היי, שמי גילי ואני כתבת של "במחנה", העיתון של הצבא. אנחנו עושים כתבה על הפריצות שישנה באינטרנט בכל הקשור למידע על הנעשה בגיבושים ובמיונים לתפקידים כאלה ואחרים. חסרה לנו הזווית של הגולשים הבוחרים להעלות את האינפורמציה לאתר וזו של אלה המשתמשים בה לטוב ולרע. (האם זה מנציח חוסר שוויון- ישנם כאלה המגיעים למיונים בלי להיות מוכנים וכאלה שיודעים בדיוק מה הולך לקרות כל דקה, ואולי להיפך- לכולם יש גישה לאינטרנט ועל כן כולם יכולים להיות מוכנים). אם למישהו יש מה לאמר בנושא, אשמח אם תפנו אליי במהרה, הדד ליין קרוב...
אגב למי שדואג, אין כל סיכון בלהתראיין לכתבה.

בינתיים את (גילי) יכולה לקרוא את הכתוב בקישורים הבאים:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=301133
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=301170

תוספת בעריכה:
הקישורים בתגובה שלי לא עונים לך באופן ישיר, אז אני אכתוב כאן משהו מ"שלי":
המפקדים בגיבושים יודעים על כך, זה לא סוד. הם אפילו שואלים את המתגבשים מי מהם קרא מאמרים באינטרנט.
עד היום היה רק מקרה אחד שבו יחידה מסויימת (ומאוד לא מסווגת) פנתה אליי בבקשה שאמחק מאמר שנכתב לגבי הגיבוש אליה.
הגולשים צריכים לעשות הבחנה בין עיקר לטפל, ובין הידוע לבין המסווג. מה שמסווג לא כותבים, ואם זה נכתב- אנחנו דואגים להסיר אותו. אני אישית לא רואה שום דבר פסול בכך שנער לפני גיבוש שייטת יידע שמצפים לו ככה וככה מסעות לאורך כך וכך ק"מ. זה לא מה שישבור אותו בגיבוש או יגרום לו לעבור.
כנ"ל בגיבוש טיס- למדריכים בגיבוש טיס יש לא מעט דרכים להתגבר על הידע של החניכים והם עושים זאת בצורה לא רעה בכלל. הלחץ שם הוא בעיקר פסיכולוגי, לאו דווקא פיזי.

אנחנו חברה שונה, קיימת פתיחות תקשורתית מצד הצבא, לכל מ"פ יש טלפונים של הורי החיילים שלו, ולכל הורה יש את הטלפון של כרמלה מנשה, המג"ד, המח"ט ואלוף הפיקוד.
כתבי טלויזיה נכנסים עם הכוחות למבצעים ומסקרים פעולות בזמן אמת, כל ידיעה על פצוע או אירוע בטחוני מועברת לציבור בזמן אמת ע"י אתרי האינטרנט והטלויזיה.
אי אפשר להימנע מזה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מסכים אם רוב דבריו של עידו ובנוסף:
אם מסתכלים על העניין בהיבט יחסי למצב הקודם ולא יחסית לעולם מושלם אז מגיעים למסקנה שהכתבות והמאמרים באינטרנט הם חיוביים והכרחיים מאוד. הם מאפשרים לכולם לקבל כמה טיפים ועצות ולדעת מה הולך להיות, שלא כמו בעבר שרק המקורבים, בני המשפחות, הפרוטקציונרים וכל מיני בני עשירים ששילמו לחוגי הכנה לצה"ל ידעו מה הולך להיות.
היום יש לעולה חדש מרוסיה שגר ביוקנעם את אותו הסיכוי כמעט שיש לבן של המטכ"ליסט מרעננה, בעבר זה ממש לא היה ככה.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אני יכול רק לציין
שבגיבוש שעשיתי, שאל אותי אחד המפקדים בראיון האישי
אם קראתי מאמרים,
ואם אני חושב שזה עזר לי / הרס לי

ביום סיירות- המאמרים שקראתי עזור לי מאוד. ידעתי בדיוק מה הולך להיות, וככה ידעתי לא לפרוש. כן, היה לי מאתגר ביום סיירות, והידיעה שזה הכל הולך להגמר תוך כמה שעות, עזרה לי.

