בהמשך לפוסט שפירסמתי לפני כחודש: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=541492
כנאמר בפוסט חברתי משרתת בצבא וגויסה רק לאחר ועדות רפואיות רבות עקב מחלת לב שיש לה.
הבעיה היא שהופסק היבוא לארץ של הכדורים אותם היא לוקחת שנים, שמתאימים ועוזרים לה וכעת היא לא מצליחה להשיג את הכדורים. ההעניין הוא שבגלל שזה מחלת לב אז לא לכל כדור ללב יכולה להיות השפעה רצויה ואפילו יש כדורים שעלולים להזיק (לפני כשבועיים היא קיבלה כדורים חדשים וכחצי שעה לאחר שעזבה את הרופא היא קיבלה שיחה דחופה בה הרופא הפציר בה לא לקחת את הכדורים לאחר שהתייעץ עם פרופסור ידוע והרופא הודיע כי הכדורים מסוכנים לה, הרופאים הינם רופאים אזרחיים בגלל מורכבות הבעיה) לכן כאשר היא מקבלת כדורים חדשים היא צריכה להיות תחת השגחה לתקופה בבית חולים.
לאחר יעוץ עם רופאים רבים נאמר לה שהצבא הוא זה שצריך לדאוג לה לכדורים ולייבא לה כדורים (כמובן שהרופאים הביעו תמיהה לגבי גיוסה לצבא), העניין הוא שהבעיה מהאשכול הקודם עדיין תקפה והמפקד שלה לא דואג לה ולהפך הוא מקשה עליה (לדוגמה היא קיבלה פטור זמני עד לבירור עם רופא מסויים מפעילויות מסוימות ובחצות הלילה לאחר שנגמר הפטור הוא שיבץ אותה לפעילויות רבות) ואפילו עושה לה בעיות בשחרורים לרופאים והיא אף החמיצה כמה תורים בגלל שהמפקד לא נתן לה לצאת.
מה עליה לעשות?! בפני מי היא צריכה להתלונן כעת?! איך היא אמורה להשיג את הכדורים שלה כשהיא במסגרת צבאית (אני מזכיר אלו כדורים ללב שהיא לוקחת שנים כמה פעמים ביום באופן קבוע שבלעדיהם היא תקבל התקף טכיקרדיה)?! מי אחראי לרשלנות הזאתי?! האם היא תקבל פתרון הולם במסגרת הצבא?! למה לעזאזל לא מתייחסים לזה כמו שצריך?! (זה רק אני רואה את זה בחומרה בגלל שזו חברה שלי או שאתם חושבים שבאמת משהו פה לא בסדר?)
ישנם עוד המון מקרים ורשלנויות במקרה שחלקם לא עולים לי לראש כעת ואני לא רוצה להוסיף עוד כדי שהאשכול לא יהיה ארוך מידי...
הפעם יותר מתמיד אני אשמח לשמוע איך יש לפעול ומה לעשות...
תודה לעונים!

המערכת הרפואית בצה"ל די אטומה ולעיתים המפקדים מערימים עוד קשיים. אכן סיפור לא נעים.
מציע לך להרים טלפון לנקח"ל ולדבר איתם (יש שם רופאה שמטפלת בקבילות על נושאים רפואיים).

http://nakhal.idf.il/default.asp

חברה שלך יכולה לפנות במקביל לגורמים רפואיים ביחידה ולהסביר להם את הבעיה. בנוסף, שתנסה לטפס בדרג הפיקודי ולהציף את הבעיה גבוה יותר.
חוץ מזה אין לי עצות, המון בהצלחה. גם אני נתקלתי באטימות שכזו ממש לא מזמן, ועייפתי ממאבקים בנסיון למצוא צדק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

בשרשור הקודם ייעצו שהיא תפנה למפקד של מפקדה, וזו לדעתי העצה שתעזור הכי טוב בטווח הזמן המיידי. אין ספק שהמפקד הזה עובר על פקודות ומפקדו הישיר יוכל לאפס אותו בשניות. מהשרשור הנוכחי משתמע שעברו כבר יותר משבועיים והיא עדיין לא טרחה לעשות את זה. אז קודם כל שתעשה את זה, אם היא לא רוצה להיפגע מכל מיני קשיים שהוא מערים עליה.

לאיזה תורים הוא מנע מימנה לצאת? אם הבנתי נכון, מדובר ברפואה אזרחית. המפקד שלה לא חייב לתת לה לצאת לתורים אצל רופאים אזרחיים, אלא אם כן היא חיילת מתנדבת, שלא מטופלת על ידי רפואה צבאית. בינתיים אני מבין שהיא לא מתנדבת, אז הוא ממש לא חייב לתת לה לצאת, אלא רק עם הפניות מסודרות מרופאים צבאיים.

