
05-12-2011, 05:23
|
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
|
אה, ולכתוב "סוד גלוי הוא" זה הצדק האולטימטיבי?
יואב יצחק כותב כאן הרבה דברים שנעים בין ספקולציות לרכילות חסרת תימוכין נלווים. מערכת המשפט אמורה לברור אם יש משהו בגדר סביר של הוכחה בטענות שכאלה. אין צדק אולטמטיבי בהליך המשפטי, אבל ודאי שיש בזה יותר צדק מאשר בהאשמות כפי שהן מובאות כאן.
ואולי לא ידוע לך הדבר, אבל מתוך השישה 2 לא היו ואין שום ביטחון שיהיו שופטים בביה"מ העליון ואחד היה בסך הכל בכהונה זמנית. בתקופה הנדונה (7 שנים לכל הפחות!-שכן רובנישטיין התמנה לעיון ב-2004) היו עוד כמה וכמה מינויים והצעות למינויים לעליון. ליתר דיוק, כמעט כל שופטי בית המשפט העליון הנוכחיים מונו משנת 2004 ואילך!
בקיצור, אם לוקחים בחשבון מינויים לשופטים בפועל, מינויים לשופטים זמניים, קידום מזמני למנוי קבע הרי שמדובר במספר גדול בהרבה מהארבעה המאוזכרים בכתבה. שלא לדבר על מועמדים שלא התקבלו. לכמה מבין אלו שלא התקבלו כי לא פעלה למענם (או פעלה נגדם) פעלו כך או אחרת (במעשה או במחדל) לטובת בעלה? כמה קידמה שלא עזרו לבעלה? אתה מבין את הצורך בכלל הנתונים בשביל להגיע לתמונה האמיתית?
ועוד משהו להבנת התמונה האמיתית-עדנה ארבל ובייניש עבדו יחדיו והיו מקורבות שנים רבות לפני ההסתבכות של מר בייניש. אותה קירבה חברתית ורעיונית מסבירה טוב יותר את תמיכת בייניש בארבל (גם בכך יש טעם לפגם אבל לא זה הנושא כאן) מאשר ההסבר הנמלץ של יואב יצחק (ואפשר להזכיר כאן איזה תער ידוע). מעבר לכך, יואב יצחק "שוכח" לציין שבייניש נמנעה מלהצביע בעד ארבל בדיון על מנויה בועדה לבחירת שופטים בגלל הקשרים האישיים ביניהם שהיו ידועים לכל.
בקיצור, אם משהו מביך כאן, הרי זו התמונה המאוד מגמתית ומאוד שיטחית שמציג יואב יצחק. כפי שכתבתי קודם, זה לא מאפיין לדעתי את פירסומיו בדרך כלל, מה שבפני עצמו מעורר סימני שאלה.
ומשהו לסיום-יכול להיות שבייניש חטאה כאן בשחיתות. אין לי מושג ולמען האמת אני לא יודע הרבה עליה ואין לי דיעה מראש לטוב או לרע. הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שהיא עדיפה בעיני על ברק...
אבל, אני ממש לא מקבל את הטענות של יואב יצחק כפי שהוא מביא אותן כאן.
|