במסמך שהופץ בצה"ל ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, ותוכנו הגיע לידי nrg, כותב מי שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל היימן, על הפעלת הכוחות השגויה והמחדלים שהתרחשו בהמשך

אמיר בוחבוט
2/1/2007 13:27

ארבעה חודשים לקח לעשרות הוועדות שהקים הרמטכ"ל לגבש מסקנות ולהגיש דוחות על לקחי המלחמה בלבנון, אותם יציג הערב הרמטכ"ל, בכירי צה"ל טוענים כי כעת, כשיש בידיהם את כל הממצאים והלקחים, יוכל צה"ל לשקם את עצמו. אלא שכפי שנחשף כעת לראשונה ב-nrg מעריב, חלקים גדולים מהמסקנות ומהממצאים שנוגעים לכוחות היבשה הונחו על שולחן המטה הכללי פחות משבוע אחרי שהחלה הלחימה הקרקעית. תא"ל יוסי היימן, קצין חי"ר וצנחנים ראשי בתקופת המלחמה, הפיץ באותם ימים שני מכתבים, שבהם חזה במדויק את ממצאי התחקירים שפורסמו רק אחרי חודשים, והציע דרכים לתקנם. אבל במטכ"ל כנראה התעלמו. "אם הלקחים היו מיושמים, אולי המלחמה היתה נראית אחרת", אמר קצין בכיר בצה"ל.

ב-12 ביולי 2006, עם חטיפתם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב בגבול הצפון נפתח מבצע "שינוי כיוון" שהפך למלחמת לבנון השנייה. בימים הראשונים נכנסו ללבנון כוחות מיוחדים, ביניהם אגוז, ומגלן, שלחמו מול מחבלי החיזבאללה. קצינים בכירים בזרוע היבשה, ביניהם תא"ל היימן, ביצעו כבר בימים הראשונים ללחימה תחקירים באמצעות צוותי שטח. את הממצאים והמסקנות הם העלו מיד על הכתב, כדי ללמוד תוך כדי קרב ולהימנע מטעויות קריטיות.
הדברים אוגדו והופצו בחוברת תחת השם "מבזקי ידע", המוגדרת ברובה כ"סודית", שהופצה בצה"ל בתאריך 25.7.06. מעיון בחוברת עולה כי היא הכילה לקחים כלליים, דרכי התמודדות עם "שמורות הטבע" (אזורים מיוערים בהם הוסתרו בונקרים תת-קרקעיים של החיזבאללה ומהם שיגרו קטיושות והוקמו בהם חמ"לים), נהלי לחימה, פינוי פצועים, טיפול בשבויי מלחמה ועוד.

בחוברת מאוגדים מסמכים שכתבו ראש מחלקת תורת לחימה במז"י (מפקדת זרוע היבשה) אל"מ רועי אלקבץ, ראש ענף יבשה ותרגילים סא"ל דוד קניזו, ראש מדור לחימה רס"ן רועי גושן וראש ענף כשירויות סא"ל טליה מלכה. הקצינים הדגישו את נושא הכשירות הקרבית. הם גם ציינו את הבעיה הלוגיסטית שמאלצת את הלוחמים להסתפק במשך 48 שעות במזון שייקחו איתם, ובמקרה של מחסור במים בצורך לשתות מבארות או ממים זורמים תוך שימוש בטבליות טיהור מתאימות.

ביטחון שדה עולה ביוקר

אבל התובנות שהעלה תא"ל היימן על הכתב, עוד בימים הראשונים ללחימה הקרקעית, תואמים להפליא את מסקנות הלחימה של עשרות הוועדות שהוצגו בפני הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי. תא"ל היימן הזדרז והוציא מספר מכתבים למפקדי אוגדות, למפקד זרוע היבשה האלוף בני גנץ, לאלוף פיקוד צפון אודי אדם ולרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, במטרה להאיר את תשומת לבם לנושאים מרכזיים בלחימה שמחויבים, לדעתו, בתיקון מיידי.

ב-22 בחודש יולי מחליט הדרג המדיני לאפשר לכוחות קרקעיים גדולים יותר להיכנס לעומק השטח בדרום לבנון. יום אחד לפני ההחלטה, תא"ל היימן כבר שלח מכתב בו הוא מזהיר מפני "תחושת המסוגלות והפערים". נשמע מוכר? גם האלוף במיל' דורון אלמוג כתב על כך בדוח שהגיש לסיכום המלחמה.