לגבי הגיבוש חובלים- המאמרים גם עזרו, אבל לפי דעתי רק ביום-ים. למרות שהדברים שונים מגיבוש לגיבוש, לנו גם עשו מסע "דמה". הלחיצו את כולם ב-11 בלילה של היום ה-2 שהולכים למסע (עם המפקדים הצעירים). וסתם רצנו עם הציוד המחלקתי 10 דקות וחזרנו לתיזוזים. והם הלחיצו אנשים ושאלו "אתם רוצים לפרוש עכשיו לפני המסע הגדול? יש לכם זמן עכשיו לפרוש- תדברו עכשיו".

בראיון האישי בסוף הגיבוש (היום ה-3) שאלו אותי אם קראתי חומר על הגיבוש. עניתי שכן. שאלו אם באינטרנט, אמרתי שכן. שאלו איפה, עניתי פרש.

אבל בסה"כ המאמרים האלו רק אומרים לך מה הולך להיות מבחינת תרגילים מסעות ומשימות, הם לא יכולים להכין אותך מנטלית או נפשית, שאלו הדברים המאתגרים ביותר בגיבוש, לא המרחק המדיוק של המסעות. ככה שהם לא "נותנים הכל" למלש"ב...והוא לא מוכן טוטאלית רק בגלל שהוא קרא 2 מאמרים בפרש.

יתרון- כן.
יתרון ענקי על אחרים? לא ממש. אחרי הכל כולם שואלים את כולם מה הולך להיות בגיבוש, ככה שאם אתה לא משיג את האינפורמציה מפרש, אתה משיג אותה אחרי כמה שעות עם המחלקה שלך.

R.I.P.

לפי דעתי זה רע מאוד כל המאמרים הללו וההכנות הספציפיות לגיבושים
ככה הרי אנשים יודעים פחות או יותר מה הם הולכים לעבור ומכינים את עצמם וזה, וכך נוצר מצב שאנשים שלאו דווקא מתאימים עוברים ושאנשים שאולי כן היו מתאימים נדחקים הצידה

אני יכול גם לתת לך דוגמה מתחום אחר, המבחנים הראשוניים לגאמ"א (מסלולי מחשבים בחמ"ן)
המבחנים שמה לא משתנים ולכן מי שהודלפו לו שאלות יכול בקלות לצאת שם גאון בלי יותר מדי מאמץ וככה להבטיח את מקומו

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

אם הדלפת לי שאלות אמריקאיות וסימנתי את התשובות להן אז הרווחתי את מקומי שלא ביושר.
אם הדלפת לי שאלות עם פתרון מתמטי של הוכחה אז גם מקומי מפוקפק(פה צריך להבין כבר).

אבל ביום סיירות אם אני אגיד לך שיש ריצה על דיונה ותצא 3 חודשים לפני ותתאמן
מקומך יהיה שווה ערך לזה שהתאמן 3 חודשים לפני ולא ידע שהריצה תיהיה על דיונה.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

אבל אם אני אגיד לך שהולכים להריץ אותך עם אלונקה במעלה גבהות ואתה תלך ליובל לכושר או וואטאבר ותגיד לו "אני רוצה להיות רמבו" והוא יריץ אותך כל היום עם אלונקות במעלה האוורסט אז יהיה לך הרבה יותר קל מאשר בנאדם שבחיים שלו לא ראה אלונקה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

אל תיהיה נאיבי

בן אדם שהולך ליום סיירות יודע שהולכים "לפתוח לו ת'תחת" גם אם הוא לא יודע מה הולך להיות כל רגע הוא יודע בכלליות שהולכים לרוץ ולהתאמץ מאד פיסית.
לכן אם הוא ירצה לעבור הוא יתאמן פיסית טוב יגיע ויבצע.

