27-07-2009, 17:32
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 19.04.04
הודעות: 4,734
|
|
1. לתקן את חברי: כן, מגיש התלונה יכול לשפוט בעצמו כל עוד הוא לא צד הנוגע בדבר העבירה. כמו תלונה על איומים/עלבונות כלפיו, או לחלופין כמו קצין ששופט את נהגו האישי על דו"ח משטרה צבאית.
בד"כ כדי למנוע גם שביב חשש למשוא פנים ינהגו כמו שzed 3 כותב ואדם אחר ימלא את התלונה עבורו , או שיעביר את התלונה לקש"ב אחר (כשהצעד הראשון פחות אתי בעיני).
2. לגבי סירוב/אי-מילוי, בד"כ מדובר בטעות הבנת הסעיפים של החייל/הקצין מגיש התלונה. ההבדלה הנכונה צריכה להיות בין סירוב פקודה ואי-מילוי פקודה, לבין אי-מילוי הוראה שהיא עבירה עם אופי שונה.
סירוב פקודה משמעו פעולה אקטיבית,מתוכננת,במזיד, בין אם זה נאמר בפועל או רק תוכנן ככזה - של אי-ביצוע מה שהוטל ע"י מפקד חוקי. הפקודה לא יושמה בכוונה.
אי-קיום פקודה בעיקר מדבר על הפסיבי - תוכן הפקודה החוקית פשוט לא בוצע ברמת התוצאתית. החייל לא בהכרח תיכנן או חשב לא לבצע, אלא פשוט לא קיים.
אי-מילוי הוראה מתייחס להוראות ונהלים כתובים שלא מולאו ע"י החייל - פקודות מטכ"ל והוראות הפיקוד העליון, הוראות מקצועיות, פקודות מחנה, נהלי מוצב, גם פק"ל ניקוי שירותים. כלומר לא היה מפקד בפועל שאמר לך מה ואיך, ולפיכך ה"לא ידעתי" מקטין קצת את העונש האפשרי.
ההבדלים המהותיים בעונש הם רק במקסימום בפני בית דין, ובעיקר בזמן מלחמה - בדין משמעתי זה יותר קשור למעשה עצמו וליחס הקצין השופט, והרבה פחות לסעיף שנבחר בפועל.
_____________________________________
"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides
"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole
נערך לאחרונה ע"י GrimReaper בתאריך 27-07-2009 בשעה 18:02.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
