
02-06-2008, 23:20
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,252
|
|
למדתי והייתי בפנימיה בערך מגיל 16, ואח"כ צבא. מה שאוכל לומר שזה מגעיל, מעצבן, חוסר פרטיות משווע, חוסר נוחות וחיים שאינם חיים. כאילו, לחיות עם אותם יצורים את כל סדר היום, (ובעיקר הלילה) כל הזמן לוותר, להשאר ערים רק בגלל שלמישהו בא עכשיו לחגוג, לשמוע שיחות טלפון ארוכות שממש ממש לא רוצים לשמוע, ולנסות לדבר כאלה בלי שאף אחד ישמע.
נכון, יש בזה גם קטעים יפים לפעמים. יש את הקטעים והצחוקים אל תוך הלילה, יש את החשיפות הנפשיות שלא מגיעים אליהם בדרך אחרת, אבל זה רק לפעמים. לרוב יותר עסוקים בשאלה איך זה שהקפה שקניתי נגמר תוך יום, ולמה אני צריך להתעורר בבוקר לצלילי ריקי מרטין (למשל)
לי כל הקטע הזה לא התאים, ועד היום יש לי רתיעה לעזוב את הבית לכל מקום, אפילו למלון.
אני חושב שפנימיה זה רע באופן כללי, ואם ממש חייבים להיות במקום כזה, לנסות לשפר אותו ולמצוא חברים שיתאימו. אין כמו הבית.
|