כשלון פיתוח מקלע הנגב, באדיבות מבקר המדינה (ארוך!)

משרשרת מרובה "גליל" כבד, שהותאם לירי ממושך; (ג) מקלע קל לירי ממחסניות ומשרשרות.[/font]

ב-1985 בחן צה"ל את המקלע "מינימי" המוזן משרשרת וממחסנית - מקלע שצבא ארה"ב בחר בו באותו זמן כמקלע קל בשל היותו מתאים לצרכיו - ודרש להצטייד בו. לאחר בחינה זו החליטה תעש להתמקד בפיתוח מקלע קל המוזן משרשרת וממחסנית, שכונה בשם "נגב" ושהיה אחד מכיווני קדם-הפיתוח.

סדרי קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במקלע קל "נגב"
1. ב-1981 הדגים היצרן את המקלע הקל "מינימי" בפני צה"ל. המקלע היה באותו זמן בבחינה בצבא ארה"ב. בעקבות ההדגמה וכלקח ממלחמת "שלום הגליל" הוציאה מפקדת קחצ"ר (להלן - מקחצ"ר) בנובמבר 1982 דרישה מיבצעית למקלע כיתתי קל בקליבר 5.56 מ"מ.

נוכח התעניינות צה"ל ברכש מקלע "מינימי", הציע סגן מנהל מפל"ן בספטמבר 1984 להנהלת תעש לחדש את ההשקעה בפיתוח המקלע הקל. באוקטובר 1984 ערך אגף תיאום המו"פ בתעש בדיקה לכדאיות ההשקעה בהמשך הפיתוח של מקלע קל, ותוצאותיה הועברו למנהל תעש. בסיכום הבדיקה קבע האגף, כי לוח הזמנים לפיתוח, שקבע מפל"ן, אינו מתיישב עם מגמת צה"ל להצטייד באלפי מקלעים קלים עד סוף 1986 - יעד שתעש לא תוכל לעמוד בו; לעומת זאת הסתיים פיתוחו של "מינימי", והוא נמצא בשלבי ייצור והצטיידות צבא ארה"ב בו, כך שצה"ל יכול לרכוש אותו בזמן קצר וללא צורך בבחינת דגם. הסתייגות אגף תיאום המו"פ לא נידונה בהנהלת תעש, ופיתוח המקלע הקל חודש על ידי מפל"ן. באוקטובר 1984 הודיע מנהל תעש למנכ"ל משהב"ט, עקב התעניינות צה"ל במקלע "מינימי", כי לתעש יכולת לייצר עבור צה"ל מקלע, שיענה על דרישותיו.

ב-1985, לאחר שחיל היבשה וחיל הנחתים של ארה"ב בחרו להצטייד ב"מינימי", נבחנה התאמתו לצה"ל. בסיכום בחינת ההתאמה קבעה מקחצ"ר, כי ממדיו הקטנים ומשקלו הנמוך (כארבעה ק"ג פחות ממשקל המא"ג) מהווים שיפור בכל הנוגע ליכולת ההסתערות איתו, ליכולת נשיאתו ולהחלפת עמדות נוחה; כי יימשכו הניסויים לבחינת התאמת המקלע במשימות אימונים וביטחון שוטף; ואם הוא יעמוד בהצלחה בניסויים, הוא ייכלל בתוכנית ההצטיידות לשנת 1987.

2. בינואר 1987 הציגה תעש בפני גורמי צה"ל דגם של מקלע קל "נגב", שהושלם בנובמבר 1986. בהציגה את מצב התקדמות הפיתוח ואת לוח הזמנים, הודיעה תעש לצה"ל, כי תוכל להעמיד דגמים לניסוי מיבצעי במאי 1987 ודגמים לבחינת דגם בספטמבר 1987.

בפברואר 1987 התריע מנהל תעש בפני מנכ"ל משהב"ט על פעילות צה"ל לרכש "מינימי", ודרש לפעול להשלמת פיתוח ה"נגב" ולהצטיידות בו. ראש מנה"ר השיב, כי ההצטיידות במקלעי "מינימי" תהיה ליחידות מיוחדות בלבד, וכי צה"ל יצטייד ב"נגב" אם המחיר ליחידה לא יעלה על 2,000 דולר, ואם תעש תשלים את הפיתוח ותגיע לדגם מאושר על ידי צה"ל.

