האבירים בלבן: גם ספינות חה"י רשמו הצלחה
 

כוחות חיל הים שותפים באופן מלא לפעילות צה"ל במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". החל מימיו הראשונים של המבצע תקפו כלי השיט של הזרוע, לצד כוחות חיל האוויר, עשרות מטרות ברחבי רצועת עזה, ביניהן ספינות ומוצבים של חמאס, מחנות אימונים ועמדות של הכוח הימי של ארגון הטרור. דובר צה"ל אף הפיץ לכלי התקשורת סרטון וידיאו, בו נראה טיל נורה מכלי שיט שסייר מול חופי עזה ופוגע במבנה ששימש את פעילי חמאס.

"לוחמי חיל הים פועלים כעת לאורך חופי רצועת עזה יומם וליל, על מנת לשמור על ביטחון תושבי מדינת ישראל", אמר מפקד בסיס אשדוד, אל"ם ירון. "כלי שיט של חיל הים מפגיזים בלילות האחרונים מוצבים וכלי שיט של החמאס בדיוק ובמקצועיות גבוהים ביותר, אך ברור לנו כי נכונה לנו עוד דרך ארוכה".

כעת ממשיכים בחיל הים, ובעיקר בפלגת הבט"ש של בסיס אשדוד, בביצוע פעולות בט"ש לצד המשך הפעילות במסגרת המבצע. הזרוע עסקה באימונים ובהכנות לקראת אפשרות של הסלמה עוד במהלך השנה שעברה, ולוחמיה התאמנו לקראת יציאה למבצע וריעננו את הפקודות הקיימות. במקביל, הונחו כלי השיט של חיל הים להיזהר מסכנות שעלולות לארוב ללוחמים בגזרת עזה, דוגמת סירת דיג ממולכדת או ירי נק"ל ומקלעים מהחוף.

"בין אם יש מודיעין והתרעות ממוקדות ובין אם אין, המפקדים כאן מרגישים שתמיד יכול לקרות משהו", סיפר סגן מפקד הפלגה, רס"ן צור, לפני היציאה למבצע. "כשמפקד כלי שיט יוצא לים, הוא לא אומר לעצמו שאין דברים מתחת לפני השטח. אנחנו שומרים על הים כאילו כל רגע עשוי להתרחש ניסיון פיגוע. רמת המתח שלנו בשגרה היא גבוהה, וכשיש פעילות מבצעית על אמת - היא רק עולה יותר ויותר", הוסיף.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/E3FF3E83-7B83-490D-A1F7-FAAAB0CADF42/0/02small_cropped_big.jpg]

שימו לב -
"דובר צה"ל אף הפיץ לכלי התקשורת סרטון וידיאו, בו נראה טיל נורה מכלי שיט שסייר מול חופי עזה ופוגע במבנה ששימש את פעילי חמאס"

מישהו אולי יכול להפנות אותי לסרטון הזה?

ולות לארוב ללוחמים בגזרת עזה, דוגמת סירת דיג ממולכדת או ירי נק"ל ומקלעים מהחוף........

אם אפשר , להזהר גם מטילי ים ים, תודה.

ירי התותח
 

נראה מפוזר. התותח יושב על חצובה מיוחדת שמקנה לו דיוק למרחב רב מבלי להיכנס למספר המדויק.

אני הייתי מוסיף, אם אפשר להקטין ככל שאפשר את השימוש בנשק חכם. הרי הרעיון של לחימה במטרות מחבלים ולא צבא סדיר (דירה פה ושם ולא בסיס שלם) הוא שיש המון המון מטרות כאלה.
לטעמי מותר בהחלט להביא בחשבון שיקולי חסכון בכוח.

התוצאות מדברות
 

אני מניח שתותח ימי כזה מיוצב. אז תסביר לי אתה את הפיזור והצרורות הקצרצרים הנראים בקליפ. ירי לחימום הקנה? התותחן עוד לא החליט מה לעשות? עצבני? או שעורך הקליפ בחר קטע לא מייצג (הללואי)

בכל מקרה, זה הרושם שמקבל צופה בור (ואופייני) שכמוני! וכאמור את הקטע של ירי ה TYPHOON עדין היה לא לפרסם.