היתרון הקטן שיכול להיות לאחד שיודע שהולכים לרוץ עם אלונקות זה שהוא יעבוד טוב על
כתפיים\גב וזה יעזור לו טיפה, למרות ששוב! גם מי שלא יודע שהולך להיות אלונקה אבל מתאמן כמו
שצריך איין שום סיבה שלא יעבוד בחדר כושר על הכתפיים שלו.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

אני יכול להגיד לך שביובל עילם לדוגמה, כחודש לפני עונת הגיבושים מדמים גיבושים - לוקחים חניכים ל-3-4 ימים ועושים להם סימולציה של מה הולך להיות להם בגיבוש. מן הסתם הם עושים כמה סימולציות במקביל וכל אחד הולך לסימולציה שמדמה את הגיבוש שאליו הוא ניגש.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

מה שאתה אומר זאת רמאות לכול דבר ועניין,כלום לא יעזור
אין שום סיבה שלX יש 360 ש"ח בחודש והוא יבוא מוכן,ולY אין והוא יבוא פחות מוכן
ואל תגידו לי ש"Y יקנה כסף לאלונקות"..בולשיט.זה לא זמין לכולם,וגם זאת המטרה של הגיבוש-לראות איך אתה מתחת לאלונקה בלי שההית עליה פעם אחת,ואיך אתה מסתדר עם ה"בום",זאת לא חוכמה לבוא ולעבור את הגיבוש אחרי שטחנת את אותו התרגיל 1000 פעם ופשוט להפציץ

אני די בטוח שלעובדה שיש אינפורמציה חופשית באינטרנט על מה שהולך בגיבושים יש יד בדבר
ואמממ, זה לאו דווקא עניין של כסף
יש גם קטע של מיקום ויש גם את הקטע שכל ילדון בקבוצת הכנה חושב שהוא הולך להיות מינימום רמבו בצבא שאותי לפחות זה חירפן בשיעור נסיון ביובל עילם

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

לא בודקים איך אתה מסתדר עם אלונקה בלי שאף פעם לא ראית אותה, זה ממש לא מה שמעניין אותם, מסתכלים יותר על איך אתה מתמודד עם העובדה שיש לך אלונקה על הכתפיים ואתה עוד שניה מתפרק ממנה (גם אם אתה לא מגיע ראשון כל פעם)
אני לא יודע מה הקבוצות הכנה האלה עוזרות ותסלחו לי על התמיהה העמוקה שלי על הדברים המיותרים האלה, אבל להגיד שזה לא הוגן ש X הלך לשם ו Y לא? זה גם לא מוכיח את עצמו בכלל, בגיבוש שאני עברתי אני לא יודע כמה (אם בכלל) מהשבעה שעברו אותו היו באיזו קבוצת צהובים כזו או אחרת, ואני גם לא יודע כמה מהם (וזה לפותחת האשכול) קראו את ה'סיקורים' המציחיקים שמתפרסמים פה, אבל אני כן יודע שחלקים ענקיים מאלה שלא עברו ואפילו היו רחוקים מזה היו בקבוצות כושר/ קראו את הדברים האלה.
לגבי הסיקורים על גיבושים- אני לא יודע כמה הם מביאים יתרון רציני למי שקורא אותם על פני שאר החברה כי אין בנאדם שהולך לגיבוש בלי לברר מה הוא הולך לעבור שם בכל הצורות האפשריות (שזה דרך חברים בעיקר), ואז הוא יודע מה הוא הולך לעבור. ואז מה? בגלל שהוא יודע שתהיה אלונקה סוציומטרית אז הוא יהיה ראשון כל פעם?
לדעתי ההכנה שצריך ויכולה לעזור בגיבוש זה איך להסתוות, איך לנווט ברמה בסיסית וכאלה שזה יכול קצת לעזור, לא "יום ראשון יש דיונה ואז אלונקה ואז זחילות ואז פירוק נשקים ואז ואז ואז"....
מקווה שכתבתי ברור...
ערן.

החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות

אז לידע אישי שלך, 4 מתוך ה- 7 שעברו ת'גיבוש שאותו אתה עברת (ואני משער גיבושון שלדג האחרון) היו בקבוצת ההכנה עמית לכושר.

אני אישית לא מבין מה יש לאנשים נגד קבוצות ההכנה... אני אישית עושה את זה בשביל הכיף האישי שלי להתאמן בתוך קבוצה, לא רק בשביל להיות מוכן יותר לגיבושים של יחידות העילית. יש הרבה מעבר לאלונקות וריצות בקבוצות האלו, יש שם חבר'ה, יש הרבה צחוקים, יש יחס אישי של המאמן, יש מסגרת כלשהי - יש המון המון דברים שלא רק - "להתאמן אין סוף בשביל לעבור גיבוש".. זה ממש לא ככה..

עכשיו בקשר לדעה שלי לכותבת הדיון.. אני אישית הייתי קורא המון מאמרים לפני גיבוש שייטת שהיה לי וזה עזר לי אישית ידעתי ש- "אחרי המסע הזה יהיה פיזי רק בערב אז יהיה זמן לנוח" ודברים כאלו... אבל הדברים האלו גם יכולים לפגוע בך במיוחד באורכים של מסעות ודברים כאלו - אלו דברים שמשתנים ויכולים לשבור מישו שחשב שיש לו 5 ק"מ מסע נגיד ופתאום הוא קולט שאחרי 5 ק"מ הוא אפילו לא התחיל אותו.... אז יש לקחת דברים בפרופורציה ולבוא ולתת 100% מעצמך למען המטרה שעיצבת לעצמך ולא לסמוך על דברים של אנשים אחרים ואם זה לא בידיוק ככה "אז משו לא בסדר" זו מחשבה ממש טיפשית... תמיד לעשות מה שמבקשים ממך ואם ידעת על זה לפני - סבבה רק הכנת את עצמך לזה אין לך יתרון כל כך גדול גם לעבור את זה יותר טוב בגלל הידע שלך.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

אם אתה עושה את זה לכיף, תהנה... אבל להגיד שזה עוזר למשהו שהתאמן שם יותר מלמישהו שהתאמן לבד? מסופקני...

ולגבי 4 מתוך 7? וואלה לא ידעתי, אני אשמח אם תעביר לי את השמות (לא שאני לא מאמין לך, סתם מענין)

החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות

אממ... שמות אין לי.
את המידע קיבלתי מהמאמן שלי אישית.. המנכ"ל של עמית לכושר.. ולא הייתה לו שום סיבה לשקר בגלל שהוא אמר לכולנו את זה שכבר נרשמנו אצלו ויש לנו קשר אישי איתו.

ואם זה עוזר או לא עוזר... אתה לא יכול לדעת... אין לך סטטיסטיקות בידיים ואני משער שלא היית בקבוצה כזו אז אתה גם לא יודע בידיוק מה הולך שם... עבודה בצוות והשתלבות בצוות זה בין הדברים החשובים ביותר בכל גיבוש שהוא.. והאימונים והחינוך שמעבירים לך שם עוזרים לך גם בדברים האלו..
זה הכל תלוי במאמן, בצורת האימונים, בחבר'ה שאיתך בצוות, בהתמדה, בגישה שלך לאימונים ובאיך אתה מצליח ללמוד ולהפנים את מה שאתה עובר שם.. בשבילי זו חוויה בלי קשר להכנה להגיע לגבוה.

"המנצח האמיתי הוא זה שמצליח להתגבר על כשלונותיו"


גדס"ר צנחנים, מרץ 08.

כי כמו שאתה אומר אין לי
הבעתי את דעתי (כמו שכתוב במילה השלישית בהודעה שלי....)