ביוני 1987 ביקש מפקד מפח"ש את אישורו של סגן הרמטכ"ל להצטיידות באלפי מקלעי "מינימי" למערך החי"ר; זאת לאחר שהמקלעים נבדקו על ידי מפח"ש ונמצאו מתאימים ליחידות החי"ר. מפקד מפח"ש קבל בפני סגן הרמטכ"ל על שראש מנה"ר אינו מוכן לאשר רכש מקלעי "מינימי" בכמויות גדולות, מפני שהבטיח לתעש שצה"ל ירכוש מקלעים קלים מתוצרתה. מפקד מפח"ש הדגיש, כי רכש מקלעי "מינימי" הינו צורך דחוף, וכי רכישתם בתקציבי הסיוע ב-1989 תאפשר לצה"ל הצטיידות מהירה במקלעים והפניית משאבים במטבע מקומי לרכש מערכות נשק מתקדמות אחרות.

סגן הרמטכ"ל הטיל על אג"א לבצע עבודת מטה, שתשווה בין ה"נגב" לבין ה"מינימי". בסיכום עבודת המטה המליץ אג"א לסגן הרמטכ"ל להצטייד ב"מינימי" ליחידות מיוחדות ולצייד את שאר המערך ב"נגב".

במסגרת עבודת המטה האמורה הטיל אג"א על מקחש"ר להשוות בין שני המקלעים מבחינה טכנית. במסמך המסכם של מקחש"ר נקבע, כי זמינותו של ה"מינימי", אשר פיתוחו הסתיים והוא נמצא בשלבי הצטיידות, היא יתרונו המרכזי, ולעומתו ה"נגב" נמצא עדיין בשלבי פיתוח ולפניו עוד דרך ארוכה של בדיקות, ניסויים, הפקת לקחים ויישומם. המסמך מפרט לוח זמנים של שלוש שנים וחצי לסיום פיתוח ה"נגב". בסיכום המסמך נקבע, כי לוח הזמנים שהציגה תעש (ספטמבר 1987 לבחינת דגם) הינו אופטימי מאוד, ולדעת מקחש"ר הספקת המקלעים תחל בסוף 1991 או בתחילת 1992.

בעבודת המטה שערך אג"א, לא הובאו משום מה בחשבון עלויות הבחינות והניסויים, שצה"ל יבצע עד לאישור הדגם להצטיידות (ימי עבודה, זמן מטווח, תחמושת וכיו"ב). הן הסתכמו עד יולי 1992 בכ-2.3 מיליון ש"ח במחירי 1992.

בעקבות המלצת אג"א הודיע סגן הרמטכ"ל למנכ"ל משהב"ט ביולי 1987, כי לצה"ל יש צורך במקלע קל ליחידות החי"ר, וכי הוא מקבל עקרונית את הדרישה למצות את הסיכוי לרוכשו מתעש, בתנאים של התאמת המקלע לדרישות צה"ל, של סיום הפיתוח ותחילת הצטיידות בתוך שלוש שנים, ושל מחיר שיהיה נמוך ממחיר ה"מינימי".

3. בספטמבר 1987 הודיעה תעש למנה"ר, כי היא מסכימה ללוח הזמנים ולהתניות שהועלו על ידי סגן הרמטכ"ל. אשר למחיר ליחידה, נקבעו גבולות, ונקבע כי במשך הזמן הוא אף ירד. בתיקי תעש לא נמצא תיעוד, כי התחייבותה בעניין המחיר התבססה על תחשיב כלשהו; כמו כן התעש לא ערכה תכנית פיתוח וייצור מפורטת בהתחשב בהתניות סגן הרמטכ"ל, ולכן לא היה ביסוס ללוח הזמנים שהיא התחייבה.

בדצמבר 1987 הודיעו נציגי תעש בוועדת הפיתוח (ועדה מקצועית של צה"ל, המנהלת את הפיתוח בהתאם למשימת הפיתוח), כי הדגמים שברשותם אינם בשלים לבחינת דגם, וביקשו לדחות את הגשת המקלעים לבחינת דגם לינואר 1989 - 16 חודשים מאוחר יותר מהמועד שהתחייבו להגשת מקלעים לבחינת דגם.