ההסבר היחיד שאני יודע לתת לך זה שהכל יחסי. יש תותח עם קצב אש כזה שפוגע פגז אחרי פגז בדיוק אותה נקודה? קשה לי להאמין.
בשביל המרחק מהיעד, הפלטפורמה שאליו הוא יושב וקוטר הפגז הירי הזה נחשב מדוייק.
אם המטרה הייתה להוריד בניין או רכב מבלי לפגוע מסביב אז המטרה הוסגה.
אולי בשביל הצופה הממוצע זה באמת נראה לא מדוייק כמו טיל שפוגע בדיוק בחלון אבל אני בטוח שזה לא נראה כמו פיספוס (לא ממש הסבירו מה היה היעד).

סתם מתוך עניין ובמגבלות ב"ש כמובן - מה רמת הדיוק של שולף או דוהר?

דאווקה בגלל שהמטרה היא בית,חלון,מכונית וכו' ולא אזור תעשיה או מטרה גדולה אתה חייב נשק חכם שיפגע במטרה בלבד ולא יהרוס גם שכונה שלמה בדרך.

בים קשה מאוד לדייק בירי בודד,אם תשים לב לנדנוד הרציני למדי בכמה מהקליפים,במיוחד בחורף.בלי יותר מדי לעומק ניתן רק להגיד שהטייפוניסט יורה כשיש לו נעילה,הנעילה נשברת וכשיש לו עוד אחת הוא חוזר לירות.אני דאווקה ראיתי פגיעות לא רעות בכלל.אולי לא כל פגז קולע לתוך הבניין אבל ירי מכובד ביותר בהתחשב במצב.
כל ירי בים הוא בצרורות קצרים,בגלל הנדנוד אתה לא באמת יכול להיכנס בין הכוונות של הנשק.בלי קשר לירי מהטייפון,ירי מכל נשק בים כרוך בהתמודדות עם הסביבה קודם כל.נסה לדמיין את עצמך עומד על סיפון צר וחלקלק,מנסה לכוון למטרה כשהסיפון עולה ויורד כמו נדנדת ילדים ומים מקפיאים שוטפים אותך מלמעלה עם כל נדנוד.
בשביל התנאים ש916 מתמודדים איתם זה ירי מעולה.

שולף נשאר "על הנייר" לא בשימוש. דוהר פגשתי לאחרונה ב...93 (המילניום הקודם) כך שמה שידעתי לא רלוונטי (אני מקווה שאפילו התותחנים השתפרו מאז). אך ירי אלטילרי יבשתי ללא ספק לא מתאים למטרה זו, אלה אם כן פגז מונחה. נכתב על כאלה בפורום, לתותחים ואפילו למרגמות (כחול-לבן!), על השימיש בהם בטוח שאין לדבר.

ברכות

אתה יכול להרחיב?
האם יש לך נסיון בירי תותחים?

כמה כבר צריך להרחיב? יש לך מצבור של מבנים,אתה רוצה לפגוע בחלון ספציפי של אחד מהם כי שם אתה יודע שיושב איזה מחבל,פגז של תותחן יפרק חצי מהבניין ועד כמה שידוע לי הם יצטרכו גם קצת זמן (ופגזים) למצוא את המטרה.טיל מונחה (כמו בסרטון) או פצצה חכמה יעשו את זה בטוח יותר וקל יותר.אילו הייתי מקשיב יותר בסיור השת"פ תותחנים שלי הייתי יכול להיות יותר מדוייק.

ובקשר לניסיון-20 מ"מ נחשב תותח? ביבשה כמו גם בים ככל שהמטרה נמצאת במקום יותר עמוס צריך נשק יותר חכם.אני לא ארה על חסקה מוקף סד"גים מתותח 20,במקרה כזה לא ישארו לא חסקה ולא סד"גים,אז עדיף להשתמש בנשק חכם יותר,ויקר יותר.הנחה פרועה שלי-העדפה כזו תקפה לכל זירה אחרת.

