|
נתחלפו היוצרות
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אני דווקא הופתעתי לטובה מהדיוק של ירי אוטומטי לטווח קצר"
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי קגנס
...למשל בלחימה בשטח בנוי ובתעלות/חפירות. כאן, הרובאי עשוי בסבירות גבוהה יחסית להתקל פנים אל פנים מטווח קצר בלוחם או לוחמי אויב ולהגיב באופן מהיר מאוד ועוצמתי ככל האפשר. וכאן לירי האוטומטי תרון גם מעשי וגם פסיכולוגי. המדינות הלוחמות במלחמת העולם הראשונה הכירו בכך וכלקח מהלחימה פיתחו את תת המקלע. אם כי, יש להודות שבאותה תקופה לא היה דבר כזה "בודדת מהירה". הרובים היו בריחיים-כלומר, דרשו דריכה מחדש אחרי כל ירי. ועדיין, בתרחישים כאלו יש יתרון, לדעתי, לנשק אוטומטי וקומפקטי. דוגמא שעולה לי לראש היא של הלוחם דוד שלום ("לא יודע למה קיבלתי צל"ש" וגו') מהקרב על גבעת התחמושת. הוא נכנס לטהר עמדה ירדנית וניתקל פנים מול פנים בלגיונר ירדני מטווח קצר ביותר. שניהם ירו בו זמנית. הלגיונר, חמוש ברובה (ככל הנראה אם 1 חצי אוטומטי) ירה יריה אחת שפיספסה מעט את ראשו של שלום. אם הירי היה אוטומטי סביר להניח שהיה נהרג כי אחד הכדורים היה פוגע. שלום, לעומת זאת, ירה צרור מהעוזי והרג את הירדני. ברור שאי אפשר להסיק ממקרה בודד, אבל זאת רק המחשה.
|
רק עתה הזדמן לי לקרוא את הדברים, כחודש אחר שנכתבו, ובכל זאת אעיר:
אכן, שלום דוד ז"ל [זה שמו, אלא שמאז הנצחתו בצל"ש נקרא בדרך-כלל בפי הצנחנים בשם "דוד שלום", כלומר, בהקדמת שם המשפחה לפרטי] היה מצוייד בקרב המדובר ב'עוזי'; הוא אמנם ירה ממנו צרור לתוך העמדה המדוברת [המכונה בדרך-כלל בשם: "הבונקר הגדול"]; אלא שעשה זאת בעומדו בתעלה מול הפתח, מבלי להיכנס פנימה, כך שאין כל ידיעה על תוצאות הירי הזה. סביר להניח שלא פגע באיש, מפני שהליגיונרים שהיו בבונקר הזה הסתתרו משמאל לפתח.
מעשה זה של שלום תואר בשעתו בכתבה ב'במחנה', מעטו של רון טל:
"דוד שהיה מאחוריהם התעכב שם לשנייה, ירה צרור אל תוך הפתח, ומיהר להדביק את חבריו, שנכנסו למגע עם עמדה אחרת".
הסיפור שכתבת אמנם התרחש, אך עם לוחם אחר, יעקב (יקי) חיימוביץ' (כיום: חץ), כמסופר באותה כתבה:
"על מה שקרה לאחר מכן סיפר יעקב: "כדי להתגבר על העמדה השנייה היינו זקוקים לכמה רימונים. פניתי לאחור, אל העמדה הקודמת שזה עתה חיסלנו [כלומר, שחשבו שחיסלו], כי חשבתי שנשארו להם שם כמה רימונים ... נכנסתי בזהירות דרך הפתח –ולא הספקתי לעשות צעד אחד, כשלפני עמדה דמות. הכנסתי לו את הקנה לתוך הבטן ולחצתי על ההדק". לפני-כן הספיק הירדני לפלוט צרור, שחלף, ממרחק של עשרים סנטימטרים לכל היותר, סמוך לראשו של יעקב."
אך עיקר הנקודה עליה רציתי להעיר אינה חילופי שמות הלוחמים, אף שגם זה אינו בגדר זוטות, אלא:
הלוחם המדובר, אז טוראי, היה מצוייד ברובה 'אפ-אנ' שהיה חצי-אוטומטי המסוגל לירי בודד ולא לצרורות [אף כי במקורו זהו רובה בעל יכולת ירי אוטומטי מלא, הרי שבאותה תקופה, מטעמי חסכון בתחמושת ושרידות הקנה, הכינו בתע"ש – בה יוצרו רובים אלו ברישיון החברה הבלגית – בליטה מיוחדת בנצרתו, שלא איפשרה את העברתו למצב ירי אוטומטי, אלא למצבי 'נצור' ו'בודדת' בלבד, ובכך הפך איפוא להיות 'חצי-אוטומטי'. היו אמנם לוחמי חי"ר, גם בגדוד שלחם בגה"ת, שדאגו מראש לנסר את הבליטה הזו, או אף להסיר כליל את הנצרה, ובכך החזירו את ה'אפ-אנ' להיות אוטומטי, אך בנידון דידן הדבר לא נעשה] וברובה שכזה, בירי בודד, הצליח לפגוע בליגיונר, שאף הוא ירה לעברו, כפי שצויין למעלה, רק כדור אחד ולא "צרור" (כנכתב בטעות ב'במחנה', וזו לא הטעות היחידה באותה כתבה).
נמצא כי במקרה ההוא נעשה שימוש נכון ב'חצי-אוטומטי', כאשר קדם לו ירי "עיוור" באוטומטי.
אגב, הליגיונרים שבאותו בונקר ירו לעבר הצנחנים – לפני ואחרי הכניסה המדוברת של יקי – גם צרורות מנשק אוטומטי, כך שלא ברור כלל איזה נשק החזיק בידו אותו ליגיונר שקודם שנפגע ירה רק כדור אחד.
ועוד הערת אגב, שאפשר והיא כן בגדר "זוטות":
כפי שצויין, לשלום דוד ז"ל מיוחס המסופר בבית השלישי בשיר של יורם טהרלב: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום". כידוע, מקורו של השיר באותה כתבה של טל: "בחיים שלי לא הייתי חולם שאני מסוגל לעשות דבר כזה. בסך הכל רציתי להגיע בשלום הביתה. טוב, אז אני מקבל צל"ש. מה זה נותן צל"ש? העיקר שנשארים בריאים וחוזרים בשלום הביתה. היה לי מזל. יצאתי בשלום" – ורגליים לדבר שגם במקור 'פתגם' זה נתחלפו שמות הלוחמים, כפי שקרה בתגובה שלמעלה. בנידון זה ארשה לעצמי לצטט דברים שכתב אחד מחכמי הפורום באשכול אחר:
"כל הסתירות-לכאורה והגרסאות השונות מדגימות יופי את הבעייתיות שיש בהיסטוריה שבעל-פה: הזיכרון האנושי הוא דינמי ומשתנה עם הזמן, ואנשים רואים את אותם מאורעות וזוכרים דברים סותרים, שלא לדבר על מי ששמע משהו ממישהו והזיכרון שלו מתבלבל עם הזמן והוא כבר משוכנע שראה את זה. ולכן, רק צפוי שעדויות בנושא ארוע היסטורי לא יהיו קוהרנטיות לגמרי, ולפעמים בכלל לא."
ואידך זיל גמור.
נערך לאחרונה ע"י שמואל'ק בתאריך 05-12-2011 בשעה 21:05.
|
ראשי
צ'אט
06-11-2011, 01:48
מצב כלאיים
