ההסתדרות מנסה לאגד כמה שיותר חברות פרטיות ועסקים תחת כנפיה, ופורצת לצורך כך בקמפיין מתוקשר • מה שהיא לא מספרת לכם הוא שרבים מהמאבקים שניהלו גיבורי הקמפיין הסתיימו בפגיעה קשה בציבור הצרכנים • החל במחירי הדלק שלא ירדו, דרך הענקת מענקים ממשלתיים למפעלים כושלים, וכלה בחסימת הפיתוח הטכנולוגי • המדריך המלא לנזקי העבודה המאורגנת.

http://mida.org.il/?p=30261

-----------------------------------------------------------------------------

עד מתי "זכויות העובדים" יהיו יותר חשובות מזכויות שאר האזרחים? למה הזכויות של קבוצות המיעוט של העובדים יותר חשובות מהזכויות של שאר האנשים?

אתה לא חושב שזה לגיטימי שעובדים בחברה פרטית יתאגדו? אם הם ממש רוצים? וכי למה?

אגב, המאמר הוא כולו ערמה של דמגוגיה קצת טיפשית אבל סבבה...

זה לגיטימי מאד ואפילו הגיוני בחלק מהמקרים. מה שלא לגיטימי מבחינתי זה הכוח הכמעט בלתי מוגבל שיש לעובדים המאוגדים החל משלב ההתאגדות והלאה. זה לא לגיטימי שבעלים חוקיים של עסק צריך להכניס שותפים לניהול העסק שלו והוא לא יכול להחליט את מי לפטר ומתי למשל. למה אתה חושב שהמאמר הוא דמגוגיה? זה דיי ברור שברוב המקרים רווחת העובדים באה על חשבון הלקוחות והציבור הרחב.

בחברה פרטית, אתה יכול לפטר את מי שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, בכל מקרה. זה ששאר העובדים יכולים להחליט שהם לא ממשיכים לעבוד במידה ותעשה את זה, זאת זכותם המוסרית, וזכותך המוסרית לפטר אותם גם... למרות שלא בטוח שתישאר לך חברה אם תעשה את זה...

זכויות עובדים בשוק הפרטי, זה עניין בין המעסיק לעבודים. אני מבטיח לך שבכל מקרה לעסק יש אינטרס להרוויח כמה שיותר, ובשוק תחרותי תמיד יש חברה אחרת שיכולה לספק את אותו שרות, אז העובדים לא פוגעים בשום ציבור. מצד שני יש להם זכות לדרוש זכויות מהמעסיק שלהם, ויש להם זכות לעשות את זה כקבוצה...

- - - - - -
הוא דמגוגי, כי הוא מציג מקרי קיצון שלא רלוונטיים לדיון על התאגדות עובדים כטיעון...

עובדי פרי הגליל היו עושים אותו דבר בין אם הם היו מאוגדים ובין אם לא, והם גם שיתפו פעולה בצורה מלאה עם ההנהלה. חברות הדלק בישראל הן קרטל בחסות ממשלתית, זה לא שוק פרטי, כנ"ל חברות הסלולר, חוץ מזה שהיום ככל שיש יותר תחרות בשוק הסלולר הרעיונות המטומטמים האלה של הועד של פלאפון הופכים ללא מציאותיים...

ותמיד העובדים הם חלק מניהול החברה, בין אם יש להם נציגות אמיתית או לא, לפחות בחברות שמבוססות על "הון אנושי". אם אתה חושב שאינטל ,לדוגמה, לא לוקחים את העובדים שלהם בחשבון כשהם מקבלים החלטות, אז יש לי חדשות בשבילך...

לכל אדם הזכות להתאגד, כמו שלכל אדם הזכות לפטר עובד שרוצה להתאגד. זכויות עובדות לשני הכיוונים. ובטח ובטח שכפיית ועד על הרוב כשמיעוט של שליש מהעובדים מוכן להתאגד היא מיני דיקטטורה. ממש כמו מועצות החקלאים.