אני חייב להסכים.

היה לא לעניין לפרסם ירי ספייק מאח"י, זאת סוג של יכולת שצריכה להשאר חשאית.

הו, זה עשוי להסביר הרבא: לתותח בקרת אש, התותחן יכל לנעול על המטרה עליה הצביע ומרגע הנעילה יש לבקרת האש שליטה על ביטול היירי: אמנם התותחן מחליט מתי להתחיל ומתי להפסיק לירות, אך בקרת האש עוצרת את היירי באמצע, במקרא של איבוד נעילה. זאת כדי למנוע ירי מחוץ למטרה. מעין Fly By Wire: האדם יכל לעשות כל שברצונו, כל עוד זה לא חורג מ"חוקי" מערכת הבקרה. האם הבנתי נכון?

אני לא רוצה לבלבל אותך או את עצמי יותר מדי,למדתי קצת טייפון אבל לא הייתי טייפוניסט ולא שירתתי בספינה עם אחד.לתותח יש נעילה משלו ונעילה משועבדת למערכת הראיה הטרמית של הספינה,כמו גם אופציות לירי בודד,צרורות קצרים וצרורות ארוכים.בהתאם למצב הים והמטרה התותחן קובע את קצב האש האטומטי שכמו שאמרת,תקף כל עוד יש נעילה.אם נגיד היה ים שטוח ופחות נדנוד,הנעילה לא הייתה נשברת והיית רואה ירי רציף יותר.לגבי "חוקי" המערכת,זה משתנה,אתה יכול גם לבחור לירות ללא נעילה כלל אם אתה רוצה.

כאן קצת התבלבלתי, אתך הסליחהת אינני מכיר את הספינות \ תותחיהן: האם לטייפון אין צריח סגור או הפעלה מרחוק?אל תגיד לי שתותח כה מתוחכם עם ייצוב ונעילה... המפעיל חסוף על הסיפון כבתותחי ה 20 מ"מ הישנים.

לא,התותח נשלט מהמי"ק למרות שיש גם אופציה לתפיסה מקומית (על הסיפון).אנשים פה פשוט התייחסו לירי מהים כאילו זה ירי רגיל על היבשה.כתבתי את זה כדי להבהיר שכל ירי שהוא בים שונה מירי ביבשה,אפילו בנק"ל פשוט,שלא לדבר על תותח.

ברור שלא ישתמשו בתותח 20 בניסיון לפגוע בחוף. למרות שיש כאלה שיגידו שהוא נשק מדויק להפליא (אחרי XXX מטווחי אימון), ובגלל זה יעדיפו את הטייפון.
וכמו שאמרו פה קודם, בסרטון שהופץ , אולי נראה לכאלה שלא מכירים את הטייפון שהירי הוא מפוזר, אבל התותח הזה מדויק בצורה מדהימה , מיוצב כמו שצריך, ננעל כמו שצריך, והטייפוניסט לא יורה "על עיוור" כמו איזה וואחש, אלא יורה אחרי שהוא ננעל כמו שצריך.
וכל הכבוד ל916, אבל עדיין, 914 יותר טובים.

אחלה צילומים... אבל ההצלחה היחידה תהיה כשיהיה שקט לישובי הדרום
 

עד אז, אין שום הישג ממשי למבצע הזה.

הוי כמה שאתה טועה
 

תקרא בין השורות: כל איום שלהם חמס\חיזבלה\אירן הוא הפגנת הלם, אובדן אשתונות ופחד. לעומת ההצהרות מצידנו: שקולות, קרות רוח וברוך השם - מעטות ורק מאנשים מורשים בלבד, ועדת החקירה עשתה רק טוב והרבא טוב גם לפוליטיקאים וגם לצבא.

אם תרצה, תקרא את הניתוח שלי:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...458#post3199020
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...699#post3199081
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...699#post3200047

סבלנות, נכון לאכשיו זאת הצלחה צבאית ומדינית משולשת: כנגד החמס, החיזבלה ו... בל נשכח את המושך בחוטים - אירן כל אלה חטפו סנוקרת וסטירת-לחי המצלצלת בכל העולם בלי הגזמה. כל זה כאמור, נכון לאכשיו.