4. מאז החלטת סגן הרמטכ"ל מיולי 1987 ומאז הוצאת משימת הפיתוח על ידי מפח"ש בספטמבר 1987 (ראה להלן), ניסתה תעש לקבל ממנה"ר הזמנה רב-שנתית לייצור מקלעים. עמדת תעש נתמכה על ידי מנה"ר, שדרשה בנובמבר 1987 מצה"ל להוציא פקודת רכש להצטיידות במקלעים. יצוין, כי הדרישה להוציא פקודת רכש להצטיידות, כשהפיתוח טרם הושלם וכשלתעש לא היה מקלע בשל לתחילת ניסויים ובחינות, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות משהב"ט הקובעות, כי קבלת אישור דגם היא תנאי הכרחי להצטיידות באמצעי לחימה. התעש בתשובתה למשרד מבקר המדינה בפברואר 1993 הודיעה, כי הוראות משרד הביטחון מאפשרות גם כניסה למשא ומתן להצטיידות, ואישור הצטיידות לפני אישור דגם סופי. מבקר המדינה מעירה, כי הוראת משרד הביטחון האמורה מתייחסת, כלשונה, אך ורק למקרים מסוימים, על סמך המלצות ועדת פיתוח, כי מרבית הפיתוח הסתיים ולא צפויים סיכונים טכנולוגים עד להשלמתו, וכי קיימת נכונות של הלקוח ושל היצרן להיכנס למשא ומתן להצטיידות. נסיבות אלה לא התקיימו במקרה זה.

באפריל 1988 כתב מנהל מפל"ן לסגן ראש מנה"ר, כי ללא התחייבות משהב"ט לרכש ה"נגב", תתעכב תוכנית הפיתוח שסוכמה. במאי 1988 נערך דיון בנושא, וראש מנה"ר קבע בסיכום, כי הניסוי הבטיחותי יהיה אבן דרך לתחילת הצטיידות. סיכום זה אינו מתיישב עם קביעת סגן הרמטכ"ל מיולי 1987, כי רכש ה"נגב" מותנה בהתאמתו לדרישות צה"ל, אשר הניסוי הבטיחותי אינו מבטא אלא את חלקן.

5. ממסמכי התעש עולה, כי אחרי שהתקבלה החלטת סגן הרמטכ"ל האמורה, קיבלה תעש הצעה מיצרן ה"מינימי" ולפיה הוא יתחייב להזמין חלקי "מינימי" ונשק קל ממפל"ן בעסקת רכש גומלין של 100%, אם תעש תסייע לו לקבל הזמנה מצה"ל לאלפי מקלעי "מינימי". ההצעה לא הובאה לדיון בהנהלת תעש.

כעבור שנתיים, ביולי 1989, כתב ראש מחלקת (להלן - רמ"ח) הצטיידות באג"א לתעש, כי פנה אליו יצרן ה"מינימי" והציע, שתעש תייצר מקלעי "מינימי" בשביל צה"ל. גם הצעה זו לא הובאה לדיון.

בחודשים ספטמבר - דצמבר 1989 נערך ניסוי מיבצעי השוואתי של מקלעי "נגב" ו"מינימי" והוכחה עדיפות ברורה של ה"נגב" (ראה להלן - הניסוי המיבצעי).

6. במארס 1990 בעקבות הניסוי המבצעי, כאמור, הגישה תעש למנה"ר הצעה מפורטת להתקשרות רב שנתית לייצור מקלעי "נגב" עבור צה"ל. נאמר שם, בין היתר, כי כדי לעמוד בלוח הזמנים, שנקבע על ידי סגן הרמטכ"ל ביולי 1987, יש לפעול להתקשרות מחייבת בין משהב"ט לתעש לייצור המקלעים, ולאפשר בכך התארגנות תעש לייצור, לרכש חומרים ולתחילת הספקות. לפי לוח הזמנים המפורט בהצעה, הספקת המקלעים תחל באוקטובר 1991, שנה לאחר המועד שקבע סגן הרמטכ"ל. לפי לוח הזמנים לפיתוח, שצורף להצעה, אישור הדגם אמור היה להינתן ביולי 1990.

עם קבלת ההצעה, הנחה ראש מנה"ר במארס 1990 את חטיבת היבשה במנה"ר לפעול בשיתוף עם צה"ל לגיבוש תוכנית ההצטיידות במקלע "נגב". באפריל 1990 הודיע רמ"ח הצטיידות באג"א למנה"ר ולתעש, כי לא ניתן יהיה לאשר תהליך הצטיידות במקלע "נגב" בטרם יסתיימו הפיתוח והניסויים; אישור להתארגנות ולהתנעת תהליך ההצטיידות יינתן רק לאחר שיאושר דגם; ולפיכך אין לבצע שום פעילות המתחייבת מתהליך ההצטיידות, אלא לאחר שיינתן אישור דגם כנדרש.