דבר נוסף, לפי התיאור שלך נראה לי שלא כדאי שהיא תמשיך לשרת בצבא במתכונת הנוכחית. כדאי שהיא תשתחרר מהצבא ותתגייס בתור מתנדבת. כך היא תוכל להיות מטופלת ע"י רפואה אזרחית, ותקבל שירות רפואי ברמה הרבה יותר גבוהה.

ואולי לא כדאי לה בכלל להמשיך את השירות בצבא. לטענתך, מצבי לחץ והתרגשות יתר גורמים לה להתקפים. כמו שביטיס אמר לך בשרשור הקודם, בצבא יש קרקע פוריה למצבים כאלה... חבל על הבריאות שלה.

כפי שטענתי באשכול ישנם עוד דברים רבים שיכלתי להוסיף אך כדי לא להאריך השמטתי אותם.
חברתי פנתה לדרג בכיר יותר (סמ"פ, מ"פ ופעמיים למג"ד) אך המצב לא השתנה.
הוא מנע ממנה אף לצאת לתורים אצל רופאים צבאיים בבי"ח 10 וגם ההפניות המסודרות על ידי רופאים צבאיים לרופאים אזרחיים נתקלו בבעיות וסירוב ליציאה על ידי המפקד.
אם תוכל בבקשה להאריך על המסלול שירות בתור מתנדבת? מה השוני בינו לבין שירות רגיל? מה החשיבות שלו והאם היא תמשיך לשרת באותו תפקיד?
תודה רבה!

גם אני סובל מהבעיה של חברה שלך , טכיקרדיה. מה הפרופיל שלה אם אפשר לדעת .?

אני כרגע עם 64 (בעיה שלא קשורה ללב ) וגילו לי את הבעיה לפני שלושה חודשים כבר , שוקל לתבוע את הגורמים הרפואיים בצבא על הזלזול בי.

בהצלחה לה ושתרגיש טוב.

היא היתה המון זמן עם פרופיל 24 בסוף הצליחה להעלותו ל45 ולהתגייס
תודה רבה!

מוזר לי שהיא פנתה לכל כך הרבה דרגים מעליו וזה עדיין לא עזר. במחשבה שניה הגיוני שזה עדיין לא עזר, כי שבועיים זה זמן קצר במונחים של צבא (הכל זז מאוד לאט). הם אפילו לא הביעו נכונות לעזור או לפתור את הבעיה? יכול להיות שהיא לא הציגה את הבעיה בצורה משכנעת (גם זה יכול לקרות)? מהניסיון שלי, המפקדים בצבא די חסרי סבלנות, שומעים ומטפלים בבעיות כאלה יום יום והם קצרים בזמן, לכן יש להם שמיעה סלקטיבית, אז צריך לשבת ולדבר איתם בסבלנות, באורך רוח והמון כושר שכנוע בשביל שהם יבינו אותך כמו שצריך. כבר קרה לי שמפקדים הביעו נכונות לעזור במצבים מסויימים ולמרות זאת שום דבר לא עזר. רק בדיעבד הסתבר לי שהם הבינו אותי לא נכון ופעלו בצורה שגויה לא בכוונה.

אם חברה שלך לא תבין איך להתנהל נכון בצבא, אז לא יעזור לה לשרת גם בתור מתנדבת, כי גם בתור מתנדב היא תסבול מהאטימות של הצבא.

בכל אופן, אני אפרט בכיף על התהליך. בעקרון התהליך שונה בין מלש"ב לחייל. למלש"ב כל תהליך ההתנדבות לוקח כמעט שנה בממוצע, לחיילים שכבר התגייסו כל התהליך לא לוקח יותר מכמה שבועות. חברה שלך כבר חיילת אז מן הסתם התהליך יהיה קצר בשבילה.

קודם כל, היא צריכה לפנות לרופא הצבאי שהתחיל לטפל בה. הרי הוא בעצמו הביע תמיהה בקשר לגיוס שלה בהתחשב במצבה הרפואי, אז אני מאמין שהוא יתן לה את ההמלצות המתאימות ויפנה אותה לוועדה רפואית שתחליט אם היא יכולה להמשיך בשירות. במידה ובוועדה יחליטו לתת לה פטור, היא תשוחרר מהצבא, ואז היא צריכה לפנות לתא מתנדבים בבקשה להתנדב (אני חושב שכיום אי אפשר לפנות ישירות לתא, אלא למיטב או לשכת הגיוס הקרובה לביתה). ברגע שהתיק האישי שלה מגיע לתא מתנדבים, הם מתחילים לטפל בה, מזמנים אותה לוועדה רפואית אצל רופאת מתנדבים, ובסוף הוועדה הרופאה מחליטה אם היא כשירה לשרת בצבא למרות הפטור. בוועדה היא גם קובעת מה יהיו הפטורים שלה, שהם מן הסתם פטורים מחייבים ואף אחד לא יכול לשנות אותם מלבד רופאת המתנדבים, שהיא הסמכות הרפואית הצבאית היחידה על מתנדבים.