לא הרבה מכירים את הדבורים,שמח שהתעניינת

אני חייב להגן פה על האורליקון הוותיק.בתור אחד שגדל בספינת תותחים ואחרי שפירק מטרת סילון בים של מטר וחצי עם תותח 20,זה אחלה נשק,ואל תשכח,הפגזים שלו גורמים יותר נזק מאלה של הטייפון.
אכן כל הכבוד ל916,אבל אתה טועה טיפה,915 לוקחים את שתי הפלגות האחרות.

אני גם ידיד טוב של האורליקון, אל תדאג :)

אם אתה מבקש תיקון שגיאות כתיב, אל תשכח את ה"ע": עכשיו עשתונות

ב
 

בהחלט לא לעיניין הפירסום של הוידאו מהטיל. למרות שדי מרשים איך שהוא פגע בסירה ונכנס דרך חלון.

חח.. שמח לשמוע,לצערי ימיו מתקרבים לקיצם אט אט.

מודה לך!
 

אשתדל לזכור ולממש. :o

ידיעות בעתונות הזרה על ירי של ספייק מדבורות באזח"ע
 

הכתבה הזו מציגה צילום של טילים המותקנים על הטייפון בחרטום הדבורה. הכותרת של הכתבה אומרת שמדובר בטבילת אש של האמל"ח בחיל הים הישראלי. לדבריה הטיל היה משוייך עד כה לפלטפורמות אוויריות או קרקעיות וכעת ישראל גם מציגה יכולת שיגור מן הים.

הקפצה אחרי שנה - כתבה מתוך במחנה על פעילות הבט"ש בפלגה 916
 

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...na/09/48/16.htm

מכים גלים
יום רביעי, ו' בטבת התש"ע, 23 בדצמבר 2009, 17:12

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/CDDACDC6-B9DA-4F0E-B9DB-0AFF6E259F5E/0/16s.jpg]


לוחמים על סיפון הדבורה, השבוע. ''הבוץ והשיחים שלנו הם הגלים, הגשם, הקור והרוח''. צילום: רומן פורצקי, "במחנה"

לוחמי פלגת הבט"ש מבסיס אשדוד של חיל הים משייטים מדי יום בין סירות הדיג העזתיות ומשגיחים שאף אחת לא תחרוג מהשטח המוגדר להן • הדבר האחרון שהם רוצים שיקרה הוא חדירה ימית לישראל - שלא לדבר על התפוצצות סירת תופת • "חושבים שחיל הים נקי: מדים לבנים, ים כחול. אבל אנחנו נמצאים במלחמה יומיומית מאוד קשה", מבהיר סגן אמיר מורג, מפקד ספינת דבורה

ניר קוסטי

הם שמעו את הצרור הראשון, אבל העדיפו להתעלם. אולי הוא בכלל כוון לסירה אחרת ששהתה בקרבת מקום, הם וודאי חושבים. לאט ובזהירות, מבלי לעורר תגובה שתיראה נחפזת, מושים הדייגים העזתים את רשתותיהם מבין גלי הים. כשנשמע באוויר קול הצרור השני, הם כבר יודעים בוודאות שהוא נועד לאוזניהם. בלית ברירה, הדייגים מתחילים לנוע מזרחה, משאירים את המראה המאיים של ספינת הדבורה של חיל הים מאחוריהם.

אטמי האוזניים הצהובים, שכבר השחירו מרוב שימוש, סופגים בעצלתיים את רעש צרורות המא"ג של הלוחמים. על המסך, בדיוק במרכז הצלב, ניצבת סירת דייגים קטנה. בשירי ילדים היא נקראת "דוגית", אך בפי הלוחמים היא זוכה לכינוי "מנועית". "4,500 לחוף, 340 למנועית", נשמעת צעקה בגשר הפיקוד, המציינת את מיקום הסירה.