ביוני 1990 נערכו דיונים באג"א על ההתקדמות בפיתוח ה"נגב" ומוכנותו להצטיידות. בסיכום הדיונים קבע ראש אג"א, כי תנאי לאישור המקלע להצטיידות הוא סיום פיתוחו וקבלת אישור דגם, ולפיכך לפי מצב הפיתוח, המועד הצפוי להתקשרות הוא ינואר 1991. על החלטה זאת ערער מנכ"ל תעש בפני ראש אג"א. בדצמבר 1990 הודיע אג"א למנכ"ל תעש, כי צה"ל לא יתחיל בהליכי ההצטיידות לפני אישור הדגם. על החלטה זאת חזר ראש אג"א גם במארס 1991.

7. בינואר 1991 פנה יו"ר דירקטוריון תעש לשר הביטחון וקבל על כי בתוכנית העבודה לשנת 1991 מתכנן צה"ל לקצץ את ההזמנות מתעש ב-35 - 40 מיליון דולר, וכתוצאה מכך צפויה סכנת סגירה למפעלי תעש בערי הפיתוח, כמו מפעל "קשת" בקריית שמונה. כפתרון לבעיה הציע היו"ר, שצה"ל יזמין, בין היתר, מא"גים, מקלעי "נגב" ורובי סער "גליל". בפברואר 1991 נערך דיון בנושא אצל שר הביטחון, ובעקבותיו הורה מנכ"ל משהב"ט לראש מנה"ר לבחון לאילו מפעלים צפויה סכנת סגירה, ולגבש אומדן להיקף הזמנות מזערי הדרוש להבטחת המשך קיומם.

במארס 1991 הודיע ראש מנה"ר לראש אגף התכנון במטה הכללי (להלן - אג"ת), כי סיכם עם תעש עיסקה רב שנתית לייצור מקלעי "נגב", שיסופקו החל ב-1992. ההיקף הכספי של העיסקה, שתכלול מקלעים וכן אביזרים, חלקי חילוף ומימון הכנות לייצור, הסתכם ב-50.78 מיליון ש"ח.

בדצמבר 1992 הודיע מנה"ר למשרד מבקר המדינה, כי ההחלטה על השתתפות משהב"ט במימון עלויות ההכנה לייצור המקלע נבעה מהסיבה שהן חלק בלתי נפרד מהוצאות הייצור - לאחר סיום פיתוח שמומן כולו על ידי תעש - והיא התקבלה כדי לאפשר לבצע את ההכנות הדרושות לייצורו. מבקר המדינה מעירה, כי כיוון שאחד התנאים להצטיידות צה"ל ב"נגב" הוא שמחירו יהיה נמוך ממחיר ה"מינימי", יש להוסיף את החלק היחסי של מימון ההכנות לייצור למחיר המקלע, כדי שיהיה בסיס נאות להשוואה בין מחירי המקלעים.

בעקבות פניית ראש מנה"ר לראש אג"ת, נערך ב-15.4.91 דיון בלשכת הרמטכ"ל. בסיכומו קבע הרמטכ"ל, כי לתקציב מפח"ש יתווספו 30 מיליון ש"ח, בכלל זה 13 מיליוני ש"ח להזמנת מקלעי "נגב", כדי לתמוך במפעל "קשת" בקריית שמונה. את הוצאת ההזמנה התנה הרמטכ"ל בסיום הפיתוח; בכך שהמחיר ליחידה לא יעלה על סכום מסוים; ובכך שלא תהיה מחויבות להצטיידות רב שנתית.

ב-22.4.91 פנה ראש אג"א לרמטכ"ל, לסגן הרמטכ"ל ולראש אג"ת והתריע, כי הודעת ראש מנה"ר לראש אג"ת על עיסקה רב שנתית בהיקף של 50 מיליון ש"ח לרכש מקלעי "נגב" הינה חריגה מוחלטת מכללי מינהל תקין: למקלע אין אישור דגם, לא הוגשה למנה"ר פקודת רכש; אין מסמך תכולת עבודה; אין אישור לרכש חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך; והמחיר לא סוכם עם צה"ל. ראש אג"א הוסיף, כי תעש מבינה, שהחלטת הרכש כבר התקבלה, ולכן תימנע מהמשך פיתוח. בסיכום מכתבו ביקש ראש אג"א מסגן הרמטכ"ל לקיים דיון לבירור החריגות. בירור כזה לא נערך.