החלטות טובות נובעות מניסיון,
ניסיון נובע מהחלטות גרועות

כמו בהרבה תחומים בחיים אפשר לשאול מישהו שעשה והיה שם לפני
ולבקש ממנו פירוט לגבי מה היה שם, מי שירצה מאד יגיע למישהו עם האינפורמציה
ומי שלא ירצה לא יטרח כדי לדעת.

המאמרים באינטרנט הופכים את העניין ליותר נגיש וענייני בסך הכל, וגם פה
מי שמספיק חשוב לו ישב ויקרא שעה וחצי מאמר מקיף וממצה.
בנוסף איין שום הגבלה לתוכן הניתן והוא נכתב מרצונם האישי של הכותבים בידיוק כמו
שהיה יושב פרח טיס ומסביר למלש"ב על גיבוש טיס.

אם זה עוזר או מזיק?
אני חושב שלהזיק זה לא יכול, לעזור כן אבל לא ברמות מטורפות כמו שנאמר
כולם משלימים במקום מידע לגבי מה הולך להיות עוד מעט.
אני אישית שואל חברים או קורא מאמרים לפני כמעט כל גיבוש\קורס\תוכן מסוים שאני הולך לעבור
לא לבוא על ריק אף פעם, וכמו שאומרים דע את האויב.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

כמו שאמרו כבר, האינטרנט פשוט הופך את המידע לנגיש לכולם... ככה לפי דעתי צריך להיות. כי -אם כבר אז כבר...

אם כבר יש חלק שהיו להם חברים בגיבוש וסיפרו להם בדיוק מה יהיה, אז עדיף שנשים את המידע באינטרנט ושיהיה נגיש לכולם. ככה נשמור על איזשהי שוויוניות בין המתמיינים. וכן, היום המידע הזה נגיש לכולם וכמו שאמרו כבר מי שזה לא נגיש לא אז המחלקה משלימה לו את המידע בגיבוש... ככה היה אצלנו לפחות. עדיף שאף אחד לא ידע אבל כמו שאמרתי אם כבר אז כבר...

מה שאני באמת לא מבין ואשמח אם אני אשמע הסבר, זה למה לא משנים את המתכונת של הגיבושים? למה הכל חייב להיות בדיוק אותו דבר כל פעם עפ"י אותו סדר... יום ים בגיבוש חובלים תמיד ביום השני, מבחנים מסויימים תמיד ביום השני ומבחנים אחרים תמיד ביום השלישי... למה שזה יהיה ככה?
אי וודאות זה דבר שמקשה מאוד. ברגע שמורידים את אי הוודאות אז הקושי של הגיבוש יורד... כל העניין זה שלא תדע מתי יעירו אותך בלילה או מתי יהיה תרגיל X או תרגיל Y.

*לגבי ההכנה לגיבושים. אחרי שעברתי יום סיירות וגיבוש אני חושב שקבוצות הכנה לגיבוש זה באמת דבר לא הוגן ופוגע בשוויון של המתמיינים וכמובן במיון עצמו. אין ספק שבנאדם שהיה בכושר קרבי או יובל עילם או מה שלא יהיה יהיה ועבד ספציפית על התרגילים שיהיו בגיבוש מוכן הרבה יותר מבנאדם שפשוט התאמן לבד בבית. זה בעייתי ואסור שזה יהיה ככה...

מזווית אישית רוב החבר'ה שאני מכיר שעברו גיבושים לא קראו את המאמרים באנטרנט.
יכול להיות שאי הוודאות והיכולת לקחת הכל בקלות בלי לצפות דברים מראש, אם זה להסתמך על זמנים או פעילויות מסויימות שצריך לעשות, עוזר הרבה יותר מלדעת את הלו"ז של הגיבושים למיניהם.

דוגמה:אני יודע את הלו"ז של שייטת ביום הראשון אני יודע שצריכים להיות 20 פקלים 20 פעמים ביום.
פתאום הופכים את זה ל30 פקל"ים זה מבאס ומשביז למי שבא ע"פ מה שהוא קרא באנטרנט.