בשני הצדדים יודעים שרק במקרה קיצוני, יחרוג ירי האזהרה מגבולות האוויר הצונן או הגלים המתנפצים. "הדייגים בעזה משחקים בכולנו", הם אומרים ומיד מבהירים: "אבל זאת הפרנסה שלהם, זה הלחם שלהם. ובשביל המשפחה שלהם הם יעשו את הכול".

כשנשאל מפקד הדבורה, סגן אמיר מורג, כמה פעמים עוד ייצא לו לקרוא הלילה ללוחמים לעמדות הקרב, הוא עונה בחיוך "עוד הרבה", ועולה במהירות לגשר הפיקוד.

העיר השנייה

ספינת הדבורה, תוצרת מפעל "אלתא" של התעשייה האווירית, עברה דרך ארוכה עד שהפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה ברצועת עזה. קדמו לכך חודשים בהם נמתחה יכולת הכלי, המופעל במנועי סילון. שבוע הבכורה שלה כספינה כשירה, במהלך 2009, נפתח ברגל שמאל: חובש הצוות, סמ"ר בר לייכטר, נהרג בתאונת דרכים יום אחד בלבד לפני שהחלה בפעילות השוטפת.

בחודשים שעברו מאז, המפקד התחלף ומרבית הצוות שהכיר את בר ז"ל השתחרר. לא פלא שאת מספר החיילים שלחמו במבצע "עופרת יצוקה" ועדיין נמצאים בספינה אפשר למנות כיום על יד אחת.

"יש פה חיילים צעירים, אבל הזמן יעשה את שלו", מרגיע סגן מורג, שהוכשר לפיקוד על ספינה במהלך המבצע. "אני לא חושב שהחיילים עושים עבודה פחות טובה בגלל שהם לא היו ב'עופרת יצוקה'". מה שכן, הלוחמים הצעירים מצטערים שלא הגיעו לחיל הים קצת מוקדם יותר. "למרות שלא מזכירים היום את המבצע יותר מדי, אני מרגיש פספוס שלא הייתי שותף לו", מודה רב"ט רוי עזוז. "התגייסתי שבוע אחרי שהוא הסתיים, והבנתי שהיה פה מגניב".

את הדברים אומרים הלוחמים בזמן פעילות בט"ש מול צפון רצועת עזה. האורות מהחוף כבר נדלקים, והאפלה יורדת על אשדוד ואשקלון הנראות במרחק. רק עזה עוד מוארת מעט על–ידי השמש. כשינצנצו מנורות הבתים והבניינים מהרצועה, תעלה בשיא תפארתה "העיר השנייה", כפי שהיא מכונה בפלגה. האגדות מספרות שמטוסים שחגים מעליה לא יבחינו בה, אבל במים אסור לטעות. מדובר בכלי השיט של הדייגים העזתים שדולקים כמנורות הבתים ויוצרים עיר ימית המשתרעת במלוא הדרה.

"גמר עמדות קרב, לילה טוב", מכריז מורג אחרי שסירת הדייגים האחרונה מתרחקת בחזרה מגבול שלושת המיילים המוקצים למטרות דיג מול חופי עזה. כשהבוקר מפציע, סימני הלילה עדיין צרובים על גופם של הלוחמים: העיניים כבדות, הגוף כבר לא מגיב. זה היה הלילה הארוך בשנה, ואף אחד לא באמת ישן בו. לא הדייגים הכמהים לדגים שיימכרו בשוק, ולא הלוחמים הכמהים למיטה, אך מחויבים בכל אזעקה להגיע לעמדות הקרב.

הלילה המפרך משלים שנה קשה, עמוסה ורוויה בהפתעות שחלפה על פלגת הבט"ש 916 של חיל הים, האחראית על הביטחון השוטף ממכמורת ועד רפיח. מבצע "עופרת יצוקה" אולי הסתיים מזמן, אבל כאן המלחמה לא תמה. "חושבים שחיל הים נקי: מדים לבנים, ים כחול. אבל זו מלחמה יומיומית מול אוכלוסייה מאוד קשה", אומר מורג. "אומרים שמי שמוציא לחמו מהים הוא קשה עורף. אנחנו חייבים להיות ייצוגיים ולשמור על הריבונות שלנו. אבל גם אנחנו קשי עורף".

