשוט תבקשו מהסמל או מהרס"ל.

תורנויות:
חניך תורן- זה הטירון שמקשר בין הסגל לבין החיילים.
הוא אחראי שכל הסוללה תעמוד למסדרים, שכולם יעמדו בזמן, הוא אחראי למצבה (מי נמצא ומי לא)
כשהמפקדים רוצים להודיע משהו הם עושים את זה דרכו.
זה תפקיד עם המון אחריות ובדרך כלל מי שמקבל אותו זה לאו דווקא השפיצים אלא כאלה שמתביישים קצת, ולא בולטים, כדי שאפר יהיה להוציא מהם את התכונות הטובות- שיגלו מנהיגות ואחריות
חניך תורן זה תפקיד לשבועיים בערך.

תורנות מטבח- שני סוגים, אחד זה במטבח של הטירונים והשני זה במטבח המרכסי של הבסיס.
לכל אחד ייצא לעשות פעמיים-שלוש תורנות מטבח במהלך הטירונות, וזה לא כזה נורא, הטבחים דואגים להפסקות, התורנים אוכלים טוב בלי לחץ של זמן, וגם קצת עובדים...

עבודות רס"ר- פעם בכמה זמן שולחים חיילים לעבודות רס"ר- סתם לאסוף עלים, לנקות את הבית כנסת לא משהו רציני.

אפסנאות-
במקרה והציוד שקיבלתם לא טוב/לא מתאים/הרוס/קרוע זכותכם ואפילו חובתכם להחליף אותו.
יש דבר שנקרא מסדר בלאי, הוא נערך פעם/פעמיים בשבוע ובו מגישים לסמל/רס"ל את כל הציוד הזה, הוא ניגש לאפסנאות ומחליף אותו.
מה הטעם בזה שיש לך 5 זוגות מדים, אבל 2 קטנים עליך ואחד קרוע? צריך להגיש בלאי

כביסה- עוד שירות מצויין של צה"ל. פעם בשבוע אפשר להגיש כביסה, הכביסה יוצאת למכבסה אזרחית וחוזרת לאחר מספר ימים מקופלת מגוהצת ועם ריח טוב.
אפשר להגיש הכול חוץ מגרביים- מדים, מגבות, גופיות, מעיל, מצעים, תחתונים (גם בגדים אזרחים)
זה שירות מצויין משום שככה הכביסה שלכם הביתה תתפוס פחות נפח, מקום וסירחון בתיק, ואמא שלכם תהיה מרוצה- פחות כביסה.


_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 18-07-2005, 19:51
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
טירונות הנדסה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י דוכיפת כבוד:


מאמר שמצאתי על הנדסה קרבית . (טירונות) מומלץ
חה"ן=חיל הנדסה, שינה את שמו ל´הנדסה קרבית´ אחרי מלחמת לבנון שבה נדרש מלוחמי החיל לבצע משימות הנדסיות שדרשו גם ידע בחי"ר ועקב כך הועלתה רמת ההכשרה של המוהנדסים ומכאן שמו החדש של החיל שהפך מחיל מסייע לחיל לוחם מוביל. אגב, אחרי 20 שנה סוף סוף השינוי המיוחל הגיע לשיאו והמחזורים האחרונים כבר הוכשרו כרובאי 07 בדיוק כמו חי"רניקים. (עד עכשיו זה היה רובאי 06).

חה"ן מתחלק לשלושה גופים מרכזיים- יהלו"ם, אב"כ והגדודים.
יהלו"ם: מורכבת מיעל ומפלגת סילוק הפצצות ´ס"פ´ (יחס"פ לשעבר), יחידה מובחרת מאוד, מתעסקת בתחומים מאוד מעניינים.
גיבוש יעל רצחני בטירוף (משהו סטייל שייטת) וככה גם המסלול (קרוב ל-50 אחוז נשירה מהמסלול) אבל מי שמסיים יזכה לשרת באחת היחידות המיוחדות בצה"ל.
ס"פ- מאוד מעניין אבל קצת פחות פיזי, המון המון ראש, מאוד מעניין. הגיבוש לא רצחני כמו של יעל ועם קצת רצון לא בעיה לסיים אותו, הבעיה היא להתקבל (נקודה כאובה קצת...). גם כאן המסלול מטורף ואחוז הנשירה עצום. המסלול של שתי היחידות אורך בערך שנה וחצי, ומסיימי מסלול מתחוייבים לחתום מספר חודשי קבע. בכל מחזור רק אחת מהיחידות מגייסת אנשים- במחזור מרץ 4 שנפתח בקרוב יהיה גיבוש לס"פ, באגוסט כנראה יהיה גיבוש ליעל...
מאוד מאוד שווה להגיע אבל גם צריך להיות מאוד רציני.

אב"כ- המערך שאני הכי פחות מכיר בחיל אבל אני אשתדל להסביר עליו...
קודם כל זאת יחידה מעורבת שמשרתים בה גם לוחמים וגם לוחמות.
המסלול שלהם כולל טירונות 03 שמחוברת לכל מיני הסמכות אב"כ- כל זה ביחד אורך 4 חודשים ומתקיים בבהל"צ במקביל לטירונות של הגדודים, משם הם ממשיכים לאימון מתקדם של חודש-חודשיים שבו הם לומדים בצורה יותר רצינית את כל נושא האב"כ. משם לקו מסלול בכור בדימונה של כמה חודשים ואחרי משהו כמו 8-9 חודשים הם מסיימים מסלול. מי שמתאים יוצא לקורס מ"כים אגמ"י בביסל"ח שאורך חודשיים ומשם להשלמת מש"קי אב"כ בצריפין, מי שלא ממשיך למ"כים מצטרף לאחת משתי הפלוגות המבצעיות- אנקור או ברקן שתופסות כרגע בעיקר קווי בט"ש (קווים לא מלהיבים במיוחד...בד"כ הרבה שמירות).
כיום רק ברקן היא פלוגה מעורבת אבל גם אנקור כרגע בתהליכים להפוך למעורבת. ככה או ככה את המסלול הם עוברים בתור פלוגה מעורבת.

גדודים- לחיל 3 גדודים סדירים: גדוד ´אסף´ 601, שייך לחטיבה 401 ולפיקוד מרכז. גדוד ´להב´ 603 שייך לחטיבה 7 ולפיקוד דרום. וגדוד ´המחץ´ 605 ששייך לחטיבה 188 ולפיקוד צפון.
המסלול בגדודים- אחרי שהגעתם לבט"ר חה"ן (בסיס טירוני חיל הנדסה) שנמצא בבהל"צ ושובצתם לאחד הגדודים תחלו בטירונות שאורכה 4 חודשים. הטירונות היא טירונות חי"ר שמשולבת בקצת תכני הנדסה- ממש על קצה המזלג. בסופה תוכשרו כרובאי 04 ופלס 05. (ניתן למצוא מאמר נרחב מאוד שלי על הטירונות באגף המאמרים). בסוף הטירונות אחרי מסע כומתה של 56 ק"מ תקבלו את הכומתה הכסופה וסיכת פלס. ומשם...עולים לגדוד ומתחילים אימון מתקדם.
האימון המתקדם של 601 ו-603 מתקיים בבהל"צ, של 605 ברמת הגולן- אבל אמור לעבור גם הוא לבהל"צ בקרוב.
באימון המתקדם תכירו טוב את הכלי המרכזי של החיל- ה´פומ"ה´, פורץ מכשולים הנדסי. מה זה בעצם? טנק שהורידו לו את הצריח (הקנה), שיפרו אותו והפכו אותו ליעודי לחיל ההנדסה. אחלה כלי שבעולם, יותר נייד מטנק ועם עבירות יותר טובה מנגמ"ש (עובד הרבה בשטחים ובעזה- עשה המון בחומת מגן), ממש כיף לנהוג בו וגם סתם לנסוע בו...
הפומ"ה כוללת המון מערכות מאוד מגניבות בתחום החי"ר וההנדסה שאני לא אפרט עליהן עקב מגבלות ב"ש- אבל אני אבטיח לכם שיש לכם למה לצפות...
חוץ מלחרוש על הפומו"ת באימון מתקדם תעלו גם את רמת החי"ר שלכם עם תרגילי כיתה, מחלקה ופלוגה- עד שתוסמכו כרובאי 07, וכמובן תעלו את רמת המקצועיות שלכם בחבלה.
בתום האימון המתקדם שאורך בין 3 ל-4 חודשים תעלו לקו שבו תצטרפו לכל הגדוד שלכם בגיזרה שבו הוא ימצא (שטחים, עזה או צפון- הסבר על הקוים בהמשך). אחרי 4 חודשי קו תסיימו מסלול ותקבלו סיכת לוחם.
בסוף המסלול המתאימים יצאו לקורס מ"כים בבהל"צ שאורכו 4 חודשים, והשאר ילכו לפלוגות הותיקות (רובאיות).

עכשיו קצת על הגדודים...גדוד הנדסה מורכבת מ-7 פלוגות (8 אם סופרים גם את פלוגת הטירונים שלא בדיוק שייכת לגדוד).
3 פלוגות הן פלוגות ותיקות (רובאיות) שמורכבות מלוחמים בוגרי מסלול- אלו פלוגות א´, ד´ ו-ה´.

2 פלוגות הן פלוגות מסלול- אחת היא פלוגת אימון מתקדם, והשניה היא פלוגת המסלול שנמצאת בקו עם הגדוד, אלו פלוגות ב´ ו-ג´.

הפלוגה השישית היא פלוגת הצמ"ה- שזה נושא בפני עצמו...
צמ"ה= ציוד מכני הנדסי. רובכם מכירים אותו דרך ה-D-9, דחפורי הענק הממוגנים שמככבים בחדשות וזה אכן הכלי העיקרי של מערך הצמ"ה אם כי יש להם עוד כל מיני כלים.
איך מגיעים לצמ"ה? לצמ"ה אפשר לצאת בשלושה שלבים במסלול- בסוף הטירונות, בתחילת הקו ובסוף מסלול. יוצאים לקורס של חודשיים וחצי בבהל"צ שמסמיך אתכם כמפעילי צמ"ה ומצטרפים לפלוגת הצמ"ה של הגדוד.
חוץ ממפעילי הכלים יש בפלוגות הצמ"ה גם את מפקדי הכלים כמובן...כיום נפתח מסלול חדש למפקדים בצמ"ה: בתום האימון המתקדם עם פלוגת המסלול יאתרו המפקדים אנשים שמתאמים להיות מפקדים (ובהמשך אפילו גם קצינים) בפלוגת הצמ"ה. אותם אנשים ייצאו לקורס מפעילי צמ"ה, יחזרו לפלוגת הצמ"ה לחודשיים של פעילות מבצעית ואז יצאו לקורס מ"כים רגיל שאחריו יחזרו לפלוגה כמפקדים.
פלוגת הצמ"ה היא חלק מהגדוד אבל כעיקרון פועלות איתו ביחד רק באימונים ובמלחמה כוללת. בד"כ פלוגת הצמ"ה יושבת בנפרד מהגדוד- תופסת כוננות ובאה כשצריכים אותה, כמו כן הם מתפזרים בהרבה מקומות ומסייעים לכוחות השונים.
אני אסיים רק בדעה אישית כנה על צמ"ה- הD-9 באמת כלי מדהים וזאת עבודה מאוד מעניינת, אבל האנשים בצמ"ה הם לא ברמה הכי גבוה בלשון המעטה. בעיקר בגלל שהמפקדים במסלול בד"כ שולחים לשם את האנשים הבעייתים...אז קחו בחשבון...

הפלוגה השביעית של הגדוד היא פלוגת המפקדה- שעוסקת בכל הסיוע ללחימה: קשר, מודיעין, אפסנאות, חימוש וכו´ וכו´...לא צריכה לעניין אתכם יותר מדי. ג´ובניקים אבל טוחנים...אנשים לא משהו- אבל כמו בכל מקום, יש ויש.

ואחרונים חביבים- לא שייכים לשום פלוגה אבל אולי הכי חשובים- המחס"ר- מחלקת הסיור של הגדוד. צוות קטן של 20 אנשים פחות או יותר שאחראי עליהם מ"מ שמעליו יושב רק המג"ד. הצוות מורכב מלוחמים בוגרי מסלול מאוד מאוד איכותיים (בד"כ כאלה שהיו בותיקות לפני שהצטרפו למחס"ר) וממפקדים ברמה גבוה (גם הם, בד"כ מפקדים בתפקיד שני). נוסעים בהאמרים. במלחמה היעוד שלהם הוא לנסוע לפני הגדוד ולזהות אויב ומכשולים- כמו פלס"ר רק בקטן יותר. בשטחים ובעזה הם עושים את כל פעילות החוד של הגדוד- המעצרים הכי מסובכים, מארבים חודרים, פיצוצי בתים וכו´ (אלה דברים שגם הפלוגות האחרות עושות אבל לא באותה כמות כמו המחס"ר).

אלו 7 הפלוגות של הגדוד, ויש גם כמובן את פלוגת הטירונים שאותה לא סופרים כי היא שייכת לבט"ר ולא לגדוד ומצטרפת לגדוד רק בתום הטירונות.

הקוים של הנדסה: קודם כל בואו נשבור מיתוס שהנדסה לא מקבלים קווים טובים- אני עשיתי קו במערב רמאללה עד לפני 3 חודשים, בתקופה ההיא גדוד 202 של צנחנים ישב בצפון רמאללה. לפני שבועיים שני הגדודים החליפו קווים- החי"רניקים קיבלו את הקו שלנו, ואנחנו את שלהם...
מה אני בא להגיד פה בעצם? הקוים הם אותם קוים כמו של חטיבות החי"ר...קפיש?
שלושת הגדודים תופסים קו בשלושה אזורים:
1. עזה- קו שהוא בשנתיים האחרונות נחלתם הבלעדית של גדוד 603 שיושב שם ועושה אחלה עבודה.
2. שטחים- נתפס לסירוגין ע"י 601 ו-605 (8 חודשים 601 ואז 8 חודשים 605), כל פעם בעיר אחרת- בד"כ ברמאללה, בשכם או בחברון. גם כן אחלה קו, אבל תלוי איפה נופלים
3. קו צפון- וואחד בעסה...רק לשמור ולשמור כמו כלבים ולהסתכל על השלג...
אבל זה תכל´ס הקו הכי חשוב אם תפרוץ מלחמה כוללת- גם הוא נתפס לסירוגין ע"י 601 ו-605 שמתחלקים בו.

לקורס מ"כים כמו שכבר ציינתי יוצאים בד"כ בסוף מסלול, ניתן לצאת אליו גם כחריג בהקצאה שניה אחרי 4 חודשים ברובאית, ויש גם אופציה לצאת לקורס כבר אחרי אימון מתקדם (מאוד מאוד לא מומלץ). הקורס אורך 4 חודשים ומתקיים בבהל"צ, ובו לומדים לפקד על כיתת חה"ן- בכל התחומים, חי"ר, פומו"ת, חבלה וכו´.
אחרי קורס מ"כים יש מספר אופציות: המתאימים ממשיכים מיד אחרי קורס מ"כים לקורס קצינים שכולל 3 חודשים בבה"ד 1 והשלמת קציני הנדסה של 4 וחצי חודשים בבהל"צ שבסופה הוא מוכשר כקצין בחיל.
אלו שלא ממשיכים לקצינים יכולים לפתוח מחזור בתור מ"כים ולעשות עם חיילים מסלול שלם- מהבקו"ם עד סוף הקו.
כמו כן ניתן להצטרף לאחת הרובאיות כמפקד או להישאר להדריך בקורס מ"כים.
אפשר גם לקבל תפקיד הדרכתי בבהל"צ- שזה חיים טובים מבחינת התנאים והיציאות אבל זה ממש לא קרבי וממש לא מספק (לא אותי לפחות).

לסיום רק נספר קצת על...בהל"צ...
השם הזה עלה הרבה במאמר הזה ואני מתאר לעצמי שרובכם אפילו לא יודעים מה זה...
בהל"צ= בית הספר להנדסה צבאית, ידוע גם כ´בה"ד 14´.
בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, נמצא בצוקי עובדה שבנגב- 40 דקות נסיעה מאילת. בהל"צ מתחלק למספר ענפים- הראשון הוא הבט"ר שבו עוברים כל טירוני החיל את הטירונות שלהם (כולל אב"כ ויהלו"ם)
השני הוא ענף אימון מתקדם שבו מתקיימים האימונים המתקדמים של 601, 603 ושל אב"כ.
השלישי הוא ענף מפקדים שבו מתקיים קורס מ"כים של לוחמי הגדודים, וגם הכשרות הנדסיות ללוחמים ולמפקדים בפלחה"נים השונים של חטיבות החי"ר.
הרביעי הוא ענף קצינים שבו מתקיימת ההשלמה החילית של קציני הנדסה
וחמישי ואחרון- ענף מקצועות שכולל את קורסי הצמ"ה וכל שאר הקורסים שעוברים הלוחמים בחיל בתחומי ההנדסה והחי"ר (קורס נהגי פומ"ה, קורס קלעים, קורס אר. פי. ג´י. קורסים בנושאי קשר וכו´ וכו´)
איך התנאים בבהל"צ? מעולים. לא כמו הלונה בא"ח אבל לא רע בכלל.
כולם חוץ מאימון מתקדם ישנים בחדרים ממוזגים. הבסיס בנוי ממבנים חדשים ודי יפים. יש אחלה שק"ם והכל מסודר ונחמד.
בעיה אחת, די גדולה- היא האוכל, אבל גם הוא במגמת שיפור.

לסיום, כמה דברים בקשר לציוד. הנשק הוא אמ-16, בהתחלה כמובן ארוך- בהמשך מקוצר. קשה להגיד בדיוק מתי תקבלו מקוצר...אבל כיום המצב לא רע בכלל ורוב הסיכויים שתקבלו אותו כבר באימון מתקדם או בקו מסלול.
פלטופים יהיו לקלעים בלבד, לפחות בינתיים.
וסטים תקבלו בותיקות ולא במסלול (וככה צריך להיות).
הנעליים הן נעליים שחורות- קלות, כמו של החי"רניקים.
טיפ קטן- תשקיעו בציוד שלכם ותשפצרו אותו טוב ואל תתעצלו להשקיע כדי שיצאו לכם דברים יפים. בסופו של דבר זה איך שאתם נראים, איך שאתם מרגישים והכי חשוב- זה חלק מאוד גדול מהמבצעיות שלכם. אז לא להיות מצ´וקמקים, אה?


_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 18-07-2005, 20:01
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
טירונות מוד"ש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י jaxler:


חיל מודיעין השדה.



בתחילת שנות ה90 הוקמה יחידת היחמ"מ, יחידת מודיעין מטרה. במקור העיקרון שלה הוא הכוונת אש ארטילרית ואספקת מידע מודיעיני לגבי המתנהל לפני הכוחות הלוחמים. כוח שהולך ראשון ומספק תמונת מצב. בעבר הייתה יחידת שחף של היום פרוסה לאורך הגבולות ומפעילה בעיקר רקונים וקשתים, אמצעים נייחים. מעבר לכך היו את הצוותים הרגליים הקרביים שאיישו מוצבים
היחידה השנייה, ניצן, כביכול "היחמ"מ המקורי", הייתה מורכבת בעיקר מכוחות רגליים קרביים. הייתה סודית ביותר וממוקמת בגבול הצפון. תפקיד דומה לשחף אך היא הייתה מצומצמת וקטנה. מאוד קרבית וגם שם היו כל מיני יחידות מאוד מיוחדות.



לקראת שנת 2000 הוקם חיל מודיעין השדה. היחידות עברו מסכת שינויים גדולה. דבר ראשון ביוני 2000 נחשפה יחידת ניצן לציבור בעקבות פסיקת בג"ץ שהתירה את פרסום דבר מותם של 2 לוחמי היחידה באסון המסוקים.
היחידה עברה שינוי ועברה מגבול הצפון לאיו"ש עקב העובדה שיצאנו מלבנון והיה צורך ביחידה רגלית יותר בשטח הפלסטיני מאשר בצפון.
כעת גדוד שחף נפרס לאורך גבולות הצפון ועוסק בעיקר במוכמות ובתצפית לטווחים ארוכים

כחלק מהשינוי, מעתה גדודי האיסוף מחולקים ככה שלכל פיקוד יש את גדוד האיסוף שלו.

נשר בפיקוד הדרום.

ניצן בפיקוד המרכז.

שחף בפיקוד הצפון. הגדוד היחיד שעובר כיום הכשרת היחמ"מ.


ממחזור נוב' 04 החלוקה לגדודים היא כנראה על פי מקום המגורים של המלש"ב. מי שגר בצפון ילך לשחף, במרכז לניצן, ובדרום לנשר.

אני מניח שלא יעשו יותר מדי בעיות לחייל שירצה לעבור מגדוד לגדוד במהלך הטירונות.

ההכשרה של נשר וניצן זהה.

ההכשרה של שחף ופלוגת האיסוף הנוספת היא הכשרה שונה, מה שנקרא הכשרת יחמ"מ.


עד מחזור נוב' 04 הייתה רק פלוגה אחת של מוד"ש בבהל"צ. כרגע קיימת פלוגה אחת לניצן ונשר ופלוגה נוספת לשחף. הטירונות של כולם זהה.


הטירונות מתחילה בשבוע הסתגלות, ושבוע שגרה.

בשבוע הסתגלות תקלטו בבסיס. כלומר תעברו הרבה שיחות נהלים\קליטה\מ"מ\מ"פ\מפקדים\חופ"ל וכל מי שיש או יהיה לו קשר כלשהו אליכם. תזכו גם להכיר את הרס"ר (זה הבן אדם שמצדיעים לו כל פעם בשביל לא לקבל ריתוק) המב"ס ומפקד הבט"ר. תתחלקו לכיתות, אוהלים (כן, הטירונות כולה היא באוהלים, כן, יהיה קר. וכן, המוהנדסים ישנים בחדרים עם מזגן), ותחתמו על ציוד. בתכלס מה שתלמדו זה להסתדר בשלשות ולהכין מצ"ל.

בסוף השבוע תהיה שיחת מחלקה ראשונה. ומסדר הפאקים הראשון. שבת ראשונה היא שבת סליחות. כל העונשים ימחקו ואף אחד לא יצטרף להישאר שבת או לעשות שעות.

סך הכול שבוע דיי משעמם שנועד לגרום לכם להבין טיפה מה זה צבא ולאן הגעתם.

בשבוע השגרה תתחילו כבר אשכרה לעשות משהו.

תחתמו על נשקים, תתאמנו עוד קצת על שלשות ושמאל ימין (ואל תדאגו, יהיה מספיק זמן להמשיך להתאמן במהלך כל הטירונות) תעברו כמה שיעורים על מכשירי קשר\אב"כ וקליעה ותעברו מבחנים על החומר. תשפצרו קצת את הציוד. אולי איזה מד"ס או מסעון ראשון ולא רציני של כ-3 קילומטר.


שבועות קליעה

אחרי ההסתגלות והקליטה תרדו לשטח ותתחילו לטווח. החל מהשבוע הזה כבר תתחילו להרגיש שאתם באמת עושים משהו. תיקחו תד"ל, תעלו על ציוד ותרדו לשטח. תקימו מאהל, מטרות ותאפסו את הנשקים. כן, סוף סוף יורים. אל תתרגשו אם ייקח לכם קצת זמן לאפס, בסוף כולם מצליחים.

הלילה הראשון בשטח. אין מקלחות, אוכלים מנות קרב, ישנים באוהל סיירים, קר,צפוף, לא נורא. תתרגלו.

זאת פחות או יותר השגרה בשבועות הקליעה. יורדים יום ראשון לשטח, מקימים מאהל, טווחים, אוכלים, טווחים עוד קצת, הולכים לישון, מוקפצים, חוזרים לישון, קמים בבוקר לטווח שוב. יום חמישי תרדו מהשטח חזרה לבסיס.

יהיו מקצים מעניינים יותר ומעניינים פחות, תשקיעו בכולם. רמת הקליעה שלכם חשובה. בעיקר למי מכם שרוצה להיות קלע.



שדאות

אומרים ששבוע השדאות הוא השבוע הכי קשה בטירונות, לא יודע. כל אחד והקשיים שלו.

תרדו לשטח אש אי שם ליד פונדק נאות סמדר, למי שמכיר. תקימו מאהל ותתחילו את השדאות.

שבוע השדאות נועד לדמות את החיים בשטח, תאכלו רק מנות קרב, לא תתקלחו, לא תקבלו שעת ט"ש ולא תישנו יותר מדי. בגדול, מה שהולך להיות בשבוע הזה זה יום בלי אוכל, לילה לבן, הקפצות, הליכה מבצעית, שינה בחושות,אוהל אב"כ ומקלחות בוץ מהנות "היכון קרב יום". הרבה תכנים יש בשדאות. תלמדו הרבה, תהיו הרבה על הרגליים, ובסופו של דבר גם תהנו הרבה.



רימונים,פרט וחוליה.

במהלך הטירונות תגיעו לכיתות, תלמדו קצת על הרימון, תרדו לרמניה ותזרקו רימון חי. מזל טוב. אתם מוכשרים רובאי 03. לפני שתזרקו רימון חי תצטרכו לעבור מבחן עיוני, לזרוק רימון דמה, רימון פאק-פאק ולתרגל על יבש זריקת רימון. נשמע מאיים, רימון. ככה גם הסגל יציג את זה. בתכלס זה סתם עוד משהו שתעשו, כן, כמו כל דבר אחר בטירונות תיקחו את זה ברצינות, וכן זה רימון חי והוא יכול ונועד להרוג. אבל אחרי שתזרקו רימון חי לא תבדילו בין לזרוק רימון ללזרוק אבן, ולא תבינו על מה כל הרעש.



כמו כל לוחם, תלמדו להסתער. זה מתחיל מהסתערות פרט. חייל בודד מסתער על 2 יעדים לבד (אולי גם תצליחו לחסל את 2 מטרות הקרטון המחופרות היטב). קצת עיוני, הרבה תרגול יבש ובסוף גם תרגיל רטוב, תלמדו, תסתערו ותגמרו עם זה. הרבה בטיחות יש סביב תרגילי ההסתערות. ובצדק. פעם ראשונה שאתם יוצאים מהחממה הסטרילית של הפריקסט במטווח ומסתערים עם נשק דרוך וכדור בקנה.



אחרי שהסתערתם לבד, תלמדו להסתער כחלק מחוליה. אותו שטח אש, אותם הפקודות, פשוט עכשיו יש אתכם עוד 3 חבר'ה שמסתערים ביחד. תתרגלו תרגילים יבשים כחוליה וגם כאן יש הרבה דגש על בטיחות. אתם כבר לא לבד. יש עוד 3 חברים שרצים מסתערים ויורים אתכם. זהירות! כשתהיו מוכנים תבצעו תרגיל רטוב. מזל טוב. אתם רובאי 04.



סד"ח

סידרת חינוך. עולים על אוטובוס ונוסעים (כנראה) לבסיס מחוו"ה אלון, ליד כרמיאל. הסד"ח היא מין הפסקה מהלו"ז של הטירונות. תישנו יותר, תאכלו יותר טוב, ותבלו את כל השבוע בכיתות.

סדנת החינוך יכולה להיות על מגון נושאים, אצלי, ואני מניח שזה גם מה שתעברו, הסדנה הייתה על טרור, מזרחנות, ורעות בין לוחמים. סך הכול שבוע מהנה.


אבט"ש\הגנ"ש

שבוע אבטחת ישובים. תתחלקו לחוליות קטנות ותיסעו כל אחד לישוב אחר בשטחים. השבוע הוא בעיקר שמירות ארוכות, או חפשנות וכלום בזמן שלא שומרים. תצטידו בהרבה סיגריות, פלאפון ומטען ואיזה ספר טוב...

בשבוע הזה תקבלו טעימה קטנה של "קרביות". שומרים בשטחים, מחסנית בהכנס ומגנים על האזרחים.

תיקחו את השמירות ברצינות, אל תשברו או תירדמו, בסך הכול אתם הכוח האחרון שיכול למנוע חדירה\פגיעה בישוב ויש לכם אחראיות על התושבים.

אם תתפצלו להרבה חוליות, יכול להיות שלא יהיה אתכם מפקד, ימנו את אחד החיילים להיות המפקד והוא יפרוק נשקים\ידאג למסדר בוקר.

אם יש מפקד, הדיסטנס ירד טיפה. יהיה מצחיק.



השלמות וסיום.

בשבוע ההשלמות תסיימו עם כל מה שהיה חסר לכם בטירונות. הפסדתם מקצים בשבועות קליעה? תשלימו. לא עשיתם תרגיל חוליה? תעשו. ההשלמות הם גם של מבחנים שנכשלתם בהם. (גם בוחן מסלול ובר-אור הם מבחנים)

אם היה קצב אימונים טוב ואין לחיילים במחלקה יותר מדי חומר להשלים תזכו לעשות מקצי קליעה מתקדמים או תרגילי הסתערות בלילה. הכול תלוי בכם.


שבוע הסיום

סוף סוף. אחרי המסע המסכם תזדכו על הציוד, על הנשקים, תעשו קצת תרגילי סדר עם הרס"ר ותיפרדו לשלום מבהל"צ. ההורים יגיעו לטקס סיום באנדרטת הזיכרון לחללי חייל המודיעין בגלילות, ומשם הישר הביתה לרגילה.



רגילה.

לו"ז צפוף מאוד, הרבה מה להספיק בעשרה ימים.

הלו"ז לרוב קבוע מראש, הולכים למסיבה, משתכרים, חוזרים לישון, קמים למסיבה הבאה, משתכרים...

בסוף גם יגיע יום השבת המבאס. שבת אחרונה בבית. חזרה לצבא.



מסעות.

במהלך הטירונות כמעט כל שבוע יש מסע.

זה מתחיל ממסע קטן ולא רציני של 3 קילומטר (מסע תגיות)

באמצע יש הרבה מסעות, מסע ההשבעה הוא מסע 8. אחרי המסע יש הפתעה ל4 ח'ברה מהפלוגה.

אי שם במסע 14 פותחים אלונקה בפעם הראשונה (14+1)

הסרגל של הטירונות נגמר במסע טיפה יותר רציני של 21 קילומטר, 18 + 3 אלונקה. (חישוב של כול קילומטר אלונקות בסרגל הוא 3 קילומטר רגילים, כלומר מסע של 27 קילומטר)

בסד"ח ובשבוע הקליטה אין מסעות.

למסעות יוצאים עם פק"לים. 2 קשרים, ג'ריקן מים ו2 אלונקות. במהלך הטירונות יצטרפו גם נגבים.



מד"סים פק"לים ובוחן מסלול.

בטירונות עובדים הרבה על כושר. השאיפה היא שכל ארוחה תעשו פק"לים (שכיבות סמיכה וכפיפות בטן) למרות שזה לא יוצא כל ארוחה, או כל יום. עושים הרבה.

במהלך השבוע יהיו לכם מד"ס או 2. מריצה של 500 מטר תגיעו גם למד"ס של 4 או 6 קילומטר. גם במד"סים יש סרגל, לא יגידו לכם לרוץ ישר 4,000. חשוב להתמיד במד"סים במיוחד למי שחושב שיהיה לו קשה.