מה שכן לקרוא טיפה על הגיבוש, ולא לקחת את כל מה שיש באנטרנט כמובן מאליו, בהחלט עוזר.

מזווית הפוכה..כרגע שמעתי שהגיבושים ירדו ברמה בהרבה ככה שאם קוראים את הגיבושים הישנים
ובאים לגיבוש החדש רוב הסיכויים שזה יעזור במהלך הגיבוש לגלות שהרבה דברים נעלמו.

בהצלחה בכתבה.

אני אישית יכול להגיד שלדעת מראש מה הולך להיות ביום סיירות ובמיונים שונים הוריד ממני הרבה לחץ, ומצד שני אני לא חושב שהידע מקנה יתרון אמיתי, כי אין איך להתכונן, ככה שזה לא אותו דבר לקרוא על זה באינטרנט וממש לראות מול העיניים. הרי בסופו של דבר כמו שאתם תמיד אומרים - מי שמתאים עובר, וגם מי שאינו מתאים ועובר לא יחזיק מעמד הרבה זמן. ידע מוקדם עוזר רק בהפחתת הרגשות שלפני.

חיובי - את הפירוט כבר נתנו כאן פחות או יותר

שלילי - מצד שני לדעת לקראת מה אתה הולך זה לא חוכמה. בגיבושים
היחידות הרי מחפשות אנים שנותנים הכל ולא נשברים גם כשהם לא יודעים למה הם הולכים,
והעובדה שאנשים כבר יודעים "אוקיי פה אני אתן פחות כדי שאחר כך יהיה לי כוח לשם כי אני הרבה
יותר חזק בזה" לדעתי מזיקה לבחירת המועמדים המתאימים ביותר ליחידה.

אפשר לפתור את זה, לפחות כאן בפורום מו"ס, על ידי צינזור של כל מאמר לדברים העיקריים שיעזרו
בגיבושים, בעיקר הטיפים כמו שיפצו"ר ציוד השתתפות במשימות ועד דרך יותר "נוחה" להחזיק שק.
מה כן שזה לא תורם לעובדה שהורידו מהעומס בגיבושים (לא אמרתי גיבושי קיטנה אז אל תתנפלו)
ותהליך בחירת המועמדים ליחידה נפגע בעיניי.

לגבי מיונים העניין קצת שונה, מכיוון ששם זה כבר דברים הרבה יותר של אינטליגנציה (מיוני צוות אוויר
ירפ"א וכו'). מאמר על מה שעןברים במיון "יבש" לדעתי פחות יפגע.

להגיד שאם זה חיובי או שלילי ? אי אפשר להחליט. הבחירה היא בידי הקורא.

אם להתסכל על גיבוש כאל "בחינת בגרות". אז יש את אלה שלומדים את כל החומר (שמתאמים בכלליות) ויש את אלה שלוקחים אקסטרני (ראה ערך עמית לכושר) ששם לומדים רק מה שצריך עבור הבחינה/גיבוש.

שורה תחתונה שניהם יהיו מוכנים לגיבוש כאחד. מלבד זה ש"באקסטרני" אותו בחור התמקצע על דברים מאוד ספציפים. אז הסיכוי שלו לעבור הוא יותר גדול.
עכשיו נוסיף לזה את ידיעה שהפירוט של הגיבושים כיום מגיע למצב. שאומרים מה קורה בכל חצי שעה בגיבוש.
לדעתי צריך להיות מאמרים על גיבושים. כדי להגיד מה היה באותו גיבוש ולא מה יהיה. כדי שאותו בחור שלא הולך ל"אקסטרני" ידע על מה בוחנים באותו גיבוש.