במכתב של היימן שהופץ ב-21.7.06, פחות משבוע אחרי תחילת הלחימה הקרקעית ויממה לפני כניסת הצוותים החטיבתיים לעומק השטח, הוא כתב על "תחושת המסוגלות ועל הפערים", הוא הדגיש כי "לא נכון לבצע מבצע שמתחכך מול כפר שלא מסתיים בהכרעה מקומית", הוא דיבר על רצף משמעותי של מבצעים מיוחדים, תובנה שיושמה רק בחלקה. עוד הוא כתב על הפעילות נגד "שמורות הטבע" והבונקרים של חיזבאללה.

קצין חי"ר וצנחנים ראשי בזמן המלחמה כתב גם על כשלי הפיקוד בזמן המלחמה, על מיצוי מפקדות ברמת הפיקוד ועל אחדות הפיקוד תוך תשומת לב להפעלת הכוחות השגויה של מגלן ואגוז בימים הראשונים של הלחימה בכפר מרון א-ארס.

הוא כתב גם על שינוי משימות ברגע האחרון ועל המעבר המקצועי מלחימה ברצועת עזה ויהודה ושומרון ללחימה מול חיזבאללה. הוא הזכיר את הצורך לשמור על ביטחון שדה, בעיקר בנושאים של תיאום כוחות למניעת ירי דו-צדדי של כוחותינו, שגרם במהלך המלחמה גם להרוגים ולפצועים, ובמקרים רבים הסתיים בדרך נס.

חטא היוהרה?

במכתב נוסף שכתב היימן והופץ ב-25.7.06 הוא מציין את חסרונות האויב והדרכים לניצול חסרונות אלה. הוא פירט על הפעלת הכוחות עד רמת הגדוד והפלוגה, תנאי הלחימה של המחלקות השונות ודרכי תנועה בשטח, כדי להימנע מחטיפות נוספות. הוא הזכיר דרכים שיביאו להעצמת הישגי הלוחמים.

תא"ל היימן כתב גם על מיקום המח"ט בקרב, דיון שהפך בהמשך לנחלת הציבור כולו, וטען כי יש יתרון משמעותי להימצאותו בחמ"ל מול מסכי הפלזמה, אך גרס כי יתרונות הפיקוד באים לידי ביטוי בכניסה העמוקה יותר לשטח, ובזמן שיש בעיות חמורות בקשר.

עוד הוא כתב על ניהול העזרים שברשות המפקדים, על מיצוי הכוחות, בדגש על טנקים, שמחייב לראייתו חשיבה עמוקה. הוא התמקד גם בסיוע הלוגיסטי, בפינוי הכוחות מהשטח ובכושר הקרבי של הלוחמים. כבר בתחילת הלחימה זיהה את היימן הבעיה המרכזית: "כושר קרבי - הליכה עם משקלים גבוהים ופינוי נפגעים רגלי", והגיע למסקנה כבר אז שהדבר מחייב אימונים עם משקלים גבוהים ושינוי דפוס המסעות בטירונות ובקורסים השונים – "הרבה יותר קצר, אבל הרבה יותר קשה".

קצין בכיר בזרוע היבשה אומר היום כי "אם הלקחים היו מיושמים הלכה למעשה בשטח, תוצאות המלחמה הזו היו נראות אולי אחרת, אבל כולם חשבו שהם יודעים הכל". "מקבצי הידע הללו נכתבו אחרי מאמץ בשטח כדי ללקט מקסימום מידע ומסקנות. הקבצים הללו הופצו לכל הגורמים הרלוונטיים ואף אחד בשדרת הפיקוד מהחטיבות, מהאוגדות מהפיקוד ומעלה לא יכולים לטעון שלא ידעו. לצערי, יש כאלה שבחרו להתעלם".

אלוף במילואים הסביר תא"ל היימן פשוט ביצע את תפקידו כראוי. "בסמכותו של קחצ"ר (קצין חי"ר וצנחנים ראשי - א.ב) להעביר את קבצי הידע הללו, ולשם כך נועדו התפקידים של מי שמעורבים בכתיבה הזו", אמר האלוף במיל' ל-nrg מעריב . "כל מי שקיבל את המסמכים צריך לשאול את עצמו באופן עקרוני: קראת את המסמך? למדת אותו? למה התנהגת ביוהרה והתעלמת? לא בכדי דיבר תא"ל היימן על יוהרה בקרב המפקדים עם סיום תפקידו".



http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/525/708.html

ציטוט:

המוגדרת ברובה כ"סודית"

סודית במרכאות כפולות ?!
הם לא קראו את האשכול שפתח אמיל ?!

אם אינני טועה, בהמשך הדף הצבעוני ישנה הודעה המזהירה את מי שמוסר את המסמך הזה בכך שהוא עובר על חוקי המדינה וכפוף להעמדה לדין.

