היי אני רוצה לעבור מתותחנים לחי"ר וכבר סיימתי טירונות... מה הסיכוי שלי שהטופס 55 יתקבל?
והאם שליחות חוזרות יעזרו לי?

אם אפשר גם עצות מה לרשום בטופס שיתרום יותר לקבלה שלו?

תודה

תעשה חיפוש בגוגל על מעבר מתותחנים לחי"ר... (לא ראיתי אף אחד שהצליח)
מה שכן אם יש לך נתונים מתאימים. אתה יכול לבקש לצאת לגיבוש.

ובנוסף, אל תשכח שגם בתותחנים וגם בחי"ר אתה לוחם באותה המידה, אמנם בתפקידים שונים.
מה שאומר שהסיכויים שטיעוניך יהיו אמיתיים ומשכנעים שואפים ל0

תהנה בתותחנים.

חבר

הציניות הזו שאתה משתמש בה כלפי אדם במצוקה לא מקובלת עלי. זהירות,פעם הבאה כבר תשלם על זה בחסימה.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

בוודאות מוחלטת, הטופס שלך לא יאושר.
אתה צריך לזכור שמעבר להמלצות המפקדים הישירים (בין אם לחיוב או לשלילה), הטופס מועבר בשרשרת גם דרך סמכות חת"מ במז"י.
שם הראייה היא מאוד טכנוקרטית והתפקיד שלהם הוא בניין הכוח - כך שאם חוקי הצבא לא מחייבים אותם (כמו בט' 55 ליח' התנדבותיות) - האינטרס שלהם הוא לשמור אותך במצבת כוח האדם של החיל.
בקיצור - כמו שכתבו כבר לפני - הסיכוי אפסי.
אולי כדאי לך להתחיל לחשוב על מסלולי הקידום בחת"מ - קורס מפקדים, קורס קצינים והשלמת קישור, זו גם דרך להגיע ליח' חי"ר ואפילו מובחרות ביותר.

שיהיה לך שירות מועיל ומספק.

עכשיו כבר אפשר לספר

האמת אין לי כל מידע או ניסיו בנושא...,אבל לדעתי כן יקבלו את טעוניך לפי דעתי...
כי תרשום להם שלפי דעתך אתה לא יכול וגם כנראה לא תתרום ותמצא את מלוא יכולותיך ולא תתרום באותה המידה שאתה רוצה/ יכול בחי"ר..לפי דעתי הם בטוח יקבלו טיעון מסוג זה ,או מקסימום יתנו לך לעבור כמו שאמר לפני -benor2005- את הגיבוש של מה שאתה רוצה...אבל תראה לפי דעתי כדאי לך לצאת מנקו' הנחה שלא יקבלו את הבקשה שלך (חס וחלילה!!) -כדי שלא תתאכזב אחרי כן...

*דא"ג למה אנשים בפורום ישר הולכים וכותבים בטון נמרץ של שלילה..!?!? למה להוריד לבנאדם את המוטיבציה וסתם לבאס אותו?!?למה ישר לקטול את הבנאדם?? תנו לו צ'אנס בכל זאת אני בטוח שאם הייתם במצב כמו שלו אז גם אתם הייתם נבהלים או מבואסים מתגובה שכזו...!

בהצלחה חבר...

Impossible is Nothing

אנשים בפורום מגיבים מתוך נסיון והכרות עם המערכת, לא על מנת להעציב או לבאס מישהו. עם זאת, תשובותיהם בד"כ מדויקות.

בתור מי ששרת כמפקד ברצף ההכשרה בחייל השיריון ועסק בשלושה טופסי 55 של חיילים אשר רצו לעבור יחידה(לצנחנים, מג"ב ונח"ל) זכורה לי מה היתה תגובת המ"פ, המג"ד, מח"ט והקשל"ח לטופסי 55 אלו.
ארבעתם התייחסו לטיעונים כאילו החיילים יתרמו יותר ביחידות אחרות, יהנו יותר מהחברה ביחידות אלו, וטיעונים נוספים, כטיעונים לא מספקים כלל.
אין כל הבדל ברמת השירות בין כל יחידות השדה, זה לדעתי מה שצריך להיות הטון אשר שולט בפורום, וזה גם מה ששולט בקבילות של טופסי 55.
מה לעשות, יש להציב לפני משרת בחובה את העובדות בפנים, גם אם היא כואבת ולא נעימה. למה להכניס אותו לאשליות כאילו יש 70% לקבלת הטופס?

לגבי צורת הכתיבה,
לפעמים אנשים, ואני בתוכם, רושמים בנימה חד משמעית, ואולי מעט פוגענית, אין זה מתוך רשעות/ציניות כי אם מתוך רצון להבהיר את דברינו.