חריג לכך- עובדי מדינה. עובד מדינה לא נמצא בשוק תחרותי (אני מכוון למצב בו חברות ממשלתיות שלא אמורות להיות ממשלתיות אכן עברו הפרטה או נסגרו) ולכן למעסיק שלו אין את החשש מהמתחרים, ולכן הוא גם מוכן "לשחד אותו" בהטבות שונות.

עריכה:
אגב, המאמר מצוין. דוגמאות הסלולר הן דוגמאות מצוינות לפגיעה בקדמה, דוגמת קיקה היא דמגוגיה של עובדים- איך לכל הרוחות ועד בקיקה היה מציל אותה אם אין לקוחות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck עד מתי "זכויות העובדים" יהיו יותר חשובות מזכויות שאר האזרחים? למה הזכויות של קבוצות המיעוט של העובדים יותר חשובות מהזכויות של שאר האנשים?

ועוד שאלה, האם ה"עובדים" שלהם יש "זכויות", הם לא אזרחים מהשורה? האם הם לא עושים דבר עם הכסף שהם מרוויחים ורק שומרים אותו לעצמם?

ומה זה מיעוט, אם ההסתדרות שואפת בסופו של דבר לאגד את כלל העובדים במשק או את רובם המכריע?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

בתחום שבו אני עוסק כרגע יש אפשרות להתאגד. אבל מי אמר לך שאני רוצה בכלל להתאגד?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rubber_duck בתחום שבו אני עוסק כרגע יש אפשרות להתאגד. אבל מי אמר לך שאני רוצה בכלל להתאגד?

אבל יש רבים אחרים שכן רוצים שעובדים בעבודות פחות מפרגנות ויותר עושקות!!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

כמו שכבר כתבתי, אין לי בעיה שיתאגדו ואני אפילו יכול להבין את זה. הבעיה שלי היא בכוח הכמעט בלתי מוגבל שיש להם אחרי שהתאגדו ובפגיעה בזכויות של בעלי העסקים לנהל את העסק שלהם כמו שהם רוצים ומבינים.

רק בשיפור מסוים ברמת השכר ובעוד תנאים נלווים פשוטים.

תראה, אני כותב זאת שוב ושוב, חייבת להיות רפורמה בחברת החשמל והנמלים הימיים. העובדה שהועדים החזקים הללו לא תורמים בכלל לתהליך, ואולי לא נוהגים כראוי ומתגמשים היכן שצריך, לא פוגע ולא מוריד מהלגיטימיות של קיומו של איגוד עובדים.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה מוריד מהלגיטימיות של המוסדות האלה כחברות ממשלתיות...

זה שחור או לבן. כדי לדאוג לעובדים הועדים פוגעים בשאר האזרחים שצורכים את השרותים שהם מספקים.

סבבה אז אתה מוזמן לתרום את המשכורת שלך ללקוחות של מקום העבודה שלך.

הוא בהחלט תורם על ידי כך שהמעסיק שלו משקלל את עלות השכר שלו כשהוא מתמחר את המוצר. כשהעובד לא מוכן להתגמש, למשל אם הוא עובד בנמל או בחברת החשמל, זה נופל על הצרכן הסופי.

כמובן שמישהו צריך לשלם בסוף, אבל בדיוק כמו שצרכן רוצה לשלם פחות ולקבל יותר, לגיטימי שהעובד ירצה יותר שכר....

ברור שלגיטימי. אבל לעובד צריך להיות ברור שהוא לא יכול להתחזר, היות ובמקרה בו המפעל יקרוס הוא לא יזכה לכלום. במקרה של עובדים המוגנים על ידי חוקים מפלים (ביחס למעסיקים)- זה לא כך, למעסיק נלקחת היכולת לבצע את השיקול הזה. במקרה של עובדי מדינה זה אפילו יותר בוטה.