חוץ מריצות מד"ס רגילות יהיו גם ריצות אפודים, עולים על חצי ב' (נעלי ספורט ומכנסי צבא) ואפוד, ורצים.


במהלך הטירונות יתבצעו 3 מבחני כושר (בוחן בר-אור)

בוחן בר-אור כולל ריצת 2,000, שכיבות שמיכה, וכפיפות בטן.

הציון מורכב מ70 אחוז לריצה, 15 ידיים ו15 בטן. תוצאה של 100 היא 6:48 ב2,000, 75 שכיבות שמיכה ו86 כפיפות בטן.

בר-אור התחלה, באחת השבועות הראשונים בבסיס. נועד לקבוע את הכושר ההתחלתי של כל חייל.

בר-אור אמצע. לראות את השיפור בכושר עד עכשיו.

בר-אור סוף. לראות את השיפור בסוף הטירונות.



תצטרכו גם לעבור בוחן מסלול. בכניסה לבסיס צד שמאל תראו הרבה מתקנים. תכירו, זה הבוחן מסלול.

יצא לכם להתאמן על המכשירים הרבה, ובסופו של דבר תבצעו את כל הבוחן, שכולל ריצה של 400 מטר (אפוד + קסדה + נשק) מסלול המכשולים וריצה של עוד 600 מטר. עובר היא תוצאה של 11 דקות, תוצאה טובה היא מתחת ל8.



קרב מגע

כל חייל קרבי עובר סדנת קרב מגע, הסדנה היא פחות או יותר עשרה שיעורי קרב מגע. החל ממכות בסיסיות עם נשק, הגנות עם נשק, מכות והגנות בידיים חשופות, הגנות מסכין, ושיעורי אגרסיביות. השיעורים הם עם מש"ק קרב מגע, ולרוב ממש מהנים. כמה שתשקיעו יותר תספיקו יותר ותהנו יותר.



טקסים וביקורים.

אין יותר מדי טקסים. הטקס הראשון הוא טקס ההשבעה. ההורים יצטרכו להגיע עד לבהל"צ בשביל לראות אתכם צועקים "אני נשבע" ומקבלים את ספר התנ"ך.

הטקס הוא ביחד עם כל חייל ההנדסה. לכן תהיה תצוגת אש קטנה שלהם (פיצוץ וכמה אצבעות באוויר) ותצוגת כלים של צמ"ה (הפומה, ה-D9 והגשר) אחרי הטקס הישר הביתה עם ההורים (גם אם זה שלשוש,רבעוש,או חמשוש)



הטקס השני, והאחרון. הוא טקס הסיום של הטירונות. הטקס הוא באנדרטת הזיכרון לחיילי המודיעין בגלילות. יש תצוגה של אמצעי תצפית. יש תעודות הצטיינות לכל מחלקה ולמצטיין פלוגתי. יש כיבוד ושתייה והכי חשוב. יש רגילה.



על ביקורים אין יותר מדי מה להגיד, אם סוגרים 21, בשבת השנייה יאשרו לכם ביקור. אם סוגרים 12, תראו את ההורים בבית.



פק"לים והכשרות.

בטירונות אין יותר מדי פק"לים שמוסמכים עליהם. מה שכן קיים זה הנגב והקלעים.

ההסמכה לקלעים היא אחת היותר מבוקשות, מה לעשות, הרבה רוצים לקבל את הפק"ל הזה.

מה שהולך בעקרון זה יום אחת בכיתות שבו לומדים את הנשק והכוונות a3\m4 טריג'קון ואקילה

חותמים על ה-a3 (אין הקצאות לפלטופים, כל הזין) ומבלים עוד 4 ימים בתוך המטווח, פשוט לא מפסיקים לירות, משהו כמו 300-500 כדורים ב4 ימים. מאוד מהנה למי שאוהב לירות. מקבץ של סנטימטר עם האקילה לא נחשב בשמיים, הכדורים פשוט נכנסים אחד לתוך השני.

מכל מחלקה יוצאים 3 ח'ברה להיות קלעים.



ההסמכה על הנגב מתחילה בשיעורים עיוניים. לומדים על הכלי, לתפעל מעצורים, לפרק, להרכיב. וניגשים לנשקיה לחתום עליו. את היומיים הבאים תבלו גם בתוך המטווח. בהתחלה בירי בודדת, ואז תתחילו לפרק תופים על האוטומט. שמעתי שלהסתער עם הנגב זה אחד הדברים היותר שווים.

מכל מחלקה יוצאים 2 ח'ברה להסמכה על נגב.



שעת ט"ש ונוהל שבת.

כל יום לפני השינה מקבלים שעת סידורים (ט"ש – טרום שינה) מקלחת, פלאפונים, בגדים אזרחיים, פחיות. השעה החופשית של היום. לרוב לפני שעת הט"ש תעמידו שמנ"ש (שימון שמירה – בדיקת כוננות במחסניות, שימון הנשק והעמדת הפק"לים המחלקתיים למסדר) ובסופה יהיה מסדר גג"ש (הגשת בלאי, בעיות מיוחדות ופריקת הנשקים).



נוהל שבת הוא בגדול שעת ט"ש ארוכה. הכול הולך, מוזיקה, סיגריות, בגדים אזרחיים. 12 שעות שינה. מה שתרצו. יוצאים לנוהל כשעה לפני כניסת השבת, והוא יוצא אחרי ארוחת הערב של יום שבת. בשבת בבוקר יש ארוחת בוקר שלא חובה להגיע אליה, וארוחת צהריים שהיא חובה. בשבת בערב יש ארוחת שבת על מדי א' ויין פטישים. כמו שצריך.

בשבת יש שמירות ותורנות מטבח, התורנות מטבח היא לא אותה תורנות שיש במשך השבוע, מה שעושים בעקרון זה לערוך את השולחן לארוחה ולפנות את הכלים, לא שוטפים בשבת.



תורנויות.

בסיסיות, תענוג. תזכו לשמור על כל הבסיס. המחלקה תעלה לעליית משמר ותתחלק בעמדות השמירה של הבסיס, השמירות הם לרוב 2-4 שעתיים שומרים ו4 שעות חופשי, שבלילה הם שינה, וביום עבודות רס"ר. בבהל"צ לא טוחנים יותר מדי בסיסיות, אולי תעלו פעמיים או שלוש.

מטבח. כל יום יש תורן מטבח אחד מכל מחלקה. לרוב שוטפים כלים\רצפה או סוחבים סירים לטבחים. לפחות אפשר לעשן כל היום ולאכול דני בלי הפסקה..., גם פלאפון תביאו, רק שהסגל שלכם לא יראה...


תנאים.

התנאים בבסיס לא משהו, הבסיס עצמו נמצא בסוף העולם,כ-40 דקות מאילת, ישנים באוהלים, יורדים הרבה לשטח ונהנים ממנות הקרב. קר בחורף, חם בקיץ והאוכל בחדר אוכל לא משהו בכלל (מי יודע, שמעתי על שיפוצים במטבח, בהצלחה) הפלוגה נמצאת בקצה הבסיס, דיי רחוק מהחדר אוכל. וההרגשה בבסיס היא של נספחים סוג ז' (שזה מה שאתם בעצם, עד שיהיה בסיס טירונות למוד"ש)

לפחות הטיפול הרפואי הוא טוב, בבסיס יש מרכז רפואי דיי גדול עם מרפאת שיניים רנטגן ושאר רופאים מומחים שלא נרצה לראות...

אחד הדברים הטובים הנוספים שיש בבסיס הם הארוניות, תענוג גדול שתשכחו ממנו באימון המתקדם.



יציאות.

יוצאים 12-2 שבועיים בבסיס, יומיים בבית.

בשבוע השבעה יוצאים עם ההורים, יום שלישי או רביעי.

בשבוע סיום יוצאים חמשוש-רגילה.

כל השאר תלוי בחגים.
_____________________________________




_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 18-07-2005, 20:03
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
שרשרת חיול+טרום טירונות חי"ר יעודי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י 22 למרץ:

בשעה טובה סימתי טרום טירונת של ח"יר יעודי (חטיבה 900) , בגלל שלי לא היה כל כך הרבה מידע על הגדודים האלה לפני שהתגייסתי החלטתי לרשום מאמר למחזורי הגיוס הבאים.

יום הגיוס:
אתה מגיע למקום שנקבע לך (לי אישית זה היה בבית הייל בבאר שבע) , המון אנשים , אתה מגיע ולא יודע מה מו מי ומי נגד מי , אתה צריך להכנס לתוך בית החייל בהתחלה , להציג תעודת זהות ויגידו לך מספר אוטבוס שאתה עולה עליו , הגיע הזמן להפרד מההורים והחברים ולעלות לאוטובוס , אתם עולים על האוטבוס ונוסעים לבקו"ם (בסיס קליטה ומיון) , בעיקרון יש סמל שעולה לאוטבוס באמצע הדרך , לא משהו רציני מה שהולך באוטובוס ובבק"ום לעומת הטירונות זה פשוט קייטנה ובית זונות אחד גדול פשוט אף אחד עדיין לא יודע מה מחכה לו , וכן תשכחו כל מה שידעתם על צבא זה לא משנה כמה אתם מורעלים או ההפך , הצבא זה שוק לא קטן , כל מה שחשבתם יתברר לכם אחרת (וזה לא דבר רע בסכ") , אתם יורדים בבקו"ם , מושיבים אותכם מתחת לסככה כמה דקות וישר לחדר אוכל , בבק"ום יש את האוכל הכי טוב שתזכו לראות בצבא אז אני ממליץ לכם לא להתלונן הרבה , אתם אוכלים , ומסופחים למחלקה שאיתה אתם תעשו את כל השרשרת חיול , המ"כים \סמלים , שילוו אותכם בשרשרת חיול עומדים להשתחרר אז אתם יכולים לעשות מה שבא לכם , לדוגמא להדליק סיגריה בשלושות , ואוהלים ולדבר וכ'ו , מה שכמובן בלתי אפשרי בטירונות , אחר כך אתם מגיעים אל השרשרת חיול , דבר די מעצבן , אתם קודם כל הולכים לעשות צילום לחוגר , עומדים בחדר מעפן , "בום" אתם לא מרגישים וכבר מצלמים אתכם , כמובן שתגיעו מסופרים מראש לשם ממש לא נעים ששולחים אותכם לספר שיעשה מהראש שלכם קרחת יותר מבריקה מכדור בדולח , לאחר מכן , אתם מגיעים לחדר של צילום שיניים , מכניסים לכם לפה מצלמה עם ברזל ומצלמים , 10 שניות ואתם עוברים לתחנה הבאה , טביעות אצבעות , אתם שמים את הידים על לוח שחור מלא דיו , ואחר כך על הדף , סיימתם , יש לכם סבון עם חול ומגבות , לא כזה נורא , אחר כך יש לכם אכסון של הDNA , מישהו בא דוקר לכם את האצבע ומורח את הדם על דף , וכן זה כואב , אחר כך זריקות , 3 זריקות במקרה שלי , כמובן שיש הרבה צ'ונגים שמחכים לזריקות אז הרופא תוקע לכם את המזרק מהר ביד ולתחנה הבאה (זה יכאב לכם שבוע שלם) , אחר כך יש לכם צילום רנטגן , אתם יושבים בחדר על כסא מצלמים ולתחנה הבאה , אחר כך יש עימות נתונים , משהו כמו צו ראשון רק יותר מהיר. סיימתם? לכו לקבל מדים , כל אחד מקבל מדים וקידבק א' , יש לכם 20 דקות להתלבש , אל תתרגשו מהצעקות של המכ"ים "יאללה זריז" , קחו את זמן לראות שהכל מתאים לכם .
אחר כך בודקים שכל אחד קיבל את כל הציוד. רצוי לציין שאין שם סדר בגרוש , הבק"ום זה המקום הכי לא מאורגן בעולם , אני מאמין שאנשים יכלו לברוח שם ואף אחד לא היה שם לב . כמובן ששכחתי ועדה רפואית - אם תמלאו אותה ב-לא,לא,לא. תעברו ישר לתחנה הבאה , למי שכן יש בעיה בריאותית כלשהי יאלץ לחכות ולהכנס לרופא מומחה , אחר כך קצין מיון , שבעיקרון שואל אותך מה אתה רוצה (לא שיש לזה חשיבות) , ואחר כך תוקע לך משהו בסגנון "בעיקרון אתה מתגייס לח"יר יעודי" . (דרך אגב בח"יר יעודי היה בבק"ום את כל המכ"ים של מחזור מרץ 05 , ותצוגות קטנות של האמרים, נשקים וכ'ו , לוחמים הגיעו עם פנים צבועות).

אחרי שאספו את כולם למחלקות ושיבצו אותכם באוהלים , יהיה לכם פריסה , ושיחה די משעממת עם המ"פ של הפלוגת בק"ום שלכם , רצוי לציין שאני התגייסתי לח"יר יעודי והיה איתי מלא במחלקה ג'ובניקים וכל מיני אחרים אז תשמרו על הציוד שלכם כי שם לא בעיה שיגנבו לכם דברים. אתם מגיעים לאוהלים (יכולים לעשן שם חופשי אין השגחה) , זורקים לכם מזרון מסריח ושמיכת סקאביס עוד יותר מסריחה , אני אישית קיבלתי חום והייתי חולה בגלל שהיה ממש קר בלילה (אפילו ישנתי עם מעיל) , בקיצור לישון בבקו"ם זה אחד הדברים המגעילים . ישנתם , קמתם , יאללה לאוטובוסים , יגיעו לכם כמה קצינים ימיינו אותכם למחלקות מחדש , ותעמדו מתחת לסככה מחכים לאוטובוס , אתם תסחבו עם התיקים הכבדים אבל לא נורא , יקראו בשמות ואתם תעלו לאוטובוס , מי שיגיד "לא מתפנה" מה שקרה הרבה ישר ישים כומתת בק"ום על הראש וישלח למעצר בק"ום (כמובן ש99.9% ממי שלא התפנה חזר לבא"ח כמו גדול ושובץ במחלקה עם מפקד קשוח שלימד אותכם לקח). אתם נוסעים לבא"ח אדם , שם יערך לכם קליטה מילוי טפסים , והרבה , בעצם יום די משעמם , יהיה לכם מסדר עם הרס"ג בא"ח אדם (בא"ח 900) יגאל צוברי - עומדים בח' עם ידים מושטות קדימה , באמת רס"ג מפחיד אל תתעסקו איתו אם אתם רוצים לראות את הבית מידי פעם , מי שרוצה חתום זקן והצטלם עם זקן בבק"ום מביא לו את החוגר והוא מחליט אם לאשר\או לא לאשא , מי שיש לו שיער ארוך (הוא יותר מקפיד מהבק"ום) , נשלח ישירות לגזז צבאי שיעשה לו זיפים על הראש. סיימתם? אתם תמויינו לגדוד זמני , אני בדוכיפת (מחר ידע בודאות לאן אני הולך) שם תפגשו את הסרס"פ והוא יבדוק שמות ויפגין לכם קצת משמעת צהלי"ת "תמחוק את החיוך שלך" ועוד כל מיני הערות שיגרמו לך להבין שאתה בצבא , אתם תמויינו לפלוגה (אחד מהגדודים) - מחלקה ולקראת הערב לכיתה (האוהל שלך) , תקבלו תגיות לדוגמא (מחלקה 1 וכ'ו) , תתחילו להכיר אנשים וכ'ו ,אני נפלתי עם האנשים הכי טובים בפלוגה , אתם כאן תתחילו ללמוד מזה משמעת צבאית , בהתחל יסבירו לכם כל מיני דברים , מזה מסדר בוקר , מזה גג"ש , מזה מד"ס וכ'ו , ילמדו אותכם איך להיות חיילים , מי שילך עם הראש בקיר כי הוא לא רצה קרבי ימצא את עצמו עושה הרבה טיזוזים וריצות , והרבה מרפקים , מה שכן שכל המחלקה תאכל גם הרבה חרא בגללו.פה ושם יהיה לכם שיחות באולם עם רופאים \ קבנ"יות וכ'ו , הסמלים שלכם ילוו אותכם בטרום טירונות , לא חייב להיות שהם יהיו דווקא מהפלוגה שלכם , לדוגמא אני הייתי בדוכיפת ויש לי סמל מלביא , ילמדו אותכם מזה שלושות , איך לשבצר , מה עושים בחדר אוכל וכ'ו ,אני נפלתי עם האנשים הכי טובים בפלוגה , אתם כאן תתחילו ללמוד מזה משמעת צבאית , בהתחל יסבירו לכם כל מיני דברים , מזה מסדר בוקר , מזה גג"ש , מזה מד"ס וכ'ו , ילמדו אותכם איך להיות חיילים , מי שילך עם הראש בקיר כי הוא לא רצה קרבי ימצא את עצמו עושה הרבה טיזוזים וריצות , והרבה מרפקים , מה שכן שכל המחלקה תאכל גם הרבה חרא בגללו. (תלמדו גם לעשות גלצ"ח , ללכת בשני טורים , בקיצור את הרוב)

אחרי כמה ימים של לימוד ערכי צה"ל ושיחה עם הס.מ"פ שתרעיל אותכם קצת , תקבלו מדי ב' זמניים , הרי בכל זאת אתם הולכים לטחון בטרום טירונת הרבה עבודות רס"ר ובסיסיות , מה לדוגמא? תורנות מטבח , תורנות רס"ר (לנקות את הבסיס) , הקמת אוהלים , סידור נשקים בנשקיה, עבודות באפסנאות , לרוב זה עבודות קשות וקורעות אבל זה שטויות , בקשר להפסקות , יהיה לכם אחרי כל ארוחה הפסקה , ומידי פעם הפסקות של 15 דקות וכ'ו , שבהם יגדירו לכם בדיוק מה אתם רשאים , לדוגמא - 10 דקות הפסקה רשאים לקלה(פיפי) וכבדה(הדבר השני) , שתייה , ומכונות, לא רשאיים פלאפונים וסיגריות , אם תתפסו מעשנים או אם פחית תקבלו על הראש , בדרך כלל כל ההפסקות כוללות הכל אז זה לא ממש קריטי , כמובן שיש לכם פינת עישון מוגדרת , אם תעשנו סתם ככה ליד האוהל או בתוכו אתם תקבלו על הראש , (דרך אגב בין התורנויות זה גם לפרק מכולות , לנקות שירותים , לבנות עמדות שמירה ,לסדר את הפינת עישון וכ'ו) . , לאחר כמה ימים יהיה לכם מצגת של כל הגדודים , ממש יפה , יביאו לכם את כל כלי הנשק שמשתמשים בהם (בלי תחמושת כמובן) תוכלו להביט דרך רובה צלפים , כוונות מסוימות , להחזיק נגב , מאג , לראות סרטים על הגדודים , לראות תמונות , נשקים של מחבלים שתפסו , באמת הם משקיעים הרבה בתצוגות . השנה התצוגה של נחשון ודוכיפת היו הכי טובות והכי מושקעות.
אחר כך תמלאו טופס שבו אתם צריכים לדרג את העדיפויות שלכם ברשימה של 5 , כמובן שכולם מסמנים את הגדוד שהם רוצים 5 פעמיים וכ'ו , אם אתם ממש רוצים גדוד מסויימם תוכיחו את עצמכם , תיהיו שפיצים ותבקשו מהסמל \ סרס"פ \ רס"פ , ואם תיהיו טובים הם ימשכו אותכם לשם.

זהו , נגמר הטרום טירונות (שבועיים) , מחר אי חוזר לבסיס לקבל נשק וקידבק ב'. נקווה לטוב).

זהו פחות או יותר , אני מאמין ששחכתי הרבה דברים אבל הבנתם בערך את הרעיון.
אם יש לכם עוד שאלות בקשר לגדודים או משהו , תרשמו לי כאן ואני יענה.
(למנהל , אם יש לי שגיאות כתיב או משהו לא בסדר או עובר על מגבלות ב"ש , אז תצנזר\תמחק מה שאתה רואה לנכון)

אני ימשיך לכתוב לכם מאמרים כל חודש-חודשיים.
_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 18-07-2005, 20:06
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
טירונות 02
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י mad dog:


טירונות רובאי 02-סקירה



טוב מכיוון שאני כרגע בדחיית שירות עד הקיץ,וכיוון שהרבה אנשים לא יודעים פה הרבה על הטירונות הזאת (חוץ מזה שהיא בית זונות ויש בזה משהו),אני אכתוב פה סקירה על מה שעברתי במשך 6 שבועות באחד מבסיסי הטירונות של מערך מג"ל.



הקדמה- ברוכים הבאים לטירונות רובאי 02 של מערך מג"ל,רוב אלו שמגיעים לטירונות הזאת מיועדים להיות תומכי לחימה\ג'ובניקים במגוון תפקידים שונים ברחבי הצבא והם האוכלוסייה המרכזית של הטירונות או כמובן הטירונות המרכזית שבנות עושות.

למרות זאת,גם אני שמיועד לתפקיד לוחם (שייטת ספינות הטילים של חיל הים),עברתי את הטירונות הזאת וככה גם קורס חובלים וקורס צוללנים עוברים את הטירונות הזאת מהסיבה הפשוטה שצריך בחיל הים את ההכשרה היבשתית הבסיסית ביותר.



הרעיון- צה"ל מעביר את הטירונות הזאת כדי להפוך את האזרח\ית לחייל בזמן הקצר ביותר (חודש) על כל מה שמתפרש מכך:מרות,עמידה בזמנים,משמעת עצמית,סלנג צבאי,התנהגות חיילית וכו'

הטירונות הזאת רוב הזמן נראת מוזרה ולא הגיונית,ואפילו מבוזבזת,אבל בכל זאת אי אפשר בלעדיה,כיוון שללא משמעת בסיסית צבאית אי אפשר יהיה לעבור גם את ההכשרה הזאת ולהמשיך את השירות הצבאי.



משמעת- אחד הנושאים הבעייתיים של הטירונות הזאת ,היא המשמעת.

זה לא בא"ח חי"ר ששם המשמעת בשמיים ובעיות משמעת לא קיימות,זה בט"ר מג"ל שרוב בעיות המשמעת הצה"ליות קיימות בו.

מנסים לגרום לך למשמעת בסיסית ולא בעייתית במיוחד,אבל רוב האוכלוסייה של הטירונות גם לא מסוגלת לשמור על זה.

המטרה היא ליצור משמעת אצל המחלקה במידה שאפשר יהיה לתת לה יותר חופש ואחריות (אצלי זה לא קרה באף שלב של הטירונות,אולי פעמים ספורות).

אפשר להגיד שהמשמעת שם סבירה,אבל רמת הבעיות מאוד גבוהה ביחס למקומות אחרים.



אוכלוסייה- את סוגי האוכלוסייה בטירונות הזאת אפשר לחלק ל2- הפחות בעייתית(חיל הים,מודיעין,עתודאים,קשר,וחיל האוויר) לעומת אוכלוסיית הכלל צה"לית שהיא הבעייתית יותר.

יש פעמים שאלו שמיועדים מראש למקום מסויים יעשו את הטירונות בפלוגה נפרדת (כמו הפלוגה הכחולה של חיל האוויר או מחלקות מסויימות שמכילות רק אנשים מאותו החיל) ולפעמים יערבבו אותכם (כמו שקרה לי- חיל הים+ נפלי טייס +עתודאים + משוחררי כלא צבאי) או שכולם יהיו פשוט חלק מטירונות כלל צה"לית.

אתם עלולים למצוא את עצמכם סובבים בים ערסים\אנשים משונים,אבל אין מה להתבאס כי את הבעיות הם עושים למפקדים ולא לכם J ,תשתדלו להתייחס בכבוד לכולם והכבוד יחזור אליכם (מניסיון),ומצד שני תשתדלו לא להיגרר אחרי הבעייתים כי זה עלול להתנקם בכם (כן כן).



הסגל- טוב הגענו לאחד הנושאים הבעייתיים של הטירונות הזאת,שנקרא הסגל.

הסגל כמעט כולו עבר קורס מכ"ים טירונים והגיע לבט"רים השונים לפקד על טירונים חדשים.

העניין שהם בעצם היו תקועים בבועה הזאת שנקראת קו"מ מג"ל היא כבר בעייה.

לי אישית יצא שמכ"יות שהיו בגילי וסיימו ללמוד באותו הזמן כמוני פיקדו עליי,ונכון הפז"מ הוא המשמעותי בצבא,אבל הן כנראה שכחו שהן היו באותו מצב כמוני עד לפני שינה.

הסגל מתחלקה בצורה הבאה:

מ"פ-מפקד הפלוגה ,הסמכות הכי עליונה בפלוגה,שאחראי על כל המחלקות ואחראי כמעט על הכל:משמעת,תכנים,משפטים וכד'.

הוא הסמכות הכי עליונה שלכם,לפני מפקד הבסיס,והוא לרוב סגן שהתקדם בסולם הדרגות של הבט"רים ושימש בכל התפקידים הזוטרים עד שהגיע לדרגה זו.

הוא מופיע לפעמים בפלוגה,בשיחת פתיחה,בהשבעה ורואים אותו מסתובב בפלוגה אבל האינטרקציה איתו היא מעטה (אלא אם תהיה חייל בעייתי הוא יכיר אותך טוב)

אצלנו הוא הסתובב במחשבה שהוא רמבו עם נעליים אדומות ומקוצר+אלביט,והיה בטוח שאנחנו מפחדים ממנו (רובנו לא רכשנו כבוד למי שלא עבר הרבה בשירות הצבאי שלו והתנהג כאילו הוא בא מהיחידות שדה)



סמ"פ- אחראי על ענייני המנהלה והבטיחות בפלוגה,ואותו כמעט שלא ראינו



מ"מ-יש כמה כאלה,וכל אחת אחראית על המחלקה שלה,במגוון תחומים,מעבירה שיעורים ותכנים בעצמה,ובבעיות שונות ומשונות ניתן לפנות אליה במידה והמפקדות לא יוכלו לעזור (בעיקר בקשה ליציאות הביתה מסיבות שונות ומשונות)



רס"פ-זהו לרוב מ"כ שלא יצא לקורס קצינים והגיע לפז"מ שנותנים לו את התפקיד הזה.

הוא אחראי בעיקר על התחזוק השוטף של הפלוגה (כמובן עם כמה עבדים זולים שנקראים טירונים,תדעו שאם אתם הולכים לרס"פ אתם תרימו משהו כבד),על משמעת,ועל ציוד מסויים במידה ותצטרכו.

הוא מסתובב הרבה בפלוגה,ותראו אותו די הרבה (יש מסדרי עונשים איתו שכוללים פק"לים,ויש הרבה אנשים שמגיעים למסדרים האלו רק כדי לשמור על כושר J )



סמל\ת- עוד מ"כ\ית שלא יצאו לקורס קצינים והמשיכו לתפקיד הזה (הסמלת שלנו הייתה רב"טית על תקן סמלת עד שבסוף טירונות היא קיבלה דרגת סמל..),שהוא אחראי על כל עניני המנהלה של המחלקה שזה אומר: פריסות,מנורות,ניירות טואלט,שירותים וכד',והיא זאת שתדאג לציוד שקיבלתם במהלך הטירונות (תשמרו עליו טוב! יש גניבות ואתם עלולים לעלות למת"שים!),במידה וחסר לכם תצטרכו לפנות אליה.

איתה גם תעברו שיעור או שניים,אבל היא תתעסק בעיקר בענייני המנהלה וגם במשמעת,זאת עלולה להיות דמות מאוד מציקה ומעצבנת,אבל מתרגלים מתישהו. (שהסמלת שלנו עזבה לקורס סמלים,הגיע סמל שחשב שהוא ישנה את כל הפלוגה בשבוע והוא חיפש אחד אחד מה לא בסדר)



מכיו"ת- אלו יהיו המפקדות הישירות שלכם על כל המשתמע מכך ואותם תראו הכי הרבה בטירונות,לכל אחת תהיה צוות משלה,והיא זאת שתעביר לכם שיעורים,תדאג לבעיות שלכם עד כמה שהיא יכולה,תעביר לכם תכנים,תעניש אותכם ישירות בפק"לים או עוד עונשים שונים ומשונים,תבחן אותכם,תטווח איתכם במטווחי איפוס,ואולי בסוף תצחק איתכם.



חופ"ל-אותו תראו כל בוקר במידה ותרשמו למסדר חופ"ל,והוא זה שיטפל בכם עד כמה שהוא יכול,ואם הוא יראה שהוא לא יכול לעשות כלום הוא ישלח אותכם למרפאה לרופא.



משק"ית ת"ש- יש לכם בעייה בבית?,צריכים הקלות בתנאי שירות,רוצים לעבור יחידה? זאת הכתובת שלכם



זהו הסגל שלכם למהלך כל הטירונות,אני חוץ מלמ"מית ולמ"כית (אני לא מכליל את החופ"ל והמשק"ית ת"ש) האישית שלי ומפקדת של צוות נוסף לא הייתה לי הערכה בגרוש לאף אחד מהם,כי כל הזמן שהם דיברו על כבוד,לא היה כבוד אלינו כמעט,ושהם לא ידעו מה לעשות עם גורמים בעייתיים במחלקה הם חשבו שלהעניש את אלו שלא עושים בעיות גם יעזור להם,מסתבר שזה רק דרדר את המצב,ואנשים שהיו בסדר רוב הזמן הרגישו שאין להם מה להפסיד בלעשות שטויות ותבינו לבד מה קורה.

בגלל אטימות של כמה מהמכיות אני אישית כמעט הגעתי לבי"ח אם לא הייתי מתעקש לראות חובש כל דקה,ואח"כ עוד לשמוע שאני אשם, בניסיון לכסתח שהסגל אשם (מסתבר שהמכיות לומדות מסלול רפואה מקוצר בקורס שלהם),לא הוסיף להערכה שלי לרובן..

ורק לצורך העניין אין שבירת דיסטאנס פורמלית בסוף הטירונות הזאת,ולנו היו הקשבים וזמנים עד שעלינו לאוטובוסים החוצה.



שינה- את השינה תעבירו באוהלים אמריקאים+ 4 כיווני אוויר+ מנורה או בחדרים, (במידה ותהיו במחנה 80,אבל גם שם לא כולם ישנים בחדרים אלא גם באוהלים כמו שקרה (לעבדכם הנאמן)ושם ישנים בערך 12-14 איש,ובאמת שזה סבבה ולא רע לישון באוהלים ותזכרו שזה כולה חודש,וחבריכם ביחידות השדה השונות נמצאים בהם לא מעט זמן...

בלילה ישנים 6 שעות,כולל זמן שמירת מאהל (לא תמיד מתעוררים גם לזה,ואצלנו שברו לא מעט פעמים שמירות מאהל ואף פעם לא עשו לנו כלום,אני מתאר לעצמי מה היה קורה אם היינו בטירונות 03+).



שירותים­- סבירים בהחלט,לפעמים הם נראים זוועה,אבל אחרי נקיון יומי הם נראים סבירים למדי.

אצלי בפלוגה תא אחד היה מקולקל ככה שהיו 3 תאים לכל המחלקה (למרות שאין הרבה בעייה להכנס לאלו של המחלקה שנייה),אבל הסתדרנו.

נייר טואלט וסבון מקבלים כל ערב,וכל בוקר,וכל היום יש תורן שירותים במידה ונגמר הוא דואג להביא את החסר.