יוצאים חוצץ

בפלגה מספרים שמאז "עופרת יצוקה" העסק לא נרגע. מטחי הקסאמים והגראדים שככו אמנם, אך האיומים הימיים רק גברו. הפעילות מול חופי רצועת עזה, השמירה על הגבול הדרומי עם מצרים מפני הברחות והסגר הימי, אומרים בפלגה, רק מייצרים אצל הפלסטינים מוטיבציה לפגוע בכלי השיט הנישאים על הגלים מול הרצועה.

"אנחנו היחידים שמגיעים לחיכוך יומיומי ולפעמים פיזי עם אוכלוסיית רצועת עזה", מפטיר מפל"ג 916, סא"ל אייל. "זו עובדה שאי–אפשר להתווכח איתה. אבל האם אני מרגיש מוזנח? נהפוך הוא. אני מרגיש יחיד סגולה שאני היחיד שיכול לעשות את זה לאור העוצמה והעליונות שלי. בסופו של דבר, כשאנשים נמצאים בגמר 'כוכב נולד' בחוף ניצנים, הדבר היחיד שחוצץ בינם לבין פיגוע חבלני זה ספינות של הפלגה שלי - לא אף אחד אחר".

ואיומים, יודעים הלוחמים, לא חסרים. באזור יש חשש מתמיד לפגיעה בכלי שייט. התוצאה: הלוחמים כלואים בין שני עולמות - הרצון לאפשר חיים אזרחיים ופרנסה לדייגי הרצועה מול הסיכוי שאחת מהסירות תהיה זו שתפגע בהם. "את ההתחממות אנחנו רואים יום–יום, שעה–שעה, בתוך אותו תא שטח מצומצם", מבהיר מפקד סיירת "כריש", סרן שמעון. "ההתנגשות היא בין שני עולמות. מצד אחד, הדייגים הפלסטינים שיוצאים לדוג. מצד שני, אחת מהסירות עלולה להיות זו שתתפוצץ עליך, שבה עשוי להיות זה שיאיים עליך עם קלאץ'".

אזורי הדיג השכיחים בעזה מתרכזים בגבולות הצפוני–מערבי והדרומי–מערבי של רצועת החוף. בכל נקודה עשויים להגיע מספר כלי השיט למאות, מה שמקשה על יכולת השליטה של ספינות חיל הים בחוק ובסדר באזור. מספר המקרים בהם נדרשים החיילים לבצע ירי לצורך אזהרה, במקרה של חריגה מהגבול הימי, הוא רב מאוד ומפתיע כל מי שאינו בן בית פה.

"החבר'ה האלו רוצים לדוג, אבל המחשבה שלהם היא מחשבה דייגית עיקשת, שבמקום סגור יש פחות דגים", מתלונן מורג. "הם בטוחים ש–100 מטר צפונית לקו יש דג. מצד שני, זה המשחק שלהם. יש להם 20 מייל לדוג, אבל הם מתעקשים שכל הריבוי נמצא בצפון ובדרום. כשהם חורגים, זה בהחלט יכול להיות לא תמים".

רק באפריל האחרון התקרבה ספינה בלתי מאוישת, עמוסה בחומרי נפץ, לספינת חיל הים בצפון הרצועה והתפוצצה. איש מהחיילים לא נפגע, לספינה לא נגרם נזק, אבל המסר היה ברור ובחיל הים הפנימו אותו מהר. "רוב הדייגים תמימים, אבל במים יש גם אנשי חמאס", אומרים בחיל. "כשהם מותחים את הגבול, זה תמיד יכול להיות המחבל שיתפוצץ עליך".