מדובר פה על מסמך סודי שהגיע לעיתונאי כלשהו.
אני לא חושב שיהיה קשה לגרומים הרלוונטיים למצוא מאיפה.

לעניות דעתי, מי שמפרסם צילום של המסמך ולא מסתפק רק בהתייחסות מרומזת אליו משול לאותו אדם ש"משתין מהמקפצה" - כמאמר האמרה העממית.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

מפעם לפעם, תמונה של ספר יוה"כ הגנוז (אז) של מחלקת היסטוריה, מונח בבירור על שולחן, כאמירה "תראו! יש לי את זה!" (הימור פרוע: הוא קיבל את זה מאחד מאלופי יוה"כ שקיבלו עותק של הספר להערות).

על כל פנים, הכתבה הזו לא רצינית. לא בגלל שהעובדות לא נכונות - ראיתי בזמנו את חוברת הלקחים הזו ויש דמיון מסויים בין מה שכתוב בכתבה למה שהיה כתוב בה - אלא בגלל שזה עוד נסיון לרידוד *כל* מה שקרה במלחמה לטעויות טקטיות ברמת גדוד ומטה.

(כמו-כן, היו הרבה עבודות לקחים; של מז"י לא מעט, ואפילו הצוות שלי תרם בשלבים שונים של המלחמה כמה לקחים שאם היו מיושמים יכלו לחסוך בחיי אדם. כל הדברים האלה חשובים, בהחלט, אבל הנטיה לחפש 'כדור כסף' בודד שהיה משנה את ה-כ-ל היא לא ממש לעניין).

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

חבל שהעלית את זה...זה ממש בדיחה..
ראשית זה פורסם ע"י אדם שאינו עיתונאי אלא יחצ"ן..הוא מקבל מקצין צה"ל כזה או אחר "מידע" ומפרסם אותו בדיוק כמו שהוא ללא עריכת תחקיר או בדיקת העובדות.
וזה בדיוק מה שיש לנו כאן....כתבת יחצ"נות של תא"ל בתפקיד בכיר!! שלא התפטר כמובן אבל עכשיו מספר לנו ש ידע הכל כל הזמן כשכל שאר החברה עשו טעויות בזמן שהוא ידע בדיוק מה צריך לעשות.....
איזו בדיחה...
לא שווה התייחסות.

!Ya Gotta Believe

אם כן, לדעתי אין להם מקום כקצינים בצה"ל.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

Carmeli brigade was mobilized on Sunday July 30 in Tzaylim. That night or the next, all the soldiers attended an intelligence lecture given by a young keva officer, complete with a nice colorful power point presentation including photos. He told us about the same information, including bunkers and shmurot teva, as described in the article and that we would later see or hear about during the war. No surprises.


I remember several guys from the battalion, even then, standing up and asking why we don't employ conventional war tactics to surround and destroy the enemy. I also remember the keva aluf-mishne from intelligence in the front row who repeated three times: "there is no reason for you to be afraid of the Hizbolla". Somehow the message that was received was to the opposite.


What did surprise me was how we were employed. My battalion participated in three operations, the first on August 1 and the last during the “big operation” at the end of the war. In all three operations we sat in houses and basically functioned as spotters for air, artillery and other stand-off fire. Not a bad job for a small scouting team, but a waste of a full infantry battalion in my opinion. From what I’ve heard and read, this story seems to have repeated itself in many other units as well. From the very first day, this way of combat “didn’t seem right” to me and to most of my friends. But this style of operation remained right up to the cease-fire about 2 weeks later. I didn't notice any lessons-learned.


Though he was the first officer to resign after the war, taking personal responsibility for not having prepared the infantry units well enough for the war, perhaps Heiman is the right candidate to be the next Ramat Kal after all?

ואז המפקדים בחמ"לים היו מבינים .

מרגע שמשנעים את המערכת הצבאית מבלי לקבוע יעדים ראליים, מבלי לבחון את הדרכים המעשיות למימושם, מבלי לקבוע מדדים להצלחה ומבלי לאפשר התארגנות נאותה הסיכוי לגמור במאזן חיובי יורד פלאים. היעדים האסטרטגיים והטקטיים, התכניות האופרטיביות, והמשאבים שנגזרים מהם נקבעים בתפר שבין הדרג הפוליטי לדרג הצבאי הבכיר. מכיוון שתהליך קבלת ההחלטות היה לקוי מראשיתו, לא ניתן היה לצפות להשגים, אלא אם סומכים על הנס (לא זה שהפקידה רבקה מגישה בפורום מטכ"ל).