מקלחות- אחד הקטעים שלרוב האנשים יש בעיה איתו,אבל גם הביישנים מבין המחלקה מהר מאוד התרגלו והעניין לא הפך לדאגה או פחד,היו 6 תאי מקלחת לכל המחלקה שרוב הזמן היו תקינים,אבל תשכחו מפרטיות כי כאן לא קיים כזה דבר.

אחת הבעיות שהייתה אצלנו בפלוגה היו המים-במשך השבוע הראשון וחלק מהשני לא היו מים חמים בכלל ואמרו לנו שזה בעייה כלל בט"רית (רק שהסתבר שלפלוגות אחרות היו מים חמים כל הזמן..) אבל לאחר מכן היו ימים של מים רותחים והיו ימים של מים קפואים,לא הייתה שיחה שלא התלוננו על העניין,אבל מי שרוצה ממש להתקלח יסתדר גם עם המים הקרים..



כושר- אם באת לחפש כושר בטירונות הזאת,אז לא תמצא.

חוץ ממבחן בר-אור (שכלל ריצת 2000 שהייתה הכי ארוכה בטירונות הזאת) שהיה אולי הדבר היחיד שבאמת עשינו בו כושר ועוד מד"ס יחסית בסדר,רוב הזמן לא תעשו שום דבר פיזי.

בתאוריה אמורים להיות 6 מד"סים שמועברים,אבל 4 מהם מועברים ע"י המפקדות והם באמת שאולי בגדר חימום.

ברוב הבקרים יש א"ג,אבל הוא לא כולל יותר מחימום פק"לים זריזים וזהו..

אצלנו מרוב שהרגשנו פדלאות,רצנו אישית בשעות ט"ש ושיחקנו כדורסל..

המסע של הטירונות הזאת הוא 3 ק"מ ומתבצע בהליכה,וממש ממש ממש לא קשה ככה ,שאלו שבאים ללא כושר לטירונות הזאת,מממש אין ממה לחשוש,כי תצאו עוד יותר פדלאות ממה שאתם... J (יש אנשים שהוציאו פטורים גם מהמד"סים המגוכחים האלו..)



דרישות ונהלים- במהלך הטירונות יהיו ממכם דרישות בסיסיות: הופעה,גילוח,צחצוח נעליים,מסדר בוקר באוהלים,איך לפנות למפקדים,נוהל פנייה לדרגות הגבוהות (מ"פ ומ"מ),איך לעמוד מול מפקד (נשק מקדימה שאתה מדבר איתו),הקשבים לדרגות השונות וכד'.

יש דרישות שלא יגידו לכם,וחושבים שאתם אמורים להבין לבד..

אני לדוגמא עד היומיים האחרונים של הטירונות הסתובבתי עם פיאות יחסית ארוכות ואף אחד לא העיר לי (כולל המ"פ,המ"מ,הסמל והרס"פ),ודווקא שהמ"פ חטף קריזה על המחלקה הוא החליט להעלות אנשים על זיפים או פאות (על פאות לא ידעתי בכלל),ככה שתשימו לב גם לדברים הקטנים,כדי שלא תצטרכו לעלות למשפט בגלל שהמ"פ ה!@#%$^^&* החליט להראות שהוא סמכותי



תכנים­- אוקיי הגענו לשלב שאמור להיות יותר מעניין בטירונות וכל נושא חדש יועבר בצורת סדנא-בשיעור עם המ"מ ולאחר מכן שיעור צוותי עם המפקדת הישירה שלכם,לאחר מכן תרגול וכד'.

התכנים כוללים:

סדנת נשק,סדנת מ.ק 77,סדנת עזרה ראשונה,סדנת שדאות (כולל יום שדאות מצ'וקמק שאצלי עוד קוצר בגלל עומס חום),סדנת אב"כ,שיעורי ערכים,מור"קים וכד'.

תכל'ס אפשר להעביר את כל התכנים האלו בשבועיים וקצת אבל מורחים אותם לאורך כל הטירונות,והתכנים עצמם בסיסים למדי.



מטווחים- הנשק שתסתובבו איתו בטירונות ותטווחו בו הוא אם-16 ארוך ,בסה"כ יש 3 ימי מטווחים שבהם טווחים כמה סוגי מטווחים,אבל רק לצורך העניין אחרי מטווח יום ומטווח לילה אתה מבחינת הצבא מוסמך כבר לרובאי 02.

לכל אלו שמרגישים לא בטוחים עם הנשק,אל דאגה עם היריות זה יעבור J

אוכל- טוב,אני לא ארחיב במילים ואגיד שרוב האוכל הוא בלשון המעטה לא משהו,אבל איכשהו מסתדרים איתו עד סוף הטירונות,ויש ימים בודדים שיש אוכל יחסית טוב (להוציא את שבת שהאוכל מעולה),ככה שאם ממש לא תאהבו את האוכל ויש לכם מספיק כסף,תוכלו למצוא משהו בשק"ל החלבי\הבשרי,או שתאכלו הרבה לחם ופירות בפריסות השונות.

בימי מטווחים תאכלו מנות קרב,זה נראה לכם מגעיל אבל מסתדרים מהר (לי אישית יצא לאכול יותר פעמים מנות קרב כיוון שהגענו לבט"ר ממש לפני פסח והמטבח היה בהכשר,ובמתכונת חדר אוכל בפסח באמת שהתגעגעתי למנות קרב)



זמן פנוי- יש לכם יחסית הרבה זמן פנוי במהלך היום:

2 פריסות של 20 דקות כל יום

3 הפסקות לאחר הארוחות (חצי שעה בבוקר ובערב ו50 דקות בצהריים)

שעת ט"ש+זמן פריסה בלילה

בזמן הזה תוכלו לעשן,לדבר בפלאפון,לשבת בשק"ל,סתם לנוח באוהל או לדבר עם המפקדים שלכם על הבעיות השונות שיש לכם.



עונשים- כן גם בטירונות הזאת זה קיים,אבל ברובם המפקדים לא עמדו מאחוריהם חוץ מפעם אחת.

לפעמים העונשים בהתאם לזמן יהיו פק"לים ישר או במסדר רס"פ אבל אלו במידה ועשיתם משהו יחסית קל (איחרתם בעיקר),לעומת זאת על דברים יותר חמורים (התחצפות למפקדים,אי קימה בבוקר וכד') תקבלו שעות ביציאה או אף שבת,ולמרות זאת רק פעם אחת עמדו מאחורי העונשים האחרונים..





שמירות\מטלות- טוב הגענו לקטע היותר מעצבן אבל אין מה לעשות,גם בתור טירון את זה צריכים לעבור.נתחיל מהשמירת מאהל שאותה יש כל יום לאורך כל היום,ביום תשמרו שעה ובלילה תשמרו חצי שעה על המאהל כדי למנוע גניבת חפצים של אנשים מהמחלקה שלכם.

כל מחלקה עושה כמה ימי שמירות בסיסיות,זה משתנה ממחזור למחזור,המחלקה שלי עשתה 4 ימי שמירה כל הטירונות ושבת שמירות אחת,לעומת זאת תורנות מטבח פעם אחת לא עשינו,רק ביום האחרון לטירונות וזה בגלל שהבט"ר היה ריק וגם זה לכמה שעות.

בפוטנציאל כל מחלקה צריכה לעבור יום שמירה ויום מטלות.

עכשיו במהלך כל הטירונות תהיה במשך כל יום מטלות שוטפות בפלוגה כדי לשמור אותה נקייה ועומדת,ויש ימי מטלות מיוחדים שנועדים לשמר את הפלוגה,תעבירו את זה בסבבה,אל תתחפשנו ותעזרו לחברים שלכם,הכי חשוב.

יש מקרים שעושים תורנות באפסנאות,או אצל קצין התחזוקה של הבסיס,או ששולחים אותכם למטבח לעזור בפריקת משאיות שבאות להביא אספקה לבסיס.



יציאות- טוב אז בטירונות הזאת לא תסגרו הרבה,לרוב זה שבת אחת ובמקרה הגרוע שתיים.

במידה ותסגרו שבת לרוב זאת תהיה שבת שמירות,ככה שזה לא שבת רגילה,אבל איכשהו מעבירים אותה ומשתדלים להנות ממנה כמה שאפשר.

לרוב תצאו כל שבוע,ובסוף הטירונות יוצאים עוד באמצע שבוע הביתה..



לסיכום- סה"כ הטירונות הזאת עוברת מהר,ועושים הרבה שטויות עם החבר'ה,אבל לפעמים מסתובבים בתחושה של תיסכול (במיוחד החבר'ה שלי מחיל הים שהרגישו לא שייכים למקום הזה),או מרמור,כי באמת הרבה פעמים לא היה מה לעשות איתנו והיו ימים שלא עשינו כלום,אז שלחו אותנו לנקש עשבים,למתוח אוהלים למרות שלא היה צורך,או בגלל האטימות והפוזה של המכיות ששוב אני חוזר הן בחורות בגילך שחושבות שהן יודעות הכל,אבל גם זה עובר,ואני אישית חשבתי לעצמי שאני לא נשאר שם הרבה זמן,והן כן יישארו בדיכאון הזה,ואני ממשיך למקום אחר שאמור להיות יותר טוב.

תהנו כמה שאתה יכולים,קחו הרבה דברים בקלות,ותאמינו לי שכל הסגל זה באמת פוזה אחת גדולה,ואפילו נחלוואי שהיה איתי במרפאה באחד הימים שבא לקבל גימלים לא הבין למה הן משחקות אותה,כי אין להן סיבה אפילו.

שיהיה בהצלחה

ומקווה שעזרתי לכם במקצת...
_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 18-07-2005, 20:30
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
קורס חובלים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

המאמר נכתב ע"י Delta:


קורס חובלים




שלום לכולם.
התגייסתי במחזור ספטמבר 04 לקורס חובלים מחזור קי"ד.מכיוון שלפני הגיוס לא מצאתי חומר עזר על הקורס החלטתי לכתוב מאמר זה כדי לעזור למתגייסים לקורס.

טירונות:

מי שמתגייס לקורס חובלים עובר טירונות כמו כל חייל רגיל בצה"ל.הטירונות היא טירונות חי"ר,כדי לתת לחייל איזשהי הכשרת חי"ר בסיסית.בזמני הטירונות שעושים היא טירונות 02 שמתקיימת במחנה 80 או זיקים.לאחר המחזור שהתגייס אחרי קיבלו החלטה לשנות את אופי הטירונות ועקרונית מתגייסי קורס חובלים אמורים לעשות טירונות 03 שלגביה לא אוכל לפרט מכיוון שלא אוכל להתחייב לגבי נכונות המידע היות ולא עשיתי אותה,בגדול ההבדל העיקרי הוא במשמעת עליה מקפידים יותר ובכך שעוברים יותר תכנים של חי"ר,כגון זריקת רימון וירי מא"ג.

בכל הקשור לטירונות במתכונת הקודמת , כמו שמשתמע מהספרות 02 אתם בטח מבינים שלא מדובר פה במשהו רציני שמשקף את היחידות הלוחמות בצבא.הטירונות מועברת בחובבנות יחסית ובלי הקפדה על משמעת,הנורמות והערכים שנלמדים בטירונות אינם מתאימים בדר"כ לקורס ונוצרת איזשהי סתירה בציפיות,אלו הן קרוב לודאי הסיבות להחלטה.משך הטירונות הוא כחודש,שלאחריו עוברים לבסיס "סדרת הים" בעכו,הבסיס בו נערך שלב בסיסי של קורס חובלים(אל תעיזו להרדם בנסיעה!).


שלב בסיסי

מכיוון שאני כותב מאמר זה בתקופה בעייתית בקורס(המגיפה שפרצה בבסיס,הזיהום במפרץ),קשה לי להתחייב על המידע שאמסור כאן כי הכל נתון לשינויים כרגע.לכן כל המידע המובא כאן הוא על סמך נסיוני האישי וניסיון מחזורים קודמים.

אחרי הטירונות מגיעים לבסיס סדרת הים בעכו,הבסיס בעכו שוכן ממש על חוף הים.הבסיס נמצא במיקום מאד יפה בעל נוף מרשים ושקיעות עוצרות נשימה.אבל הנוף הוא הדבר האחרון שיהיה לכם זמן להסתכל עליו.

לפני ההגעה לסדרה,עוברים יום קליטה בבה"ד חיל הים בחיפה אליו מגיעים היישר מהטירונות.

ביום זה עוברים תהליך קליטה לחיל הים,מקבלים מדים,אפוד,שק שינה וציוד חיילי בסיסי,מסתפרים(אתם אחרי חודש בלי תספורת מהטירונות),חותמים על נשק, ומתחלקים לצוותים.

החלוקה לצוותים היא אחת החויות החקוקות בזכרוני.עומדים בשלשות במגרש הכדורסל של בית הספר לקצינים בבה"ד(בית החובל).מקריאים שמות,כל פעם 14,ומי שקוראים בשמו צריך לרוץ ולהסתדר בטור אל מול השולחן שמאחוריו יושב המפק"צ והמש"קית של הצוות.המש"קית רושמת את פרטיו של כל אחד בצוות(אחרי שהצדיע למפק"צ כמובן) ומאמתת נתונים.ככה עומדים בטורים צוותיים עד אשר נגמר הרישום.מדי פעם המפק"צים קמים ועושים "סיבוב ביקורת" שמטרתו בעיקר לזרוע פחד.

הצוות הזה יהיה ההרכב שילווה אתכם עד סיום הקורס.כדאי שתסתדרו איתם.

אחרי החלוקה לצוותים וקבלת הציוד והנשק(כבר לילה) הולכים לישון.ישנים בצפיפות נוראה באוהלים שבהם ישנים בגיבושי חובלים וצוללות.אציין שהמעבר בין מקום למקום מתבצע בריצה(נוהל "אדמה בוערת").בבוקר למחרת,אחרי ארוחת בוקר נוסעים לבסיס הסדרה,המקום שתקראו לו בית ב-3 חודשים הקרובים.

אורך שלב בסיסי הוא 6 חודשים,מתוכם חודש אחד טירונות,3 חודשים בסדרת הים וחודשיים בבה"ד חיל הים בחיפה.אפרט כעת על השלב עצמו.ברגע ההגעה לעכו(שוב,לא להרדם באוטובוס),אחרי שתצאו מהשוק הראשוני תתחילו להקים את הבסיס.

לצורך כך תקימו את האוהלים,תוציאו את כלי השייט שלכם,ותעשו עבודות רס"ר שונות בפיקודו של הרס"ר האגדי,אבוטבול.אחר כך תחתמו באפסנאות על ציוד ייעודי הכולל:גופיית צלילה,מכנסי צלילה וחולצת צלילה(אל תטעו,אתם לא הולכים לצלול,מדובר בחליפות שומרות חום),חגורת הצלה,נעלי מים ועוד ציוד ייעודי לשלב.אחרי שתקימו את הבסיס ותקבלו את הציוד הסיפור מתחיל.


מבנה השלב:

4 שבועות ראשונים-שבוע ראשון,"שבוע סליחות",שבוע בו תתרגלו לנהלים של השלב ויערכו לכם שיחות נהלים ונורמות בהן יוסבר לכם מה אסור ומה מותר בשלב,שיחות פתיחה עם המפק"צים וכו',במהלך השבוע הזה תקבלו גם קורס מע"רים(מגישי עזרה ראשונה) שבסופו תוסמכו מע"רים.

אחריו 3 שבועות של סדרת מפרשיות,סידרה בה לומדים ימאות בסיסית ולומדים להשיט שני סוגי מפרשיות.מפרשית קטנה לשני אנשים ומפרשית גדולה ל-10 מפרשית חתירה).

בשלב תלמדו להכיר את הים,מושגים בסיסיים בימאות,קצת מטאורולוגיה ובעיקר בסיס.

את הסדרה מעבירים מילואימניקים העוסקים בשייט כמקצוע,בין השאר אפשר למצוא שם את המאמן של גל פרידמן(בוגר קורס חובלים) ועוד שייטים רבים הפעילים גם כיום בשייט התחרותי בישראל,חלקם אפילו התחרו באולימפידות.בסוף הסדרה,בנוסף להסמכה שלכם שתקבלו אחרי מבחן מעשי ועיוני על החומר שלמדתם,תבצעו הפלגה ארוכה(יחסית) לאורך חופי ישראל כדי ליישם את החומר שלמדם.

סדרת מפעיל-שלושה שבועות נוספים בו תלמדו את הכלי הבא שלכם,הס"ג,הלא היא סירת גומי ממונעת.תלמדו את מבנה הסירה,עקרונות תפעול,תיקון תקלות,גישות,החפות ובסוף הסדרה תוסמכו מפעילי סירת גומי.כנהוג,בסוף הסדרה מבצועת הפלגה ארוכה נוספת בה תיישמו את החומר.

סדרת מפקד ס"ג-סדרה של שבועיים +-, בה תקפצו מדרגה ותוסמכו כמפקדי ס"ג.

כלומר,מבחינת הצבא אתם מוסמכים להוציא ס"ג לים עם חיילים תחת פיקודכם.

בסדרה תלמדו את החומר של הסדרה הקודמת אך יותר לעומק ותתמקדו בעיקר בתפעול תקלות ופתרון בעיות.אחרי שתעברו מבחנים עיוניים בנושא חוקי הדרך בים(כמו תארויה באוטו), ומבחנים עיוניים הקשורים לכלי,תיגשו למבחן הסמכה מעשי.

בסיסית 1-סדרה בת שלושה שבועות הנערכת בבה"ד חיל הים בחיפה.

בסדרה תלמדו חומר מתקדם יותר ורלוונטי יותר למגמה שלכם.עד סדרה זאת הקורס הוא הומוגני,ושלושת המגמות מקבלות את אותם תכנים.החל מסדרה זאת ההכשרה היא נפרדת בהתאם למגמה.במהלך הסדרה תבצעו שהיות על ספינות ותלמדו מקרוב את החומר במקביל ללימודים עיוניים בכיתות.

פקמ"צים-גיחה אחרונה לעכו,לסדרה שמטרתה ללמד אתכם את נוהל הקרב של צה"ל.

תקבלו מהסגל תרחישים,על פיהם תצטרכו להוציא לפועל "מבצע",את המבצע תוציאו לפועל על פי הנוהל הקיים בצבא,ותצטרכו להציג את כל מה שעבדתם עליו לסגל ולקבל את אישורו לכך.

אחר כך יוצאים לים ומבצעים את מה שתכננתם.

בסוף סדרה זאת,תצאו לגולת הכותרת של שלב בסיסי.

הפלגה מעכו לארז שבצפון רצועת עזה,הפלגה זאת צולמה לתוכנית "לוחמים" המשודרת בערוץ טבע הדברים".הפלגה של 3 ימים,בה תעברו את כל חופי הארץ ותיישמו את מה שלמדתם בשלב,החל מתפעול סירות ועד להכרת חוף.

בסיסית 2-המשך של בסיסית אחת,תמשיכו להתקדם בחומר העיוני ובמקביל תצאו לשהיות והפלגות נוספות.בסדרה זאת יש מסע מסכם שלב ובוחן חובל.


זהו שלב בסיסי.כמה מילים נוספות על השלב.

השלב מתקיים בבסיס קטן המוקדש רק לשלב זה,יש לזה יתרונות.

יש לכם אפסנאות שהיא רק שלכם ובשבילכם,וגם מרפאה שמוקדשת לכם,וכך גם חדר אוכל ומטבח.

האוכל בבסיס הוא מהטובים שנתקלתי בהם.וגם התנאים שמסביב הם מצויינים,כמו שציינתי יש מרפאה של 24 שעות בשבילכם(יעני אין תור) ואפסנאות שמחליפה לכם כל פריט שתצטרכו בלי בעיות.השינה היא באוהלים(בחורף זה בעייתי).

בשלב יש הרבה לימודים(זה כלום לעומת מה שיש בהמשך),תמצאו את עצמכם לומדים גם בשבתות.

השלב הוא גם מאד מעשי,יוצאים לים כל בוקר ומתאמנים בערך עד 4-5 אחר הצהריים.

לומדים לשפצ"ר דברים ולעבוד עם חבלים,לזווד סירות וכו'.

יש מסע כמעט כל שבוע.המסעות הם למרחקים לא ארוכים יחסית אבל כולם על חול רך ובקצב מהיר מאד.

רוב השלב הוא בראש צעיר,כלומר עבודה בזמנים קצרים,הכל תחת פיקוח של הסגל,לו"ז מוגדר מראש.

עם הזמן היחס משתפר,וסך הכל אתם תמיד בהרגשה שזה תלוי בכם,אם תהיו בוגרים וטובים תתוגמלו בהתאם.

כל המחזור מחולק לשתי פלגות,בכל פלגה 3 צוותים.היציאות הן 21 או 28 קבוע.תלוי בפלגה שתהיו בה.

אין פלאפונים,מתקשרים הביתה בשבתות(יש 3 טלפונים ציבוריים על 80 איש).

סך הכל זהו השלב הקשה ביותר בקורס לדעתי,מכיוון שיש הרבה "שוק" בגלל שאתם באים מהבית אחרי חודש בטירונות שכונתית ישר לתוך אחד הקורסים הקשים בצבא.

בשלב משולבת פעילות ספורטיבית סדירה שמטרתה לבנות את הכושר שלכם.

הפעילות כוללת בעיקר מד"סים ופק"לי כוח.בסוף השלב(ובכל שלב בקורס) מתקיים בוחן חובל.

בוחן שכבר תקבלו הסבר עליו בקורס,בגדול הבוחן הזה הוא גולת הכותרת הפיזית של הקורס,אחרי שלב בסיסי הוא הופך למבחן הכושר היחיד שיש לעבור,בנוסף לבוחן רמ"ח.

בוחן חובל בגדול כולל ריצה של 6 ק"מ,ש-2 מהם תעשו רטובים אחרי הליכה במים,אחר כך יש לזחול מעט,לטפס חבל 6 וספרינט עד לקו הסיום,בהחלט לא קשה מדי יחסית לדרישות הפיזיות בחי"ר.

בוחן רמ"ח הינו בוחן בו עליכם לטפס חבל 6 בכוח ידיים לבד,מבחן מקבילים וריצת 3000,שוב,לא קשה.

גורמים רבים מקשים את השלב.היחס,מזג האויר,הדרישות,העומס הפיזי,השגרה,היציאות וכו'.

אבל זהו שלב חינוכי שמכין אתכם בצורה טובה להמשך הקורס,כמו כן הוא מחדיר בכם משמעת גבוהה ומשפר הרבה יכולות שלכם.

השלב קשה אך מי שמסיים אותו יכול להיות רגוע,ההמשך אומנם קשה לא פחות אך זהו קושי אחר כבר.בשלבים הבאים הקושי נובע בעיקר מהעומס הלימודי הגדול(המון חומר!) ומהדרישות.

בשלבים הבאים מתחילים ללמוד על כלי השייט המלחמתיים של חיל הים.


שלב מתקדם

שלב מתקדם עוסק בכלי הבט"ש,הדבורים והדבורות(כיום גם השלדגים).

היקף החומר בשלב זה גדול בהרבה משלב בסיסי והוא גם קשה יותר מכיוון שמדובר כבר בחומר מאד מקצועי,העוסק גם בכלי נשק.

כאן הלימודים הם כבר מקצועיים נטו,כל מגמה לומדת בנפרד והמגמות מתנתקות מעט בכל הקשור לקרבה בין האנשים,כלומר אם יש לכם חברים קרובים במגמה אחרת אתם תזכו לראות אותם פחות.

מגמת שייט עוסקת בכלי הבט"ש,לאלקטרוניקה ומכונה יש מסלול אחר העוסק במערכות המכונה והאלקטרוניקה בכלי השייט.במהלך השלב משולבות שהיות,כלומר "ירידה לשטח",מגמת שייט לדוגמא תבקר בכל אחת מהזירות בהן חיל הים פועל(אשדוד,אילת,חיפה) ותבצע שם לימודים מעשיים.המגמות האחרות מבצעות שהיות גם כן.

הפעילות הגופנית בשלב זה מסתכמת במד"סים לשמירה על הכושר ויש גם בוחן חובל ורמ"ח.

למרות הקושי שלב זה הוא בראש אחר לגמרי.הצוערים זוכים ליחס בוגר,היחס מתבטא בכמה דברים.

היחס עם הסגל-כמובן שלא תוכלו לטפוח למפק"צ שלכם על הגב ולשאול לשלומו,איך היחסים ביניכם יהיו פתוחים יותר,ובעיקר מקצועיים.הוא ישמח לסייע לכם בכל אשר יוכל.

לו"ז-כל שבוע תקבלו לו"ז,זהו חידוש משלב בסיסי שבו אתם לא יודעים מה יקרה לכם בשעה הבאה.

הלו"ז כולל זמני עוגן,שהם בדר"כ לימודים עיוניים ומד"סים.מלבד זה,תוכלו לעשות כל מה שעולה על רוחכם ולנהל את עצמכם כפי שתרצו.

תנאים-בשלבים המתקדמים יותר יש שיפור ניכר בתנאים,זה מתבטא בכך שעברת לבה"ד,בסיס הדרכה גדול מאד,אתם משתייכם לבית הספר לקצינים בתוך הבה"ד,שוב,מתחם שכולו שלכם.

תהנו ממגורים משופרים ואיכותיים מאד(מזגנים),מועדון טוב,חדר אוכל נפרד(אוכל טוב),חדר כושר ועוד.

אורך השלב הוא חצי שנה.בסופו עליכם לעבור מבחן על החומר העיוני בע"פ ומבחן מעשי בים.במידה ותעברו מבחנים אלה תוסמכו כסגני מפקד כלי בט"ש(כבוד!) ותזכו לסיכת מ"מ.לאחריו עוברים לשלב האקדמיה.



שלב האקדמיה.

שלב בו אתם לומדים באונברסיטת חיפה לתוא B.A רב תחומי.

הלימודים מתחילים בבוקר,אתם מגיעים לאונברסיטה בהסעה מאורגנת ולומדים שם במשך היום,בנפרד מהסטודנטים(מטעמי בטחון מידע).על מנת לסייע לכם בלימודים תחתמו על לפטופים.אורך השלב הוא חצי שנה.לאחר השלב האקדמי מגיע של ייעודי.


שלב ייעודי

שלב של 8 חודשים המתחלק לשני חלקים של 4 חודשים.

השלב הראשון הוא שלב עיוני,בו תלמדו על הכלי אליו אתם מיועדים(ספינת טילים או צוללות),ותלמדו על התפקיד אותו אתם אמורים למלא(קצין נשק,קצין גנ"ק,קצין אלקטרוניקה,קצין מכונה).את ארבעת החודשים הבאים תעבירו כמסופחים לכי השייט עליהם למדתם ובסופם תעמדו על מגרש המסדרים ותקבלו את הסיכות.


זוהי סקירה קצרה של מהלך הקורס.

קורס חובלים הוא קורס קשה,תובעני וארוך.הדרישות הן גבוהות.

אבל סך הכל מדובר במקום טוב להיות בו,תנאים טובים ובעיקר סגל מקצועי ואיכותי מהטובים בצה"ל.


התפקיד

אעבור קצת על הדבר החשוב באמת,התפקיד.

בוגרי קורס חובלים עומדים בפני מספר תפקידים.

נתחיל בבוגרי מגמות אלקטרוניקה ומכונה.אותם בוגרים יוצבו בספינות הטילים או בצוללות.

תחילה תתחילו כסגני קציני מחלקה,ואחרי תקופה של מספר חודשים(תלוי בכלי ובהקצאות) תצאו לקרוס פיקוד ימי,קורס של חצי שנה שבו תקבלו את ההשלמה הדרושה כדי לפקד על מחלקה,אחריה תחזרו לכלי כקציני מחלקה.

בוגרי מגמת שייט יכולים להתמיין למספר תחומים:

מפקדי כלי בט"ש.מוצבים בכלי הבט"ש של חיל הים באחת הזירות כסגני מפקד הכלי.

אחרי תקופה של חצי שנה ומעלה תצאו לפי"מ(פיקוד ימי) שלאחריו תחזרו ותקבלו לידכם כלי בט"ש וחיילים לפיקודכם.

בוגרי מגמת שייט שלא הולכים לכלי הבט"ש,מתמיינים בין הצוללות לספינות הטילים.

בכלי שייט אלה יוכלו למלות את תפקיד קצין הנשק או הגנ"ק של הכלי.במתכונת דומה,מספר חודשים כסגנים,יציאה לפי"מ וחזרה כקציני מחלקה.



דעה אישית


החיסרון בקורס הוא שעל מנת להרויח ממנו עליכם לסיים אותו.

לדעתי הצורה שבה צה"ל נוהג כלפי נופלי הקורס לוקה בחסר.הכוונה בכל הקשור להכוונה של אותם נופלים ושיבוצם מחדש בצה"ל.נתחיל בכך שבניגוד לנופלי טייס,שחיל האויר מעוניין להשאיר אותם בחיל ומוצעים להם לעיתים תפקידים שונים בחיל,חיל הים אינו מעוניין בשירותיהם של נופלי הקורס,ויום אחרי שהודחתם מהקורס תמצאו את עצמכך נפלטים מחיל הים.כמו כן,קורס טייס נמצא בעדיפות עליונה בצבא,כלומר המיונים והגיוס אליו נמצאים בראש סדר העדיפויות,כתוצאה מכך אחרי נפילה מטייס אפשר להמשיך מיון לכל יחידות העלית של הצבא,הכוונה ליחידות הניתנות ביום סיירות(מטכ"ל,חובלים) ועוד.

לחיל האויר יש גם יחידות פנימיות טובות אליהן אפשר להתמיין(שלדג) אחרי ההדחה מהקורס.

בקורס חובלים מקבלים סיכת מ"מ אחרי שנה בקורס,במידה ונפלתם לפני,כל הפז"מ שלכם בקורס חסר ערך(מבחינת הצבא),מכיוון שנפלטתם מחיל הים אתם עוברים לזרועות היבשה,ומכיוון שסביר להניח שאתם בעלי פרופיל קרבי תאלצו להתגייס לחי"ר או יח"ש.בגלל הכשרת החי"ר הנמוכה לה זכיתם בטירונות,ברוב המקרים תאלצו לעשות טירונות בעלת הסמכה רובאית גבוהה יותר(05).

המקרה הכי קשה הוא לדוגמא אדם שנפל מהקורס אחרי 9-10 חודשים.

לאותו חייל אין סיכת מ"מ,מצד שני הוא נמצא בצבא כבר זמן רב,ואין זה רווחי מבחינת הצבא להשקיע בו ולגייס אותו למסלול ארוך של יחידה מובחרת בגלל יתרת השירות הנמוכה שלו.לכן ברוב המקרים הוא ישובץ בגדודים.

במקרה כזה,קיימת אפשרות של חתימת שס"ן(שירות סדיר נוסף) שמהווה מין איפוס לפז"מ שלכם,אך אפשרות זאת לא תמיד ניתנת.

במקרים של נפילה אחרי זמן קצר בקורס,מדי פעם ניתנות אפשרויות להגיע ליחידות חי"ר מובחרות.אך זה תלוי מתי יצאתם מהקורס,במידה ונפלתם בסמוך למועד גיוס של אותן יחידות תוכלו להצטרף אליהן.

לסיכום,הקורס הוא באמת משהו מומלץ,אך רק במידה ואתם רוצים ללכת עד הסוף ונחושים לסיים.