אוקיי יש מצב שאתה צודק; אבל לדעתי צריך גם את זה להגיד בנימה יותר עדינה וקצת פחות נחרצת,כי מי יודע אולי זה דווקא יצליח לו...

נ.ב -כשכתבתי את הערה הזו לא התכוונתי ספציפית אליך אלא בכללי יותר בפורום ומקווה שלא נפגעת בדרך כזו או אחרת מהערה... אם נפגעת סליחה- ואני לא מפקפק בניסיון שיש לך ובידע שלך - מצטער אם זה הצטייר כך...

Impossible is Nothing

אני הולך להפיל כאן סוג של פצצה: בטירונות של מחזור אוג' 02, היה טירון שהגיש טופס 55 וביקש לעבור לגבעתי. הבקשה התקבלה.
למה? כי היתה לו בעיה רפואית ביד, בעיה שלטענתו לא איפשרה לו להרים פגזים, אבל לא הפריעה לו לעבוד עם רוס"ר.
הבקשה אושרה, לאחר כשבועיים, והוא באמת עבר לאחד מגדודי החטיבה הסגולה.
ctua אולי זוכר אותו- בחור נמוך מצוות 1א' בשם ע"מ.

יחד עם זאת, טופס 55 שהוגש לאחר שסיימת טירונות ועלית לגדוד, סיכוייו להתקבל נמוכים מאוד.

לעולם אשא דגלך בגאווה

עוד לא עליתי לגדוד אבל
חוץ מזה אני יכול לערבב אותם ולהגיד כל מיני דברים על מימוש עצמי וחוסר התאמה חברתי... אני יראה בכל מכתב (אם ידחו אותי שוב ושוב) יותר ויותר מצוקה עד שיקבלו

אין אחי אני חייב לעוף מכאן... אני פשוט סובל כאן... אם אני נשאר באמת שאני הולך לדפוק תעצמי

אתה לא הולך לדפוק את עצמך ולא כלום. הטירונות לא משקפת את המשך השירות הצבאי שלך בכלום. פשוט כלום.
חירטוטים ועירבובים של המפקדים שלך לא יביאו לקבלת הבקשה שלך, בטח אם בכל מכתב הבעיות שלך יחמירו לעומת המכתב הקודם. האנשים שם לא טפשים ויודעים להבין מי דובר אמת ומי סתם מנפח את הנסיבות.
אגב, אותו טירון שעבר מתותחנים לגבעתי באמת סבל מבעיה רפואית, שבאמת הגבילה אותו.
אני יודע בוודאות (הייתי מ"כ בטירונות המדוברת) שהוא לא ניפח שום דבר, והיה ברור לכל הסגל שהוא לא יכול להרים פגז.

תגיד, חשבת לדבר עם גורם מקצועי? קב"ן למשל?

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא... אמרו לי שכל דיבור עם קב"ן נרשם ואם אני הולך לקב"ן זה דופק את הסיכויים לקורס מפקדים וקצינים ואני רוצה את שתיהם

תקשיב אחי... אני יגיד לך תכלס... אני לא יכול לסבול תומ"תים. והלוואי שהמצב בטירונות היה נמשך הלוואי!! אבל זה הולך להיות יותר חרא! עכשיו הולכים ל5 שבועות של פודרה עם תומ"ת!!! שבוע שלם של הכנה לקרב ואז שבוע צוות של טחינת תחת וכל שבוע טפל"ש וכל יום טפל"י (למרות שזה לא כזה נורא הטפלי...)
וזה לא התפנקות... פשוט אני לא יכול לסבול יותר תומ"תים

וגם לא רע לי מבחינה חברתית או מבחינת הסגל... יש לנו אחלה סגל... זה פשוט הסוג של השירות... לא מתאים לי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Win32.Rbot.ZU לא... אמרו לי שכל דיבור עם קב"ן נרשם ואם אני הולך לקב"ן זה דופק את הסיכויים לקורס מפקדים וקצינים ואני רוצה את שתיהם

זה פשוט לא נכון.

לגבי המשך התגובה שלך: גם אני הייתי כזה.
לא רק שהפסקתי לשנוא אותם, בשלב מסוים אפילו התאהבתי בהם. אף אחד לא הבטיח לך מציאות ורודה בצבא. לפעמים אתה צריך לעשות דברים שאתה לא אוהב במקומות שאתה לא הכי מחבב. אין מה לעשות, אתה תצטרך ללמוד לאהוב את התפקיד, המקום, ואת העבודה שלך.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כן אה...... טוב נו כנראה צריך לנסות לקחת את זה כמה שיותר בסבבה.. אם אין בררה אז אין בררה

אגב יש לך מושג מה היציאות באימון מתקדם והאם ישנים בשטח או שזה אימון ואז חוזרים לבסיס בסוף היום..?