עכשיו הבעיה היא לא של אותם מאמרים או קבוצות הכנה. אלה של הצבא. הצבא מתלוננן על כך שאנשים יודעים מה יהיה בגיבושים. הטעות בידיו ! הצבא לא שינה את מתכונות הגיבושים. אם להתסכל על גיבוש שייטת במשך 4 שנים. אותו גיבוש בדיוק. אותם מסעות באותה מתכונות.
ואז לצפות שהנבחנים לא ידוע מה יהיה?
אם הצבא היה משנה את המתכונות. גם אם את הסדר הבחינות. זה המאמרים לא היו יותר "מדריך" אלה מאמר על הגיבוש. ואיך היה הגיבוש.

אי אפשר להגיד, אבל מי שקורא כיום מאמר על גיבוש. הוא יודע מה יהיה בגיבוש. ויודע על מה להתאמן. ויהיה צד שהוא יהיה יותר חזק בו כמו ספרינטים ועוד. אבל בעצם הוא מרמה את עצמו.
אבל בשביל הצבא זה מספיק טוב. כי בכל זאת הצבא מפתח את הכושר שהוא מעוניין שיהיה לך. ואם לא תעמוד בסטנדרטים של הצבא. הוא מודח מהיחידה/מסלול.

הצבא הוא זה שצריך לשנות את מערכת הגיבושים. שיהיה לו "מאגר גיבושים" ככה הנבחנים לא ידוע על מה הם להבחן עד לשבועיים לפני כן. ככה אנשים יתחילו להתאמן בכלליות ולא ספיצית.
ואותו דבר באותם "אקסטרנים" שאושקות את הצעירים שרוצים רק סיירות.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

אבל למרות שאני לפני גיבוש קראתי מה הולך להיות, לדעתי זה מאוד שלילי.

העובדה שידעתי באחרי המסע ביום האחרון של גיבוש מטכ"ל הכל נגמר היא בערך הדבר היחיד שהחזיק אותי, ושאף אחד לא יבלבל לי את השכל. אמנם נתתי הכל, אבל גם הרבאק נגמר בשלב כלשהו, ואז מתחיל לחשוב המוח... כשאני יודע לקראת מה אני הולך זה מצד אחד מקל (טוב עכשיו יבוא מסע... אחריו קצת תיזוזים ואז מנוחה), אבל מצד שני מקשה (עכשיו אחרי X ימים אני גמור מעייפות ויש עוד מסע? איך אני אצליח לעשות את זה).

ולגבי הכנה לפני: זה עוזר אבל יש ויש. אניט אישית לא תופס מיובל עילם, למרות "אחוזי הצלחה גבוהים" מפני שגיבוש זה לא מבחן, זה לא פסיכומטרי או בגרות, ועם כל הכבוד יובל עילם הפך להיות כמו "קידום" בפסיכומטרי: העיקר שהבוגרים שלו יפציצו, לאו דווקא אם הם מתאימים.

ולאלו שאמרו שאי אפשר להתכונן, אני לא מסכים.שפעם הראשונה שתיזזו אותי לא ידעתי איך לאכול את זה, זה תחושה מאוד לא טבעית: את רץ ספרינטים נותן 100% ואז כשאתה עוצר זה כאילו אתה הולך למות, אם משהו יודע מראש להתכונן על זה, הוא יכיר את התחושה בגיבוש ויבוא מוכן. זה נכון לגבי כל תרגיל: מבדקי מים, אלונקה, תיזוזים ואפילו מסע.
לסיכום: אני מתנגד לכל העניין אבל ע"מ שלאחרים בגיבוש, שכן קראו והתכוננו, לא יהיה יתרון עליי, אני בצער רב גם קורא את המאמרים.

המאמרים הם לא הדבר שיגרום לבן אדם מסויים לעבור\לא לעבור גיבוש מסויים.

דבר ראשון וסתם דוגמא אישית, קראתי מאמר אחד ממכלול שיש בפורום כאן על גיבוש טייס. והפלה ופלא, גיבוש טייס השתנה לגמרי, ולכן המאמר היה חסר תועלת.