במידה יש למישהו שאלות נוספות,אשמח לענות.
צרו איתי קשר בפרטי.

_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 27-07-2005, 20:18
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 עידו403 אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,835
טירונות נ"מ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

עדכון לטירונות נ"מ, נכתב ע"י גולבו כחולות:

צהל משתנה ואיתו גם הנ"מ, וזה מה שהולך להיות החל ממחזור גיוס אוגוסט 06.
כל המתגייסים יגיעו מלערך טילי הקרקע אוויר (טק"א) וישובצו ב2 מערכות נשק הוק ויהלום (פטריוט).
הטירונות אורכת 4 חודשים כשחודשיים ראשונים הם מעשיים ובהם לומדים חי"ר (שדאות, פרט חוליה, מטווחים ועוד) ובעצם מוסמכים כרובאי 03, בתום החודשיים האלה נערך טקס ההשבעה בכותל (לאחר מסע בהר הטייסים) והחל מתחילת החודש השלישי מתחילים ללמוד על מערכת הנשק שאליה תשויכו (הוק או יהלום) בתום 4 חודשי טירונות תגיעו ליחידות שפרוסות ברחבי הארץ ותתחילו את השרות המעשי שלכם.
בהצלחה.
בנוסף קיימת גם מערכת ה"חץ" המפורסמת שאליה מי שיגיע יגיע במהלך השרות אם הוא יתאים.
כל מה שידעתם או חשבתם שידעתם עד עכשיו על הנ"מ קצת השתנה וזהו המסלול היחידי.



נכתב ע"י Niro1985:



מערך הנגד מטוסים של חיל האוויר
קודם כל בפתח דברי ברצוני להרחיב קצת על הדבר שנקרא נ"מ:{"נגד מטוסים"} לאלה שאין להם מושג בעניין{כל מי שנכנס למאמר בשביל לדעת נטו מה הולך בטירונות אז שימשיך קדימה מספר שורות}

המאמר מיועד לחבר'ה שמתגייסים לנ"מ וגם לאלו שרוצים להתגייס לנ"מ ולאלו שסתם מעניין אותם תחום הנ"מ והם מתענינים בנושא.

המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד,אין לי כוונה לפגוע בדרך כלשהוא בקוראים,במידה ונפגעתם אז אני מצטער.


מערך הנ"מ החל דרכו בחיל התותחנים.
כבר במלחמת יום העצמאות הפילו תותחני נ"מ חמושים במקלעים נגד מטוסים מטוסי ספיטפיטר מצרים.

כאשר הגיעה מערכת ה"הוק"-מערכת טילי קרקע-אוויר ליירוט כלי-טיס בטווחים בינוניים, המשלימה במשימותיה את מערכת טילי הפטריוט. המערכת, מתוצרת "ריית'און", נקלטה במערך הנ"מ ב-1965 ועברה מאז שיפורים ושינויים רבים. במשך השנים הפילו סוללות ההוק 36 מטוסים ומסוקים במלחמות ההתשה, יום-הכיפורים ושלום הגליל.

מערכת טילי ה"הוק" בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=1

כמו כן בשנות ה70 שודרג מערך הנ"מ בחיה"א ב2מערכות נשק חשובות שישמשו אותו בעתיד ביעילות ובחשיבות מקסימלית לצרכי הגנתה של מדינת ישראל:
מערכת הצ'פארל נקלטה במערך הנ"מ ב-1974 וכבר באותה שנה זכתה להפלה הראשונה - והאחרונה לעת עתה. הפלה זו היתה גם ההפלה העולמית הראשונה של המערכת. ב-16 במאי 1974 חדרה רביעיית מטוסי מיג-17 סוריים לרמת הגולן, וחלפה מעל סוללת צ'פארל שעמדה במצב כוננות מיידי. טוראי בני בשה איתר וזיהה ראשון את המיגים והודיע על כך לטר"ש חגי ברנע, שישב בצריח הכלי. ברנע נעל ושיגר טיל על המיג השלישי במבנה. הטיל שייט מספר שניות באוויר, שבר לכיוון המטוס, רדף אחריו ופגע במנועו. המיג נפגע והתפוצץ.

משגרי הצ'אפארל בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=3


ומערכת הוולקן-הוולקן נקלט במערך הנ"מ ב-1975, אולם רק אחרי שבע שנים, במהלך מלחמת שלום הגליל, זכה להפלה הראשונה. ב-10 ביוני 1982 השתתפה סוללת וולקן, בפיקודו של סגן דובי אמיתי, בקרב קשה נגד כוחות מחבלים בכפר דוחה, ליד ביירות. תוך כדי הקרב, איתר סג"מ יואב ויינקרט מטוס מיג-21 סורי. הוא נתן התראה ברשת הפנימית של הסוללה. לוחמי הוולקן, שהיו עסוקים בחיסול מטרות קרקעיות, הפנו מיד את התותח ופתחו באש נגד המיג, כשהם סופגים בו-זמנית ירי מנשק קל ומטחי אר.פי.ג'י מצד המחבלים.

מערכת הוולקן בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=3


20 שנה מאוחר יותר בתחילת שנות ה90 החלה ישראל להתעניין במערכת ה "פטריוט" שנחשבה למערכת טילי הנ"מ לטווחים ארוכים הכי טובה בעולם,ואז לאחר פלישת צבא עיראק לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי הוחלט לצייד את ישראל במערכות אלו,מרוב שמערכת הפטריוט נחשבה בתקופה זו כה כל כך טובה נגד מטוסים הוחלט לנסות ליירט איתה גם טילים,ואכן היא הצליחה ליירט מספר לא מבוטל של טילים כהגנה על שמי תל אביב ומרכז הארץ.

מערכת משגרי טילי הפטריוט בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=5


כמו כן בשנות ה90 הוחלט במערכת הביטחון לשדרג את מערכות הוולקן,במערכת חדישה ומקצועית ומתקדמת יותר הנקראת :"מחבט" מערכת המחבט היא שדרוג של "החובט",ובנוסף לוולקן ה6קני{שהיה מרכז כוח האש של ה"חובט"}נוסף גם פוד מיוחד של כוורת 4קנים המסוגלת לשגר טילים מדגם "סטינגר",מלבד הרכבתהפוד הוחלפו המערכות והאמצעים האופטים במערכת ה"מחבט",ה"מחבט" הוא ללא שמץ של ספק אחת המערכות נ"מ המתניעות הטובות והמשוכללות ביותר בעולם.




מערכת ה"מחבט" בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=5


בנוסף ממש בתחילת שנות ה90 נכנס לשירות במערך הנ"מ טיל הכתף נגד מטוסים ה"סטינגר" והחליף את הרד-איי ("בזק"), שהיה טיל הכתף הראשון בצה"ל. הסטינגר גרם למהפך במערך הנ"מ, הן מבחינת היכולות המבצעיות שלו והן מבחינת התפיסה התפעולית שלו. לוחמי הסטינגר הישראלים מאומנים לרמת חיילות וחי"ר גבוהה, מסוגלים לשאת משאות כבדים בהליכה רגלית ולהסתוות היטב בשטח.
ללא כל ספק טיל ה"סטינגר" הוא אחד הטילים הטובים ביותר בעולם ליירוט מטוסים וכלי טיס מנמיכי טוס


טיל הכתף "סטינגר" בהרחבה באתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=5


ולבסוף ממש עכשיו בתחילת שנות ה2000 פותחה מערכת הנ"מ המתקדמת ביותר בעולם ה"חץ"-מערכת טילים נגד טילי קרקע-קרקע (טק"ק), פרי פיתוח התעשיות הביטחוניות הישראליות.
החץ הנו הטיל המתקדם מסוגו בעולם, ומסוגל לפתח מהירות של קרוב לתשעה מאך.
כמו כן מלבד טילים מסוגלים מערכת ה"חץ" ליירט ללא בעיה גם מטוסים וכלי טיס אחרים,מהירות התעופה האדירה{9מאך}הופכת את מערכת החץ לאחת המערכות המובילות בעולם ליירוט טילים בליסטים וכלי טיס אחרים.


מערכת טילי ה"חץ" בהרחבה מאתר חיל האוויר
http://www.iaf.org.il/Templates/Air...entPageNumber=6

טירונות:

ברמת העיקרון, מערך הנ"מ מתחלק לשני מסלולים עיקריים


מסלול טק"א ומסלול מתנייע.


כל אחד משני המסלולים האלה מתחלק בתוכו למענ"ש (מערכות נשק).

1.
הטירונות

הטירונות היא טירונות רובאי 03 , כאשר היא נמשכת ארבעה חודשים.


חודשיים טירונות חי"ר וחודשיים טירונות קורס. בטירונות חי"ר אתם מתמקדים בקטע של חי"ר בין היתר: תרחישים, מסעות, משמעת, שדאות, מטווחים, זריקת רימון, ירי במא"ג ועוד דברים מהסוג הזה ובטירונות קורס אתם יותר מתמקדים בהתמקצעות על מערכות הנשק שלכם בין היתר, ירי במערכת הנשק, סימולציות (מסלול טק"א) פריסה בשטח עם המערכות נשק, טפ"שים, (טיפולים שבועיים), שבוע אבט"שים (שלא קשור למענ"ש שלכם) ועוד
.

2.
המסלולים

במסלול טק"א (טילי קרקע אוויר) יש שני מערכות נשק.

1)
הוק.

2)
יהלום\פטריוט.

מסלול טק"א נחשב פחות פיזי ויותר עיוני, ז"א, לאחר הטירונות חי"ר (שזהה בשתי המסלולים)מגיע הטירונות קורס שבהם הם לומדים חומרים עיוניים בכמויות מטורפות ובמשך השירות התפקיד שלהם בעקרון זה לשבת מול המכ"ם\רדאר כל היום ולהתריע על גופים זרים שנכנסים לשטח האווירי של ישראל.

שתי המענ"ש הם בעצם טילים והשליטה בהם מתבצעת מהסוללה שבהם אתם מוצבים.


הקריטריונים שאתם צריכים לעמוד בהם כדי להכנס למסלול טק"א הם:


אתם צריכים להיות גאונים ז"א חמש יחידות באנגלית זה כמעט חובה וציונים טובים מאוד בבגרויות בין היתר קב"א גבוהה, ועדיפות לאנשים עם בעיות רפואיות כמו בעיות גב וברכיים.


למסלול טק"א יכולים להתקבל גם בנים וגם בנות ז"א מעורב.


מסלול מתנייע.


מתחלק לשלושה מענ"שים.

1)
רמית.

2)
מחבט\וולקן.

3)
סטינגר.

מסלול מתנייע הוא מסלול יותר פיזי, יותר שטח , יותר פייטרי , ופחות עיוני.

כאשר מבין השלושה, סטינגר נחשב הכי פיזי הכי לוחמני אחריו המחבט ואחריו הרמית.


סטינגר זה בעצם טיל ששוקל בערך חמש עשרה קילו ומי שנמצא במענ"ש הזה נדרש בין היתר לסחוב את הטיל על הגב, הם נעים בשטח על גבי האמרים (ג´יפ שטח) וזהו בגדול.


דרישות כניסה לקורס, אתה צריך להיות מעל גובה מסויים, אני חושב 1.75 (לא בטוח) וזה בגלל שהטיל הוא ארוך ואתה צריך להיות מעל משקל מסויים , בקיצור , אם אתם גורילות סביר להניח שתגיעו לשמה.

ולקורס מתקבלים רק בנים.

מחבט ורמית, המחבט זהו נגמ"ש ומה שמיוחד בו הוא בעצם שעל הנגמ"ש מותקן פוד סטינגר זאת אומרת שיש בנגמ"ש טילים , וחוץ מהטילים יש בו צריח עם תותח 6קני וולקן 20מ"מ שיכול להסתובב 360 מעלות.

ה"מחבט" עוצב במיוחד להוריד מטוסים מהשמים אבל ... לכל מקום שהמחבט הולך הרמית נוסעת אחריו, רמית זוהי מערכת מכ"ם\רדאר שמשמשת בתור העיניים של המחבט היא נותנת את הקוארדינטות של העצם הזר למחבט ולפי נקודות הציון המחבט מוריד את המטרות (הרמית זה כמעט כמו מסלול טק"א רק שהרמית מתנייעת , ז"א נוסעת ונמצאת בשטח).

המחבט והרמית עוברים את כל הטירונות ביחד חוץ מהחלקים העיוניים.

במחבט נמצאים רק בנים. ברמית נמצאים בנים ובנות.

דרישות קבלה, אין דרישות, רוב האנשים שמגיעים לנ"מ בסופו של דבר מגיעים למחבט, ברמית יש מספר מצומצם של אנשים.

כל הטירונות שלכם תעבור בבסיס ביסנ"ם שנמצא חצי שעה אחרי באר שבע.

כמובן שאתם נחשבים חיל האוויר והאוכל בביסנ"מ מעולה.

.היציאות:

מסלול טק"א- בטירונות - על הפנים, סוגרים פעמיים ואפילו יותר 21 .

כמו גם בסדיר.

מסלול מתנייע- בטירונות , שבת כן שבת לא. אולי אולי יסגרו 21.

בסדיר מחבט סוגרים בהתחלת השירות 16\5 ובהמשך השירות 15\6.

ואותו דבר גם סטינגר (אם אני לא טועה בקשר לסטינגר).

נשק+מדים

מערך הנ"מ שייך לחיה"א לפיכך המדים שמקבלים בבקו"ם שייכים לחיה"א{צבע ב'ז}

את הנשק מקבלים לאחר שבוע הטרום טירונות,וניתן לקבל 3סוגי נשק עיקרים:

1.-הגלילון:

נשק מעולה,תוצרת ישראל בעל קליבר 5.56,בעיקר בשימוש כוחות השריון עקב היותו עמיד מאוד{הוא יכול לספוג מכות וליפול ולא יקרה לו כלום}.

2.-M16A2:

נחשב ללא ספק לאחד מרובי הסער הטובים ביותר שנוצרו איי פעם,הוא משרת בנאמנות את ארה"ב למעלה מ30שנה,נחשב לנשק טוב מאוד ומדויק מאוד,בעיקר בשימוש חי"ר.

3.-M16+M203:

הM203 זה בעצם "מטול רימונים" המורכב על רובה הM16,ניתן לשגר דרך המטול רימונים ופצצות תאורה,החבר'ה שמקבלים את הנשק הזה נקראים "מטוליסטים",תנאי הקבלה של הנשק אינם ברורים,והלוחמים שמקבלים את הנשק הם לפי ראות עיני המפקדים אנשים שאפשר לסמוך עליהם,כמובן שבמידה ותשרתו במערך התנייע הסיכוי לקבל את הנשק הזה גבוה הרבה יותר משל הלוחמים בטק"א.



אז זהו...

אני מקווה שנהנתם לקרוא את המאמר,אם ישנם אילושהם שאלות אני אשמח לענות.

חייב להביא קרדיט לבחור שמשרת בנ"מ אבל מפאתי רצון אישי הוא איננו מוכן שאני אזכיר את שמו.

אני אשמח לקבל הערות ותוספות,ואל תשכחו שאני עושה הכול מתוך התנדבות ותוך כדי מטרה שהמידע הזה יעשיר את הידע של המתענינים בעניין.

בכבוד רב,ניר פ.




_____________________________________

לעולם אשא דגלך בגאווה


נערך לאחרונה ע"י נור בתאריך 16-06-2006 בשעה 16:47.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 15-11-2005, 15:15
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
טירונות מג"ב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י סתם מבין:

לאור הרבה שאלות בפרטי ומידע מועט על טירונות מג"ב באינטרנט, הנה הטירונות:
הערה: כל הפרטים מדויקים לטירונות שאני עשיתי באוג01', הנתונים משתנים עם הזמן אך במידה מועטה



טירונות מג"ב
בטירונות מג"ב ישנם 5 שלבים (לא סתם רובאי 05 – חחח)
מס' פלוגות שמרכיבות גדוד שלם יעברו את חמשת שלבי הטירונות בסדר שונה.
לדוגמא: פלוגה X תעבור הכשרת ירי כאשר פלוגת Y תעבור סדרת לימוד.
(כמובן מטעמי ביטחון לא אפרט את שמות הפלוגות ומס' הפלוגות שמרכיבות גדוד – למרות שזה כבר מופץ באינטרנט בצורה מסחרית).



לימודים: כל מה שרציתם לדעת על המשטרה כולל המכשירי קשר, מיקומם של הסמ"גים ימ"גים וכל היחידות, לימודי ר"ת משטרתיים, קריאות קוד משטרתיות בקיצור אתם כבר תדעו להבחין בניידות בילוש.



ירי: הכרת ה M-16 על כל סוגיו בין אם זה מקוצר, מקוצרר ומנוסר בקיצור ירי ועוד ירי ועוד ירי
(אל תכניסו את האצבע לשמורת ההדק – חחחח)



סד"ח: סדרת חינוך, כנראה בבסיס אחר שבו יסבירו לכם על האתיקה של המשטרה, מור"קים ומבצעים שונים של יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור (מג"ב – כבר אמרנו?!) תתכוננו לזה שאחד המפקדים שלכם יספר לכם איך הוא חיסל איזה מחבל או שניים.



לוחמה עירונית או בט"פ: (ההבדל מצה"ל) תברכו את היום שהגעתם למג"ב, אימוני ירי לעבר מחבל בתוך קהל, ירי ופריקה מתוך ג'יפ, ירי טרמפיאדות במגוון מצבים, מקצים מסויימים של ירי כולל הסתערות וממש תרגישו כמו לוחמים אמיתיים + מצטיינים יבצעו ירי עם האקדח של המפקדים, ירי אוטומטי מהרוס"ר.
(רק אל תזילו ריר על אימון של הימ"ס לידכם) ותבינו למה מג"בניקים הם מורעלים.



לוחמת חי"ר או שט"פ: כל מה שלומדים בטירונות קרבית של צה"ל כולל תרגיל פרט-חוליה וכל האימונים המתישים האלה.



מסעות:
כמובן כל מורשת צה"ל בנויה על מסעות, אז הנה נפרט:
מסע תגיות: 3 ק"מ
מסע מפקדים: 7 ק"מ
מסע מ"מ: 10 ק"מ (בד"כ המסע מ"מ באמצע הלילה !!)
מסע כומתה: 20 ק"מ



בוחן בר-אור:
ריצת 2000
כפיפות מרפקים
ריצות יציאה (ספרינטים)
כפיפות בטן
בוחן הבר-אור שונה בתכליתו מהבוחן הצה"לי



סדר יום כללי בטירונות:
05:00-06:00: השכמה.
06:15: א"ג בוקר.
06:45: ארוחת בוקר.
07:30: מסדר בוקר לאחר שהמיטות+חדרים (עד כמה שניתן לכנות אוהל חדר) נקיים לחלוטין.
08:00: מתחיל סדר היום של השלב שבו תלמדו את שלבי הטירונות
למשל לימודים וכו'.
12:00: ארוחת צהריים ומיד אח"כ המשך היום.
18:00: שיעור מד"ס + קרב מגע (מס' פעמים בשבוע).
19:00: ארוחת ערב.
20:00: מסדר סמל (הסמל של מג"ב בהחלט לא הסמל של צה"ל – בעעעע)
21:00: שעת ת"ש - ישששששששששששש
22:00: המפקדים קצת יטחנו לכם את המוח ויבדקו קצת את ההופעה המדוגמת שלכם.
(מג"בניקים ידועים בהופעה מדוגמת)
22:30: לילה טוב – יושנים.




ההסבר הוא בלבד על הטירונות ולא על הגיבושים ועל ה"הפעלות" של מג"ב !!!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 19-11-2005, 16:42
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
סקירה על תהליך הגיוס בבקו"ם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י Isreali DF

יום הגיוס – סקירה



ראשי תיבות חיוניים:

בט"ר – בסיס טירונים

מלש"ב – מיועד לשירות ביטחון

בקו"ם – בסיס קליטה ומיון

מדי א' – לבישה מחוץ לבסיס

מדי ב' – לבישה בתוך הבסיס

דיגום – שיפור הופעה



מרגע הגיוס עד ההגעה לבט"ר



ההבדל בין הסקירה שאני אשתדל להעביר פה הוא ברמת הפירוט ככה שתוכלו פחות או יותר להיות עם תמונה "ברורה" בדמיונכם על מה אתם הולכים לעבור.



מכיוון שהחל מהצו הראשון ועד ההגעה ללשכת הגיוס שלכם ביום הגיוס התהליך יכול להיות שונה מאוד ממלש"ב אחד לשני, נגיע למקום בו כולם בסופו של דבר מתחילים את התהליך שיכשיר אותם להיות חיילים. בסיס הקליטה והמיון.



בקו"ם

שמעתם פעם את המושג "שרשרת חיול"?

אז למען הסר ספק, זה לא קללה בסינית. שרשרת החיול היא רצף של תחנות שבסופה אתה הופך להיות חייל מהשורה בצבא ההגנה לישראל!



מהאזור שאליו התבקשתם להתייצב ביום הגיוס (יכול להיות לשכת הגיוס עצמה, "בית החייל" במקום כלשהוא בארץ או הבקו"ם עצמו) אתם נוסעים באוטובוס אל הבקו"ם. בכניסה נראה חייל עם אפוד וקסדה על הראש פותח את השער והאוטובוס שלכם נכנס אל רחבה ענקית מלאה באוטובוסים הפורקים מעליהם נערים מרוגשים, מפוחדים ומסוקרנים כאחד.



לאחר כמה דקות שכל הנערים ירדו מהאוטובוסים מגיעים מספר מפקדים בעלי שרוך ירוק (הדרכה) ופוקדים עליכם להסתדר בשני טורים ולעקוב אחריהם. מרגע זה הם יובילו אתכם לתחנה הראשונה בשרשרת החיול.



תחנה ראשונה: אפסנאות

לא. אתם לא הולכים לקבל מדים עכשיו. אתם נמצאים בתחנה הראשונה בשרשרת החיול. האפסנאות. פה תפקידו את ציודכם האישי כדי שלא תצטרכו להיסחב אותו ב 4 שעות הקרובות. אל תדאגו, אתם תקבלו את התיק חזרה בסוף היום.



כשתפקידו את התיק באפסנאות תקבלו שובר המורכב משני חלקים. חלק אחד מכיל מספר סידורי שאותו אתם תולשים משאר השובר ולוקחים איתכם והחלק השני נקשר לתיק ע"י חוט שגם אותו תקבלו באפסנאות. החלק השני של השובר מכיל את שמכם, את תיאור התיק ואת מספר השובר.



זהו. הפקדתם את הציוד האישי שלכם. תזכרו לא לאבד את השובר שקיבלתם (למרות שאם איבדתם ייתנו לכם להיכנס לאפסנאות ולמצוא את התיק שלכם בעצמכם). הגיע הזמן להמשיך לתחנה הבאה.







תחנה שנייה: דודות

הכותרת נשמעת מוזרה? אז זהו, פשוטה כמשמעותה. פה תפגשו את ה"דודות" מהאגודה למען החייל. הן יכבדו אתכם בשתייה קלה (או חמה בימי החורף הקרים) ובכיבוד קל.

תוכלו לשאול את הדודות שאלות ולהתייעץ איתן מכיוון שלרובן יש ניסיון ולרוב גם בנים בשירות צה"ל.



תחנה שלישית: אולם ההקרנה

בתחנה זו פשוט תראו סרט שימחיש לכם את המשך שרשרת החיול. הסרטון קצר ממש והוא כאן רק כדי שתדעו את כל התחנות שבהם תצטרכו לעבור בהמשך.



ביציאתך מאולם ההקרנה תידרש לתת את מספר חשבון הבנק שלך ואת מספר הסניף שאליו תועבר המשכורת הצבאית שלך. אל דאגה, אם לא פתחת חשבון בנק תוכל לעשות זאת במקום או להגיש את הפרטים במועד מאוחר יותר (למרות שככל שיותר מוקדם = יותר טוב).



תחנה רביעית: מספרה

אם הגעתם ליום הגיוס עם רעמה על ראשכם עשיתם טעות גדולה כי אתם הולכים לפגוש את הספר הצבאי ותאמינו לי שאחרי ביקור אחד אצלו יותר לא תרצו לחזור!

עצה שלי: תסתפרו באזרחי!! (אלא אם כן אתם אוהבים קרחות רנדומאליות על הראש)



תחנה חמישית: מספרים אישיים

בתחנה זו תתבקשו לציין את שמכם ולאחר כמה דקות תקבלו דף מלא במדבקות שמכילות את שמכם, שם משפחתכם והמספר האישי החדש שלכם. שמרו מדבקות אלו היטב מכיוון שהם חיוניות להמשך שרשרת החיול!!!



בחלק השני של תחנה זו תתבקשו לציין את שמכם שוב ואת המספר האישי כדי שזה יוזן למחשבי צה"ל ותיקלטו כחיילים.



תחנה שישית: טביעות אצבעות

במקרה אסון חס וחלילה, חיוני שיזהו אתכם. לשם כך צה"ל לוקח מכם את טביעות האצבעות שלכם. אל דאגה! צה"ל לא מעביר בשום פנים ואופן את טביעות האצבעות שלכם למשטרה או לכל גורם אזרחי אחר ואפילו אינו משתמש בו בעצמו אלא לצרכי זיהוי במקרה אסון בלבד!



בהיכנסכם לתחנה זו ייתנו לכם דף ענק עם משבצות. ראשית, עליך להדביק את אחת מהמדבקות שקיבלת בתחנה החמישית (מספרים אישיים) בחלק העליון במקום המיועד לכך.

לאחר מכן חייל ימרח לכם את היד על משטח שחור שטוח וידיכם ייצבעו בשחור.



עכשיו תדרשו להצמיד ראשית את שני האגודלים אל הדף הגדול שקיבלתם בתחנה זו. לאחר מכן תדרשו להצמיד את שאר האצבעות כל אחת בנפרד, אחר כך תדרשו להצמיד רק את ארבע האצבעות (לא כולל האגודל) אל הדף ולבסוף את כל כף היד בשלמותה (כל צעד מתייחס גם ליד ימין וגם ליד שמאל).



זהו. סיימתם. החייל שהדריך אתכם ייקח מכם את הדף עם טביעות האצבעות שלכם וייתן לכם מגבר לנגד את האצבעות מהאבקה השחורה שמרחתם על ידיכם כדי לתת את טביעות האצבע שלכם (האבקה יורדת ללא כל צורך במים).



תחנה שביעית: צילום שיניים - פנוראמי

פה זה עדיין לא צילום רנטגן של השיניים אלא פשוט צילום שלהם בתמונה רגילה עם מצלמה רגילה. המעבר בתחנה זו לוקח שניות ספורות וישר אתם ממשיכים לתחנה הבאה.





תחנה שמינית: צילום לתעודת החוגר

כן, שמו כל השמועות ששמעתם לא ייתנו לכם להצטלם שוב ושוב עד שהתמונה תמצא חן בעינכם (אלא אם כן הצטלמתם עם עיניים סגורות או עם פרצוף מוזר). לאחר מכן תתבקשו להסיט את המבט לימין לשם צילום פרופיל. (אגב, המצלמה מודדת את הגובה שלך אוטומטית ואחר כך נתון זה יוזן לתעודת החוגר שלך).



תחנה תשיעית: צילום שיניים - רנטגן

כן, פה יצלמו את השיניים שלכם בצילום רנטגן. חשוב מאוד להסיר מסטיק מהפה ולא לזוז בשעת הצילום או שתתעכבו בתחנה זו הרבה ממה שדרוש.



תחנה עשירית: אימות נתונים

בתחנה זו יקריאו לך את פרטיך האישיים ותתבקש לחתום על טופס בכדי לאשר את אמינותם ונכונותם. אם שיקרת בלשכת הגיוס, זה הזמן לתקן!



תחנה אחת עשר: חיסונים

בתחנה זו תקבלו 2 חיסונים בזרוע העליונה. חיסונים אלה ממש לאכואבים. חיסון אחד נגד טטנוס והאחר נגד דלקת קרום המוח. חיוני ביותר. (לאלה המתגייסים בחורף יינתן חיסון נוסף נגד שפעת).



בהמשך התחנה תתבקש להושיט אצבע שאותה ידקרו במחט קטנה כדי לקחת ממך דגימות דם (DNA), שוב, רק לזיהוי במקרה אסון.



אם תרצה תוכל לתרום מח עצם (תרומת דם רגילה) לאחר תחנה. ממומלץ ביותר! אולי דמך יוכל להציל אדם ביום מן הימים!!!



תחנה שנים עשר: חלוקת תעודות חוגר ודסקיות

כן כן. פה תקבל סוף סוף את תעודת החוגר שלך ואת הדסקית. את שניהם תידרש לשאת בכל עת בכל תקופת שירותך בצה"ל. כמו כן, תקבל "פנקס שבי" במכיל את החיסונים שקיבלת ואת פרטיך הבסיסיים ביותר (שם, דרגה ומספר אישי בצה"ל). במקרה ותיפול בשבי תציג תעודה זו לשובייך ואסור לך לפרט יותר פרטים מאלה הרשומים בה.



בנוסף תקבל שלוש דסקיות. אחת נושאת את מספרך האישי ואת שם ושם המשפחה שלך והשניים האחרות רק את מספרך האישי. את זו הנושאת גם את שמך עליך לתלות על הצוואר. הדסקית עם המספר היא להכנסה בתוך הנעל (ייפרטו לך את זה בהמשך הטירונות) והשלישית היא דסקית ספייר.



תחנה שלוש עשר: קבלת ציוד צה"לי

אוקי, עד עכשיו אתה חייל בתיאוריה. זה הזמן להפוך אותך לחייל גם במראה. בתחנה זו תקבל:



תיק 'קיטבג'

מעיל

מגבת
תיק רחצה
תחבושת שדה אישית
מנעול (+ 3 מפתחות)

שלושה זוגות תחתונים.חמישה זוגות גרביים (עבות(
שלוש גופיות (בצבע ירוק צה"לי)

כומתה. חגורה (בצבע ירוק צה"לי. מה שנקרא "כומתת בקו"ם)

זוג נעליים

שלוש חולצות דקרון (מדי א')

שלושה זוגות מכנסי דקרון (מדי א')
זוג גומיות לשולי מכנסיים

ערכת חייל הכוללת: נרתיק בד לדיסקית, ערכת תפירה, ארבעה פיני פלסטיק לדסקיותנעליים, מברשת שיניים, כלי גילוח, זוג אטמי אוזניים, פנקס כיס וסרט זוהר.



תחנה ארבע עשר: תאי הלבשה

זה הזמן לקפל את בגדיך האזרחיים אל תוך הקיטבג ולעלות על מדים.

מפקדים שיסתובבו בניכם יראו לכם איך לדגם את עצמכם ולהיראות חיילים.



שים לב:

מדוד את כל פרטי הלבוש!!! לא תוכל להחליף אחר כך את ציוד ה-א' שקיבלת פה!!!

אל תתבייש לבקש שיחליפו לך כל פריט לבוש מנעליים, מדים, חגורה ועד לכומתה!!!



כדי להתאים את המדים לכל מצב מומלץ להלך בהם כמה מטרים כדי לחוש אם הם לוחצים. חשוב במיוחד להתיישב כדי להרגיש אם הם לוחצות בזמן ההתיישבות. עצה שלי: קחו מידה אחת (או שניים אם אתם רחבים במיוחד) יותר כי המדים מתכווצים בכביסה.