ב-29.4.91 פנה מפקד מפח"ש לסגן הרמטכ"ל והסתייג מהחלטת הרמטכ"ל להצטייד במקלע לא בשל. במכתבו פירט מפקד מפח"ש את הסיבות להסתייגותו, וביניהן: פיתוח ה"נגב" לא יסתיים לפני סוף שנת התקציב, כך שלא ברור איך ייוצר בשנת העבודה 1991 ומי יספוג את הסיכונים של ייצור לפני אישור דגם; הקצבת 13 מיליון ש"ח למפח"ש להזמנת מקלעים בשנה זו תגרום לביטול פעילויות בתחומים עדיפים בשנים הבאות, מפני שבעקבות הקמת קו ייצור ל"נגב" בתעש, יתחייב הצבא למעשה לעיסקה רב שנתית בהיקף של 35 - 52 מיליון ש"ח, שתמומן מביטול פרויקטים אחרים. בסיום מכתבו ביקש מפקד מפח"ש מסגן הרמטכ"ל, שלא יכפה על מפח"ש להצטייד באמצעי לחימה (להלן - אמל"ח) לא בשל.

בתשובתו למפקד מפח"ש הודיע סגן הרמטכ"ל, כי סוכם שרכש מקלעי "נגב" יהיה חד שנתי, בהתניה מפורשת שלא תהיה מחויבות רב שנתית, אלא אם צה"ל יחליט על כך בתכניתו הרב שנתית, וכי ההזמנה השנתית לרכש המקלעים תבוצע רק לאחר שיאושר דגם ולאחר שצה"ל יידע את מחיר העסקה.

בהתייחס לרכש המקלעים החד שנתי, מעירה מבקר המדינה, כי ההחלטה להצטייד בחלק מכמות המקלעים הדרושה, תביא לכך שהשלמת הכמות בבוא העת תהיה באותו מקלע, בהתחשב בשיקולים של שמירה על אחידות המקלעים הקלים. כלומר המשך ההצטיידות במקלע "נגב" בהמשך הזמן.

8. באפריל 1991 הגישה תעש למנה"ר הצעת מחיר מעודכנת לייצור מא"גים לאלתר ומקלעי "נגב" - מ-1992 ואילך. היקף העיסקה המוצעת היה 61.45 מיליון ש"ח, והתקציב הנדרש לשנת 1991 היה 13 מיליון ש"ח, מזה 10.35 מיליוני ש"ח לייצור מא"ג ו-2.6 מיליון ש"ח למקדמות לייצור "נגב".

על פי הנחיית מנכ"ל משהב"ט, נערך במאי 1991 דיון בנושא אצל ראש מנה"ר בהשתתפות תעש ואג"א. עמדת אג"א בדיון היתה, כי אין לצה"ל צורך לרכוש מא"גים, וכי פקודת רכש מקלעי "נגב" תוצא רק לאחר אישור דגם והכנת מסמך תכולת עבודה, ובכפוף לכך שמחיר המקלע יהיה נמוך ממחיר מקלע "מינימי". כמו כן התנגד אג"א להזמין מיד חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך; ואילו תעש הודיעה, כי המקלע עבר ניסויי מפתח, והיא מוכנה לקבל מיד הזמנה ולקחת על עצמה את האחריות לעמידה בדרישות האופיון. ראש מנה"ר קבע, כי עמדת אג"א, כפי שהוצגה בדיון, לא תאפשר ביצוע ההחלטה להעביר לתעש הזמנה על סך 13 מיליון ש"ח, שתאפשר לתעש עבודה בשנת 1991. בסיכום הדיון המליץ ראש מנה"ר למנכ"ל משהב"ט לקבל את עמדת תעש, שיש לחייב את צה"ל להעביר למשהב"ט פקודת רכש. עם זאת קבע ראש מנה"ר, כי הצעת המחיר שהגישה תעש אינה מקובלת עליו, וכי על תעש להגיש הצעת מחיר, שתסתכם ב-13 מיליון ש"ח ושתכלול אביזרים, חלקי חילוף ועלויות הכנה לייצור. בסוף מאי 1991 הגישה תעש הצעת המחיר כנדרש על ידי ראש מנה"ר.

