18-07-2006, 10:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 19.03.06
הודעות: 2,752
|
|
|
למה יצפאן , אפשר לשלוח להם את המאמר הזה
נכתב ב2002 ע"י דני רשף איש ארגון ארבע אמהות , סא"ל במיל' ומומחה צבאי
(ההדגשות שלי - כחול = בדיחה , אדום = נבואת זעם?!)
ציטוט:
שובו של האיום הצפוני" היא כותרת הכתבה של עמית כהן בסופשבוע של 'מעריב' ביום שישי האחרון. אין שום חדש בכתבה ומאז 1998, שנתיים לפני היציאה מלבנון, במחזוריות כמעט קבועה של פעם בכ-3 חודשים מלאים העיתונים בדיוק באותם תיאורים על רכבת האוויר המגיעה מאירן דרך דמשק, על הטילים השונים המגיעים עד פרברי חיפה, בגרסה של סוף שנות התשעים, או עד פרברי הרצליה בגרסה המעודכנת לאחרונה.
האיום הצפוני לא שב, רק הכתבה חזרה לכותרות העיתונים, הסיפורים על קציני פיקוד צפון המודאגים, משוכנעים שהאש בצפון תחודש ברור מתי, חוזרים על עצמם כל הזמן.
בשנה האחרונה, כמדגם קטן מיצג בלבד, כבר קראנו את אותה הכתבה בדיוק, בהבדלים מזעריים בדייקנות שוויצרית כל שלושה חודשים.
"תוכנית השלבים של נאסראללה" כותב לנו רון לשם ב'ידיעות' ב-31/1/02 תוך שהוא מציין את אלפי טילי הפג'ר שמגיעים ממש עד חיפה.
"8000 קטיושות מאימות על הצפון" שיכולים להגיע עד חיפה וטבריה, על פי נחום ברנע ושמעון שיפר ב'ידיעות' ב-26/3/02.
"חשש החיזבאללה ינסה לכבוש מוצב בהר דוב" כותב לנו, מלא חרדה, א.בינדר ב'מעריב' כעבור 3 חודשים ב-19/6/02.
בדיוק כעבור עוד 3 חודשים ב-19/9/02, כמו שעון, כותבים עמיר רפפורט ואיתן גליקמן ב'ידיעות' "חיזבאללה עלול לתקוף את הצפון בקטיושות" כמובן באזכור הטווח הגדול המאיים עלינו עד מרכז הארץ.
כנראה היה משעמם בעיתונות כאשר שוב כתב לנו איתן גליקמן, תוך שבירת מסורת קפדנית, הפחדה רק פעם בשלושה חודשים, ב'ידיעות' ב-25/11/02 על טילי ה'זלזל' והפג'ר עם חידוש קטן "שלא מוציאים מכלל אפשרות" ("לא מהנמנע" - בלשון המתחמקת של חייל המודיעין) שהפעם הטילים יהיו מצוידים בראשים כימיים או ביולוגיים.
האמת שבאיום הצפוני אין כל חדש וגם בשגרת הפרסום החוזרת על עצמה. אפשר כבר לנחש את הכתבה הבאה, בראשית מרץ 2003 , חוזרת עם אותם הסיפורים והכותרות.
לגופו של עניין, אכן התעצם איום החיזבאללה בצפון בדיוק כמו שאיום החיזבאללה התעצם והשתכלל בקביעות כאשר היינו שם. איום הטילים ארוכי הטווח נוצר מהצורך של החיזבאללה למצוא מענה אסטרטגי למבצע כמו 'ענבי זעם' או להפצצת התשתיות החוזרת על עצמה של צה"ל בעומק לבנון. אכן הידיעות הראשונות שהחיזבאללה הרחיב מאד את טווח הפגיעה ואת כמות האוכלוסייה המאוימת על ידו החלו להגיע עוד בראשית 1998.
תמים גם לחשוב שלו היינו ממשיכים בלבנון את המלחמה החיזבאללה היה מוותר, ככה סתם, על פיתוח אותו מענה אסטרטגי . האיום על מרכזי האוכלוסייה בישראל.
אבל דרכם של אנשי צבא שהם תמיד מתמקדים רק בסכנות ובסיכויים ממש לא. בלבנון אמנם התעצם מאד האיום של החיזבאללה אבל גם מערכת הבלמים המונעת את מימושו התעצמה בהרבה מונים.
אוכלוסיית הדרום, שיעית ברובה, ממאגר התמיכה הטבעי של החיזבאללה, חוזרת בהמוניה לכפרים מחדשת את חייה ועשויה להפנות עורף לחיזבאללה באם הארגון שוב יגרור אותם למלחמה ושגרת הפגזות.
מענקים ומלוות כספיות בהיקף אדיר ממתינים לממשלת לבנון לשיקומה הכלכלי בכלל ולשיקום הדרום בפרט מותנה בשקט על הגבול ובמימוש הריבונות הלבנונית שם.
מכל מדינות ערב לבנון היא היחידה, שמאז היציאה שלנו מלבנון, יודעת שגשוג כלכלי ופריחה תיירותית שעלולה לרדת לטמיון אם חידוש האש.
ירי קטיושות או פגיעה בישראל עלולה להציב את סוריה, הפטרונה לחיזבאללה, בעימות קשה עם ארה"ב, חשופה לחלוטין לחיל האוויר הישראלי ומבודדת כלכלית.
באירן מתחוללת מהפכה הדרגתית במשטר עד כדי שיתוף פעולה עם ארה"ב בנושא עיראק והתרחקות איטית מהחיזבאללה.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