האימון המתקדם, מה שכונה בתקופתי צפ"ס- צוות, פלגה, סוללה, מקביל לאימון הצמ"פ בשריון (צוות, מחלקה, פלוגה).
מתחילים בקטן- אימוני צוות. כל צוות מתאמן על כל מה שצריך להתאמן. תרגולות שונות בהגעה לעמדה, בקיפול עמדה, בהכנות לירי, בפריסת התחמושת מאחורי התומ"ת, בעליה "על" הנתונים, בירי בקצב אש מקסימלי (ביבש כמובן), וכו'.
לאימון הצוות ישנן מספר מטרות: המפקד מכיר את חייליו- מי מתאים למה, איך הכוון מתפקד, איך הטען מתפקד בקצב אש, איך מש"ק האלפא שלו וכו'. החיילים מצידם מתמקצעים בתפקידים השונים ובתרגולות השונות, ובכלל- הצוות לומד לעבוד כצוות. אוכלים ביחד, מתאמנים ביחד, מתחברים.
לאחר אימון הצוות, שנמשך כשבוע ברוטו, עוברים לאימוני הפלגה. בשבוע הפלגה מתאמנים כפלגה- 3 כלים שנעים ביחד, פורסים, מתאמנים, ויורים ביחד. אימון זה נועד לאמן יותר את מפקד הפלגה ואת מפקדי הצוותים- איך להכניס את הצוות לעמדה, איך להיכנס לעמדה, תדריכים, ניווטים רכובים, וכו'.
גם כאן מדובר על מספר ימים.
בסיום אימון הפלגה עוברים לאימון הסוללה- אז כל הצוותים והפלגות מתאמנים ביחד, תחת פיקוד המסו"ל, הסמסו"ל, ואנשי המפי"ק. קצין הסיור של הסוללה עושה את מה שהוא צריך לעשות, המפי"ק פורס, הצוותים פורסים, וכולם עובדים ביחד. אימון זה נועד לאמן את מפקדי הצוותים ומעלה- קצין סיור, מפקדי פלגות, סמסו"ל, מסו"ל, סמפי"ק וכו'.
בשבוע הזה לחיילים בצוות יש יחסית הרבה זמן מת, משום שהמפקדים והקצינים נמצאים בתידרוכים, בנסיעות בשיירה לעמדות, ובהפעלות ארוכות של הסוללה (ביבש).
לבסוף ישנו התרסו"ל- תרגיל סוללתי המסכם את כל אימון ההקמה, ואורך כ-24 שעות, בהן הסוללה נבחנת ביישום כל מה שנלמד בחודש האחרון.

במהלך אימון ההקמה ישנים בשטח, למעט מקרים חריגים של הקצאת שטחי אש וכו'.
בדרך כלל יורדים לשטח ביום ראשון בבוקר- אם סגרתם שבת, או ראשון בערב/שני בבוקר- אם הייתם שבת בבית.
חוזרים מהשטח ביום רביעי בלילה או חמישי בבוקר- אם אתם יוצאים חמשוש, או חמישי בצהריים- אם אתם יוצאים בשישי.

באימון ההקמה שלי יצאנו שתי שבתות, ביום שישי, וסגרנו שתי שבתות (שבת כן-שבת לא, כשאת הראשונה יצאנו אם אני זוכר נכון).
האימון שלנו היה במחנה קרן שליד קצרין.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מה זה אימון ההקמה? הקמה של מה?

התהליך שבתחילתו אתם חבורה של טירונים לשעבר, ובסופו אתם מוכרזים כסוללה מבצעית בגדוד.
במהלך ארבעת החודשים הקרובים אתם תהיו סוללת המסלול של הגדוד.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אז כמה זה יוצא תכלס... 3 שבועות של שטח?
ולא יורים בכלל?
נשמע על הפנים... התחלתי לנחם תעצמי בזה שלפחות יהיה את הכיף של הירי ואפילו את זה אין

וכן יורים בו, אבל רובו נעשה ללא ירי רטוב, משום שאתם עדיין לא מתורגלים בכך.
הירי הרטוב (כמה עשרות פגזים) מתבצע בתרסו"ל (התרגיל המסכם), ואולי גם באימון הסוללה.
אתה לא באמת מצפה שחוברה של טירונים לשעבר, שזהו השבוע הראשון שלה על תומ"תים, תתחיל לירות פגזים ששוקלים עשרות ק"ג כל אחד, נכון? אתם צריכים להתמקצע ולהכיר את התרגולות לפני שאתם יורים ברטוב.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אבל כבר ירינו ברטוב וירינו טוב

מתי, יומיים לפני טקס הסיום בשבטה?
זה לא נחשב ירי...

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא, ואני לא מתבייש בכך,
לכל אחד יש רגעים קשים בחיים.