ביוני 1991 כתב רמ"ח הצטיידות באג"א לראש אג"א, כי מסמך הסיכום של ראש מנה"ר ממאי 1991 אינו כולל תחשיב מפורט. אך מניתוח הנתונים ניתן להסיק, כי מחיר ה"נגב" ללא אביזרים וחלפים הוא גבוה מהמחיר המירבי שקבעו סגן הרמטכ"ל ב-1987 והרמטכ"ל באפריל 1991. עוד כתב, כי מחיר ה"מינימי" לצבא ארה"ב, ללא אביזרים וציוד נלווה הוא 1,320 דולר; ובתוספת אביזרים, חלפים, אריזה ומשלוח המחיר הוא 2,200 דולר. כן ציין שבעיסקה נותרו נושאים רבים שלא סוכמו, כמו ספרות, תיעוד ומארזי הדרכה. לכן הוא המליץ בפני ראש אג"א לפנות למנכ"ל משהב"ט ולהציג בפניו את הסתייגויות אג"א מתהליך סיכום העיסקה על ידי ראש מנה"ר, בהתחשב בכך שאין כלל פקודת רכש מתוקצבת לעיסקה, אין מסמך תכולת עבודה, ושהמחיר שנקבע ל"נגב" גבוה. בעקבות מכתב זה פנה ראש חטיבת (להלן - רח"ט) תכנון באג"א למנה"ר והתריע על המחיר, שדרשה תעש ל"נגב".

9. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 1992, לא הסתיים הפיתוח ולא החלה ההצטיידות, שאמורה היתה להתחיל ב-1990, כפי שקבע סגן הרמטכ"ל ב-1987.

פקודת רכש למקלע "נגב"
בעקבות החלטת ראש מנה"ר להוציא הזמנה על סך 13 מיליון ש"ח לתעש, הורה באוקטובר 1991 ראש אג"א להכין פקודת רכש, שתועבר למנה"ר בתוך חודש, אם תעש תציג פתרונות, שישביעו את רצונן של מפח"ש ומקחש"ר לבעיות שנותרו ב"נגב". בסוף אוקטובר 1991 התריע רח"ט תכנון באג"א בפני ראש מנה"ר, כי הוצאת פקודת הרכש מתעכבת, בגלל שתעש לא נתנה פתרונות לתקלות שנותרו בניסויים; ואם התקלות לא תיפתרנה, לא יוכל אג"א להוציא פקודת רכש להצטיידות במקלע. בהתייחס לטענות רח"ט תכנון, הודיעה תעש לראש מנה"ר, שהליקויים אינם קריטיים, וביקשה להוציא הזמנה מותנית על סך 7.1 מיליון ש"ח עבור הכנות לייצור, רכש חומרי גלם ומקדמת עבודה.

בדצמבר 1991 הוציא אג"א למנה"ר פקודת רכש, אף על פי שלא הסתיימה בחינת הדגם, ואף על פי שלשתי בעיות מהותיות בפיתוחו של ה"נגב" לא נמצא עדיין פתרון. בדיון שנערך באג"א סמוך למועד הוצאת פקודת הרכש, קבע רח"ט תכנון, כי ה"נגב" טרם הגיע למוכנות להצטיידות וכי הוא אינו בשל להוצאת פקודת רכש. יצוין, כי באותו זמן טרם סוכם מסמך תכולת העבודה, שלפיו מנה"ר אמור לנהל משא ומתן עם תעש.

באותו חודש פנה אג"א למנה"ר בבקשה, שלא להוציא הזמנה לתעש, כיוון שהתברר מתוצאות בחינות הדגם, כי אין עדיין בשלות ליציאה לרכש חומרי גלם שזמן הספקתם ארוך. בעקבות פניית אג"א, הקפיא מנה"ר את הטיפול בהזמנה, ובפברואר 1992 הוציאה אג"א בקשה למנה"ר לביטול פקודת הרכש. עד מועד סיום הביקורת לא הוצאה הזמנה לתעש.

