28-07-2005, 07:58
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.11.01
הודעות: 10,760
|
|
|
קצרים
"איש כי ידור נדר..לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" (ל,ג)
ר"שי מפרש: כמו לא יחלל דברו. . * רבי ישראל המגיד מקוזניץ, היה אומר: גם סתם דברים, שיחות חולין, ואפילו דברים בטלים – אל תחלל !
* מי שנזהר בדיבורו,לבל תחולל שום מלה היוצאת מפיו ולא תהא לבטלה-"לא יחל דברו", עליו הכתוב אומר: ''ככל היוצא מפיו יעשה'' – ברכותיו מתקיימות וכל דיבור שלו נחשב כגזירה שיש למלאה, כפי שאמרו חכמינו:''ותגזר אומר ויקם לך – צדיק גוזר והקב"ה מקיים''.
* מעשה ביהודי כופר שנהג לזלזל ברבנים במזיד. ניכנס היהודי לשיעור של רב העיר להפריע לו. . השיעור היה על פרשת מטות. אמר הרב על הפסוק: "לא יחל דברו כל אשר יוצא מפיו יעשה" ואם יפר נדרו, אומרת הגמרא, בעבור עוון נדרים מתים אשתו בניו ובנותיו הקטנים של האדם.
לאותו יהודי כופר לא היו ילדים כי אשתו הייתה עקרה והוא מירר את חייה ושנא אותה שינאה גדולה.
התפרץ היהודי לדבריו של הרב ואמר לו : איזה שטויות אתה מדבר.כל חיי אני נודר ולא מקיים. . למה הקב"ה לא לוקח את אשתי, אני לא סובל אותה, שייקח אותה כבר.
תדהמה גדולה נפלה על הקהל, לאור דבריו הגסים של היהודי.
ענה לו הרב : זה בדיוק העונש שלך, בגלל שאתה נודר ולא מקיים. רחמנא ליבה בעא, יודע כוונותיו של האדם. לכן הוא לא ממית את אישתך ועוד יאריך ימיה, כדי שתישאר ותסבול איתה עד סוף ימיך.
'' וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה... '' (לא, ה)
כל מה דאסר לן רחמנא - אומרים חז"ל – "שרא לן כותיה": כנגד כל דבר שאסרה התורה עלינו, התירה לנו דבר הדומה לו. והיכן, למשל, התירה התורה להלשין על איש בישראל ?
אומר על כך ר` ישראל מרוז`ין זי"ע, שמוצאים אנו זאת בפסוק זה.....................על "החלצו מאתכם אנשים", אומר רש"י: "אנשים צדיקים". אבל הרי צדיק אמיתי אינו רואה את עצמו כצדיק,ובשעה שבאו אליו,בוודאי עמד וטען,שהוא רחוק מאוד מלהיות צדיק, ושאין הוא צדיק כלל ! לא נותר אלא ללכת בדרך של "בילוש" ו"הלשנה". ונמצאו מי שמסרו ו"הלשינו" על שכניהם ואף על ידידיהם הקרובים,שזה וזה, המעמיד פנים של כלי ריק, אינו אלא משקר ומכזב ולאמיתו של דבר הריהו צדיק גמור. . וזה הפירוש: "וימסרו מאלפי ישראל" - מסרו אותם,הלשינו עליהם, המסכנים.
"ואת מלכי מדין הרגו ... ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" (לא, ח)
למה נאמר בחרב? מה זה משנה איך הרגו אותו?
להודיענו כשם שבלעם תפס אומנותם של ישראל שכל כוחם בפה וביקש לקללם בפה, אף הם תפסו אומנותם של האומות שכל כוחם בחרב, ומידה כנגד מידה לא בטלה וכמו שנאמר ועל חרבך תחיה לכן הרגו את בלעם בחרב.
אך נשאלת השאלה איך הרג פנחס את בלעם בחרב הרי אסור לו בתור כהן להיטמא למת?
* תירוץ ראשון: האחת הגמרא בזבחים אומרת שפנחס לא הגיע לכהונה אלא אחרי שהשכין שלום בין השבטים בימי יהושע בן נון ולכן שהרג את בלעם עדיין לא היה כהן.
** תירוץ שני מתרץ שרבי שמעון בר יוחאי אומר שמותר להיטמא למת עכו"ם ואפילו לנגוע בו שעכו"ם אינו מטמא.ולכן גם החיילים הכהנים שבצה"ל יכולים להרוג את אויבנו הגויים בזמן מלחמה כי גוי אינו מטמא, אין בו קדושה ,אין בחיותו נשמה קדושה ואין בו במיתתו שום רושם קדוש
"שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה" (לא, כו)
נשאלת השאלה:מדוע מספרת התורה בפירוט רב כל כך על חלוקת שלל המדיינים,ומציינת את האחוז המדוייק שלקחו הלוחמים במדיין והאחוז שקיבלו משלל המלחמה כל שאר ישראל?
משיבים על כך חכמי ישראל:בשלל המלחמה – ברכוש של צבא ובכספי ציבור – נוהגים אנשים לעיתים להקל ראש ולהתיר לעצמם להנות בידה רבה יותר מהמגיע להם לפי דין. . משום כך באה התורה ומפרטת לפנינו בדיוק נמרץ חשבון המלקוח שנתפש במלחמת מדיין ואחוזי המכס של הצאן והבקר,החמורים ונפש האדם - כדי ללמד אותנו,שבכספי ציבור חייבים לדקדק ביותר עד כדי פרוטה, ואסור להנות אפילו במשהו מעל למגיע כדת וכדין.
'' ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת... '' (לה, ב)
למה לא קיבלו הלויים חלק בארץ ישראל ככל שאר השבטים ?
היה אומר על כך ר` משה חגיז: "משום שהיו פטורים מן השעבוד במצרים............................................ ........
מי שלא סבל מן השעבוד, אינו זוכה לנחלה בארץ ישראל...........ארץ ישראל היא מן הדברים הנקנים בייסורים!"
_____________________________________
שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
