03-01-2008, 09:47
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.06
הודעות: 149
|
|
הריקושט מהאינטרנט כואב יותר מריקושט הקסאם
למי שקרא באתר מעריב באינטרנט http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/678/007.html
או שמע השבוע ב"עושים צהריים" עם יעל דן בגלי צה"ל. קצינים בזיקים דורשים להעלות את רמת הפעילות בבט"ר לרמ"פ א'.
אפרט בקצרה מדוע יש הגיון וצדק בטענה זו:
ראשית, בט"ר זיקים נמצא במרחק 500 מטר מגדר המערכת המפרידה בין מדינת ישראל לשטחי הרשות הפלשניאית (באוגוסט 2005 עם תוכנית ההנתקות-הגבול זז). השכם וערב אנו כסגל מפקדים קופצים לגדרות, מעבים מערך, תופסים כוננות. אנו לא לוחמים ולא קיבלנו את ההכשרה לכך, ייתרה מזאת אין לנו כוונה שצה"ל יכיר בנו ככאלה. אך בפועל במקום לבצע הכשרה לטירונים פרופר,אנו מתעסקים עם כל נושא המבצעיות.אנו יחידה שממוקמת בחזית לא בעורף!
שנית, כלל הסגל היושב במש"א ארז (בסיס חיל הים) ובמחנה יפתח (כולל מפקדה) מקבלים רמת פעילות א'- מדוע בק"שית הצופה אל הים או האפסנאי התורן ביפתח יקבלו רמת פעילות א' ואחנו לא?! אנחנו נמצאים על אותו קו דיווח!
שלישית, לטענת "החכמולוגים" שטוענים שגם באשקלון ושדרות לא מקבלים תוספת סיכון עלי להשיב- כי בכל ישובי עוטף עזה יש הקלות במס,הטבות כאלה ואחרות, המדינה מכירה בישובים אלו כישובים עם רמת סיכון גבוהה ומחלקת שם קרקעות בחינם (ראו ערך עמיר רפפורט, מעריב מתאריך 31.12.07).
הידיעה יצאה לעיתונאות לאחר שכלו כל הקיצין, אלוף מז"י הקודם, ראש המטה הכללי של צה"ל, קצין הנדסה ראשי וגנרלים רבים ובכירים שביקרו במחנה קבעו כי יש לאשר ליחידה תנאים של רמ"פ א', אך מישהו שיושב אי שם במרומי הקרייה שכף רגלו מעולם לא הונחה בזיקים, שאוזנו מעולם לא שמעו את ה"צבע האדם" שעינו לא ראו את הדם המתבוסס על חיליו הזועקים לעזרה לאחר שריקושט חדר להם בין הלב לריאה קיבל את ההחלטה לא לאשר רמת פעילות..
כואב לנו שהרמ"פ לא אושר אך כואב לנו יותר מהטוקבקים שכותבים עלינו. אנו לא רודפי בצע, המניע הכלכלי הוא חשוב אך לא החשוב ביותר. אנשים לא מבינים שאם בזיקים תאושר רמת פעילות א' חילים בנים יחידים כמו אבי דורפן שאיבד בנס "רק" את ראייתו לא יגיעו לבט"ר. שבנים למשפחות שכולות יבצעו טירונות בזיקים בהתניית חתימת הוריהם. כן, נקבל אמצעי מיגון טובים יותר,כן עוד טון של בטון,כן עוד אמבולנס ורמקול לצבע אדום.
אנו לא רודפי בצע, אנו גם לא מבקשים הכרה כלוחמים (א+) רק שיעריכו את העבודה הקשה שאנשינו עושים. ולמרות שאולי לכם, טוקבקיסטים יקרים, שאצבעותכם קלות על המקלדת וה- 11.09.07 היה עוד יום לציון היסטורי של נפילת התאומים שאולי הבטתם לרגע בעיתון או זיפזפתם בין מהדורות החדשות של ערוץ 2 ו 10- לי כמ"פ, לנו מפקדים ומפקדות, ממ"מים, סמלים, רס"פים מ"כים ומ"כיות כאחד, זה היה לילה ששוועת הטירונים שהפציחה את דממת האלחוט לאחר יללת ה"צבע אדום" הוא זיכרון כואב שיצרב לעד.
הפגיעה שלכם בנו, חיילי צה"ל (נכון גם אם אנו לא לוחמים, למרות שאני אישית הגעתי ממערך הלחימה), אחיכם, אזרחי מדינת ישראל שיושבים באותו הצד שלכם בגדר המערכת -כואבת יותר מכל פגיעה של קאסם שמגיע מרצועת עזה.
_____________________________________
"קוצרים הצלחות במגל"
כאן מונח המסד לצבא מנצח
נערך לאחרונה ע"י קצין במגל בתאריך 03-01-2008 בשעה 09:55.
|