סדרי הפיתוח
1. לפי ההוראות שהוציא צה"ל לפיתוח אמל"ח, בסמכותו של רמ"ח אמל"ח במפח"ש להטיל משימת פיתוח ולפקח על ביצועה. בספטמבר 1987 הוציא רמ"ח אמל"ח במפח"ש משימת פיתוח למקלע כיתתי קל. במסמך צוין, כי הפיתוח יבוצע על פי לוח זמנים קשיח, ואי עמידת המפתח באבן דרך כלשהי, תחייב הבאת הנושא לדיון בפני רמ"ח אמל"ח, שבו יוחלט אם להמשיך בפיתוח. באותה עת הודיעה תעש לצה"ל, כי ברשותה מקלע בשל לתחילת ניסויים, וכי קיבלה את התנאים שקבע סגן הרמטכ"ל ביולי 1987.

מהשוואת לוח הזמנים, שקבע רמ"ח אמל"ח לביצוע הפרויקט, לביצוע בפועל עולה, כי הניסויים, שהחלו בפיגור ניכר, טרם הושלמו, ולמועד סיום הביקורת הצטבר פיגור גם בהם, כלהלן:

הפעולה מועד מתוכנן מועד ביצוע הפיגור בחודשים
התחלת ניסוי מיבצעי 1/88 9/89 20

התחלת בחינת דגם 1/88 1/90 24

סיום ניסוי מיבצעי 9/88 12/89 15
סיום בחינת דגם 9/88 לא הסתיימה
השלמת בחינת דגם 3/89 לא הסתיימה
החלטה על הפסקת פיתוח (במקרה של אי התקדמות) 3/89 לא התקבלה
התחלת ניסוי מיבצעי משלים 9/89 3/92 30
סיום בדיקת דגמים משופרים 9/89 לא הסתיימה
החלטה על הצטיידות 10/89 טרם התקבלה
תחילת הצטיידות 9/90 טרם החלה

2. תפקידה של ועדת פיתוח הוא ללוות את הפיתוח מתחילתו ועד סופו ולוודא, כי הוא מתנהל בהתאם למשימת הפיתוח. כאמור, במשימת פיתוח המקלע נקבע, כי אי עמידה בלוח הזמנים תחייב הבאת הנושא לדיון אצל רמ"ח אמל"ח, ולהחלטה. כבר בישיבתה הראשונה של ועדת הפיתוח ביקשה תעש לחרוג מלוח הזמנים שקבע רמ"ח אמל"ח. ועדת הפיתוח הסכימה לדחייה שביקשה תעש, וסיכום הדיון נשלח לרמ"ח אמל"ח. רמ"ח אמל"ח לא זימן דיון, כמתחייב על פי משימת הפיתוח, וכך נהג גם בדחיות נוספות.

3. באותה ישיבה הציגה תעש גם לוח זמנים לפיתוח ה"נגב", ולפיו שולבו יחדיו בחינת הדגם והבחינה הראשונית - בחינות השונות במהותן. השילוב בא, בין היתר, כדי לפצות על הפיגור בהגשת המקלע לבחינת הדגם. מבקר המדינה מעירה, שבביצוע בחינה ראשונית במקלע, שאינו מייצור סדרתי, מוותר למעשה צה"ל על מטרת הבחינה הראשונית, שהיא בדיקה של הייצור הסדרתי בתחילתו.

הניסוי הבטיחותי
באוגוסט 1987 הגישה תעש ארבעה מקלעים לניסוי בטיחותי. הם נכשלו בו והוחזרו לה. בספטמבר 1987 חזרה והגישה תעש את המקלעים לניסוי בטיחותי והודיעה, כי בוררו הסיבות לכישלון, וכי הוכנסו שיפורים במקלעים. בדוח, שיחידת הניסויים הגישה בדצמבר 1987 אחרי ניסוי בטיחותי חוזר, הומלץ שלא לתת אישור בטיחותי לירי מהמקלעים שהוגשו לניסוי, בין היתר בשל אפשרות לירי בלתי רצוני. בינואר 1988 אושרו ארבעת המקלעים על ידי מקחש"ר מבחינה בטיחותית, בניגוד להמלצת יחידת הניסויים. נמצא, כי חלק מהליקויים חזרו גם שנתיים מאוחר יותר, עת הוגשו שבעה מקלעים לניסוי בטיחותי, לקראת הניסוי המיבצעי. כך לדוגמה, חזרה האפשרות של פליטת כדור בהפלת המקלע על עקב הקת, כאשר הכלי לא נצור.