אחרי הוועדה היא תחזור לצבא תוך זמן קצר. היא כן יכולה לחזור לתפקיד הנוכחי שלה בתנאי שרופאת המתנדבים קובעת בועדה שהיא כשירה אליו ובתנאי שהמפקדים מוכנים לקבל אותה בחזרה.

כאשר היא תתנדב, היא תעבור לרפואה אזרחית, כלומר היא יכולה לעשות מנוי בקופת חולים ולעשות את המעקב הרפואי שלה בקופת חולים ובבתי חולים אזרחיים. גימלים היא מקבלת מרופא המשפחה שלה במידה והיא צריכה. בקיצור, כל הטיפול הרפואי עובר לאזרחות, אבל כמובן היא יכולה לגשת למרפאה בבסיס במידה והיא לא מרגישה טוב כאשר היא בבסיס.

יכול להיות שהיא תקבל תוספת לשכר מכיוון שהיא משתמשת בתרופות והצבא לא מספק למתנדבים תרופות. התוספת יכולה להגיע ל 250 ש"ח לחודש, אם אני לא טועה. לרוב מקבלים פחות מזה אפילו שהתרופות יותר יקרות.

מה ההבדל בין שירות של מתנדב לשירות של חייל רגיל?
ההבדל בא לידי ביטוי רק ברובד הרפואי. כמו שפירטתי כבר בהרחבה, מתנדבים מטופלים ע"י רפואה אזרחית וחיילים רגילים מטופלים ע"י רפואה צבאית. חוץ מזה אין שום הבדל. מתנדבים הם חיילים לכל דבר. הם עושים את כל מה שהאחרים עושים בהתאם למגבלות ולפטורים שלהם (הפטורים לא עושים שום הבדל, כי גם לחיילים רגילים יש פטורים).

אני יכול להגיד לך שאני משרת כבר מעל שנה בצבא, ויש הרבה אנשים שאני בקשר איתם יום יום בבסיס והם עדיין לא יודעים שאני מתנדב. לא שאני מנסה להסתיר. אני מאוד גלוי בקטע הזה. פשוט אין הבדל, לכן חלקם לא יודעים.

מה החשיבות שלו?
אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אנסה לענות בכל זאת. לדעתי זה חשוב מאוד, והרבה מאוד אנשים מעריכים חיילים מתנדבים. מפקדים במיוחד אוהבים מתנדבים, כי לרוב הם חדורי מוטיבציה ועושים יותר מחיילים רגילים. בנוסף לזה, מתנדבים לא תופסים תקן ביחידות, לכן מפקדים אוהבים לקלוט מתנדבים ליחידות שלהם. הם כוח עבודה נוסף שיכול רק להוסיף ולא לגרוע, גם אם הם מוגבלים מבחינת תורנויות וכו'.


בכל מקרה, אני עדיין ממליץ לשקול אם כדאי לה בכלל להמשיך בשירות צבאי כלשהו, אם היא כל כך סובלת בצבא. המנטליות של המפקדים לא בהכרח משתנה מול מתנדבים.

בהצלחה בכל דרך שהיא תבחר.

קודם כל תודה רבה על התגובות הענייניות מצידך!
היא פנתה לדרגות הגבוהות כבר לפני חודש ושינוי עדיין לא נראה באופק, אני מאוד מסכים איתך לגבי אופן הצגת הבעיה בשיחות אך חברתי לא אחת שתהפוך את השולחן ותרים את הקול ובטח שלא על מישהו שמוסמך עליה.
לפי איך שהיא מספרת לי זה כאילו שלא אכפת להם מזה שיש להם חיילת שצריכה פיקוח מסויים וזה מקומם לשמוע על כך!

שלחתי לך הודעה בפרטי , אני חייב תשובה בדחיפות ,תודה .


מנהלים : הייתי חייב לרשום פה ,התנצלות מראש .

לא אמרתי שהיא צריכה להרים את הקול או להפוך שולחנות. קרא טוב את מה שכתבתי.


היא ניסתה לדבר שוב עם גורמי הרפואה ביחידה, כמו שtaulus הציע? הם יכולים להבהיר למפקדים שהם עוברים על הפקודות. אם לא עוזר לדבר גם איתם, אז אפשר לפנות למקרפ"ר. שם יושבים קציני מטה שממונים על כל נושאי הרפואה בצה"ל. לקציני מטה יש פחות נטייה לכסות את התחת לקציני שטח. אולי הם יעזרו יותר.