הלוחמים יודעים לספר כי ההתנגשות בין הרצונות והאיומים השונים יוצרת גם מצבים בלתי נשכחים. "לפני כמה חודשים, היינו רחוקים מכמה דייגים בגזרה הצפונית", משחזר רב"ט טל דקל את אחד האירועים. "ראינו אותם במצלמה מורידים 'שראק' (מצוף עם רשת) מחוץ לאזור המותר להם. כשהם באו לאסוף אותו, טסנו אליהם והם בינתיים ניסו לאסוף את הדגים ברבאק".

"והם נלחמים עם הרשת, והמהירות שלנו מפחידה אותם", ממשיך רב"ט שקד לב. "איך שאנחנו הגענו, הם סיימו והתרחקו", מוסיף דקל. "ואז, ברגע שהתרחקנו, הם חזרו לחריגה. ביקשנו אישור להוריד את ה'שראק' שלהם. בכל הזמן הזה הם המשיכו להסתכל עלינו כשהם תופסים את הראש שלהם. אחרי שהורדתי עם הרובה שלי את ה'שראק', ראיתי אותם במצלמה גמורים, מתים מכעס. והלב כואב".

חוק הכלים השלובים

בשלהי מבצע "עופרת יצוקה" הבטיחו המצרים להדק את הפיקוח על ההברחות לרצועת עזה בציר פילדלפי. באותה תקופה העריכו בחיל הלבן שאכיפת ההברחות מהחוף תגביר את מספר הניסיונות להברחות מהים. היום כבר מבינים בבסיס אשדוד שמדובר בסך הכול בחוק הכלים השלובים: כאשר יש קושי להבריח מהים, יש עלייה בניסיונות ההברחה ביבשה - ולהפך. כרגע, אומרים בזרוע הימית, ידן של ההברחות היבשתיות על העליונה. אך מצב זה עשוי להשתנות ככל שהמצרים יתקדמו בבניית קיר הפלדה לאורך ציר פילדלפי.

"אני זוכר שבאחד הבט"שים שלנו בקו הדרומי ראינו הרבה מנועיות חורגות לעבר שטח מצרים", נזכר לב. "מהפחד שהם יבריחו נשק, עלינו מול ה'סוויפט–שיפ', ספינת הבט"ש המצרית, ותוך עשר דקות חזרו המנועיות לכיוון הרצועה. זה סימן לשיתוף פעולה מוצלח. מהים הכי קל היום להבריח, זה חשש מאוד מוחשי".

"אנחנו יודעים להגיד שאנחנו עושים הכל כדי למנוע הברחות דרך הים. ואם הבריחו איזו שקית של קופסאות סיגריות, זה יהיה לא רציני להתייחס לזה", פוסק סא"ל אייל. "אנחנו היחידים בצבא שנמצאים 365 יום בשנה במים הטריטוריאליים של הרצועה".

בפעילות היומיומית האינטנסיבית והשוחקת, בתנאים לא אידאליים של גלים גבוהים ומזג אוויר קשה, מתרעמים הלוחמים בעיקר על תחושתם כי פעילותם לא זוכה להערכה. "זו יחידה קרבית לכל דבר", אומר עזוז. "הסיבה היחידה שאני הולך עם נשק זה בשביל שיבינו שאני לוחם", זורק חייל אחר על הספינה, "אף אחד לא מכיר ולא שומע עלינו".

למפקדים זה דווקא פחות מפריע. פלגה 916 לקחה חלק בשנה האחרונה במספר רב של מבצעים. המוכרים שבהם הם תפיסת הספינה הלבנונית "טלי" והיאכטה היוונית "אריון", שניסו לשבור את המצור הימי על עזה. בחודש שעבר הם אף השתתפו בהבאתה לנמל אשדוד של ה"פרנקופ" עמוסת אמצעי הלחימה האיראניים.
"התפקיד שלנו הוא לעשות, לסתום את הפה ולהמשיך לדבר הבא", מצטנע סרן שמעון. "הפעילות כאן ענפה. מג"דים ומח"טים שהגיעו לכאן פתחו את העיניים כשראו מה אנחנו עושים. אמרו לנו שזו ממש תקלה שאף אחד לא יודע מה באמת קורה פה".