אני לא מדבר על כסף במקרה הזה. אני מדבר על דברים כמו נסיון למנוע מחברת תקשורת לשדרג את עצמה לדור רביעי כי יפטרו עובדים. זה נשמע לך הגיוני?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C...%98%D7%99%D7%9D

לא כפי שההסתדרות מנהלת אותו כיום.
עם כל הכבוד לבעלים/מעסיקים - חייבים לפעול על מנת למנוע מהם שרירות לב ודכויים של המועסקים - זו אמורה מטרת ההתאגדות.

ההיסתדרות מונעת קידום והתפתחות של יחידים הראוים לכך. דרישתם ל"שוויוניות" בקבלה למרות האי שוויון בנתינה - בולמת את המצויינות. ההתנייה בין קידומו של עובד א' בקדומם של עובדים אחרים ( מה שמתבטא במגזר הממשלתי והציבורי ) - מחבל בעובדים המצטיינים.
ההיסתדרות מעודדת שימוש מופרז ב"שלטר" - לאיומים על מעסיקים ובחבלה במשק. זאת במקום להיות גורם מפשר, שאינו בולם פיתוח הולם על פי צרכי המשק ורצונם של המקיעים.

לא להסתדרות במתכונתה הנוכחית ייחלנו.

1. כי "אתם" המאוגדים, לא סתם מאוגדים, אתם מאוגדים ומחזיקים מונופולים ממשלתים באשכים, ואני צריך לממן את המשכורת ש"אתם" סוחטים מהחברה הממשלתית שלכם.

2. בחברה פרטית, זה לגיטימי לגמרי, אבל גם לפטר את כל העובדים שרוצים להתאגד זה לגיטימי.

3. תתפלא, אבל לרוב העובדים בשוק החופשי אין אינטרס להתאגד. לכל מי שעובד בשוק תחרותי, והוא בעצמו תחרותי אין לו שם יתרון בלעבוד כחלק מועד עובדים או גילדה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise 1. כי "אתם" המאוגדים, לא סתם מאוגדים, אתם מאוגדים ומחזיקים מונופולים ממשלתים באשכים, ואני צריך לממן את המשכורת ש"אתם" סוחטים מהחברה הממשלתית שלכם. אתה יודע שאתה מממן עובדים שאתה מקבל מהם משהו בתמורה. אבל אין ספק שאני בעד רפורמה בהרבה מפעלים 2. בחברה פרטית, זה לגיטימי לגמרי, אבל גם לפטר את כל העובדים שרוצים להתאגד זה לגיטימי. מאה אחוז. אז שבעל העסק יסגור את העסק שלו בכל פעם שירצו להתאגד אצלו. 3. תתפלא, אבל לרוב העובדים בשוק החופשי אין אינטרס להתאגד. לכל מי שעובד בשוק תחרותי, והוא בעצמו תחרותי אין לו שם יתרון בלעבוד כחלק מועד עובדים או גילדה...

זה בשוק חופשי עם מנטליות שונה, לא כזו שמקדשת את רווחי הבעלים בכל מחיר ומנצלת חוסר אונים ויכולת של העובדים. אתם זורקים באוויר סיסמאות מנותקות וחושב שאם זה עובד במגזרים מסוימים אז זה נכון לכולם. אז לא כך הדבר.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

1. למיטב ידיעתי אין מפעלים ממשלתיים בארץ. נשארו רק הנמלים, חברת החשמל וכו' וכד. הרפורמה היחידה שהם צריכים לעבור זאת הפרטה, וכמה שיותר מהר. יותר מידיי זמן העובדים במקומות האלה סוחטים את הממשלה לקחת כסף מהכיס שלי ולהעביר אליהם, בתמורה לכלום. מספיק לראות איזה משכורות מקבלים בנמלים, בשביל להבין שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לנמלים זה הפרטה, ולהעביר את כל העובדים את האחרון לחברות קבלן.