תחנה חמש עשר: בדיקת ציוד התארגנות למחלקות

בתחנה זו תפרוק את כל הקיטבג לתוך ארגז כדי לבדוק אם קיבלת את כל הציוד הנדרש. לאחר מכן יגידו לך את מספר המחלקה (זהו מספר זמני עד הגיעך אל הבט"ר שלך) שאליה תשויך. זכור מספר זה היטב.



כרגע אתה אוכל ארוחת צהריים חמה ומשביעה (תאכל לאט כי זאת הארוחה ההגונה היחידה שלך בצה"ל בשלוש השנים הבאות) ובסופה תרוכז אל אזור ספסלים גדול.



מדי פעם יעבור מפקד ויצעק "כל החיילים במחלקה X לבוא אחרי!!!". לאט לאט ייקחו את כולכם ולכל אחד יהיה מפקד. הוא מפקדכם הישיר עד הגיעכם לבט"ר שלכם.



אם כל הקליטה שלך עברה כראוי תובל לרחבת הפינויים שבה אוטובוסים שייקחו אותך לבט"ר שלך. במידה ולא הסתיימה קליטתך כראוי תזכה להישאר יום נוסף בבקו"ם.



זהו. סיימת את שרשרת החיול!

כרגע אתה חייל צה"ל מכל הבחינות! מזל טוב!

{מתוך: סקירה על טירונות 02 שנכתב בימים אלה על ידי ויועלה לפורום בקרוב. תגובות ייתקבלו בברכה.}






תוספת שנכתבה ע"י KLUTCH

אז או ששכחת כמה פרטים או שהתבלבלת או שפשוט השרשרת חיול שלנו הייתה שונה מעט.

אז כמה תוספות אישיות שלי:
1. מדי ב' - מדי עבודה כללים. איתם יריצו ויטרטרו אתכם.

2. בבקום - נכנסים לבקום עם המשפחה והחברים, מחכים קצת (משתנה, אבל בערך 15-20 דקות) בזמן הזה אפשר להצטלם, להתחיל להפרד מכולם וכל זה. כמובן שיש אפשרות לקנות אוכל ושתיה במקום.
יש לוח גדול באמצע, הוא מתעדכן כל פעם עם שמות המלשבים שצריכים לעלות על האוטובוס הבא.
אחרי שהופעתם על הלוח אתם צריכים לעבור את הקיר שנמצא מאחורי הספסלים (למי שלא ידע איפה הוא כבר יראה תנועה של אנשים לאיזור). עולים לאוטובוס שנוסע כמה דקות קצרות בתוך הבסיס עצמו ונעצר באיזור של החיל שאליו תכנסו (אני הייתי בשיריון).
אחרי שירדתם מהאוטובוס קורה מה שIsraeli DF תאר תחת הכתרת בקו"ם.

3. אחרי "התחנה" של חלוקת הדיסקיות והחוגר (שזו בעצם סתם עמדה של חצי שניה), מגיעים אל הקצין מיון. הוא כבר יודע לאן לדחוף אתכם ולפי דעתי אין על מה להתווכך איתו. פשוט תקוו שהתחשבו במנילה שלכם (אם עברתם גיבושים אז ניצלתם ולא יהיו לכם הפתעות).

4. בקשר לחיסונים - אני קיבלתי 3 והתגייסתי ביולי (השלישי הוא בחלק האחורי של הזרוע). צריך להוסיף שבעמדה הזאת עושים גם דגימות דנ"א (DNA) עי דקירה קטנטונת באצבע.

5. בקבלת הציוד - קרביים מקבלים צ'מידן ולא קיטבק. ויש להם תוספות כמו: 2 זוגות נעליים במקום זוג אחד, תוספת של 4 זוגות גרבי צמר (9 סה"כ), שתי זוגות של מדי א' (במקום 3). בטוח שכחתי עוד כמה דברים קטנים אבל את הפריטים העקרוניים רשמתי וכל הציוד שמקבלים רשום מאחורי הצו גיוס.

6. קל הקטע האחרון - יש זמן אוכל קצוב ולא נראה לי שיש מספיק זמן לאכול ארוחה ברוגע. אני לא אומר שצריך לאכול כמו מטורפים אבל יש צורך להזדרז.
"אם כל הקליטה שלך עברה כראוי תובל לרחבת הפינויים שבה אוטובוסים שייקחו אותך לבט"ר שלך. במידה ולא הסתיימה קליטתך כראוי תזכה להישאר יום נוסף בבקו"ם." - זה לא נכון!. אם יש מקום להשאיר את החיילים בבקום וצריך לחכות ליום שלמחרת כדי להעלות אותם לאוטובוסים, אז הם ישארו לישון בבקום באוהלים. וצריך להוסיף גם:
תהיה ארוחת ערב, תהיה מקלחת לפני השעת ט"ש, יהיה מסדר לילה, יהיו שמירות בלילה סביב האוהל (לפי תורות), יהיה מסדר בוקר שיכלול קיפול של הציוד, סידור אוהלים וניקיון כללי. אחרי המסדר בוקר תהיה ארוחה בבקום או שיעלו אותם על אוטובוסים ובדרך יעצרו לארוחה.

זהו!
כמה תיקונים שצריך להוסיף (ועוד כמה שלא כלכך כי אתה כותב על טירונות 02).
אני מברך על היוזמה וגם אני בקרוב מתכנן לרשום משהו דומה אבל על החזרה מדחיית שירות.

אם מישהו צריך פרטים נוספים או סתם עזרה על השרשרת חיול או על דח"ש, מוזמן לכתוב לי בפרטי (עד יום שבת בלילה כי יום ראשון אני בבסיס כנראה לשבועיים........)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 09-04-2006, 11:43
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
מסלול לוחם צמ"ה - מאמר מלא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י Black Mammba


זהו מאמר שרציתי לכתוב כבר הרבה זמן, אך לא מצאתי את הרגע הנכון.


צמ"ה - ציוד מכני הנדסי.



אז מה זה בכלל צמ"ה ?





צמ"ה. היא קבוצה של כלי רכב מיוחדים לביצוע עבודות הנדסיות מגוונות.
אתם בטח אומרים ? או WTF.
הכוונה היא שבצמ"ה עושים שימוש בכלים כמו שופל,דחפור או באגר לעבודות כמו סלילת כבישים, פתיחת צירים או בניית פילבוקסים.
הכלים שחיילי צמ"ה משתמשים בהם, הם כלים אזרחים, כולנו מכירים, אשר עברו שיפורים והתאימו אותם לצורכי הצבא. לדוגמאת ה D9 המפורסם.
השימוש בצמ"ה היה כל הזמן. אם זה שימוש בטרקטורים לפריסת תלתליות או דחפורים לבנית מטווחים. תמיד היה ויהיה.

צמ"ה לוחמת, נכנסת בעיקר בלבנון,בסוף שנות ה80 כאשר היה צריך לפלס דרכים, נקיות ממטענים או להרוס שטחים.
בהתחלה הכלים היו מהאזרחות ואינם ממוגנים הכיום. המפעילים הינו חשופים לירי הנק"ל וגם היה קשה לעבוד בתנאים קשים כאשר רואים רק אבק כל הזמן.
עם הזמן צה"ל מיגן ושיכלל את המיגון של הכלים. עם השיכלולים צה"ל גם חיזק את הדגמים. לדוגמא משקל השיפורים לD9 מומצע נעמד ב7-10 טון של מיגון.
השימוש בכלי צמ"ה הגיע למודעות שוב בתקופת חומת מגן, כאשר היה צריך כלי שיכול לנוע בחופשיות ברחובות שכם וג'נין, כאשר שום דבר לא יכול לעצור אותו. כך נכנס ה D9 לתמונה. ובעיקבות כך שום כניסה לעזה או לשטחים לא מתצבעת לפני שD9 עבר שם מקודם.
גם השימוש בכלי צמ"ה להריסת בתים התפתח. ישנם תורות לחימה בתחום. וגם מתלבטים כאשר בבית זה יכול להרס על ידי D9, שופל או באגר.



צמ"ה היה חלק בלתי נפרד מחיל ההנדסה.
שום דבר כיום בשטחים לא יוצא ללא צוות של צמ"ה באיזור.




כלי הצמ"ה הם הכלים הצבאים שהכי הרבה מצתלמים בתקשורת !!


לפני שנדבר על סוגי הצמ"ה. נדבר על שלבי ההכשרה.
שימו לב אין קשר להכשרה של צמ"ה לסוג הרובאי שלכם לדוגמא.

הערה. כל ההכשרות הן על חשבון הצבא. כמו כן הרישיון הצבאים תקפים גם באזרחות !!
* שלב 06. רישיון חלקי למספר רכבים כמו מכבש, באגר ועוד. הרישיון אינו תקף באזרחות
*שלב 07. עושה רישיון אזרחי על טרקטור. בעיקבות כך הוא מוסמך ל D9 וליעה זחלי 924. שלב 07 הוא לכלים זחליים. משך ההסמכה כ חודשיים וחצי.
בשביל שלב 08 צריך פז"ם של חצי שנה עם שלב 07
*שלב 08 ארוך. הוא לחיילים אשר אין להם רישיון אזרחי למכונית. לכן קודם הם עושים רישיון 03 ארוך. בבה"ד 6. רישיון למשאית עד 15 טון אשר תקף גם למכונית. משך הקורס חודש וחצי.
עם רישיון עד 15 טון מגיעים לבהל"ץ. עושים רישיון לכלים אופניים כמו שופל,מפלסת, בובקט מלגזה מחפרון וגם לבאגר ! משך הקורס כחודש וחצי בבהל"ץ. הרישיון והסמכה תקפים גם באזרחות !!
*שלב 08 קצר. מיועד לחיילים בעלי רישיון אזרחי למכונית (02). הם עושים רישיון עד 15 טון אזרחי. בבה"ד 6. קורס של כ 3 שבועות. אחר כך קורס בבהל"ץ לכלים אופניים כמו שופל, מפלסת,בובקט מלגזה מחפרון ובאגר. משך הקורס כחודש וחצי בבהל"ץ. הרישיון תקף גם באזרחות. אחרי הצבא !.

הערה: שלבי 10 עד 13 הם כבר מנהלי עבודה. בשביל מנהל עבודה לא צריך להיות מפעיל (שלב 07-08) כמו כן מנהל עבודה הם אנשים בקבע. המון זמן בקבע !.

*שלב 10. מנהל עבודה זוטר- קבע - נגדות .אנשים אשר יש להם כבר רישיון שלב 08 שנתיים לפחות.
בשביל שלב 10 צריך חתום קבע-נגדות. בהכשרה לומדים לנהל פרוייקט, לחשב כמויות לדעת איזה כלים צריך וכו'. במילים פשוטות "מיני קבלן". משך ההכשרה כ5-6 שבועות בבהל"ץ. גם קציני צמ"ה לרוב עושים את הקורס הנ"ל.בסיום הקורס מקבלים דרגת -רב סמל (סיטרואן אחד)
שלב12 .מנהל עבודה בכיר - קבע-נגדות. אנשים שכבר בקבע 5 שנים יכולים לצאת לקורס של מנהלי עבודה בכיר. קורס מאוד יוקרתי. מכיוון שעם הקורס מוצאים גם תואר. בסיום הקורס, בעלי שלב 12 יכולים לבצע פרוייקטים הנדסים מגוונים, מסלילת ציר ועוד לבנית פילבוקס. שלב 12 הוא יותר הבן אדם מאוחרי הפרוייקט ולא עובד בתוכו..בסיום הקורס מקבלים דרגת רס"מ. רב סמל מתקדם. סיטרואן וכוכב.
שלב 13. מנהל עבודה פיקודי - קבע-נגדות. זאת הסמכה, כבר לאנשים בעלי וותק בקבע של המון זמן כמו 20 שנה ולמעלה בצמ"ה. אנשים שיש להם המון ניסיון. בעלי שלב 13 מקבלים פרוייקטים ארוכי טווח. כמו בניית מוצבים. או בניית דברים מורכבים אשר דורשים הרבה ידע כמו קבלן. הדרגה עם ההכשרה היא . רנ"ג. נדיר אבל יש כאלה.



אז איזה סוגי צמ"ה יש?
ראשית יש 2 סוגים שמתחלקים בתוכם לתת סעיפים.
צמ"ה עורפית, שחיילה אינם קרבים, לרוב מדובר בחיילי מקא"ם (מרכז קידם אוכלוסיות מיוחדות) או בעלי ת"ש גבוה או סובלים מפרופיל נמוך.



צמ"ה עורפית לרוב הם אלה אשר אחראים על ביצורים, עובדות שותפות כמו לבנות כבישים או לבנות מוצבים או מתקני אימונים כמו מטווחים. עורפית( ידועה גם בשם צמ"ה מטכלית (אין קשר למטכ"ל כמו סיירת מטכ"ל) עושים את העבודות שלהם בתוך מדינת ישראל.

מסלול צמ"ה עורפית. כולל בתוכו לרוב. גיוס כלל צה"לי. טירונות 02 או 03. ומשם קורס צמ"ה 06 או 07. בעלי וותק יכולים לצאת ל08 בהמלצת הסגל. לחותמי הקבע. נפתחים מסלולי ה10 עד 13.

לרוב צמ"ה עורפית יושבים בסיסים רחוקים מהגבול כמו בצריפין,בית הלל. מחנה נתן.
כמו כן הם שייכים ליחידות הביצורים של מפקדת הנדסה של הפיקוד.
בנוסף יש צמ"ה בפיקוד העורף ופיקוד חילוץ והצלה.
ישנה גם צמ"ה חיל האוויר. אשר תפקידם לבנות בסיסים ומנחתים לחיל האוויר. ובזמן מלחמה לשקם מנחתים פגומים.

יש לציין כי בצמ"ה עורפית עובדים לרוב במידות מדוייקות ! על פי שנשמע סותר בגלל אופי האנשים. בצמ"ה הזאת נבנים דברים אשר דורשים דיוק מרבי ועבודה זעירה עם כילים גדולים.
בנוסף, לרוב הכילים בצמ"ה עורפית אינם ממוגנים כמו בצמ"ה רגילה.


צמ"ה קרבית/גדודית/סדירה.



זאת הצמ"ה שכולנו מכירים ורואים בחדשות. אלא אחראים על ההרס בשטחים.
בצמ"ה נעשה שימוש חשוב ועיקרי במלחמה של היום בשטח בנוי ובעזה.
בעקבות חומת מגן. על השימוש בD9 ובכלי צמ"ה כפיתרון הכי טוב כנגד קני המחבלים בשטחים ובעזה. בעקבות כך כלי הצמ"ה גדולים. כבדים. חזקים ועמידים בתנאים קשים ונגד נק"ל.

מסלול לוחם צמ"ה קרבית כולל בתוכו טירונות הנדסה 05 לפחות. (אפשר לצאת לצמ"ה גם אחרי האימון והמסלול). אחרי הטירונות הלוחם עושה שלב 07 ואחרי זמן מה גם 08.
ישנו גם מסלול פיקודי חדש. אשר אנשים יוצאים לקורס צמ"ה אחרי האימון ומשם לקמכ"ח. ואז הם ממשיכים לבה"ד 1 או חזורים לצמ"ה.

לכל גדוד הנדסה ישנה פלוגת צמ"ה סדירה פעילה. גם בבהל"ץ.
מבנה פלוגת צמ"ה דומה לפלוגת חי"ר. רק ישנה גם מחלקת חימוש לכל פלוגה, כדי לתחזק. וגם מחלקה של כ5 מנהלי עבודה (שלבי 10-13) לכל פלוגה !.

צמ"ה לוחמת, ישנה בכולם מקום בארץ מהצפון ועוד לעזה. ובעקבות כך הוקמו 2 פלוגות חדשות של
צמ"ה איו"ש וצמ"ה עזה. שתי אלה אינם שייכות לגדודים אלה לאיזור חבל שהם ישובים בהם.
צמ"ה בגדוד לרוב תופסת כוננות בגבול הצפון. או הריסת מבנים, חשיפת שטח נקי ממטענים ועוד.

לוחם בצמ"ה לרוב או שתופס כוננות בגזרה X או Y. אך לרוב מחכים לעבודות אם אין אז נחים.
כמובן שבצמ"ה מבצעים מד"סים מטווחים ובחנים, מקפידים על שיגרה קבועה של אורח חיים קרבים. וכל כ9 חודשיים יוצא לעשות אימון עם הגדוד.

ישנה גם צמ"ה מילואים. אשר לרוב להיות שייכים לפיקודים,גדודים עורפים, פילוס שלגים ואוגדה 98.

יש לציין כי הכלים הממוגנים הם העתק של הכלים מהאזרחות. כמו לדוגמא בD9 ישנה מאפרה.

אפשר גם לפרט על הכלים. אבל זה מאמר אחר.
אני מבטיח לכם לפרט בשבוע הבאה

אם יש לכם שאלות על המסלול בשמחה.

אשמח אם תוסיפו את זה למאגר המסלולים שלכם בפרש.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 30-04-2006, 16:22
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
סיפור שירות של מאבחנת פסיכוטכנית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י chatulim

חלק א'

צו ראשון



הזימון שקיבלתי היה לשעה שמונה וחצי, אבל היה לי טרמפ עם אבא שהקפיץ אותי ללשכת הגיוס, ולכן הגעתי כבר בשבע וחצי. מייד הכניסו אותי בלי בעיות מיותרות.

תחנת אימות נתונים- חיילת חייכנית קראה לי פנימה והושיבה אותי מולה. היא הקריאה המון נתונים עלי במהירות מסחררת שהשאירה לי את האפשרות היחידה- להנהן במרץ לאישור. בתום ההקראה היא נתנה לי לקרוא שני משפטים בעברית צחה, וכאן מאוד הודיתי לאמא שלי שדחפה אותי לקרוא ולקרוא ולקרוא.. לא היתה לי בעיה בפירוש המלים המסובכות. אפילו החיילת נראתה מרוצה. עוד שני משפטי כתיבה שגם בהם לא היתה בעיה מיוחדת, והלאה, לתחנת המבדק הרפואי.

מכאן אני לא זוכרת הרבה. להתפשט, להתלבש, בדיקת עוורון צבעים, ושליחה לתחנת המבחן הפסיכוטכני.

אותה החיילת שעשתה לי את אימות הנתונים הכניסה אותי למבחן, הושיבה אותי מול מחשב ואמרה לי להתחיל.

מבחן אחרי מבחן אחרי מבחן... דווקא נהניתי. הרוב היה קל, והיה נחמד להפעיל קצת את השכל. סיימתי ממש מהר, ובערך בעשר וחצי כבר הייתי בחוץ.



זימונים



קיבלתי זימון ראשון! מיון למודיעין. צריך להתייצב במקום אחד בתל אביב. מה לי, ילדת הטיולים מהצפון, ולתל אביב?

נסעתי. היה מבחן עם המון המון שאלות, תרגום מאנגלית לעברית, עברית לאנגלית ומהולנדית לעברית, והלכתי משם פחות או יותר באמצע.

לא כל כך רציתי להתגייס למודיעין, למרות שאמא שלי שירתה ב-8200 ומאוד מאוד רצתה שתהיה המשכיות ביחידה.

לאחר חודש בערך קיבלתי זימון למדור כח אדם. האמת היא, שמאוד מאוד רציתי להיות טיפה קרבית.. הדרכת חי"ר או משהו דומה- אבל קיבלתי זימון- ולשם הלכתי.

הגעתי ללשכת הגיוס שוב, שם חיכו עוד כעשר בנות אחרות. אחת אחרי השניה הכניסו אותנו ל"וועדת קול והופעה"- הייתי צריכה להקריא קטע בעברית מול שלושה אנשים. אם נראיתי ונשמעתי סביר- עברתי. אני חושבת שבקטע הזה נפלו בערך שתיים- שלוש בנות. חיכיתי עוד קצת, ואז היה לי ראיון עם האחראית על המיון למאבחנות פסיכוטכניות. היא היתה נחמדה ממש, שאלה אותי אם זה מעניין אותי, אם נראה לי שאוכל להתמודד עם כל טיפוס שיגיע לראיון, איך אני בחברה וכו'... משם חזרתי הביתה וחיכיתי לזימון הבא.

קיבלתי! זימון לוועדת הכרעה בתל השומר. נסעתי לשם, שם חיכו בערך עוד עשרים בנות. מילאתי שאלון עמוס, ונכנסתי לחדר. שם ישבו שני גברים ובחורה על מדים עם ארון אחד. הם התחילו לשאול אותי למה אני חושבת שאני יכולה להיות מאבחנת, מה הרקע שלי עם אנשים, מה עשיתי בצופים, איך קוראים לכלבה שלי... בקיצור- חקירה צולבת.

שלחו אותי הביתה, ואמרו לי שירימו לי טלפון.

הטלפון הגיע, עברתי, ונקבע לי תאריך גיוס ל-16.7.00. שבוע אחרי הבגרות האחרונה..



גיוס



התגייסתי עם חברה טובה לאותו קורס, ושתינו הגענו לבית החייל. התרגשות, לחץ, הליכה אל ה"לא נודע". עלינו על האוטובוסים- לבקו"ם. שרשרת חיול, מדים, תיק מהאגודה למען החייל- ונוסעים למחנה 80.

טירונות קייטנה של 10 ימים, במהלכה עוד יצאתי ליומיים כדי להגיע לאזכרה של אח של חברה שלי שנהרג בבסיס פלמחים שנתיים קודם. קצת ירינו, קצת למדנו, ונגמר. מתחילים קורס.



קורס



(פה אני אחלק את זה לכמה שלבים, ע"פ איך שבנוי הקורס פחות או יותר- הזכרון שלי די צולע...)



בה"ד 11- שלב אימות נתונים- הקורס מתחיל ביום ראשון, בבה"ד 11. צריך להתייצב שם בבוקר, ולעמוד למסדר עם רישום מדוייק של מי נמצא ומי חסר ולמה. (אנחנו לא מכירות האחת את השניה, והמפקדים לא מגיעים...)

בסופו של דבר עומדים למסדר, המפקדים מגיעים, משקפי שמש, דיסטנס. קצת איבדתי פוקוס והרגשתי אבודה. מקום שאני לא מכירה, אנשים חדשים, חוקים חדשים..

עשו לנו סיבוב הכרה בבסיס, ואז כנסו אותנו באולם והתחילו שיחות ההיכרות. מפקד הבסיס, מפקדת הקורס, המדריכים, רס"ר הבסיס- כל אחד ומשנתו, ואני אמורה לעקוב ולדעת הכל? אין מצב. כדאי שאצמד למישהי שבאמת מבינה מה הולך כאן ואלמד ממנה.

מצאתי חברה שיותר מאוחר תתברר כחברה לחיים. בחורה בגילי מיישוב דתי מעבר לקו הירוק, דתיה, שכל קשר בין צורת החיים שלה לשלי מקרי בהחלט. אבל נוצר בינינו חיבור מיוחד מאוד. היא הצליחה להתאפס ולהבין מה בדיוק קורה, והסבירה לי. יש המון זמן שלומדים חומר עיוני, יש זמן שמתאמנים אחד על השני באימות נתונים, ויש זמן שאוכלים. חוץ מזה אין זמן לכלום. אה, ויש גם ארגזים (4) עם חומר סודי שאסור לפתוח מחוץ לכיתה נעולה, אסור לדבר עליו ואסור לכתוב אותו על שום דבר חוץ ממחברת שנכנסת לארגז בתום הלימודים. מי שישמעו אותו מדבר על החומר- יכנס לכלא.

שלב אימות הנתונים הוא בערך חודש-חודש וחצי. הוא לא קשה במיוחד, לומדים לעשות את אימות הנתונים, לקרוא טיפה שפת גוף ולדובב מלש"ב שמתקשה בשפה (יש "מילונים" בעלי דף אחד בשפות שונות כמו ספרדית ויידיש..)



בה"ד 11- שלב ראיונות- את שלב הראיונות לא כל מאבחנת מסיימת. יש שמוסמכות לראיין ויש שנשארות מאבחנות בלבד. השלב מתחיל בלמידת כמות חומר מטורפת (שאלות בראיונות בעיקר), ישנן סדנאות (סמים, תקיפה מינית וכו') והרצאות של בעלי מקצוע. השלב עצמו מרתק ומסחרר. הזמן טס. במשך הלימוד מתאמנים על חיילים מהבסיס בראיונות. חלק מצליחות לדובב אותם כבר מהראיון הראשון, חלק נשברות ופורשות מעניין הראיון. לא לכולן זה מתאים.

המדריכים בשלב הזה מתחלפים- יש מדריכי ראיונות ספציפיים.

הראיון קשה לי מאוד. אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להתמקצע בזה. לא בטוחה שאני מאמינה ב"חליבת" החיים הפרטיים מאדם שאוכל להכיר רק בעשרים דקות. זה הרי לא באמת להכיר, והרי יש מאחוריו עוד כל כך הרבה, ומי אני שאחליט בשבילו לאן יילך ולאן הוא מתאים. מי אני, ילדה בת 18, שיכולה להשפיע על שלוש שנים מהחיים של אדם אחר?

אני נשברת. הלחץ הנפשי בקורס מטורף. יש המון ביקורת עצמית, יש שיקוף עצמי, מעבירים עלייך ביקורת אישית. קשה נורא. לא יכולה יותר והולכת להודיע למדריכה שלי שאני לא מעוניינת לראיין.

היא מסרבת בתוקף לקבל את הויתור העצמי הזה, כפי שהיא קוראת לזה. אני מראיינת מצויין. יש לי עוד המון מה ללמוד, אבל אני מתקדמת מצויין ביחס לשלב הזה בקורס. אותי זה לא מעניין. אני לא רוצה יותר. אני רוצה לחיות בראש שקט בלי שיהיה לי על המצפון שהרסתי למישהו חלום שהיה לו מילדות.

המדריכה שלי מבקשת ממני, כמעט מתחננת, שאתן לראיון עוד צ'אנס אחד, רק להגיע לשלב של הגדודים, ואז כבר נראה מה יהיה איתי. אני מסכימה. היא כזו מתחשבת ונחמדה שאני לא יכולה לסרב לה.

(אני לא מפרטת פה סגירת שבתות רבה שהיתה לנו מפאת עוצר יציאות- תפיסת אנס סדרתי במחנה וכו'- זה לא רלוונטי)



גדודים- שלב ראיונות- בשלב הזה אנחנו מבלות כל שבוע עם גדוד אחר. שבוע בשבטה, שבוע בבקו"ם, שבוע בבא"ח נח"ל, שבוע בגולני 51. בכל מקום אנחנו מראיינות את החיילים, מתאמנות עליהם, לומדות את הווי הגדוד בו אנחנו נמצאות, רואות איך זה "באמת". כאן התאהבתי בתורת הראיון. שמעתי גם מהרבה חיילים שהם מאוד מרוצים מהשיבוץ שלהם. שזה מתאים להם. הבנתי שבסך הכל התפקיד שלי הוא להתאים את התפקיד לבן אדם שיושב מולי. אני לא אהיה זו שאחליט אם הוא יהיה בתותחנים או בסיירת מטכ"ל, אם הוא יהיה נהג או טבח. אני מחליטה מה הציון של הראיון, וזה ביחד עם עוד מרכיבים בקב"א ובפרופיל שלו- יקבעו את השיבוץ.



חזרנו משלב הגדודים, ונשאר לנו עוד שבוע וחצי לסיום הקורס. ערב אחד, אחרי כיבוי אורות, הקפצה.

המדריכים עוברים בין החדרים, מעירים בצעקות את כולן. תוך חמש דקות כולם באולם, על מדים וארגזים (כל ארגז שוקל 15-20 קילו, ואיתם נסחבים במשך כל הקורס).

הגענו לאולם, קצת בשוק מהענין. המפקדת שלנו עמדה שם, אדומה מכעס, על סף התקף לב. מסתבר שהפקרנו חומר סודי. לאחר לימוד חומר, אמורים לעשות סריקה באותו חדר ולוודא שלא נשאר זכר לחומר סודי. השארנו קלסר מלא בכל תורת הראיון על כסא באולם. המדריכים מצאו את זה.

אני חושבת שלא רק אני הרגשתי, שאכזבנו באופן אישי את המפקדת. זה היה מעבר להפקרת חומר סודי, זה היה ממש עלבון צורב.



מאוחר יותר גילינו שזה משהו שהמדריכים "מלבישים" על כל קורס- קטע מצחיק שלהם. מאוחר יותר בשירות גם אני הייתי שותפה לעניינים כאלה ואחרים.
על כך יסופר בפרק הבא- סיום הקורס, שיבוץ וקורס "פיץ".






חלק ב'
סיום הקורס



מפקדת הקורס אוספת אותנו, נותנת לנו נאום קצר על כמה העשייה שלנו חשובה וכמה חשוב שנשאר נאמנות למקצוע. את סודיות החומר אין צורך להזכיר, היא זורמת לנו כבר בדם.

טקס, שרוך, סמלים.

מרגש, מפחיד. מבעית.

זהו, הקורס נגמר. פתאום הגעתי להכרה שעכשיו הכל עלי. אני אחראית למלש"ב הזה. ולזה. ואני אקבע, בסופו של דבר, איפה הוא ינחת. ואם הוא לא יאהב את זה? ואם הוא יהיה מדוכא? ואם הוא חס וחלילה.. יתאבד? אני צריכה את זה על המצפון שלי?

ישבתי עם ב', חברתי (הדתיה שהוזכרה בפרק הקודם) ושפכתי בפניה כל שהיה על לבי. מסתבר שאני לא היחידה שמרגישה שזה גדול עליה בכמה מידות. באופן מפתיע, לפחות עבורי, רוב הבנות די לחוצות מאפשרות של שיבוץ מלש"ב וקריאה עליו בעיתונים אחרי השחרור...

ביקשתי להשתבץ בירושלים. זה אמנם רחוק משמעותית מהבית שלי, אבל כל חברותיי ישרתו שם וזה מה שחשוב. לחזור הביתה כל יום זה ממש לא קריטי.

קיבלתי את השיבוץ שלי. שמחה גדולה.

יום ראשון מגיעה ללשכה, ומקבלת "בום" רציני. כן כן, גם כאן, כמו בקרבי, יש "הבדלי מעמדות"!

מסתבר שלקורס חדש שהגיע, קוראים "פיץ". זה הקורס הכי צעיר, הכי פעור, שאין לו מושג מה קורה. אחריו יש קורס קטן, שעליו נופלת מרבית העבודה בחוליה, קורס גדול, שחונך את קורס פיץ, וקורס ענק- ממש לפני שחרור.



קורס פיץ



שוב עוברים את נוהל טופס הטיולים, הרצאות ממפקד הלשכה, סגנית מפקד הלשכה, רס"ר הלשכה וראשי המדורים (רפואי, ברה"ן, קד"צ, תנועה ות"ש).

בתור חיילת שגרה רחוק, נתנה לי הטבה לדיור ע"ח הצבא. קיבלתי דירה בשכונה מפוקפקת מאוד, שהירושלמים שבין הקוראים יוכלו לזהות- קטמון. מדובר בשכונה עתירת נרקומנים, אנשים קשי יום ואוכלוסיות במצוקה. בקיצור- לא תענוג גדול.