מאידך, המאמר מאוד הועיל כי ישנם כמה דברים בסיסיים כדוגמת מגרש המשחקים בגיבוש טייס, מבדקי שהייה במים בגיבוש שייטת, יום בריכה בגיבוש 669 או סירת הקאות בגיבוש חובלים. אלה הם דברים שתאלכס אף אחד לא מתכונן אליהם ואי אפשר, אבל עוזר מנטלית לדעת שאתה הולך לעבור אותם.
למשל בגיבוש שייטת כותבים במאמרים שיש שהייה במים, אף אחד לא מזכיר שעושים את זה פעמיים, והפעם השנייה היא בלילה כשמאוד קר. מאמר לא מעביר את התחושה של ביצוע התרגיל\גיבוש בזמן אמת. כל בנאדם מגיב בצורה שונה לחלוטין. לי סתם לדוגמא היה מאוד כיף ונוח במים אבל במסעות למשל רציתי להרוג את עצמי, אבל במאמר שקראתי כתבו שהמסעות היו קשים אבל רואים את הנוף ונהנים (כן בטח ^^), ובתרגילי מים שקט ומפחיד. לכן שוב פעם, כל בנאדם הוא שונה מהשני.

גם אם יודעים מתי בדיוק הגיבוש ניגמר, זה לא מבטיח את ההגעה לסוף הגיבוש. בנאדם יכול לקרוא 1000 מאמרים ולחשוב שהוא יודע הכל ולבוא מוכן, אבל יכול להיות לו מדריך שמבקרה גם כן נכנס לפורומים כאן באינטרנט וקורא הכל ועושה דברים שונים במקצת או לחלוטין מן הכתוב ולכן בנאדם שסומך על מאמרים ולא בא בגישה של "מה שאומרים אני יעשה" וחושב שהכל בנוי בצורה זהה למאמר שהוא קרא לעולם לא יהיה מוכן להפתעות ולדברים בלתי צפויים.

מאמרים יש לקחת בערבון מוגבל וכהמלצה בלבד, משום שהכל ניתן לשינוי.

סתם לדוגמא, אני קראתי מאמר על יום סיירות שמקיפים שדה, והייתי מוכן לזה, ופתאום ביום סיירות שלי רצים עד לאיזה בנאדם שמסמן אותך וחוזרים, או שקראתי שזוחלים ביום סיירות, ואצלי בכלל לא זחלו. זהו דווקא צד חיובי, כי באתי מוכן לעוד משהו שמשום מה בוטל, אבל מצד שני זה יכל להיות הפוך והייתי מגיע מוכן לדברים ספציפיים ופתאום היו עושים משהו שונה לגמרי.

מאמר הוא קו כללי לגבי אופי הגיבוש, וכך יש להתייחס אליו.

בוא לא ניהיה יפי נפש..קריאת המאמרים על הגיבושים זה לא חוכמה וכולם יודעים את זה..

לא רוצה לדבר על יום סיירות כי זה כזה יום בדיחה יחסית לגיבוש


אני חושב שבגיבוש זה לא כזה חשוב, תכלס זה לא דבר בלתי אפשרי וזה שאתה יודע מה הולך להיות בגיבוש זה יכול רק לעזור בימים הראשונים לקושי אבל זה רחוק ממה שיעביר אותך.

אבל אני כן חושב שהכנה לצבא משפיע ונותן יתרון למי שבא מהכנה כזאת, מבחינתי האנשים שהולכים להכנה לצבא הם אנשים מתהימים אז זה לא נראה לי חוסר שוויון, כי האנשים האלה מתהימים ומגיע להם להתקבל.

מתהימים (מתאימים ולא מתהימים...)? איך החלטת?
מעניין אותי איך הגעת למסקנה הזאת... לא ידעתי שיש קריטריונים ומיונים על מנת להתקבל לקבוצות הכנה... הקריטריון היחיד הוא שיש לך כסף. אולי תחדש לי משהו...

לרגל יום השואה העוגן יורד, לאחר יום השואה נעגן אותו שנית.