3. אין דבר כזה, כולם רוצים להרוויח, הלקוחות, הבעלים, העובדים, ולכולם יש זכות להרוויח... האם שווה או לא שווה להתאגד, זה תלוי בעיקר בכמה השוק ותחום והמקצוע הספציפי של העובד תחרותי, ואיך התאגדות תשפיע על השכר שלו... זה משתנה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise 1. למיטב ידיעתי אין מפעלים ממשלתיים בארץ. נשארו רק הנמלים, חברת החשמל וכו' וכד. הרפורמה היחידה שהם צריכים לעבור זאת הפרטה, וכמה שיותר מהר. יותר מידיי זמן העובדים במקומות האלה סוחטים את הממשלה לקחת כסף מהכיס שלי ולהעביר אליהם, בתמורה לכלום. מספיק לראות איזה משכורות מקבלים בנמלים, בשביל להבין שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לנמלים זה הפרטה, ולהעביר את כל העובדים את האחרון לחברות קבלן. 3. אין דבר כזה, כולם רוצים להרוויח, הלקוחות, הבעלים, העובדים, ולכולם יש זכות להרוויח... המשפט הזה סותר לחלוטין את מה שכתבת בסעיף 1, משום שמעבר לחברות קבלן ימנע מהעובדים לקבל את מה שמגיע להם, כפי שקורה אצל רוב החברות. התאגדות, או ועד עובדים בשפה הפשוטה יותר, אמורה לדאוג לתנאים הראויים, תוך כדי רפורמה משמעותית. נכון - ועדי החשמל ונמלי הים לא עושים זזאת כלל!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

סעיף 3 מתייחס לשאלה האם בכלל שווה או לא שווה לעובד להצטרף להתאגדות בשוק חופשי. והתשובה לזה היא כמובן: תלוי.

סעיף 1 אומר שצריך להעיף את החברות הממשלתיות לשוק החופשי כמה שיותר מהר, ושהעובדים שם יסתדרו עם הבעלים החדשים של החברות. חוץ מזה, שלעובדים שבמשך כל כך הרבה זמן סחטו את הלקוחות הכבולים שלהם, ובעלי המניות שלהם (כשבשני המקרים זה אזרחי ישראל), מגיע במובן של צדק פואטי להפוך לעובדי קבלן...

אין שום קשר בין נושא הדיון, לבין רגולציה...

ואגב מה שהם ביקשו זה "צדק חברתי" אף אחד עוד לא הצליח להסביר לי מה זה אומר...

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. משנת 1977. כל כך יפה שחבל לתרגם.
גם אז צרחו בהפגנות "צדק חברתי"
וכבר אז ניסו להבין מה זה אומר.


"צדק חברתי" היה ונשאר מם שמבטא את הרעיון הסוציאליסטי/קומוניסטי.
הרעיון שתפקיד הממשלה הוא ליצור חברה שבה קיים שוויון כלכלי (חברה צודקת ושוויונית).
לכן תשמע את הסיסמא בעיקר בהפגנות של חד"ש או מפ"ם(היום מר"ץ).

שטויות.

הם דנים על הרעיון הסוציאליסטי או יותר נכון קומוניסטי, כפי שהוא נראה אי שם בסוף המאה ה19, ועל הרעיון "צדק" כפי שהוא היה בלתי מוגדר בתחילת המאה, לא שהוא מוגדר היום.

אני בטוח שאם תשאל את רוב האנשים היום הם יגידו לך ששוק חופשי ותחרותי וכו' זה יותר צודק, מ"כל אחד תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו"...

בוא לא נדון על מה זה "צדק"? אפשר לדון באיזה חברה אנחנו רוצים לחיות, זה יותר פרודוקטיבי...

הם דנים על הנושא "צדק חברתי" מהכיוון הפילוסופי.
האם הוא טוב או רע.
הם לא דנים בהלאמת כלל התעשייה - אלא דווקא בדרישות הדומות לדרישות היום.