הניסוי המיבצעי
בחודשים ספטמבר - דצמבר 1989 בוצע ניסוי מיבצעי השוואתי בין מקלעי "מינימי" לבין מקלעי "נגב". מקלע "נגב" הוכיח עדיפות ברורה בניסוי; בסיכום הניסוי הוגדרו שיפורי הנדסת אנוש הנדרשים במקלע לצורך התאמתו לדרישות צה"ל.

במאי ובאוקטובר 1991 התלונן ראש אג"א בפני סגן הרמטכ"ל, כי בעקבות העברת תוצאות הניסוי המיבצעי, על ידי מפח"ש לתעש - ניסוי בו הוכיח ה"נגב" עדיפות - הפסיקה תעש לטפל בשיפורי פיתוח ובבעיות טכניות במקלע, שעלו בניסוי החימושי ושבגללן נכשל ה"נגב" בבחינת הדגם.

במארס 1992 נערך למקלעים ניסוי מיבצעי משלים, שמטרתו היתה לבדוק את שיפורי הנדסת האנוש שהוכנסו במקלעים. בניסוי המיבצעי המשלים הועלו על ידי מפח"ש דרישות נוספות לשיפורים שהוכנסו במקלעים ונבדקו ואושרו על ידי מפח"ש בדצמבר 1992.

בחינת הדגם
1. באוקטובר 1991 עודכנה משימת הפיתוח. בין היתר כלל העדכון תדירות גבוהה יותר של תקלות בירי מחסנית; בוטלה הדרישה, שהמקלע ישמש נשק סיפון, בגלל כישלונו בבחינת הדגם כמקלע סיפון, מאחר שהמקלע לא תוכנן על ידי תעש כנשק סיפון. מבקר המדינה מעירה, כי בשל העובדה שהמקלע לא הותאם לשמש כנשק סיפון, ולכן אינו יכול להחליף את המא"ג, הוקטן יעד ההצטיידות.

2. בחודשים דצמבר 1991, מארס ויולי 1992, ובאוגוסט 1992, החזירה תעש את המקלעים ארבע פעמים נוספות להמשך בחינת הדגם. גם בהגשות החוזרות נמצאו במקלעים תקלות, וביניהן תקלות חוזרות שגרמו לכישלונות בניסויים.

3. בדיקה משלימה במקחש"ר בסוף ינואר 1993 העלתה, כי רוב הניסויים הסתיימו בהצלחה, וכי הניסויים הנותרים יסתיימו להערכת מקחש"ר במארס 1993, ואז תוכל מקחש"ר להמליץ על אישור דגם ותחילת הצטיידות.

*

תעש החליטה על פיתוח המקלע הקל, כאשר צה"ל עדיין לא ראה צורך בו, והמקלע נועד באותה עת לייצוא בלבד. תעש לא בחנה כראוי את כדאיות ההשקעה בו באותה תקופה. תעש לא קבעה אבני דרך במהלך הפיתוח לבחינת המשכו, בפרט נוכח החריגות בעלויות הפיתוח ובלוחות הזמנים. מחמת החריגות ואי מימוש תחזית המכירות לצה"ל ולייצוא, צפוי כי הפרויקט יסתיים בהפסד.

צה"ל העלה צורך מיבצעי במקלע קל כלקח ממלחמת שלום הגליל ב-1982. מקלעי "מינימי" עמדו למכירה ונמצאו מתאימים לצרכיו כבר ב-1985, והם נרכשו עבור היחידות המיוחדות. צה"ל טרם הגיע להצטיידות במקלע לכלל צה"ל. תעש, שלקחה על עצמה לספק לצה"ל מקלע קל כדרישתו, אכן הצליחה לייצר מקלע שעמד בהצלחה בניסוי המיבצעי ונמצא עדיף, אך לא עמדה במועד סיום הפיתוח, בשל תקלות שעיכבו קבלת אישור דגם למקלע.

במצב הנוכחי, שבו קיימת חריגה ניכרת בלוחות הזמנים שנקבעו, ושהמחיר שדורשת התעש למקלע "נגב" חורג מהמחיר המירבי שקבע סגן הרמטכ"ל, מן הראוי שיינתן אישור דגם למקלע שיבטא נאמנה את סיום פיתוחו המלא של המקלע. כמו כן ראוי שקודם להחלטה להצטייד בו, יסוכם על מחיר סביר בהשוואה למחירי מקלעים קלים בשוק הבין-לאומי.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה