הציטוט הפותח של כל הודעה בנושא ספרים,מאת הגשש החיוור.

או בקיצור,הסתובבתי לי בשבוע הספר,ובצומת ספרים,ויש פשוט מבחר עצום של ספרים ואין לי מושג מה לבחור,אז החלטתי לפתוח פה אשכול המלצת ספרים.

משמע,מי שקרא בעברו הקרוב או הרחוק ספר שמצא חן בעיניו,שיכתוב עליו פה,ימליץ,ויתן איזה תיאור כללי. אם יש ספר שממש לא סבלתם-גם תכתבו,למען ידע הציבור ויזהר

סתם ספר שקראתי לאחרונה ואהבתי,היה לקט סיפורים קצרים של יוצרים דתיים בשם "אהבה ומצוות אחרות",כשהנושא הכללי של הסיפורים הוא ההתמודדות של האדם הדתי בעולם.

אז קדימה,שרשרו.........

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

אנחנו מדברים על ספרים שמכוונים דוקא לציבור הדתי, או סתם ספרים בכלליות?
היה אשכול כזה ב20פלוס לא כזה מזמן

בכל מקרה, אני ממליץ כמעט על כל דבר שכתב אורסון סקוט קארד, ובמיוחד על הסדרה של "המשחק של אנדר".
ממליץ להתרחק - אראגון. ספר שכתב ילד בן 15, והדבר מורגש.
רומי (cookoorookie) לך במיוחד אני ממליץ לא להתקרב.. בתור אחת שמכירה את הבלגאריאד, את עלולה למצוא קווי עלילה אממממ... נאמר, דומים בצורה מחשידה

לבלוג שלי - Sandbox

Pinky: Ha ha ha ha, Troz!
Brain: What is troz?
Pinky: Why that's Zort in a mirror. Huh huh, Troz!

התחלתי לקרוא את הספר הזה והבנתי מהר מאוד שהוא לא בשבילי...

ואחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנה האחרונה: "ג'נטלמנים ושחקנים" של ג'ואן האריס (הוצאת כנרת). זה סיפור נקמה עם סוף מפתיע (אז אל תקראו את הסוף, וגם לא את המאחורה של הספר ).

בקשר לספרים של דתיים, ובכן, היחיד שקראתי השנה הוא "מקימי" של נועה ירון-דיין. אני מניחה שרוב האנשים פה כבר קראו אותו, אבל ממליצה למי שלא קרא. בשונה מרבי מכר אחרים, הספר הזה מצדיק את עצמו.

אה, וכמובן - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

עריכה: נזכרתי בעוד אחד - "גשר ציפורים" של בארי יוגארט - סיפור אגדה שמתרחש ב"סין העתיקה שלא הייתה מעולם". גם פה, כל החלקים מתחברים בסוף. ספר נהדר

אוי גשר הציפורים מעולה.. ספר מצחיק בטירוף

לא קראתי את "מקימי".. יכנס לרשימה.

לבלוג שלי - Sandbox

Pinky: Ha ha ha ha, Troz!
Brain: What is troz?
Pinky: Why that's Zort in a mirror. Huh huh, Troz!

אורסון סקוט קארד חזק.
בידיוק סיימתי את "ילדי המחשבה" אחרי כל הסדרה של אנדר וממש חבל לי שנגמר

1. אשתו של הנוסע בזמן.
2. סיפורי האוטורי - זו טרילוגיה אדירה ומסוג הספרים שאתה כמעט בוכה שאתה מסיים אותם.
3. הכלב היהודי.
4. המתנדב.
5. אםיש גן עדן - כנראה כבר שיש לכם.

practice leads prefectio
תודה לשחף דרור על החתימה

אממ.. סתם לידיעתך, סיפורי האוטורי זו לא טרילוגיה, זו סידרה, והספר הרביעי שלה יצא כבר...אם
אתה רוצה.

יו, אני ממש עשירה בספרים עכשיו! אתמול הייתי בשבוע הספר, וקניתי ספרים כל כך כיפים!!
רומי - תקנאי ותקנאי, קניתי אתמול את שלושת הספינות ב-120 שקל (לשלושתן ביחד) !!!!1 ווהווווו!!!!!1
למי שלא יודע: טרילוגיית סוחרי הספינות החיות היא הטרילוגיה השניה בטרילוגיית-הטרילוגיות של רובין הוב: טרילוגיית הרואים למרחק, טרילוגיית סוחרי הספינות החיות, והטרילוגיה על הליצן שאני לא זוכרת איך קוראים לה, אבל אם תחפשו בגוגל בטח תמצאו. טוב, בדקתי וזה נקרא טרילוגיית האיש המוזהב.
קראתי רק את שתי הטרילוגיות הראשונות, אבל אני כבר לא זוכרת מה מסופר בהן אז אני לא יכולה להמשיך לליצן. עכשיו קניתי את השניה, ובבית כבר יש את הראשונה, אז זה אומר שבקרוב אני אוכל להגיע לקרוא סופסוף את השלישית, שמאחדת בין שתי הראשונות וסוגרת את כל הקצוות. ישישיש.
הטרילוגיות מומלצות מאוד מאוד לכל חובבי הפנטזיה, וגם לאלו שלא. מה שכן, מי שמחפש ספר נקי לחלוטין - זה לא זה. אבל הם גם לא מלוכלכים וזה ממש לא העיקר בהם.

בנוסף, קניתי את טימבוקטו של פול אוסטר. קראתי בעבר ספרים שלו (מוזיקת המקרה ומר ורטיגו) והם היו יפים, אבל על טימבוקטו אמרו לי שהוא מדהים וספר חובה. רשמים בהמשך.

ואחרון: כלום במתנה של פטריק מקדונל, ספר ילדים/אולפניסטיות חמוד, שפשוט נותנים במתנה.

בנוסף, אני ממליצה מאוד על שתהיי לי הסכין ועל בגוף אני מבינה של דוד גרוסמן, אבל צריך שיהיה לך אופי די שירי כדי שתוכל לקרוא אותם (במיוחד אם אתה בן).
וגם על על העיוורון של ז'וזה סאראמאגו. ספר עמוס מאוד, שאני נוטה לתאר כ"בוטה", על כל המובנים של המילה (גם מבחינת צניעות יש לו פרק לא משהו משהו..., גם מבחינת תיאורי העולם שבו כולם עיוורים <לא מתאים לאיסטניסטים>, וגם מבחינת חריפות הביקורת שלו על דיירי העולם האנושיים).
יש עוד המון המון ספרים טובים, אבל... בהזדמנות אחרת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחף דרור למי שלא יודע: טרילוגיית סוחרי הספינות החיות היא הטרילוגיה השניה בטרילוגיית-הטרילוגיות של רובין הוב: טרילוגיית הרואים למרחק, טרילוגיית סוחרי הספינות החיות, והטרילוגיה על הליצן שאני לא זוכרת איך קוראים לה, אבל אם תחפשו בגוגל בטח תמצאו. טוב, בדקתי וזה נקרא טרילוגיית האיש המוזהב.

השמות שלהם נשמעים ממש רע בעברית.
באנגלית השמות הם:
The Farseer Trilogy
The Liveship Traders Trilogy
The Tawny Man Trilogy
גם השמות של הדמויות בספר נשמעים יותר טוב באנגלית (אבל מה ההבדל? ממ, את זה תצטרכו לגלות לבד )
ובכלל - למי שאין בעיה עם אנגלית, אני חושבת שעדיף לקרוא את הספרים האלה בשפת המקור

איזה בעסה, לא הספקתי להיות בשבוע הספר. אתמול אחה"צ נסעתי ליריד בירושלים, אבל הוא נפתח רק בשש בערב, ובשמונה הייתי צריכה להיות במקום אחר אז במקום זה טיילתי במשכנות שאננים. היה נחמד

שלא אהב את הבאליגראד (וגם את המלוריאן המזוויע, ואת מחזור כישור הזמן, הגרוע לא פחות) וגם את רובין הוב?
נשברתי בספר השני של הרואים מרחוק...
רק טולקין!

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ואני לא אוהבת את שר הטבעות.
נשברתי באמצע הספר השני (ובתחילת הסרט הראשון P: ).
מרוב שטולקין רצה לספר כ"כ הרבה על העולם שלו, יצא משעמם רצח.

שלא תעיזי להעליב את טולקין קשישא... הוא עיצב את עולם הפנטזיה כמו שהוא מוכר היום.
הוא אומנם מפרט והסיפור מעורב בהרבה היסטוריה ושירים ודברים טכניים אחרים (ואני מת על זה), אבל הוא באמת התאמץ ליצור עולם עשיר וחי, ואני חושב ששום סופר לא הגיע לרמתו בדבר הזה,
בטח שלא ג'ורדן ושות' עם העלילה בשקל והדמויות קרטון שלהם. הסריאוטיפים שיש לסופרים האלה חוצפה לקרוא להם דמויות היו הדבר שהכי עיצבן אותי בספרים האלה. בנוסף, גם העלילה בבאליגראד ובמלוריאן מאוד, אבל מאוד, חוזרת על עצמה.
ועל ארגון אני לא רוצה אפילו להתחיל לדבר...

אבל כמובן שבסופו של דבר זה עניין של טעם.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אני לא ממעיטה בערכו של טולקין. הוא באמת יצר עולם עשיר מאוד, אני רק חושבת שבגלל זה הוא התקשה לוותר על דברים, והכניס יותר מדי פרטים לסיפור אחד, מה שמקשה על הבנת רצף העלילה (לדוגמה 2קטעים משעממים מאוד שאני זוכרת מהספר: הקטע עם טום והועידה בארץ של העלפים).

נכון שהעלילה בבלגריאד ובמלוריאן חוזרת על עצמה, אבל כשלעצמו, הבלגריאד חביב מאוד - לא פחות ולא יותר, ודי מודע לעצמו (ויש לו גם זכות ראשונים מבחינתי, כי זו סדרת הפנטזיה הראשונה שקראתי בחיי). על המלוריאן באמת היה אפשר לוותר.

על אראגון נראה לי שיש פה הסכמה כללית שזה ספר גרוע (למרות שפגשתי אנשים שדווקא אהבו)

כי הביטוי "בלעעע" כבר שמור...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הביטוי "בעעע" כבר שמור.
אז עכשיו כולם ביחד:
בלעעע!

גם אני מיצית את הבלגריאד לפני הסוף, וויתרתי מראש על המלוריאן. חברות שלי היו מתפוצצות מצחוק על כל הערה של משי, ואני חשבתי שהוא כזה טרחני ולא מגיע לשמינית ממידת המצחיקות של טימון, למשל.

אבל עם כל הכבוד, יקירי, אין מה להשוות בן הנ"ל לבין רובין הוב. זו התחצפות לא רגילה.

ולגבי טולקין - מיציתי מהר מאוד (שני שליש הספר הראשון). גם את הרצל אני מאוד מעריכה, והוא זה שבנה את הרעיון הציוני, אבל אני לא מתכוונת לקרוא את אלטנוילד (אל תתחילו להתווכח איתי על היסטוריה, אני גרועה בזה. זו רק דוגמא.)

[ארג, המקשים של החיצים במקלדת לא פועלים ^*#^*@%^.]

אני בהחלט מחזק את הקטע על משי. אפשר לסכם את כל ההתרחשות וההתפתחות של הדמויות בבאליגראד במשפט הבא: משי מצחיק (למרות שהוא לא), גאריון גברי (למרות שהוא לא), בלגארת' חכם ונודניק (והוא כן נודניק), פולאגרה אמהית (נו טוב, היא כן) ואשתו של גאריון מעצבנת.
שלא לדבר על כך שהעלילה בבאליגראד ובמלוריאן זהה כמעט לחלוטין, ולסופר יש עוד חוצפה לעשות מזה אידיאל- נבואה שחוזרת על עצמה... נו באמת.
את הדמויות במחזור כישור הזמן אפשר לסכם אפילו יותר בקלות: גברים טפשים ובנות חצופות ומפונקות.
לגבי טולקין: כמו שאמרתי, זה עניין של טעם. בתור חובב גדול של תפאורה, אני מאוד התחברתי לספרים המפורטים של טולקין, ומעבר לעובדה שהוא ייסד את עולם הפנטזיה כפי שאנו מכירים אותו, אני חושב שיש לתת לו קרדיט על המאמץ הגדול שהוא השקיע ליצור עולם חי ואמין כל כך (ושוב, אני לא חושב שיש סופר פנטזיה שהגיע אפילו קרוב לרמה של טולקין בכך. היו כמה שיצרו עולם פוליטי מעניין, אבל לא מקיף ומגוון כמו טולקין).

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

דווקא את בלגראת אהבתי, אבל רק בספרים הראשונים.
ופולגרה יותר אצילית מאשר אימהית. היא מאוד מזכירה לי את מקגונגל (כפי שאני יודעת שהיא מאחורי הקלעים, אבל לאו דווקא בתוך סדרת הארי פוטר עצמה...).

זה לא יגמר בטוב.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

כן, ידעתי שלא תאהב את זה...

שאלה יהיו הבעיות שלנו. רואים שלא קראת את הסדרות באנגלית.
כנראה שהמון מעריצים הכריחו אותם להוציא ממש מהר את הטרילוגיות (מי אמר שבישראל לא קוראים אותן?), אז הוצאת אסטרולוג שילמו שנקל לבן בן ה-3 של העורך הראשי כדי שיעשה הגהות לשוניות. זה מטריד ברמות, כך שיש מצב לא רע שהספרים שלי יחטפו אינספור הטחות בקיר.
מזל שאת הליצן כבר העבירו להוצאה אחרת.

לא זכורות לי בעיות הגהה, אבל גם בטרילוגיה הזאת התרגום גורע

עריכה: למי כתבת את ההודעה הזאת, בעצם?
כי אמנם לא קראתי את כל הסידרה באנגלית, אבל מהספר האחד שקראתי (האחרון. לא יכולתי לחכות כבר ), ניכר הבדל גדול מאוד בין הגירסה המקורית לגירסה העברית, לטובת הגירסה המקורית, כמובן.

אכן דיברתי אליך. אני קצת סתומה, התכוונתי לכתוב "רואים שקראת את הסדרות באנגלית" (ולא בעברית), כי בגלל זה את מתלוננת שבערית השמות מכוערים, בלי לדעת שיותר חשוב להתלונן על התרגום הגרוע. אבל אני רואה עכשיו שאני סתומה^n (מלשון סתומה בחזקת n. או אולי רק סתומה^logn, שזה יותר טוב...), כי בעצם לא קראת את הסדרות באנגלית אלא בעברית, והידיעה שלך על כך ששפת המקור טובה יותר (באופן טבעי, לא?) נובעת מקריאת ספר אחד בלבד באנגלית.

הבנת?

ממליץ על מדאם של אנטוני ליברה.
ספר מרתק, שכותבו עסוק בלספר סיפורי רקע והסטוריה מסביב לקו העלילה. הספר תמיד מפתיע, ולא בוחר בהמשך סיפור צפוי מראש כמו ברוב הספרים בסגנון הזה. ספר מדהים בעיני. אילו אני הייתי כותב ספר (ויש לי כוונות...) זה מה שהיה יוצא. אם נתעלם מהנושאים כמובן, ונתרכז בסגנון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ybook.co.il/Media/Uploads/mdem(1).jpg]


תקציר:
יום אחד חודרת לחייו המשעממים והאפורים של גיבור הספר, תלמיד תיכון בפולין הקומוניסטית, מורה חדשה לצרפתית. זוהי אשה "מבוגרת" (היא בת 32) ואלגנטית, המכשפת אותו ביופיה הקפוא ובתבונתה החדה. כולם,בנים ובנות כאחד, אינם עומדים בפני קסמי הקרח של המדאם. אך הגיבור שלנו גומל בליבו להיות יותר מאשר מעריץ עלוב, והוא מתחיל במסע שנועד לכבוש את ליבה. בסדרה של תמרונים מצחיקים להפליא, אך גם מחכימים ומבגרים, הוא לומד הרבה יותר משציפה - על פוליטיקה, על פולין, על מלחמת האזרחים הספרדית ועל תשוקתו שלו לתיאטרון ולאמנות-כל זאת בזמן שאהובתו ממשיכה לחמוק ממנו. עם זאת, המאמצים שהוא משקיע בלכידתה של מלכת הקרח הם הצעדים הראשונים שהוא צועד בדרכו לעצמאות כאמן. מדאם הוא רומן מרגש ומרתק על כוח וחולשה, על אהבה ראשונה ועל המאמצים שאנחנו עושים כדי להשכין שלום באמצעות האמנות בין הכוחות המנוגדים של התבונה והתשוקה.


מקור http://simania.co.il/bookdetails.php?itemId=1301

אני הולך פעם בחודש בערך ל"ז'ראר בכר" ברחוב בצלאל שבירושלים, ושם בספריה יש אגף של יד שניה שהספר היקר ביותר עולה שם 8 ש"ח. שווה.

המומלצים -

בלק הוק דאון.
המלחמה על ירושלים.
זהב האינקה. (מומלץ מאוד!)

זהו בערך.

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.