שוכנתי בחדר עם עוד 5 בנות- שלוש מהן מהקורס שלי ועוד אחת מקורס מעלי, ועוד חיילת ששירתה בפרקליטות הצבאית. פרטיות בטח שאין, שלא לדבר על היכולת להיות שניה אחת מהיום עם עצמך- ואני רגילה לזמנים עם עצמי, ואוהבת את זה.



ו... מתחילים לאמת!

אימות הנתונים דווקא הולך בקלות. זה עניין טכני בלבד. שואלים שאלות- מקבלים תשובות. אין מניפולציות, אין דרכי קיצור ואין שום סיבה לקצר. מה שאומרים- זה מה שצריך. על אימות הנתונים עוד אפרט כשאגיע ל"קורס קטן".

הסטאז' מגיע. תקופת הסטאז' היא מס' ראיונות שה"מתמחה" מעבירה, בליווי צמוד של אחד המדריכים מהקורס, ע"מ לוודא שלא שוכחים שום שאלה ושבגדול "יש את זה" ואפשר להתחיל לראיין לבד. גם בשלב הזה עוד "הפרישו" בנות מתפקיד המראיינת.

בירושלים יש פלוס רציני- יש מאבחנים בנים! מכיוון שהאוכלוסיה שם מכילה אחוז גבוה של דתיים (מסורתיים, כיפות סרוגות וכיפות שחורות לזרמיהן השונים), יש צורך במראיינים בנים ע"מ להמנע מחשש "ייחוד"- המצאות של גבר ואישה שאינם נשואים לבד בחדר.

אחרי שלושה ראיונות הוסמכתי כמראיינת. אושר עצום, ומצד שני יש עצב מסויים בלראות את הבנות שלא הוסמכו מביטות בקנאה אל חדר המראיינים. גם כאן יש "הבדלי מעמדות"- מי שמראיינת "נחשבת" יותר ממי שהוסמכה כמאבחנת בלבד. אמנם מכחישים את זה, אבל זה שם. אי אפשר להתעלם מזה.

אני מתחילה להכיר את ירושלים. העיר עולה על כל ציפיה שהיתה לי. אני מוצאת בה פינות חמד קסומות ועתיקות, אנשים מוזרים ומרתקים, מסתובבת לי כסהרורית בין נחלת שבעה ליפו, יושבת ב"באבט" ומשם ממשיכה למשכנות שאננים. שואפת את "אוויר הרים צלול כיין" הזה, ומרגישה את העיר מתיישבת לי בלב. עמוק. חזק. יש משהו מיסטי בעיר הזו.



התחברתי עם בנות מהלשכה, ירושלמיות. אני מוצאת שירושלמים זה עם אחר, לא טיפוסים שאני מכירה. זה מעניין אותי מאוד, ההבדל במנטליות. הנה, אני כבר חושבת בתור מאבחנת.

שתי בנות עוזבות את החדר. הן עוברות לחדר אחר ו"משחררות" לנו מרחב מחייה גדול יותר. כאן כבר יש טיפה פרטיות.

לפעמים כשאני ממש רוצה להיות לבד, אני נוסעת למאגר של בית זית. מקום מדהים.

הראיונות קשים לי. אני מראיינת בסך הכל שלושה ביום, אבל לוקח לי המון זמן להקליד את הדו"ח. אני צריכה לברור בין טפל לעיקר, לקבוע ציונים, לשחזר כל מה שנאמר לי. אני פוגשת טיפוסים מוזרים, חריגים, מעולמות אחרים משאני מכירה.

היה אצלי מישהו שעל אביו היתה כתבה נרחבת בעיתון. ע"פ מה שהיה כתוב על אביו- היתה צריכה להיות לי דיעה מאוד מובנית עליו. הוא היה צריך להיות "נפל" מבחינתי. ניסיתי מאוד להיות אובייקטיבית. השתדלתי. בסוף הוא יצא מצטיין. היום הוא מסיים קורס טייס.

הזמן עובר, יש מבחן כל חודש על החומר המקצועי. מדי פעם אני מעבירה כיתות מבחן ומאמתת, אך רוב הזמן עובר עלי בחדר קטן עם מלש"ב, בנסיון להבין איזה מין בן אדם הוא.


על כך בהמשך- קורס קטן, משבר גדול, והחלטה גורלית...



חלק ג'


קורס קטן



מבחן דרגה. שש שאלות שהתשובות עליהן ממלאות ארבעה עמודים. אם מלש"ב אומר ככה מה תעשי, ואם הוא יעשה ככה איך תגיבי. אני כבר יודעת בע"פ, וקצת נמאס לי.

יוצאת עם ב' לטיול בירושלים. בינתיים העבירו אותנו מקום מקטמון לקינג ג'ורג', וזה נוח יותר. יותר מרכזי. מטיילות, מקשקשות, מתייעצות על ראיונות שהיו.
היא מספרת לי על מלש"ב שהגיע אליה, אטום לחלוטין וקשוח, לא מוכן לשתף פעולה. הוא היה יוצא אוקראינה והיה לו קעקוע ענק של עכביש על גב היד. היא ניסתה לדובב אותו. באמת שניסתה, אבל הוא- כלום. היא אפילו הציעה לו לעשן סיגריה יחד (והיא לא מעשנת) אבל הוא לא מוכן. מסרב לשתף. "רואים שיש לו המון על הלב", היא אומרת לי. "לא יכולתי לוותר לו. גם אם זה היה לוקח עד יום למחרת, הייתי יושבת איתו ומדברת."

בסוף, אחרי שהיא שינתה קצת את הכללים והתיישבה מולו על הרצפה, הוא התרצה וסיפר לה. הוא היה חבר בכנופיה גדולה בירושלים. דקר מספר אנשים ואפילו רצח. העכביש על היד זה הסמל שלהם. והוא איים עליה שאם זה יעבור למישהו הוא עוד ימצא אותה ויתנקם בה. "אני מפחדת", היא אומרת. "מה אם אני אחכה לאוטובוס והוא פתאום יצוץ לי מאיזושהי פינה?"
באותו יום, כשחזרה ב' הביתה, ראתה אותו באוטובוס. היא משחזרת ואומרת שהוא פשוט עמד שם והסתכל עליה. לא אמר לה כלום, אפילו לא עשה סימן שהוא מכיר אותה. רק עמד והסתכל. בתחנה הבאה היא ירדה.

אפילו לחצן מצוקה אין לנו בחדרי ראיונות. הכל כדי לשמור שהמלש"ב יהיה מרוצה, לא יחשוד ויסכים לספר לנו כל דבר שנשאל אותו. גם לי היה מקרה מפחיד. שבוע אחר כך ראיינתי בחור עצוב. העיניים שלו אמרו הכל. הוא היה בודד, לא היו לו חברים, אמו נפטרה כשהיה בן 13 ואביו חי עם אשה אחרת. הוא לומד בפנימיה ומסתדר לבד. עצמאי לחלוטין.
כנראה שהייתי טיפה לא מרוכזת, ובתמימות שאלתי במה אמו עובדת- פשוט שכחתי. כהרף עין הבחור השתנה לחלוטין, הפרצוף שלו הסמיק כולו והוא קפץ על רגליו ושלף מולי סכין, מצמיד אותה לגרון שלי. "אל תדברי על אמא שלי שמעת? מה את מפגרת? את רוצה שאני ארצח אותך?"

ואותי לימדו בשום פנים ואופן לא לצאת מראיון לפני שיש לי את כל המידע.

ולא יצאתי. ביקשתי שיביאו לנו מים וקלפים, ולאט לאט, תוך כדי משחק "מלחמה", הוצאתי ממנו פיסות מידע. בכל מהלך מי שניצח שאל שאלה. בסוף המשחק היה משני ופשוט דברנו.
הפניתי אותו לקב"ן והוא השתחרר על סעיף נפשי. היום הוא נהג בוס במשרד בירושלים, מבסוט מהחיים. פגשתי אותו במקרה במדרחוב כשנסעתי לירושלים אחרי השחרור. פתאום עצר אותי בחור מחויך, מטופח ומגולח, ושאל אותי "תגידי, את אולי עשית לי ראיון לצבא?" ישבנו לכוס קפה והוא סיפר לי מה עבר עליו.

אם אתה קורא את זה במקרה- תדע שסלחתי מזמן.



משבר גדול



אני קורס קטן בדרגת רב"ט, מראיינת שמונה ראיונות ביום, משתדלת שלא לקחת את הראיונות איתי הביתה, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי. כל מלש"ב הוא סיפור בפני עצמו. יש אנשים ממוצעים, ויש אנשים מצטיינים. יש כאלה ויש אחרים. עולם ומלואו.

יש בעיות מטורפות בבית. רבתי עם אבא שלי ואנחנו בקושי מחליפים מילה. זה הורס אותי. לא שאי פעם היינו בקשר כזה טוב, אבל עכשיו הוא לוחץ עלי לעבור לחיפה בגלל הפיגועים. גם אחותי גרה בירושלים (לומדת לתואר ראשון באוניברסיטה העברית), ולכן הוא ואמא מאוד מאוד לחוצים.

יש המון פיגועים פה. שלשום עברתי ליד המשביר ועשר דקות אחר כך התפוצץ שם אוטובוס. משפחה שלמה של מרואיין נרצחה בפיגוע בסבארו. זה מקיף מכל עבר, מקהה את החושים. במוצ"ש כשחזרתי לירושלים (אני משתדלת לחזור במוצ"ש כדי לא להסחב בפקקים של ימי ראשון) היה פיגוע בבית ישראל. שמעתי את הפיצוץ והתקשרתי לאמא להגיד לה שתפתח טלויזיה. רבע שעה אחר כך שידרו את הידיעה.

גם כל הזמן יורים בכביש המנהרות וחברה שלי מתנייעת מלוויה ללוויה. פעם זה מישהו מהיישוב, פעם חברה טובה שאחיה נהרג ופעם בן משפחה. זה הולך ומתקרב, ואני רק מתפללת שזה לא יגיע קרוב מדי.







החלטה גורלית



קיבלתי החלטה מקצועית- אני מפסיקה לראיין. רוצה להתקדם בחוליה ולהיות "מנתבת". אני מביעה את רצוני בפני המפקדת שלי והיא לא מוכנה לשמוע. "את מראיינת טובה, לא סתם הסמכנו אותך." אבל אני עקשנית- אני רוצה להתקדם. כל פעם שמגיע קורס חדש יש שיבוצים, ואני מגישה מועמדות להיות מנתבת. אני די פופולרית בחוליה. אנשים סומכים עלי ויודעים שאני מקצועית. באים ושואלים שאלות, מתייעצים.

נבחרתי להיות מנתבת ואין מאושרת ממני. עכשיו אני אחראית על כל המאבחנות – על האימותים ועל המבחנים הפסיכוטכניים. אני בודקת אימותים, מעבירה העשרות מקצועית ולוקחת על עצמי את פרוייקט "זימונים". הפרוייקט הזה- מטרתו לסיים עם המלש"ב את הזימונים אליהם לא הגיע, לאתר אותו ולזמן אותו מחדש. אני מצמצמת משמעותית את כמות המלש"בים ברשימה, מצליחה לאתר אותם אחד אחד, גם את הסרבנים שביניהם, ומשכנעת אותם להגיע. אני מתחילה לזכור שמות של מלש"בים ומספרי תעודות זהות. הבנות קוראות לי "סופר מאבחנת". מפקד הלשכה מרוצה ממני מאוד. הוא כינס את הלשכה ונתן לי תעודת חיילת מצטיינת ואמר לי שאהיה מועמדת למצטיינת רמטכ"ל. זה לא מדבר אלי. באמת. תעודה מפה או משם לא עושה לי את זה. יש עוד מלש"ב אחד שאני חייבת להשיג. זה כבר הפך להיות אישי. זימנתי אותו כבר מס' פעמים והפעם הבאה תאלץ להיות מלווה במשטרה. אני מחליטה לתפוס אומץ ולנסוע אליו הביתה אחרי שהלשכה נסגרת. זה לא בהגדרת התפקיד שלי, אבל חשוב לי לראות מי המלש"ב הזה ולדבר איתו.

נסעתי. הוא גר בקטמון, ליד הדירה הישנה שלי, ואני מכירה את הסביבה. דופקת בדלת ופותח לי איש מבוגר, חסר שיניים, שרזונו מעיד עליו שלא אכל תקופה ארוכה. שואלת אותו אם בנו נמצא והוא מתמוטט לי בידיים. הבן מופיע בריצה. בחור דתי, כיפה גדולה של רבי נחמן לראשו, מסתכל בפליאה איך הבחורה הזו עם המדים מחזיקה את אבא שלו ומנגבת לו את המצח. הוא קורא למגן דוד אדום. בזמן שאנחנו מחכים אני מסבירה לו מי אני והעיניים שלו מאדימות.

"את לא יודעת כמה אני רוצה להתגייס". "אני מת ללכת לגולני". "איך אני יכול לעזוב אותו ככה?"

כמעט ובכיתי יחד איתו. בחור עם ראש על הכתפיים, מבין עניין. החיים זמנו לו מקבץ כזה של קשיים, שמאוד קשה להתמודד עמם. סיכמנו שיגיע למחרת ללשכה, בזמן שאביו מאושפז ודואגים לו.
הוא הגיע וליוויתי אותו משך אותו יום. העברתי לו את אימות הנתונים, נכנסתי איתו למבחן ווידאתי שהוא מסיים אותו, והכנסתי אותו לתחנת הראיונות (אני בעצמי לא יכולתי לראיין אותו כיוון שהיתה לי דיעה עליו והכרתי אותו כבר במובן זה או אחר). בסוף אותו יום הוא ניגש אלי, והוריד מצווארו שרשרת זהב. "זה בשבילך. לא חשבתי שעוד קיימים אנשים כמוך". סירבתי לקבל את השרשרת, ואמרתי לו שבפעם הראשונה שהוא חוזר הביתה על מדים, שירים לי טלפון. מעולם לא קיבלתי ממנו טלפון. לא ידעתי מה קרה איתו מאז והלאה. אני רק יודעת שהוא התגייס לגולני.



בחלק הבא- קורס גדול, יציאה חריגה לקידום ועוד סיפורי מלש"בים.

קטע שכתבתי לחברה בזמן השירות, על יום הזכרון:

ערב יום הזכרון, הזמן סופר עצמו לאחור לפני הצפירה. עוד
שעתיים את צריכה לעמוד, כולך מצוחצחת ומסודרת, במסדר כבוד של
הטקס ביישוב. אני אבוא לראות אותך, אשב על אחת המדרגות מאבן,
ואשקיף עליך כשאת עומדת זקופה בשורה הראשונה של המסדר. כל כך
גאה במה שאת מייצגת, כל כך גאה שאת עומדת שם ומשדרת לשאר
האנשים כמה זה חשוב. את יודעת, לי יום הזכרון הוא יום כזה
רגיש, שניים מהשכבה שלי נהרגו ועוד אח של חברה, שאי אפשר להתגבר עליו.
זה יום שמזכיר לי רגש. משהו שאני מנסה, לרוב,
להתחמק ממנו ככל האפשר. אז אגיע, קצת לפני הזמן כדי לתפוס
מקום טוב באמצע, ואסתכל לך ישר בעיניים במשך הטקס, למרות שאת
לא תראי אותי. אני אביט לך לתוך הלב ואנסה שתרגישי כמה אני
אוהבת. כשארגיש שזה הזמן המתאים, בטח אבכה. אחרי הכל, יש ימים
כאלה שלפעמים הרגש נשפך לי מתוך העיניים. וכמה דקות אחרי
שהטקס ייגמר, הכל ישוב להיות ציני ומגוחך. עד למחרת בבוקר,
בטקס בבית העלמין. אני יודעת, את הולכת להניח זר אי שם בגולן.
אפילו את "הצבי ישראל" את מקריאה, ואת לא יודעת כמה זה חשוב
לי. כמה הייתי רוצה להיות שם ולראות אותך עומדת וקוראת. אני
יודעת כמה יפה את קוראת, ורק לחשוב על זה מעביר בי צמרמורת.
ומחר בבוקר אני אעמוד שם, ויהיה לי עצוב בלב, כי רק לחשוב על
הקבר שלו מעלה לי דמעות בעיניים. ואולי לא יהיה שם את מי
לנחם, ובכלל אני לא בטוחה שאני הולכת לשם כדי לנחם, או כדי
לסמן לעצמי כמה דקות של התייחדות, שאני יכולה להרשות לעצמי
להיות עצובה כי זה לגיטימי.
יום הזכרון. עוד כמה דקות אני אסע לקשט לקראת יום העצמאות.
תמיד זה מעצבן אותי, הביטול הנוח הזה של יום הזכרון, כי מיד
לאחריו מתחילות החגיגות. ולי קשה להתנתק. כבר עכשיו יושב לו
גוש של דמעות שחונקות לי את הגרון, ואני יודעת שייקח לו זמן
להחליק הלאה לתוך הבטן שלי, המקום שהוא יושב לו דרך קבע עד
יום הזכרון הבא.
את מכירה אותי כבן אדם ציני, כבן אדם שהעולם עובר לידו ולא
נוגע בו מרבית הזמן. רק פעם אחת ראית אותי ממש מתפרקת. יש
אנשים שלא ראו אותי ככה כל החיים שלי. חשוב לי שתדעי שהיום זה
יום אחר. היום אני מוכנה להשבר כי אני יודעת שאת שם על מנת
לאסוף את השברים. אני יודעת שלאן שלא אפול, אמצא אותך בסוף
ואוכל להשען עליך.
רק רציתי להגיד לך תודה על זה שאת כאן. ועד כמה אני אוהבת.

אני





חלק ד'


קורס גדול


אני כבר הרבה זמן בחוליה. אחרי הגיעו כמה קורסים "קטנים ממני". האווירה בחוליה השתנתה פלאים. כשהקורס שלי הגיע, באנו לחוליה ממורמרת שמיטב אוצר המלים שלה כולל את הביטויים "שואה", "מוות", "בא לי להדרס" וכו'. אני זוכרת שבתור חיילת צעירה ונלהבת, זה די הוריד לי את המוטיבציה. אחרי קורס מרעיל וכל האנשים שהבהירו לנו כמה אנחנו טובות, והנתונים שלנו טובים, ונבחרנו בפינצטה.. פתאום מגיעים אל הצבא האמיתי ורואים את המרמור שכולם מדברים עליו. אנחנו לא נדבקנו בזה. הקורס שלי, עוד שנים אחר כך, נחשב לקורס המתלהב ביותר וחדור המוטיבציה מכולם.
יש בקורס מתחתי מישהי מדהימה. קוראים לה ט', היא מקצועית בטירוף, לא "מתפזרת", יודעת בדיוק מה לעשות. היא גם בן אדם מצויין מכל הבחינות. אני חושבת שאני אתן לה להיות מנתבת אחרי. אני גם אתן לה את השרוך שלי כשאשתחרר.
נכנסת לראיין. אני לא מראיינת הרבה בזמן האחרון בגלל הניתוב, אבל מדי פעם נכנסת לראיון רענון. מסתכלת במחשב על נתוני המלש"ב ולאט לאט הפנים שלי משתנות בהבעה של "זה הולך להיות ארוך".
קיבלתי מלש"ב שהצהיר עוד באימות הנתונים שהוא הומו, שההורים שלו לא מקבלים את זה והעיפו אותו מהבית, שהוא הפסיק ללמוד ושיש לו 7 (!) רישומים פליליים על סמים, שידול קטין לסמים והחזקת כלי עישון.
אני יודעת, יודעת שזה יהיה ראיון מעניין, אבל רק המחשבה להכנס איתו ולשבת שם עוד שעתיים, קצת מתישה אותי. אני יוצאת לעשן סיגריה לפני, מתיישבת על המדרגות ו"קומה מתחתיי" מתיישבת א'.
א' גם היא קורס מתחתיי. היא יפהפיה לדעתי, שיער שחור קצר, גבוהה, קצת גמלונית כזו ועם חיוך ממיס.
היא נראית לי במצב רוח עגום, ואני, תוך כדי שאיפת עשן, שואלת אותה בחיוך מה קרה.
"עזבי, זה מה זה סיפור ואין זמן פה לדבר על זה". בסדר. אז נקבע להפגש בערב ונדבר..
קבענו להפגש בערב במקום שנקרא נוקטורנו.
נכנסת לראיון עם אוהד (שם בדוי). אוהד בחור יפה, גברי בכל הוויתו. הוא לא, מה שנקרא, "אוחצ'". אוהד מתיישב ואני רואה שיש לו חתיכת שריטה ליד העין. משהו שאולי היה דורש תפרים. כמובן שזה משנה לי מייד את מבנה הראיון, ואני שואלת אותו מה קרה לו בעין. הוא מחייך, נוגע לא נוגע בשריטה ואומר "את יודעת, מסתבר ששוטרים לא ממש אוהבים גייז. ומסתבר שיש להם אחלה דרכים להראות את זה".
אוהד הסתובב עם בן זוגו מזה 6 שנים בסביבת ככר ציון. הם הלכו לטיול, כמו כל ערב, ונתקלו בארבעה שוטרים. השוטרים עצרו אותם ושאלו אותם מה הם מחפשים, ושחררו אותם לדרכם. כשאוהד ובן זוגו חזרו הביתה, ליד רחוב בארי תפסו אותם השוטרים שוב. שוטר אחד החזיק אותו, שוטר שני את בן זוגו, והשניים האחרים פשוט נתנו להם מכות. אוהד מרים את החולצה ומראה לי סימן כחול בוהק. לבן זוגו נפרקה הכתף. אני מזדעזעת אבל מנסה לא להראות את זה, מדליקה עוד סיגריה. שואלת מה שצריך, אבל בעיקר מתעניינת במה שמסביב. הוא רוצה להתגייס ללהקה צבאית, אוהד. "אני יודע לשיר, ואני יודע לרקוד. אני טוב בזה. רוצה לראות?"
למה לא.. אם כבר ארוך- שלפחות אהנה מזה! אוהד נעמד, מסיט את הכסא לצד, ושר לי את "גבר הולך לאיבוד". יש לו קול מדהים. מצמרר. עמוק ונקי.
יוצאת מהראיון לאחר שעה וחצי, מתיישבת לכתוב את הדו"ח ו-ל' מתיישבת לידי. "איך הוא היה?"
"בסדר, חמוד". "את יודעת מי זה, נכון?"
- צמרמורת. שכחתי לשאול אותו מי ההורים שלו. על היחס מהם הוא סיפר, אבל לא יותר מזה.
"אבא שלו זה הרב י'! הוא נחשב ימני קיצוני ויש לו דיעות מימי הביניים".
אני קורסת מול המקלדת ומתחילה לשפוך. עתיד משפחתי גדול לא יהיה לו.

חוזרת לדירה, אני לא יכולה להפסיק לחשוב על אוהד. אני יודעת שזה לא אתי, ואני לא אמורה לעשות את זה, אבל אני פשוט חייבת להרים לו טלפון. לשאול אותו מה איתו.
מתקלחת, מתארגנת, ומגיעה לנוקטורנו.
א' יושבת שם, בשולחן פינתי, מעשנת בקצב מטורף. אני מתיישבת מולה, מזמינה לי סיידר חם ומדליקה סיגריה למולה. היא לא מסתכלת לי בעיניים. "אני לא יודעת איך להגיד את זה, אבל אני חייבת לספר למישהו". "אני לסבית".
היא מרימה את הראש ורואה אותי מחייכת חיוך רחב. "מה נסגר איתך?"
"זה כנראה היום שלי, את השניה שמספרת לי היום".
"את יודעת שיש עוד לפחות 3 גייז בחוליה?"
היא מספרת לי הכל. ההורים שלה יודעים, אבל אף חבר לא יודע. היא מעולם לא היתה עם אישה, אבל היא לא נמשכת לגברים בכלל.
אני מחבקת אותה. היא נראית לי כזו חסרת אונים.
נפרדות לשלום. היא לביתה ואני לדירתי.

יום למחרת אני מתקשרת לאוהד. לא יכולתי להתאפק. הוא נשמע מופתע, ואנחנו קובעים להפגש בצהריים בארומה. נפגשים, ואני מספרת לו שאמרו לי מי הוריו, ושיש לי דרך לעזור. אני מכירה את מנהל ההלנה שלנו, ותמורת סכום סמלי ביותר הוא מוכן לשכן את שניהם בדירה מרוהטת ומאובזרת.
אוהד בוכה, ומתקשר לבן זוגו. תוך עשרים דקות בן זוגו מגיע, ושניהם לא מפסיקים להודות לי. אני רק שמחה שיכולתי לעזור לו. אני יודעת מנסיון כמה זה קשה.

נערך לאחרונה ע"י נור בתאריך 04-05-2006 בשעה 09:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 02-05-2006, 22:46
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 19,541
קורס חובשים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

ע"י וולדו



קורס חובשים- כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
ברוכים הבאים לבה"ד 10, בית הספר לרפואה צבאית שממוקם בבסיס צריפין, שבמזרח ראשון.




יום הקליטה:



היום הראשון בקורס חובשים הוא לעיתים יום ארוך ומתיש ומלא בירוקרטיה. עשרות חיילים, מחיילות שונים מתקבצים יחדיו בסמוך לאולם כלשהו בבה"ד, כשחלקם לא יודע למה הם הגיעו לכאן וחלקם נלחמים על ההקצאות, אך לעיתים נאלצים לשוב על עקבותיהם משום שכל המכסות מולאו.



טרם הכניסה לאולם קליטת הקורס, תצטרכו למלא מספר שאלונים, כמו: שאלון לחייל הדתי, שאלון ת"ש, שאלון פרטים אישיים וכו'.

בכניסה לאולם תפגשו את המשקית ת"ש, לאחריה את צוות השלישות, שבידו תפקידו את צו הסיפוח לקורס ואת שאר המסמכים האישיים. לאחר מכן, תפגשו במפקד הקורס, קצין (דרגת סג"מ בדרך כלל) , שבשיחה עימו הוא ינסה להפחיד אתכם עם מחט 12G (המחט הגדולה ביותר) וישאל אם הייתם מוכנים להזריק לעצמכם עם המחט הזאת , במידה ותצטרכו, תמונות של גופות מרוטשות, שנלקחו מאתר "אוגריש" ודומיו. כמו כן, הוא ישאל אתכם על רמת המוטיביציה שלכם כלפי הקורס ויבקש שתדרגו אותה מ1 עד 10 ואולי גם ייתן לכם להקריא כמה מילים מסובכות באנגלית.

אחר כך, יישבו מולכם 4-5 מפקדים וסמל הקורס, אל תבהלו אם יהיו חלקם רב"טים, פשוט ככה זה עובד בבה"ד עם קלסרים פתוחים, ישאלו אתכם שאלות שונות ומשונות, ייתנו לכם את התגיות, את החוברות עבודה, חומר לכתיבה וזהו. איך תזהו אותם? הם יחבשו תמידית כובע של "ענף חובשים" ויענדו שרוך ירוק עם סיכת חובש ("תולעת") עליו.



חשוב לציין, שבדרך כלל הקורסים בבה"ד מורכבים מ2-3 יחידות בצה"ל, ישנן קורסים מעורבים, שבהם נמצאים חיילים קרביים מכל קשתות צה"ל וגם חיילים ג'ובניקים, שמיועדים להיות חובשי מרפאה.

על אף שלאחרונה החלו פיילוטים של "חובשים מגמות", (כלומר, חיילים שמיועדים להיות חובשי מרפאה, עושים קורס מקוצר של 9-10 שבועות, חיילי סיירות ויחידות מיוחדות עושים קורס בסדר גודל דומה [שמכיל יותר תרגולים מעשיים, מאשר לימודים עיונים] וקורס חובשים קרביים, שהוא בין 12-14 שבועות לערך), הרבה מהקורסים בבה"ד עדיין פועלים ע"פ המתכונת הישנה של קורס חובשים שהוא בין 14-16 שבועות, ושהוא מכיל בתוכו את כל התכנים העיונים והמעשיים, שנמצאים במתכונת החדשה.



הערה נוספת, ישנם קורסים מסויימים, שאליהם נשלחו יותר מידי חניכים ואין הקצאות לכולם, ולכן לקורס יתווסף שבוע קליטה, שבו יסננו חלק מהחניכים, בעזרת תירוצים מטופשים או כשלון באיזה מבחן סתמי.



כלל חשוב בבה"ד הוא שלפז"מ של החניכים- אין משמעות. חיילים צעירים וחיילים ותיקים מקבלים אותו יחס. בקורס יכולים להיות גם סמר"ים , ומאידך, גם טוראים (למרות שאצל חריגי פז"מ, כלומר כאלה שאחרי הקורס תיוותר להם פחות משנה לשרות, עושים קשים בקליטה)

הדבר בדר"כ מתבטא בפרדוקסים כמו מפקדים מושתנים בדרגת רב-טוראי, מתנפחים על סמלים, שנמצאים כפול זמן מהם בצבא וכו' וכו'.



נ.ב: לא להיבהל אם המפקד הוא קצת קוקסינל, זה דבר מאוד נפוץ בבה"ד 10.



בקיצור, אני אתן כאן סקירה של קורס חובשים במתכונת הסטנדרטית שלו, שנמשך 14 או 15 שבועות (אני לא זוכר כמה זמן היה שלי במדוייק).





סדר היום בקורס:



השכמה- משתנה מקורס לקורס אבל נעה בין 5:30 בבוקר ל6:15. (אחרי שהקורס קצת "מתפזם", ההשכמה מתאחרת ומקבלים הטבות נוספות, כמו קומקום אוטמטי לקורס או אישור הזמנת פיצות לבה"ד. למרות שזה לא כ"כ משנה, כי את "הפירצה", הידועה לשמצה, אתם במילא תגלו מהר מאוד)

לאחר שתתסדרו בחמישיות (הנפצה בלעדית של הבה"ד), תצאו לסיבוב ריצה או במגרש מסדרים או מסביב לאליפסה. הדתיים שבינכם יקבלו זמן תפילה כולל אוכל וכלל שיתקדם הקורס, כך יגדל מעגל הצדיקים המתפללים באורח פלא, כי זאת אחלה הזדמנות להתחפש"ן בבית-כנסת

אח"כ יגיע זמן היצ"ל (יציאה לארוחה), שזאת הרחבה, שמול חדר האוכל, שם גם תאלצו לעמוד בחמישיות ולקבל זמן קצוב, שכולל מסדר על החדרים. בדרך כלל בשעה 7 וחצי מתחיל המסדר וב8 מתחיל יום הלימודים.

במהלך היום אתם מקבלים 2 הפסקות מרכזיות, הפסקת עשר והפסקת ארבע, שלפעמים יש בהן פריסה ולפעמים, ככה שקורה שנשארים רעבים ורצים אח"כ לשק"ם כדי להרגיע את הבטן.

האוכל דיי זוועתי בבה"ד, ככה שיצא לכם לבקר שם די הרבה.

בסוף הלו"ז בדרך כלל יש מסדר שמנ"ש, שבו משמנים את הנשק, מציגים פקל כיסים ובודקים אם המחסניות מלאות. הנשקים שעליהם חותמים בקורס הם M 16 מנוסרים.





תחילת הקורס:



בדרך כלל, בשבועות הראשונים של הקורס, סוף הלו"ז הוא עמוק עמוק בתוך הערב, זאת על מנת להרתיע את כל אלו שהגיעו לקורס חובשים בגלל שהם חשבו שזה "בית זונות". לא שבהמשך הקורס יש יותר מידי זמן לישון, אבל אחרי כמה זמן מתרגלים לעובדה שאתה ישן מעט ובנוסף לזה, גם צריך ללמוד על חשבון שעות השינה שלך, יותר מידי פעמים.



בתחילת הקורס תקבלו את הציוד הרפואי (צר"פ), שילווה אתכם במהלך כל הקורס ויהיה פק"ל הכיסים הקבוע שלכם

חסם-עורקים, מלע"כ (מספרים לחיתוך עם כפתור) A.W ומשולשי-לחץ, שהם לא חלק מהפק"ל אבל הם חלק מהציוד הרפואי הקבוע שטמון בתוך האפוד, תחבושת אישית, תחבושת בטן, פג אלסטי דביק וכו'.



בערב הראשון של הקורס אתם תעמדו בח' מול המגורים, שם תחולקו אקראית לחדרים, שהחדרים שסמוכים אחד לשני יהיו מאותה כיתה. החדרים עצמם נוחים ומכילים בין 6ל-8 מיטות, עם ארונות מרווחות, מאוורר או רדיאטור (תלוי בעונה) ומתלה לכל המגבות/בגדים/מעילים/פליזים או כל מה שתחפצו לתלות עליו.

על המיטות יונח הציוד שעליו תחתמו ועליו תזדכו בסוף הקורס, כמו שק"ש, מעיל ב' (אם יש צורך), אפוד, ערכת אב"כ, מימיות וכו'.



תחילת הקורס מתאפיין ביותר חומר עיוני ממעשים, פחות תירגולים של טיפול בפצוע או החדרת עירוי ויותר לימודים עיונים בכיתה.

השיעורים בקורס מתחלקים באופן הבא. שיעורי אנטומיה טראומה, תאג"ד (שמגיע לקראת סוף הקורס

מועברים ע"י מפקד הקורס, שיעורי שגרה, החייאה, ניתוחים (שמגיע בשלב יותר מתקדם) ע"י המפקדים הישירים , שיעורי פרמקולגיה (תורת התרופות) מועברים ע"י אחות ההדרכה, שיעורי ברה"צ וברה"ן (בריאות הצבא/בריאות הנפש) מועברים ע"י מפקדים אחרים בבה"ד.



בדרך כלל באחד השבועות הראשונים בקורס, הקורס יעשה שבוע שמירות (שבוע אמ"ת), שזהו שבוע של שמירות ותורניות בתוך הבה"ד ומחוצה לו. השמירות הבסיסיות הן בדרך כלל מבאסות (2-4) וכוללות גם תורנות מטבח. ישנה גם תורנות מטבח, של משמרת בוקר או משמרת צהריים, שמירה בת שבוע או חצי שבוע בחר"פ בצריפין או במתקן ממול (ששם השמירות הרבה יותר נוחות ומי ששומר שם מתפנק באותו שבוע, לעומת שאר הקורס) ויש גם שמירות היקפיות שאלו שמירות בטרמפיאדות, בסיסים אחרים בתוך צריפין וכדומה.

בדרך כלל ישנם 2 שבועות שמירה כאלה במהלך הקורס, ויש סיכוי טוב שאם מדובר בקורס קרבי, הוא גם יצא לשבוע או יותר של אבט"ש במהלך הקורס.



דבר אחרון, שמירת מגורים מתבצעת 24 שעות ביממה וישנו חניך שאחרי על רשימת שמירה ביום ובלילה של כל החניכים בקורס, ששומרים במהלך היום על הציוד במסדרון של הקורס ועל הנשקים שנעולים בכנת נשקים כל הלילה.



היציאות, כמו שכבר הבנתם, הם שוש"ים, אך בדרך כלל באמצע השבוע מקבלים אפטר, מי שלא גר במרחק סביר, עדיף לו להשאיר בבה"ד או סתם לצאת לראשון לשתות או לאכול משהו, ביחד עם שאר החניכים שנשארו. זהירות- מי שמאחר לאפטר מקבל 4 שעות ביציאה. האפטר הוא החל מאחה"צ ועד לבוקר שלמחרת, בדרך כלל 7 וחצי הוא 8 , צריכים כבר לעמוד על ב' ומוכנים.



המסדר בבה"ד ביום ראשון הוא בין 10 ל-11 בבוקר, כשכמובן מי שמתגורר רחוק, מקבל הגעה מאוחר וגם יציאה מוקדמת בימי שישי.



לכל הקורס ישנם 2 חנתר"ים קורסים ולכל כיתה יש חנת"ר משלה, שהוא זה שמקבל את המפקד כל פעם והוא זה שאחראי על הציוד בכיתה, על הכנת הציוד לפני השיעורים לילה לפני, על העמדת מסדר על הכיתה כל יום חמישי, במסדר סוף שבוע וכו'.



בנוסף, ישנם גם שני אחראי מחסן קורסיים, שהם אלה שנמצאים במחסן, שבו מרוכז הציוד הרפואי של הקורס, החל ממזרקים ועד לערכות ניתוח. הם נמצאים שם המון שעות ביום והם ישנים הכי פחות מכולם, אז ראו הוזהרתם. היתרון היחידי שלהם, הוא שהם בעלי גישה לאינספור ציוד רפואי והם בדרך כלל מקומבנים עם המפקדים, כי הם נמצאים איתם מחוץ לכיתות ובסוף הלו"ז הרבה.



יש גם אחראי עיתונים (כבוד = ) ) לקורס, ככה שאין מה לדאוג בעניין הזה.





במהלך כל הקורס ישנם מבחנים ובחני מפקדים. הבחנים הינם והמבחנים הם אמריקאים, ואותם עושים בכיתות ההדב"מ (הדרכה באמצעות מחשב) ציון עובר הינו 80



אחרי שני נכשלים – החניך עולה לנוהל "עדכון"

אחרי ארבעה נכשלים- החניך מוצמד לחניך אחר (בדר"כ מאותה כיתה או אותו חדר)

אחרי שישה נכשלים – החניך עולה לאימות פנימי, שזהו מבחן עיוני ומעשי מול מפקד הקורס. תרגול בו"מ פשוט מול מפקד הקורס (טיפול בפצוע בודד)

במידה ונכשלים באימות, עומדים לאימות חיצוני, מול איזושהו גורם בבה"ד. במידה ומקבלים במבחן ציון של פחות מ-55, ישנן שתי אפשרויות. החניך ירד לקורס שנמצא בשבוע פחות מתקדם או יורחק לגמרי מהבה"ד.

מיותר לציין שחניכים עם בעיות משמעות רציניות, יעופו מהקורס בסופו של דבר. קל מאוד לעלות למשפט בבה"ד והנושא הזה נאכף בצורה מאוד חזקה. לא לשכוח גם שרק גדר מפרידה בין בה"ד 10 לכלא 4 = )



המשמעת בקורס:



אחד האלמנטים הבולטים של קורס חובשים, הוא המשמעת הנוקשה שמנהיגים בו. משמעת שאפילו חיילים שנמצאים כבר זמן-מה בשירות קרבי לא הורגלו אלייה והופתעו ממנה מאוד.



על כל דבר קטן בבה"ד נענשים בשעות ביציאה. הפקרת נשק/שבירת שמירה/התחצפות למפקד- שבת.



כל איחור ללו"ז משמעו 3 שעות ביציאה, גם על דברים מפגרים כמו הליכה על הדשא או עישון בשק"ם נענשים בשעות ביציאה.



קשה לקבל בהתחלה, שמולך עומד מפקד עם שני פסים בכל צד, שמנסה לחנך אותך וחופר לך במשך השלושה, שלושה וחצי חודשיים, כאילו אתה נמצא בטירונות, אבל לומדים להתרגל לזה עם הזמן ומקבלים את זה בהומור.



לימודים עיונים בקורס:



כמו שאמרתי, בתחילת הקורס לומדים כמה צירים בו זמנית, ונבחנים עליהם במקביל, כשבאותו הזמן נוגעים במקצת בחלקים המעשיים, שהם הקוויקטים (החדרת עירוי בשיטה פשוטה ובמצב שבו אתה הפוך או עושה שק-קמח לאותו חניך), הבו"מים (טיפול בפצוע אחד עד ארבעה, טיפול ביחד עם עוד חובש וכו')



ציר שגרה- החניכים לומדים על טיפול בזמן שגרה, טיפול בחייל במרפאה, סמכויות החובש בשגרה, תרופות בסמכות חובש, טיפול בסמכות חובש או בהוראת רופא, תרגול זריקות ושאיבות דם וכו'



ציר אנטומיה-למידה על כל מערכות הגוף השונות



ציר טראומה- למידה על הפגיעות בכל מערכות הגוף השונות, עם דגש על פגיעות שכיחות בצבא, ודרך הטיפול בהם.



ציר ברה"צ- ציר בריאות הצבא. לימוד על מחלות שכיחות בצבא, מחלות מדבקות, מחלות פקואוראליות, טיפתיות. תברואה בצבא וכו'



ציר ברה"ן- ציר בריאות הנפש. החל ממאפייני הפגיעות הנפשיות הצבא, ממה הם נובעות ועד לקב"ן.



ציר ניתוחים- לימוד של פרוצדרות רפואיות, שיכולות להתבצע בשטח כמו : פולי, אינטובציה, קוניוטומיה, זונדה, צנתור, טרוקר. עבודה עם רופא בתאג"ד, קיבוע הפרוצדורות וכו'.



פרמקולוגיה- תורת התרופות- למידה על התרופות שנמצאות בשימוש בצבא, למה הן משמשות וכו'.



ציר תאג"ד- בדרך כלל החלק העיוני בו הוא קצר מאוד ובו נלמד על החלוקה לתפקידים, אופן הפריסה, איפה נמצא כל הציוד ולמה הוא משמש, ההיררכיה בתאג"ד וכו'.



ציר אב"כ- ציר מאוד קטן, שבו נלמד בקצרה על סוגי הפגיעות במתאר של אב"כ והטיפול התרופתי והמעשי בהם. זכור לטובה, החדרת עירוי עם במ"פ (בגד מיגון פחמי) בשיא החום עם ערדליים על הידיים.



בשלב מסויים של הקורס, קצת אחרי האמצע, עושים קאט לשיעורים העיונים, ומתחילים כמעט לחלוטין לעבוד באופן מעשי.



החלק המעשי בקורס:



בו"מים- בדיקה ומיון. תחילה לומדים את סכמת ה איי טיי אל אס. (אדוואנס לייף טראומה סופורט) בעל פה ומשננים אותה לפני כל תחילת בו"מ. הסכמה במלואה היא עד הסקר השניוני, למרות שבת'כלס, כל פצוע אמת בשטח בדר"כ יעוף אחרי של ה-C

הבו"מים הוא בשיטת פצוע/חובש/בקר. הבקר נמצא עם חוברת פתוחה והוא נותן לחובש את סוג הפציעה, את המתאר, את המדדים וכו'. המפקדים מסתובבים בין כולם ולעיתים מקדר"ים את החובש, אם הוא טעה, מה שגם הבקרים נוהגים לעשות.

טיפול בפצוע בודד מסתכם ביום שכבר הפך למסורת בבה"ד, "יום בקוע", שזהו יום שמוקדש לתרגול בו"מים בפצוע בודד, ביער המגינים בירושלים, שם המפקדים עושים המון שטויות, כמו להרביץ לך ולזרוק עלייך דברים תוך כדי הטיפול בפצוע, או להרים אותך מהרגלים באוויר, תוך כדי שאתה עם מחט ביד, מנסה להכנס לתוך וריד של מישהו עם הוונפלון.

בסוף היום בדרך כלל נערכת תחרות עירויים של הכיתות, ומסע קצר שבסופו רצים איזה קילומטר עם אלונקות וחוזרים בחזרה לבה"ד.



מכאן והלאה, הטיפול בפצועים הולך ומסתבך. טיפול בפצוע בלילה, טיפול בשלושה פצועים, שזהו בו"מ המוני, ששם יש לך שיקולי גישה, למי לגשת ראשון ואיזה פצוע צריך לפנות קודם וכדומה. גם טיפול וחבירה עם עוד חובש,



הבומ"ים נערכים עם הרבה רעל וראבאק, וחרף העובדה שהם לפעמים נערכים ביום שישי, על הבוקר, לפני יציאה הביתה, הם חוויה מאוד גדולה בקורס ומהם לומדים הכי הרבה.

במהלך הקורס ישנם יומיים של השתלמות בבתי חולים, ברחבי הארץ. יום אחד במיון ויום אחד בחדר הניתוחים. אפשר לראות ניתוחים שונים ומשונים, ובעצם נחשפים לדבר האמיתי.

כמו כן, במהלך הקורס ישנו יום במרכז סימולציה באולם הגדול, שבו מטפלים בבובות חכמות, שמגיבות ומדברות. בסוף היום עורכים גם אר"ן (אירוע רב נפגעים) שזהו טיפול של רופא ביחד עם חובשים, כשאליהם חובר עוד צוות טיפול. האירוע עצמו נערך בתוך חדר מיוחד, עם הרבה רעש ועשן, והכל מצולם.

יום הסימולציה הוא חוויה מאוד גדולה, שבה מתרגלים פריסה של ניתוח, עבודה עם רופא וקיבוע של הניתוח, מתרגלים הנשמות על הבובות החכמות ורואים אם המצב שלהם משתפר וכו'.



קוויקטים- החדרת עירוי. נערכים בכל מקום אפשרי בבה"ד, בכל שעה אפשרית, גם בבה"ד. אחד המיתוסים הגדולים של קורס חובשים הינו "מעגל הלחץ" עליו כבר סופרו אגדות וסיפורים רבים, אז כדי לנפץ את האשליה, אני אספר לכם, שבסך הכל מדובר במעגל בתוך הכיתה, שבה המפקד מפשיל את מכנסיו ומחדיר לתוך הירך שלו מחט שהוכנה מבעוד מועד, וכך גם אתם. עד שהחניך האחרון לא מחדיר את המחט לירכו, אף אחד מהנוכחים לא שולף את המחט מהרגל שלו.

עם זאת, השד לא כזה גדול ולא צריך להגזים בתיאורים של זה מדובר באירוע מינורי שמייחסים לו יותר מידי.



כמו שאמרתי, תרגולים של עירויים נערכים עשרות פעמים בקורס, לפעמים גם ע"י מדידת זמן. בסוף הקורס בדרך כלל נערך קוויקט מצבים, שזהו תרגול החדרת עירוי במצבים שונים ומשונים כמו להיות תלוי על העץ ולהחדיר עירוי, או לעשות שק-קמח לחבר, לרוץ איתו ואז לפתוח לו וריד, לפתוח וריד בלי חסם ורידים או בלי אלכוהול לחיטוי (ספונג'טה) וכו'.

ולכל אלו שיש להם סלידה ממחטים, תאמינו לי, לומדים להנות מזה.



במהלך הקורס החניכים נדרשים גם לתרגל החדרת זריקות (כן, גם לישבן) במסגרת ציר שגרה ולבסוף נבחנים על שאיבות דם מהיד בעזרת מזרק או מחט אוטומטית (ואקיוטיינר) וזריקה או לשריר או לשכבת-שומן.



אר"ן- אירוע רב נפגעים. טיפול של מספר גדול של חובשים , לעיתים ביחד עם עוד צוות וביחד עם רופא, באירועים כמו פיגועים או תאונות דרכים גדולות. דומה לב"ומ המוני ונערך במתכונת דומה, רק עם כללים מעט שונים.



תאג"ד- חלקו הסופי בעיקר של הקורס, בו מתרגלים פריסות של תאג"ד (תא איסוף פצועים גדודי) , עבודה עם שני הרופאים המטפלים, אופן הסידור של הפינות (החייאה, קלים, בינוניים) בתאג"ד וכו'.



בסוף הקורס נערך יום בבאפ לכיש, שבו מסכמים בומ"ים ומתרגלים המון תאג"דים. כמו כן, ישנה סדרה מסכמת של שלושה ימים במתקן שמול הבה"ד, שבה שוב פורסים תאגד"ים ומחליפים תפקידים בתאג"ד בין החניכים ומתרגלים אר"נים.



החייאה- תרגול הנשמות, היימליכים, עיסויים, הוצאת גופים זרים ומה לא, על בובות האנני הידועות לשמצה.



קורס החובשים הינו קורס חוויתי ויוצא דופן. בקורס עצמו אתה פוגש חיילים מכל קצוות הצבא, שסביר להניח שלא הייתם פוגש אותם בנסיבות אחרות והם הופכים במהרה לחברים מאוד קרובים שלך.

הקורס עצמו מלא בהנפצות, הומסקסואליות של המפקדים, עמוס בצחוקים ובהומור, בהנאה ובכאב, בדכאון ובשמחה ומה לא.

חוץ מזה, זה נותן לך משהו ערכי לשירות הצבאי ובכלל, להמשך החיים, תפקיד שמסמל הרבה ויכול להציל חיים. אני בכל אופן, ממליץ מאוד להילחם על הקצאה לקורס או פשוט להתעקש לצאת אליו, כי זה שווה את זה וזה מעניק לך משהו ממשי ביד, בניגוד להרבה דברים אחרים בצבא.





לסיכום, אחרי שלושה עד ארבעה חודשיים אינטנסיביים בבה"ד 10, מסיימי הקורס זוכים לעמוד על מגרש המסדרים ומקבלים את סיכת החובש ("תולעת"), שלה פיללו זמן רב ושבשבילה עבדו כ"כ קשה.



הערה לסיום- לאחר סיום הקורס ניתן להשאיר בהדרכה בבה"ד 10. צריך לעשות סדרת מבדקים ולעבור תשאול ע"י פסיכולוג, שיבדוק האם אתה מתאים להישאר בבה"ד ולהפוך למפקד או לשייך למקום כלשהו בבה"ד. כמובן שצריך ממוצע ציונים טובים, ושהמפקדים ידברו בשבחך. בדר"כ, לחיילים לא-קרביים יהיה הרבה יותר קל להישאר בהדרכה, אך גם חיילים קרבים, ואפילו כאלה אחרי מסלול! יכולים להישאר להדרכה (למרות שהיחידה שלהם תתעקש עליהם, הם יהיו מוכנים "לוותר" עליו, בתמורה לעוד הקצאות בקורס הבא שייפתח). מראש אני אומר, כמעט בלתי אפשרי לצאת מחייל האוויר ומחייל הים ולהישאר בהדרכה. למרות שלמדר"יה בבה"ד 10, שהיא אחראית על כל המלחמות האלה יש המון כח, כמעט בלתי אפשרי למשוך חיילים מהחיילות האלה. בכל מקרה, אפשר להישאר בענף חובשים עצמו, במדור טראומה, במדור להדרכות מקצועיות (אלה שמלמדים ברה"ן וברה"צ), בהדב"מ, בחולייה הארצית, שזאת יחידה קטנה שנשלחת לכל מיני חורים בצבא כדי להעביר קורסי מער"ים מזורזים או ריענוני תאג"ד לצוותים שונים בכל חלקי הארץ. אפשר גם להשאר במדר"יה, שלא ברור מה בדיוק התפקיד שלה.. ואפשר להתחפ"ש עד אין קץ ולהיות סמב"צ בבה"ד.

_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht


נערך לאחרונה ע"י ביטיס בתאריך 02-05-2006 בשעה 23:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 16-06-2006, 12:48
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
טירונות שריון + רשמ"צ קטנה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י metooshelah

יום חמישי סיימתי טירונות חיל שריון. הטירונות היא טירונות 03 עם תוספת של מעט תכני חי"ר. במהלך הטירונות תקבלו m16 מנוסר, תעברו מסעות ותלמדו את הדברים שיעזרו לכם לבצע גם פעילות חי"ר.

שבוע ראשון: שבוע טרום טירונות ושפ"צורים. במהלך שבוע זה תלמדו את נהלי הפלוגה שלכם, איך מתנהגים בצבא, נהלים לגבי הגעה לבסיס ושאר ירקות. שבוע קליל, אין בו עונשים (למרות שאם מתגרים יותר מדי בסגל חוטפים). במהלך השבוע יהיה לכם שיעור די מעצבן עם הסמ"ח במהלכו הוא יצעק ויסביר את נהלי הפלוגה. לאחר השיעור הזה תהיו בטוחים שהסמ"ח קשור בקשר ישיר להמן; אבל אין לכם מה לדאוג. זו רק הצגה. אמנם בשבועות הראשונים הוא יהיה מנייאק אבל לאחר כמה זמן היחסים איתו משתפרים. בשבוע זה תחתמו על הציוד שלכם למהלך ההכשרה שלכם כמו אפוד, מחסניות, מימיות וכד. תשמרו על הציוד שלכם. זה לא נעים לעמוד בפריסת סמ"ח (מעין מסדר שבודקים שלכולם יש את הציוד שלהם) כשחסר ציוד ואז חוטפים שעות. בשבוע זה גם תשפ"צרו את כל הציוד שלכם - אין לכם מה לדאוג בנוגע לזה: הסגל יראה לכם איך.

שבוע שני: שבוע לימוד על הנשק. בשבוע זה תלמדו על הנשק שאתם עומדים לקבל: m-16 מנוסר. השיעורים יועברו ע"י המ"מ. ברנש חביב למדי אבל אל תעשו שטויות. הוא נחמד אבל בכל זאת הוא המ"מ.

שבוע שלישי: שבוע בסיסיות. בשבוע הזה אתם תהיו בתורנות מטבח, עבודות רס"ר או בשמירות בעמדות השונות. לא שבוע מהנה במיוחד ומשביז למדי. אם תצאו תורני מטבח תדעו שנפלתם על משהו טוב. הטבחים הם אנשים מאוד נחמדים (כל עוד מתייחסים אליהם בכבוד) ויצ'פרו אתכם די הרבה.

שבוע רביעי: שבוע איפוס ווידוא איפוס. בשבוע זה תחתמו על הנשק ועל כלי ניקוי לנשק. לאחר החתימה אתם תרדו לשטח ותתחילו לטווח. כדאי לכם להשקיע ולירות לפי כל הכללים.

שבוע חמישי: שבוע קליעה. בשבוע זה אתם תירו פשוט המון עד שהעסק יצא לכם מהאזניים. אתם תלמדו לירות במצבים שונים, לאחר מאמץ וכן הלאה. בשבוע זה אתם גם תיבחנו על נוהל מעצר חשוד ברטוב וגם תעברו מבחן קשר אצל הסמ"ח. תשקיעו במבחנים שלכם (במיוחד בקשר). המצטיין של השבוע (מבחינת קליעות) יזכה לעבור מטווח מיוחד (ככה לפחות היה במחלקה שלי).

שבוע שישי: שבוע שדאות. אני לא הייתי בו מסיבות בריאותיות. בשבוע זה תלמדו על הסוואה, הליכה מבצעית ושאר ירקות.

שבוע שביעי: שבוע פרט. בשבוע הזה בעצם תלמדו איך נלחם לוחם בצורה הכי בסיסית שיש - לבד. שבוע מהנה למדי ומצחיק. יתכן ויצא לכם לבצע דו"צ שזה דבר חביב למדי.

שבוע שמיני: שבוע חולייה. הרחבה של שבוע הפרט. שבוע מסוכן מאוד אבל מהנה. אתם תלמדו להילחם כחלק מחוליה. לפני המטווחים כדאי לכם לשבת קצת עם החוליה ולעבור על צורת הפעולה שלכם. בשבוע הזה תעשו גם דו"צים שיהיו מצחיקים למדי.

שבוע תשיעי: שבוע הגנ"שים. השבוע הכי כיפי בטירונות. כל כמה חיילים ישלחו עם או בלי מפקד (יהיו כאלו שיפלו עם הסמ"ח ואז ההנאה שלהם תלויה באופי של הסמ"ח) לישוב ויקחו חלק בשמירות על הישוב. השמירות קלילות למדי (בהתאם לישוב). בשבוע הזה הדיסטנס די נשבר אבל אל תעברו את הגבול. בשבוע הזה גם תאכלו אוכל נורמלי: אתם תקבלו אספקה טובה למדי (שצריכה להספיק לשבוע אז תתכננו מה אתם אוכלים, כמה ומתי). יתכן והתושבים יזמינו אתכם לאכול אצלם בשבת. נצלו את ההזמנה. תהיו נחמדים אל התושבים ואל תעשו שטויות.

שבוע עשירי: שבוע עימו"ג. בשבוע הזה אתם תלמדו את תכני החי"ר שהוסיפו לשריון מאחר וצריך להגיש את כל החי"ניקים בלאי. אתם תלמדו לבצע מארבים, פטרולים ומחסומים.

שבוע אחד עשר: שבוע מלחמה והשבעה: בשבוע זה אתם תדמו מלחמה ותלחמו כמו חי"ר. שבוע קשה מבחינה פיזית ומנטלית אז תתכוננו אליו טוב. תזכרו שהוא נגמר די מהר: לנו היו רק 36 שעות מלחמה. לאחר שבוע זה אתם תודו למי ששם אתכם בשריון. בסיום השבוע אתם תתרגלו תס"חים ותעברו את טקס ההשבעה.

שונות: במהלך הטירונת תעברו שיעורים שוננים עם מדריכים/מדריכות. השיעורים מצחיקים מאוד אבל תתייחסו אל המדריכים/ות בכבודץ אמנם אין דיסטנס אבל לא צריך לעשות שוק. כמו כן תעברו מבחנים בנושאים שונים שכדאי להשקיע בהם. יחסית ליציאות שריון היציאות שלנו היו סבירות למדי. מתוך 11 שבועות סגרנו 4 שבתות ואת פסח (שבוע בסיסיות אידיוטי).
מסעות: יהיה לכם בהתחלה מסע 3 (מסע רצועה לנשק), אחריו מסע 4 (מסע לא קל ובשטח בעייתי), לאחר מכן מסע בשבוע שדאות ולאחר שבועיים עוד מסע (מסע מ"מ). לאחר מכן מסע 11 ק"מ + 1 אלונקה.

רשמ"צ:

גופיות: תביאו 14 גופיות ירוקות ו 2 גופיות לבנות.
תחתונים: המון. אם אתם לא רוצים לחטוף שפשפות בשבועות השטח תביאו אותכם הרבה תחתונים (תחשבו כ 2 תחתונים ליום).
גרביים: כנ"ל. הגרביים של הצבא לא שוות הרבה מאחר והן לא "נושמות" וגורמות לפטריות.

2 מציתי גז, סכין יפנית (אנחנו לא קיבלנו בבקו"ם), 2 גלילי איזולירבנד שחור (מקבלים 3 אבל זה נגמר די מהר), אולר/לדרמן אם יש (לא חובה), פנס סביר (לא מאגלייט מפוצץ), מצעים (שיהיה נעים לישון), מנעולים (לתיק ולארונית/ארגז ביטחון) - מקבלים בבקו"ם אחד אבל הוא די דפוק ולאחר כמה שימושים הוא נדפק לגמרי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 08-07-2006, 22:21
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
יחידת שמשון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י U-367

לאלו ששאלו והציפו את התיבה הפרטית שלי ,אז הנה בקצרה , וללא תמונות
ובנימה של פתיחות זו אני מבקש להודיע :
לא תקבלו שום פרטים מעבר בכול נושא , לא אספר לכם סיפורי גבורה , בטח שלא אחשוף או אדבר על חברים , לא אדבר על המילואים ותוכנם , אלו מכם שסוברים שכול חייל שמשרת שם השתחרר עם בעיה נפשית כול שהי , אז בסדר , מותר לכם
אז מכאן אני מבקש בטרם אבטל את שליחת ההודעות הפרטיות אליי , הסתפקו בזה לדעתי תקבלו אינדיקציה מספקת

יליד מרכז הארץ , כיום תושב אחד המושבים שבעמק יזרעאל , בתנאי פנימייה חונכתי וסיימתי את התיכון בישיבת נחלים שבמושב נחלים
בגילכם טרם הגיוס , לא ידעתי אבל ממש לא מה הכיוון שלי בצבא , תארתי לעצמי שאמשיך מסורת בחטיבת גולני , תאורייה שלא יצאה לפועל
בשמינית כמו רובכם כאן קבלתי "יום סיירות" ומשם עד גיבוש שייטת 13 , בגיבוש נפלתי וממש לא ידעתי מה קורה הלאה ,
בשלהי שנות ה 90 נחשפו לעין הציבור ע"י מי שהיה הרמטכ"ל בזמנו אהוד ברק 2 יחידות שנקראו שדו"ב { שמשון - דובדבן} , החשיפה יצאה בעל כורחו של צה"ל כאשר צלם עיתונות זרה קלט פעילות של אחת היחידות , צה"ל ניסה אז להתחמק בתואנה שמדובר במקומיים שיורים שם אחד בשני , כאמור לא ממש עבד
הסרטון , עורר אז הסטריה בכול הארץ כולל אצל הפולטיקאים שלא היססו אף לא לרגע להשתמש בביטויים קשים שכוונו אישית נגד הלוחמים הכללו השוואות לנאצים וכדו
אחרי הכשלון בגיבוש קבלתי הקדמת גיוס מגיוס חורף לגיוס קיץ , במקביל זומנתי שוב ללשכת הגיוס האזורית על צו נכתב "הנידון: דיון המשך להעדפות שיבוצך " או משהו בסגנון
נפגשתי שם עם קצין בדרגת סגן ,נתן לי סקירה מהירה על המקום , ואני עניתי בחיוב , לימים הסתבר לי שזאת בעצם הייתה השיטה וכך היו אוספים ומקימים מחזורים עד 95 לפחות
מייד לאחר מכן גיבוש ליחידה בן 3 ימים יום אחד בביתן צנחנים בבקו"מ ויומיים נוספים במתקן אדם
הגיבוש היה כמעט דומה למה שכולם מספרים כאן
רק שביום האחרון הרגשנו כמלש"בים מה פירוש אימון לוט"ר וספגנו קצת מכות
שבועיים לאחר מכן , תשובה מצה"ל שהתקבלתי , במכתב שכותרתו הייתה :
"ברוך בואך ליחידת שמשון"
יום הגיוס , ומשם ישר לבט"ר אדם , 5 ימים טרום טירונות , טירונות חי"ר , אימון מתקדם , טירונות יחידה , מסע כומתה ,מכי"ם סיירות ולאחר מכן הגיע שלב ההכשרות שנמשך כמעט 8 חודשים ,
בהם למדנו את כול מה שקשור , לאיסוף , לו"ז , צניחה { צופר} לוט"ר , מו"ס , קורס מעין מכין נגד מחבלים , שפה ערבית ברמת סלנג דיבור לא שפת אם , תלבושת , התחזות התמעאות ונסיגה משטח בנוי ,נהיגה מבצעית ועוד כמה דברים אחרים
ליחידה עולים אחרי שנה למעין הכרות אחרי "מסע עלייה ליחידה"
המסלול הסתיים אחרי שנה ו 5 חודשים , כול הבוגרים מקבלים 3 סיכות במהלך המסלול , כנפי צניחה , סיכות סוף מסלול { אותה סיכה בדיוק כמו גדוד שמשון של היום } ואת סיכת הלוט"ר של אדם רק קטנה יותר , רובנו בכלל לא היו הולכים איתה על המדים אלא מוצאים לה מקום בכומתה ,
ובכלל מדים אם כבר מדברים כמעט ולא הכרנו
ההופעה של לוחם ביחידת שמשון , הינה נעליים אדומות כומתה אדומה וללא תג יחידה
בכול רגע נתון במהלך המסלול ניתן היה להדיח לוחמים , ולוחמים הודחו , משמעתית , בטחותית , סציומטרי וכ"ו , חלק לא מבוטל היה חותם על ויתור עצמי
משכנה של היחידה היה בתוך קיבוץ כיסופים, הוקצו לנו שם מ"ס בתים שתוחמו בגדר ענקית מכוסה בברזנט ירוק וגדול , לאף אחד לא היה מושג מה הולך שם בפנים , ולא הורשתה כניסת זרים כולל חיילים שמשרתים לתוך המקום , ביקורי המשפחות היו מתבצעות מחוץ לשערי הבסיס
לאחר המסלול , מתחילים לעבוד מ"ס חודשים עם צוות בוגר למשך כמה חודשים , ולאחר מכן אחרי שכולם צברו קמת ניסיון נפתח צוות 10-12 לוחמים בלבד שברובו עבד עפ"י סד"כ חולייה משמע 3-5 אנשים ברמת פעילות מבצעית
על הפעילות , לא נרחיב , בגדול , תמונה כללית פורסמה לא אחת בתקשורת שעליה ניתן בהחלט להתווכח
שוחררתי בדרגת סמ"ר לאחר שחוויתי קורס סרגנטים { רובאי 09 } ופיקוד קצר על בני המחזור שלי כסמל צוות ,{עם הגיעו צו המילואים הראשון הועלתי לדרגת רס"ל }
יחידת שמשון הסדירה למי שעדיין לא יודע פורקה סופית ב 1996
מיד לאחר השחרור עבדתי מ"ס שנים בעבודה ממשלתית שאותה עזבתי שבה גם רכשתי השכלה נוספת וכיום משמש כעובד ציבור
עד כאן , מעבר לזה לא הוסיף
מקווה שהסקירה הכללית תהיה בסדר עבורכם , ובזה נסגור את התהיות והשאלות
שבוע טוב ובהצלחה לכולכם
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 10-07-2006, 11:10
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,833
טירונות טייס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י איתי סביר


הטירונות היא רובאי 03 "משודרגת", כלומר התכנים המועברים בה הם תכני רובאי 05, אך היא לא מספיק ארוכה כדי להשלים את כל תכני 05, לכן מי שמסיים את שלב המכין, משלים את הרובאי ל-05 בבסיסי.