"אדם מן היישוב רואה לוחם עם בוץ ושחור מתחת לעיניים שמתחבא בשיח", מתפייט מורג. "הוא לא מבין שהבוץ והשיח אצלנו זה הגלים, הגשם, הקור והרוח. אני לא מרגיש שום נחיתות. העבודה שלנו היא סופר חשובה. אם הגבול היה פרוץ, מאות סירות, שחלקן בטוח לא תמימות, היו פה. אנחנו בגופנו מונעים מהן להגיע לארץ. כל אחד שנמצא על החוף - מי שמשתזף או הולך לגלוש - לא חושב על האופציה של פיגוע בים ולא יודע בכלל שאנחנו פה ימים ולילות, גם 400 שעות בחודש, וככה זה צריך להיות".

סייע בהכנת הכתבה: יהלי סער

"אדם מן היישוב רואה לוחם עם בוץ ושחור מתחת לעיניים שמתחבא בשיח", מתפייט מורג. "הוא לא מבין שהבוץ והשיח אצלנו זה הגלים, הגשם, הקור והרוח. אני לא מרגיש שום נחיתות. העבודה שלנו היא סופר חשובה. אם הגבול היה פרוץ, מאות סירות, שחלקן בטוח לא תמימות, היו פה. אנחנו בגופנו מונעים מהן להגיע לארץ. כל אחד שנמצא על החוף - מי שמשתזף או הולך לגלוש - לא חושב על האופציה של פיגוע בים ולא יודע בכלל שאנחנו פה ימים ולילות, גם 400 שעות בחודש, וככה זה צריך להיות".

כל הכבוד. במיוחד על המשפט האחרון.
כל הכבוד לכם, לוחמינו.

איזו תמונה מדהימה!
אה, וגם הכתבה טובה :D

באלתא לא מייצרים כלי שיט
 

הדבורות הן כמובן מתוצרת מפעל רמתא של התע"א, לא אלתא.

נכון שמדובר בכתבה מפרגנת לחיל הים ואני האחרון שיעצור פירגון כזה, אבל יש לי עוד הערה:
בכתבה מופיע התיאור:
"התקרבה"? כשב"מ בשירות העזתים?

למיטב זכרוני היא היתה מאויישת...

למה לא להשתמש בכלי אל-הרג כמו LRAD או לייזר ירוק?

[QUOTE=לוגיין]
...לצערי ימיו מתקרבים לקיצם אט אט...
/QUOTE]

כן , בוודאי...|עיניים|


את השמועה הזאת גם אני שמעתי , ולפחות בשלוש הזדמנויות שונות :
כשהתגייסתי ב-72' , כשנכנסתי לקבע ב-75' וכשפרשתי לגמלאות ב-99'...:o


יתר על כן , השמועה היתה בתוקף גם כשהייתי במילואים ב-"לבנון 2.0" ב-2006...;)


וכל האמור לעיל נכתב ע"י מעריץ-מושבע של התותח הנהדר הזה...|cool|

נסה סילוני מים,פצצות סירחון ושאר מרעין בישין-לפעמים צריך ממש הרבה כדי להרחיק את המסכנים האלה חזרה לשטח שלהם.

חח.. יש לו ניחוח של פעם,משהו שחסר לכלי הנשק המתוחכמים ולחלליות שיש כיום.

יש סוג של נוסטלגיה לשרת על הדינוזאורים של החיל.

שירות של דבורן
 

הוא בהחלט אחד השוחקים שיש.
משמרות ללא הפסקה עם הקפצות תכופות,נמצאים בים (עם כל המשתמע מכך) 4-5 ימים בשבוע בממוצע. נווטים/קשרים/טכנאים/נשקים/מנקים/טבחים של עצמם על חתיכת אלומיניום של 20 מ"ר.

לא פלא שהאוכל הוא הנחמה הכי גדולה שלנו.וכמו שעובד חוק ההיפוך:ככל שהת"ש נמוך יותר-כך המוראל וההחוה גבוהים יותר.

הים המאוים - כתבה מבמחנה על פלגת הבט"ש הצפונית
 

הסיסמה הישנה מתאימה