כשוועדת טרכטנברג פנו למארגני המחאה - ושאלו אותם אם כוונתם היא לפתיחת השוק כדי להוזיל את עלות המחייה - הם הגיבו בכעס.
הם ממש לא רצו שוק חופשי.

אבל העובדה שהדיון בנושא "צדק חברתי" התרחש לפני 37 שנה - מראה על כך שהסיסמא היא ממש לא חידוש.

אני ולא מעט מהחברים שלי היינו בהפגנה של ה 400 אלף, ואני מבטיח לך שתפיסת העולם שלנו לגבי "צדק חברתי" רחוקה כשנת אור, מהמושג "צדק חברתי" שהם דנים עליו בסרטון.

שוב, בוא לא נדון על "צדק חברתי", זה מיותר וטיפשי.

אגב, האייק הוא אדם מאוד מעניין, אבל אני הייתי מאוד נזהר מהרעיונות שלו, הם בסיס מעולה לדיון, קצת פחות לישום...

כנראה שלא ממש התעמקתם באותן סיסמאות ובמה שעומד מאחוריהן.
ומסתבר שאפילו לא ידעתם מה משמעותן,
אבל הצטרפתם לעדר...

אף אחד לא שואל את הכבשה מה היא רוצה,
מנהיגי המחאה שבחרו להשתמש בסיסמא הוותיקה - כנראה לא ראו את הדברים כמוך

1. אני מבטיח לך שלפחות חלק מהחברים שלי מבינים את הססמאות האלה לפחות כמוך, אם לא הרבה יותר.

2. אני משוכנע שהרוב המוחלט מתוך אותם 400K לא הזדהו עם הרעיונות הקומוניסטיים של חלק מ"מנהיגי" המחאה. גם אף אחד לא הנהיג אותי, אבל זה משהו אחר...

3. קומוניזם בצד, אני והחברים שלי הלכנו לשם, כי המצב הכלכלי שלנו ושל כלל המדינה לא מצא חן בעינינו, ורצינו להביע על כך תרעומת נפש(!)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise 1. אני מבטיח לך שלפחות חלק מהחברים שלי מבינים את הססמאות האלה לפחות כמוך, אם לא הרבה יותר. 2. אני משוכנע שהרוב המוחלט מתוך אותם 400K לא הזדהו עם הרעיונות הקומוניסטיים של חלק מ"מנהיגי" המחאה. גם אף אחד לא הנהיג אותי, אבל זה משהו אחר... 3. קומוניזם בצד, אני והחברים שלי הלכנו לשם, כי המצב הכלכלי שלנו ושל כלל המדינה לא מצא חן בעינינו, ורצינו להביע על כך תרעומת נפש(!)

1. בשרשור הזה העדת בדיוק ההפך - שאתם הבנתם את הסיסמא אחרת.
תחליט

2. אף אחד לא שואל את מצביעי חד"ש מה הם רוצים - שואלים את מי שמוביל את התנועה.
בדיוק באותו אופן - מנהיגי המחאה היו אלו שקבעו את הסיסמאות, דנו עם הממשלה והצטרפו למפלגות כדי להשליט את האג'נדה של המחאה על המפלגות.
אתה רק נעמדת מאחוריהם ותמכת בהם.

3. המצב יכול להיות יותר טוב,
אבל איך?
יש תהום עמוקה בין הדרישה להלאמות והעלאה משמעותית בתקציב ובמיסוי,
לבין ביטולי רגולציה, הפרטט חברות מקורבים מושחתות והפחתת תשלומים מיותרים למדינה.