הטירונות מחולקת לפי שבועות(כמו כל צה"ל בערך...) וכל שבוע הוא משהו אחר.

שבוע 1- קליטה+קליעה 1: בשבוע הראשון עושים מה שעושים בכל שבוע ראשון בצבא- שיחות עם המפקדים ומפקדי הבסיס, מפקד הטירונות וכל החארטות האלה...
בנוסף אתם תירו הרבה, תאפסו את הנשקים תתחילו מטווחים בסיסיים ל-50 מ', 100 מ' וכו'.

שבוע 2- קליעה 2: שבוע שמוקדש כולו לירי במטווחים. ירי לאחר מאמץ, פזצטות למיניהם, שכיבה, עמידה אינסטנקטיווית וכו'.

שבוע 3- שדאות: שבוע שנועד להכשיר את החייל לחיות בשטח ללא אמצעים מודרניים, משמע לשרוד בשטח. השבוע כולל בניית עמדות, תרגיל ניווט קטן, העתקת מחנה, הקפצות כל לילה, תרגילי אב"כ, מסעות פילים, חומר תיאורטי, זחילות, סחיבות פצוע ודברים מעצבנים כאלו...

שבוע 4- קליעה מתקדם: שבוע מטווחים אחרון בו תבצעו מטווחים מורכבים במקצת, מטווח של ירי לאחר מאמץ, ואם יהיה זמן אפילו תזכו לעשות מקצי צ'ופרים כמו ירי טרמפיאדות, מטרות נעות וכו'.

שבוע 5- שבוע פרט: שבוע שמוקדש כולו לתרגיל פרט, שבו מדמים כיבוש שטח הנשלט ע"י אויב, ואתה מדמה מפקד חוליה שמסתער על השטח. יש סדר מסויים לפעולות שעושים כשרוצים להשתלט על שטח, לכן יש ללמוד זאת ע"י תרגילים יבשים(ללא יורי אלא רק ע"י צעיקת הפקודות כשהמפקד הולך מאחוריך ומדמה את שאר החוליה) ובסוף יש ליישם את מה שלמדת בתרגיל רטוב(עם ירי).
בשבוע זה ירינו במאג וזרקנו רימון.

שבוע 6- שבוע חוליה: בדיוק כמו שבוע פרט, רק שעכשיו אתה עושה את תרגיל כיבוש השטח עם עוד 3 אנשים שביחד אתם חוליה(חוליה היא כוח של 4 אנשים תרגילים אלו...).
בשבוע זה ירינו בנגב.

שבוע 7- שבוע מסכם: שבוע שנועד לראות מה למדת כל הטירונות. עיקרו במבחנים תיאורטיים ומעשיים על האמלח"ים, תרגיל הפרט ושבוע השדאות.

בונוסים וצ'ופרים:
-במהלך כל הטירונות יש משהו שנקרא בוחן דפני. זהו בוחן שהומצא ע"י בן-אדם בשם דפני(כן, גם אני לא האמנתי שקוראים לו ככה...), והוא בא לבחון את הכושר הקרבי של החייל. כמו בוחן מסלול למבינים מבינינו, רק טיפה שונה.
ריצת 1500 עם קיר, מקבילים וחבל, פירוק M-16 ומאג וירי לאחר מאמץ.
-הטירונות מאוד דחוסה ובהחלט יש הרגשה שהכול על זמנים(כי זה באמת ככה חחח...) והכול נעשה בלו"ז מאוד צפוף.
-האנשים מחולקים לצוותים, כל צוות הוא בין 13-15 איש.
אני הייתי בטירונות כוסיות, כשבטירונות קופים זה קצת שונה: הצוותים הם בין 20-22 איש וגם יש יותר צוותים כי הם לא אחרי הצ'קים.
לכל צוות יש שני מכ"ים ומפק"צ, שבחישוב מהיר אפשר לראות שבאמת יש פה פיקוח די צמוד.
- קצת על הבסיס: הבסיס האו ביסל"ח 314, נמצא כ-1:37 דקות נסיעה מחצרים.
הבסיס נותן הרגשה של שטח כי כולו מכוסה אוהלים, חול ואבק(למעט מגורי הסגל כמובן...).
האוכל בו מצויין, במיוחד לפרחי הטייס כי הם אוכלים קייטרינג.... צוות המטבח ממש תומך ונחמד.
הת"ש די טוב יחסית לביס"ט- פלאפונים ושק"ם כל יום, המקלחות והשירותים תמיד נקיים משום מה.
-יציאות וכדו': היציאות הם 14,14,21 כלומר יוצאים הבייתה בשבוע שדאות, פרט ומסכם.
כשחוזרים לשבוע קליעה מתקדם, יום ראשון מוקדש בחציו לתרבות(מה שנקרא בצה"ל יום א' תרבות). אנחנו הלכנו למוזיאון בית האוסף בת"א והיה די מעאפן...
כשחוזרים מהבית בשבוע חוליה צריך להתייצב בבסיס בשעה 10:00(צפונים ב-11:00).
-מסעות: בטירונות קופים מסע פתיחה היה 4 ק"מ, אחריו היה מסע 6 ומסע מסכם היה 8 ק"מ.
בטירונות כוסיות זה קצת שונה....: מסע פתיחה וא 15 ק"מ+1 ק"מ מזורז(כלומר, ריצה מהירה), אחריו מסע 6ק"מ+2 ק"מ מזורז+4 אלונקה ומסע מסכם הוא 7 ק"מ+3 ק"מ מזורז+5 אלונקה.

תכל'ס, הטירונות די חווייתית ומעשירה כמו שאומרים. יש להיזהר לא להיכנס למאבקים עם הסגל כי אחרי זה סתם עולים לוועדה בסוף הטירונות. אה, גם יש סוציומטרי כמובן בשבוע מסכם.
אחד אצלנו הביא אותה למפק"צ מתחת לחגורה, כשהמפק"צ העביר לנו שיעור על רעות וכמה זה חשוב שכולם יהיו אחים ורעים אחד לשני בצוות כי זה הדבר שבעצם צה"ל בנוי עליו וכו' וכו',
ואז אחד מהצוות שלי שואל אותו: "אם ערך הרעות כ"כ חשוב, למה אנחנו ממלאים שאלונים סוציומטריים?"
אוי, איזה שוק המפק"צ חטף, למרות שהוא ענה על השאלה בסופו של דבר בטענה שבקורס טייס הסוציומטרי הוא מעין עוד מבחן כלשהו וזה ופה ושם.


_____________________________________



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 27-07-2006, 18:23
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,833
מאמר על ניווטים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע"י AlienwareIL





ניווטים - טיוטה ראשונה.






אז קודם כל לקחתי את המיני-פרוייקט הזה בגלל כל מיני סיבות (שעמום, רצון וכו') אבל גם בגלל שהרבה חבר'ה כאן יצטרכו זאת בעתיד..

אומנם המאמר הזה לא ברמה שתנווטו בהמשך וכמובן ניווט הוא חלק מנסיון, נסיון שתרכשו בהמשך.. אבל, המאמר הזה יעזור לכם להבין את הכל.
אז תפריט המאמר יתחלק כך:

  • אז מהו ניווט בעצם?
  • אמצעים - יסודות א'
  • צורות שטח - יסודות ב'
  • בניית ציר והליכה בו+ מושגים
  • סוגי ניווט צבאיים

    א. אז מהו ניווט בעצם?


ניווט היא פעולה/תנועה בשטח על מנת להגיע ליעד מסויים שנקבע מראש, מנקודה לנקודה ע"י כלים ושימושים שיש לי. (ראו חלק יסודות א' ויסודות ב')







ב. אמצעים - יסודות א'






קודם כל, רוב הניווטים מתבצעים ע"י מפה.. אחרת לא תוכלו לנווט וגם אם כן זה יהיה קשה מאוד.

המפה השימושית ביותר במקרה שלנו היא מפה טופוגרפית (הגדרה מתוך ויקיפדיה) - מפה טופוגרפית היא מפה המכילה מידע ויזואלי לגבי צורתו החיצונית של השטח, באופן קרוב למציאות, כאשר צורת השטח מיוצגת באמצעות קוי גובה. משורטטים בה פרטים לגבי צורתו החיצונית של שטח מסוים, כמו נתוני תבליט, תכסית, גבהים ונקודות גובה אקראיות, תוך הקפדה על פרופורציה בין העצמים ותיאור גודל יחסי שלהם עד רמת פירוט של בניינים, תעלות מים, מערות ומעיינות. מפה טופוגרפית משמשת לשימושים אזרחיים וצבאיים שונים, כמו התמצאות בשטח וניווט בו, וככלי עזר בהכנה של תשתיות, ולפעילות צבאית. הקושי הגדול ביצירת מפה טופוגרפית היא בתרגום נאמן ומדוייק של פני שטח תלת ממדי לנייר שיש בו שני ממדים. ליצירת מפות מדוייקות פותחו שיטות שונות של מיפוי. בדרך כלל וכמעט תמיד המפות הטופוגרפיות נוצרות מתצ"א (תצלומי אוויר).








מפה טופוגרפית לדוגמא של איזור בית שמש (בין המושבים אורה ועמינדב) - סתם מפה שבחרתי מהניווט האחרון שביצעתי שם.






מצפן - המצפן הוא ציוד חובה לכל נווט טוב, המצפן הוא החבר הכי טוב שלכם במקרה הזה.

המצפן כמובן מתחלק ל-360 מעלות (זוכרים עוד מהעיגולים בגאומטריה?), וכאן הוא גם מתחלק לאזימוטים (כיוונים) - משמע צפון, מזרח, מערב ודרום.. כל רבע מסמן מיקום ובמקרה שלנו אף יותר:
אנו כדי לנווט צריכים יותר מזה ולכן במקום לחלק אחד לארבע נחלק אחד לשישה-עשר ואף יותר, משמע צפון-צפון, צפון-מזרח וכו' וכו'..








מצפן צבאי (די ישן אבל סוחב) - כמו שאתם יכולים לראות יש כאן חלוקה של 1/4 בגדול (מסומן בירוק) וחלוקה של 1/16 בקטן יותר (מסומן בלבן).






נקודת ציון (נ.צ) - (עפ"י וויקיפדיה) - קודת ציון היא הנקודה במפה, שהקואורדינטות האופקי והאנכי חותכים אותה. בנקודת ציון נעשה שימוש על מנת להעביר מיקום של עצם או אדם לגורם אחר. כיום מקובל לקבל נ.צ. בשטח באמצעות מכשיר GPS, היודע לתת מיקום די מדוייק באמצעות ביצוע חיתוך במדידת מרחק מארבעה לווינים. בשיטות הישנות היה מקובל לבצע חיתוך בין שתי נקודות זיהוי בולטות בשטח כאשר מחשבים את האזימוטים אליהם באמצעות מצפן, בדיוק כמו חישוב של מיקומו של קודקוד משולש שאורך הבסיס וזוויות צלעותיו נתונות ולאחר מכן מציאת הנ.צ. במפה באמצעות ביצוע חיתוך במד קואורדינטות. מד קואורדינטות משמש גם למדידת מרחקים במפה. אפשרות נוספת לחשב נ.צ. כאשר אין אזימוטים, היא באמצעות מדידת מרחק משלושה נקודות זיהוי בולטות, וביצוע חיתוך במחוגה בין שלושת המעגלים. (היום ברוב היח' המובחרות במבצעים עצמם או בניווטים המתקדמים עובדים עם GPS)






לדוגמא - זהו הנ.צ (נקודת ציון, כן?) של הישוב עמינדב (תמונה למעלה) - 213,585E 628,640N








ג
. צורות שטח - יסודות ב'





החלק החשוב ביותר לדעתי הוא החלק של צורות השטח, בשביל להתמצא במפה ובשביל להיות נווט טוב אתם צריכים לדעת בבטחון של 100% את כל צורות השטח.. זה לא יבוא לכם לא בניווט ולא בשתיים ובטח לא עכשיו בתאוריה אבל עם הנסיון בא הידע וכמו-כן אתם צריכים לראות את התבלית והתכסית (מידע יסופק בהמשך) בכדי לדעת לנווט.








תבליט
ממש כמו שזה נשמע, תבליט זה בולט.. ולכן מה שעל המפה בולט - זהו תבליט.
התבליט מורכב כמו שאמרתי מכל מה שבולט והוא גיאולוגי - הר, גבעה, שלוחה, גיא, אוכף וכו'.. הסברים עוד מעט.
צורות התבליט במפה מצויינות/מצויירות ע"י קווי גובה, הפרש בין קו גובה אחד לשני הוא 10 מטר.








10 מטרים הפרש בין כל קו לקו.






כעת אעביר לכם הסבר על כל סוגי התבליט במפה טופוגרפית:
  • הר/גבעה - אזור שכל הכיוונים שלו הם כלפי מטה, בד"כ יסומן כקווים סגורים ויראה כמו אליפסה או עיגול.
  • כיפה/פסגה - המקום הגבוה ביותר של ההר, יסומן בעיגול סגור.
  • אוכף - חיבור אמצעי בין שני כיפות/פסגות, תדמיינו אוכף של גמל.. משני הצדדים יש את הדבשות (הכיפות) ובאמצע האוכף, היכן שאתם יושבים!
  • שלוחה - צלע מההר או מהגבעה, שטח ששלושת כיווניו יורדים ורק אחת עולה, אפשר לראותו במפה כהרבה קווים גליים.
  • גיא - בדיוק ההפך משלוחה, גם הוא צלע מההר או מהגבעה רק כמו שאמרתי הוא בדיוק הפוך - שטח ששלושת כיווניו עולים ורק אחת יורדת.
  • מכתש - ההפך מכיפה, בקע בשטח.
  • צורת תבליט מורכבת אך חשובה - כיפה סמוייה - יש כאלה הרים או גבעות שהכיפות שלהם היא סמוייה, משמע שהכיפה היא פחות מ-10 מטרים (זוכרים? כל קו הוא 10 מטרים!)
מפה טופוגרפית, כל הצורות ביחד.






הסבר על הכיפות ועל האוכף המורכב משתי כיפות.







תכסית
תכסית הם העצמים/הדברים שמכסים את פני השטח, עצמים/דברים אלו בניגוד לתבליט שלא משתנה (לדוגמא הר) כן משתנים (לדוגמא מבנים).
בניווט מקובל להסתמך אך ורק על התבליט מאשר על התכסית.








ד. בניית ציר והליכה בו + מושגים






אז איך אני מנווט עכשיו לעזאזל? אוקיי, אחרי הלמידה של כל הבסיס ניצא לשטח, ניקח איתנו מפה טובה וניסע אל המקום, נפתח את המפה ונראה בה המון המון קווים - מפה טופוגרפית. כמובן שנזהה את עומקי השטח, את סוג השטח וגם את הגבהים עפ"י על הסימנים שלמנדו בסעיפיםה הראשונים. אחרי שקלטתם את עומקי ואופי השטח מתחילים לתכנן את דרך המסלול, בשפה המקצועית זה נקרא "ציר" או "ציר מסלול", נחלק את המפה שלנו למקטעים - חלקים קטנים של הציר הראשי שלנו, שבו ננווט מנקודה לנקודה ולבסוף לבסוף נגיע ליעדנו.

ליתר נוחות נחלק את המפה שלנו ל-15/16 חלקים שווים (!!) כן לא בושה להשתמש בסרגל, השאירו את הסרגל בחוץ והוציאו עט/מרק בלתי מחיק, כעת לקחו את שני הכלים ותכננו לכם מסלול שיהיה לכם הכי קל - סמנו נקודת התחלה, סמנו נקודת סוף. לאחר מכן עפ"י הידע הקודם שלכם (היסודות) סמנו מסלול שיהיה לכם הכל קל, לא לעלות על הר תלול ולחשוב שאנחנו רמבו כי אנחנו לא.






מושגים

נ.צ - נקודת ציון
נ.ה - נקודת התחלה
נ.ס - נקודת סיום
מ.ח - מעבר הכרחי, מעבר שאם תרצו או לא תרצו תהיו חייבים לעבור בו ולכן תתכננו את הציר שלכם על פיו.
נ.ט - נקודת טריג, המקום הכי גבוה על פני שלוש נקודות בשטח, הבריטים פעם השתמשו בזה והיו מסמנים ע"י מקל ברזל אשר היה תקוע בתוך סלע (קיבלתי על זה בונוס בניווט אחרון! )
שעת ש' - שעת ההתחלה של הניווט.
הר/גבעה - אזור שכל הכיוונים שלו הם כלפי מטה, בד"כ יסומן כקווים סגורים ויראה כמו אליפסה או עיגול.
כיפה/פסגה - המקום הגבוה ביותר של ההר, יסומן בעיגול סגור.
אוכף - חיבור אמצעי בין שני כיפות/פסגות, תדמיינו אוכף של גמל.. משני הצדדים יש את הדבשות (הכיפות) ובאמצע האוכף, היכן שאתם יושבים!
שלוחה - צלע מההר או מהגבעה, שטח ששלושת כיווניו יורדים ורק אחת עולה, אפשר לראותו במפה כהרבה קווים גליים.
גיא - בדיוק ההפך משלוחה, גם הוא צלע מההר או מהגבעה רק כמו שאמרתי הוא בדיוק הפוך - שטח ששלושת כיווניו עולים ורק אחת יורדת.
מכתש - ההפך מכיפה, בקע בשטח.
צורת תבליט מורכבת אך חשובה - כיפה סמוייה - יש כאלה הרים או גבעות שהכיפות שלהם היא סמוייה, משמע שהכיפה היא פחות מ-10 מטרים (זוכרים? כל קו הוא 10 מטרים!)








ה.
סוגי ניווט צבאיים





בתחילת לימודי הניווט ביחידות המובחרות עובדים בחוליות, משמע כולם עושים את הניווט ביחד והולכים על ציר בקבוצות של 4-5-6 אנשים עם מפה פתוחה לפנייך בכדי ללמוד ולהשתפשף בשטח ולימוד היסודות (עם הנסיון בא הידע כמו שאמרתי) , בד"כ עושים את סוגי הניווטים האלה במשך כשבועיים.






השלב הבא הוא ניווט ביום עם מפה סגורה וחוליה של 2 אנשים בלבד. צריך לשנן את המפה בקפדנות טוב טוב, הניווטים האלה לא עולים על מרחק של 12 ק"מ.






השלב שלאח"כ הוא החשוב ביותר לדעתי, ניווט הלילה.. כעת תצטרכו לדעת את המפה בע"פ וברמה גבוהה למדי כי אתם בלילה ולא תוכלו לדעת לאן אתם הולכים כפי שהאור עזר לכם לראות. את סוג הניווט הזה מתרגלים ומשננים במשך תקופה מאוד ארוכה והרבה הרבה הרבה הרבה חזרות.. אורך הצירים בניווט עולה משבוע לשבוע וכעת זה מתחיל להעמיס ולדרוש מכם עירנות מרבית. כמו-כן מתווסף לכם תיק על הגב ובמשקל לא מעט ככה שהניווט הופך קשה וקשה מפעם לפעם.. נוסיף לזה גם את המרחק המתגבר, את הנ.צ המתגברים שלכם.






לא תמיד הניווטים הם סתם ללכת מנקודה לנקודה, לפעמים זה ככה סתם ללכת ולדווח על נ.צ ולפעמים יש לכם משימה/אימון ייעודי שם כמו התקלות או תצפית.








ניווט גולם - ניווט גולם הוא ניווט ברמה אחת מעל הניווט שעשינו מקודם, כעת אנחנו מדמים ניווט בדד (הסבר בהמשך) רק עם פחות סיכון, אתה מנווט והבחור שמאחוריך לא אומר כלום, שותק כל הדרך.






ניווט בדד - ניווט מסוכן והקשה מכולם, אתה לבדך עם עצמך.. עם המשקל, עם ההרבה נ.צ שבדרך ומה שגם רוב הניווטים מתבצעים בלילה על מנת לחסוך מאמץ. זה לא קל, בכלל לא קל - אין לך עם מי לשתף את המשקל, לדבר, לקלל, לשמוח וכו'.. כולך אתה עם עצמך, מה שגם בלילה זה הרבה יותר מפחיד, הרבה יותר מפחיד ולא חסר חזירי בר, נחשים או דברים מהסוג הזה בשטח. מה שגם הנושא הנפשי פה הוא החזק ביותר - אתם צריכים להתעלות על עצמכם!







ניווט מוצנח - ממש כמו ניווט גולם רק שבמקום נקודת התחלה (נ.ה, זוכרים?) מצניחים אותך בשטח של כמה ק"מ על כמה ק"מ ואתה צריך לנווט מאותה נקודה.







ניווט מסכם - זה השם לתרגיל הארוך והקשה ביותר, תרגיל/ניווט שאורכו בן כמה ימים לשבוע. אתה מקבל נ.צ מראש, חבילה של תצ"אות וגם תדריך משימה - כמה דפים עם המשימה שאתה אמור לבצע בתרגיל ניווט מסכם, זה ברור שהתרגיל הוא כמובן לא אמיתי אלא למטרת אימון בלבד. כמובן שהסגל עושה הכל והוא גם מתפקד בשטח, למשל תצפית בנקודת נ.צ מוגדרת למשך הלילה והכנת דו"ח בבוקר שלמחרת להשלמת המשימה.







נשמע נחמד אהה?






הזכויות שמורות לי, המדריך כולו נכתב על-ידי.





_____________________________________




נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 27-08-2006 בשעה 09:27.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 10-09-2006, 13:55
צלמית המשתמש של נור
  נור נור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.06.04
הודעות: 15,236
מסלול בשריון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עידו403 שמתחילה ב "טירונות ומסלולים ביחידות השונות- נכתב ע"י חברי הפורום"

נכתב ע" meijin

הקדמה קצרה:
כיום, בשריון, ישנם שלוש חטיבות שריון סדירות - 7, 188, ו401, כשלכל חטיבה הטנק שלה - מרכבה 2ב, מרכבה 3 בז, ומרכבה 4, בהתאם.

לפני הטירונות:
ברוכים הבאים לצה"ל. התגייסתם ביום ראשון של השבוע השני של הגיוס הקרבי - בחודשים יולי (או ממש תחילת אוגוסט), נובמבר, או מרץ. הגעתם לבקו"ם, עברתם את שרשרת החיול, התאפסתם קצת על עצמכם בתור חיילים, ובערב התבקשתם למלא, לפני ההופעה המדוברת של להקת הבקו"ם, טופס - מה סדר העדיפויות שלכם בבחירת חטיבה, והאם אתם רוצים להגיע לפלס"ר. אני לא יכול לתת אחוזים מדויקים על כמה מקבלים מה שביקשו, אבל עד כמה שידוע לי, הרוב מקבלים מה שהם ביקשו (ואם לא - אל תדאגו, ידאגו להרעיל אתכם).
בבוקר תקומו מוקדם, ותיסעו לביסל"ש (בהנחה שאתם לא יוצאים לגיבוש פלס"ר), - בית הספר לשריון, שנקרא "מגן סיירים", ונמצא על ציר מצפה רמון-אילת, כ40 דקות צפונית מאילת. ביום הראשון תעברו סיור בבסיס בכל מיני תחנות - החל בקצת מידע על טנקים וכלה בסק"ג (סקירה גיאוגרפית) על הנגב. באותו ערב מתקיים באולם הספורט של ביסל"ש "שוק העבדים", בו תיכנסו כולכם לאולם, יקריאו שמות, ותצאו אחד אחד לפי הפלוגות אליהן חולקתם - 2 פלוגות לכל חטיבה. תקבלו את הכותפות שלכם, תתחתמו על ציוד ב', ותתחילו להתאמן.

טירונות:
כ10 שבועות, החל מהרגע שהתגייסתם. תלמדו את כל תכני החי"ר - איפוס, קליעה, עוד קצת קליעה, שדאות, ועוד.השבוע האחרון (לא כולל הסד"ח - שנמצא בדר"כ אחריו, אבל לא קשור ישירות להכשרה) הוא שבוע "מסכם טירונות" הידוע יותר בתור "שבוע מלחמה" - אני לא אגיד לכם מה קורה שם, בעיקר בגלל שלכל פלוגה זה שונה, אבל גם בשביל לא להרוס לכם תחוויה. אני רק אגיד שזה נחשב לשבוע הקשה בטירונות.
כמובן, שביטרונות תעברו מסעות - בדרגת קושי עולה - כשמדי פעם, בסיום מסע, תיהיו זכאים לקבל דבר מסוים - תג, סמל של החיל לכומתה, רקע אדום לסמל, וכד'.
בסופה של הטירונות - השבעה. הטקס הראשון שלכם בתור חיילים - בלטרון, עם ההורים, כשהטקס ביום חמישי, ויוצאים עם ההורים הביתה לחמשו"ש.
יציאות - לא משהו, אבל זה משתנה לטובה כל הזמן (אני סגרתי חצאים בטירונות של נובמבר 2005, היום זה לא קורה).
כמו כן, יצא לכם לעשות לפחות שבוע מטלות אחד - בו תתפסו את כל השמירות על הבסיס, מטבחים וכד'

מקצועות:
בערך בשלב הזה, המחזור שמעליכם יעזוב את ביסל"ש, ותישארו המחזור הבוגר שם. יש כחודש בין המחזורים - מהרגע שמחזור עוזב עד שמגיע מחוזר חדש.
מתישהוא בסוף הטירונות יחלקו אתכם למקצועות - תותחן, טען ונהג. ישאלו אומנם לדעתכם, אך מתחשבים בה, אבל יש סיכוי טוב שלא תקבלו את מה שרציתם.
בששת שבועות המקצועות (בערך), תלמדו את כל מה שאתם צריכים לדעת על המקצוע שלכם, תתרגלו על הטנקים של הפלוגה שלכם (ותתחילו גם לשמור עליהם), ותשרצו הרבה יותר במשטח.
במקצועות הלחץ יורד, המפקדים פחות קשוחים, אבל מצד שני, גם מקבלים עונש יותר גדול על כל שטות.
יש סיכוי שיצא לפלוגה, או רק לחלק ממנה, לעשות עוד קצת מטלות.
בסיום המקצועות - מסע הכומתה, וקבלת הכומתה השחורה בטקס בלטרון, לאחר המסע הידוע - בדר"כ כ-18+ 5 אלונקות.

אימון מתקדם (צמ"פ - צוות, מחלקה, פלוגה):
שמו של הצמ"פ שונה - כיוון שלא עושים כבר תרגילי פלוגה, וגם תרגיל מחלקה כמעט ולא עושים.
בצמ"פ יש ירידת נהלים דרסטית - אבל זה כל פלוגה והנהלים שלה.
האימון המתקדם הוא 100% עבודה על טנקים - טוחנים שטח, אבל זה שטח שונה מאשר בטירונות - לא עוד אוהלי סיירים אלא אוהלי 11, עם מיטות צרפתיות והרבה פינוקים, יחסית. כל אחד מקבל את הצוות הקבוע שלו, ואיתו הוא מתאמן.
הצמ"פ אורכו גם כ10 שבועות, בהם שבוע תרגולות, טכני, מתקדם, מסכם וכד'. המטרה היא לעבור מלוחמה של איש צוות בודד בטנק (כמו במקצועות) ללוחמת הצוות כצוות מגובש.

שבועות סיום וסיכום:
בסוף הצמ"פ יש עוד כמה שבועות שלא ממש קשורים להכשרה בתור לוחם - שבוע לוגיסטי (שבוע בו מטפלים בטנקים ומדנדשים אותם לקראת הזדכות - בסופו של השבוע מזדכים עליהם), שבוע M16 (רענון על תכני חי"ר), ושבוע סיום - שבוע עם הרבה תס"חים (תרגילי סדר חמושים) עם הרס"ג, הזדכויות על הציוד, ושבירת הדיסטנס המיוחלת.
בסוף השלב - טקס קבלת סיכת הלוחם - הצפרגול.

איפה, למה וכמה ההכשרה?
איפה:
חטיבה 7 - כל ההכשרה היא בסיירים.
חטיבה 188 - כל ההכשרה בשיזפון.
חטיבה 401 - עד הצמ"פ בסיירים ואח"כ בשיזפון.
כמה:
10 שבועות+6 שבועות + 10 שבועות + שבועיים = בערך 7 חודשים, לאחריהם תעלו לגדוד במבצעית.
למה:
הטירונות מכשירה אותך להיות רק רובאי 03, ושאף אחד לא יגיד לכם משהו אחר.
המקצועות מכשרים אתכם כלוחם במקצוע שלכם - תותחן\טען\נהג - ברמת 05.
האימון המתקדם - מכשיר אתכם כלוחמים במקצוע שלכם ברמת 06.
אשמח להערות תוספות ושאלות.

בהצלחה.
אסף.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 10:30

הדף נוצר ב 1.56 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2014 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר
כתובת המערכת: מערכת אתר פרש, ת"ד 4062 פארק המדע ע"ש ויצמן, נס ציונה 74140.