התחלתי לכתוב תגובה, אבל זה פשוט לא שווה התייחסות....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.picgifs.com/graphics/c/chickens/graphics-chickens-827089.gif]

ניהלתי הוייתי בעלים של עסק קטן בענף הנוי. היו לי 9 עובדים בסה"כ. כמעט כל עובד עסק במשהו אחר: תפירה, הדפסה, נגרות, הדבקה, איור ועוד. כל הזמן הוטרדתי ע"י דרישות שכר משתנות. "עובדי הדפוס מקבלים ככה", "עובדי המחט מקבלים ככה" ועוד. ואז עלה בדעתי רעיון. התקשרתי למועצת פועלי ת"א סיפרתי להם על המצב בעסק וביקשתי את עזרתם. התחייבתי בפניהם שפסיקתם תחייב אותי. הגיעה אחת, ממש קוזקית, כינסה את העובדים - אני לא השתתפתי בכינוס. בסוף הכינוס יצאו כל העובדים עם פנים ארוכות. ממה ששמעתי ממנהל העבודה הוא שהיא גערה בהם והכניסה את כולם תחת מטרייה אחת "עובדים כלליים" [יתכן ואיני זוכר טוב את השם]. לאחר מספר ימים קיבלתי ממועצת הפועלים את ההוראות בדבר שכר מינימום (כולם קיבלו הרבה מעבר לכך), בעיקר חשוב היה לי לדעת על מספר ימי החופשה, הבראה, הפרשות וכו'.
אותה "קוזקית" הפכה לאשת הפתרונות. כל פעם שהתעוררו בעיות על רקע של תביעות שכר וכו', זימנתי אותה. העובדים לא תמיד אהבו אותה, אבל לי היה נוח מאוד.
לפעמים יחסי עובדים מעביד משתפרים מאוד כשכולם יודעים מה כללי המשחק ושומרים עליהם.
מכאן, לפעמים כדאי לו למעסיק שעובדיו יתארגנו.

אני מקווה שברור לך שכל עובד ששווה משהו יתפטר באותה שנייה ש"קוזקית" תיקח אותו לשיחה ותסביר לו שהוא צריך לקבל שכר מינימום במקום שכר שהוא "הרבה מעבר לכך"...

אם יש לו משפחה ומשכנתא הוא יתחיל לחפש בשנייה שהוא יצא מהשיחה, ואם אין לו מחויבויות הוא יצא באמצע ההסברים של הקוזקית בשביל לנסח מכתב התפטרות.

העובד דרש העלאת משכורת בטענה שזה תנאי הבסיס למקצוע שלו.
היא הבהירה לו שזה לא המצב
מכאן ועד להורדת משכורות וביטול תנאים - יש הבדל גדול.

כל העובדים קיבלו בין 20-40% מעל שכר המינימום. הם לא טענו נגד השכר החודשי. הם באו בדרישות ספציפיות לתנאים סוציאליים ייחודיים. עם זה לא ידעתי להתמודד ולכן הזמנתי את התערבות מועצת הפועלים. לדוגמה: המדפיס דרש 1/2 ליטר חלב ביום. הנגר הסביר שמגיע לו יותר ביגוד. לכך התכוונתי.
ניהלתי עסקים מהל 30 שנה, ומעולם לא קיפחתי עובד. לא בשכר ולא בתנאים. לא תמיד הסכמתי עם דרישות חריגות, אבל בהחלט לא פגעתי בעובדי.

הבנתי...

תראה, יש דרישות הגיוניות, ויש דרישות לא הגיוניות... גם אתה בתור מעסיק לא צריך לקבל דרישות מגוכחות...

מצד שני, אני יכול להגיד לך שלתנאי העסקה כמו חלב, עוגיות, ארוחות ערב, וכל מיני צ'ופרים מפגרים, יש הרבה פעמים השפעה מאוד חיובית על שביעות רצונם של עובדים, ועל התפוקה שלהם, בתמורה לעלויות כמעט מגוכחות... זה כמובן תלוי בתעשייה, ובאופי העבודה...

אני חושב שהדוגמה הכי מוכרת זה חברות הייטק שמזמינות פיצות, סנדביצ'ים, או קייטרינג אחר אי שם בשעה 7-8 בערב. כל העובדים ממילא מקבלים שכר גלובאלי...

לפני כמה שנים זה היה?