בהמשך לתאר'ד הזה שנכתב על ידי לפני כשנה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=465999

אני בהחלט לא שלם עם זה שיצאתי מהצבא (שירתתי במשך שנה ו-8 חודשים). לעתים, שאני הולך לראיונות עבודה ומעסיקים שואלים למה לא עשיתי שירות מלא ולחלקם זה גורם להחמיץ פנים. (אין להם שום מושג, מה עבר עליי)
היו לי מחשבות לחזור לשירות או לנסות להתנדב. כרגע, אני לא יודע אם זה בכלל פרקטי. אני בתהליכי תביעה מול משרד הבטחון.
כרגע, אני סולד מזה בעיקר מהפחד שהשירות יחזיר אותי אחורנית, והבריאות שלי תינזק בשנית.
וגם בגלל הגיל שלי "המתקדם".
חשבתי על אופציה של שירות לאומי. לצערי, אני לא יכול להתנדב מסיבות טכניות בלבד. (הגיל שלי כבר לא מאפשר לי להתנדב.)
מצד שני, אני מסתכל על זה בצורה הזו; זה לא אשמתי שקרה מה שקרה. ברור שהייתי מעדיף שכל זה לא היה קורה, ולסיים את השירות כמעט כמו "כולם"...
הגעתי למין נקודת שבירה שגרמה לי לבחור בדרך הזו.

אשמח אם תוכלו לענות לי בכנות. בתור מראייני עבודה, הייתם מעסיקים בחור כמוני?
(שתי התשובות יתקבלו בברכה)

תשובה כללית- הכל תלוי בסיבה. מן הסתם לא יחמיצו פנים למי שנפצע קשה ושוחרר, מי שחלה בסרטן, וכו'.
בנוסף- יש מקומות, כולל פירמות גדולות, בהם בכלל לא מתייחסים לנתון הזה. אני כותב את זה מניסיון.

ספציפית אליך- האשכול שצירפת מעלה תהיות, במיוחד עם האשכול הנוסף שצורף אליו, אני לא מצליח לגבש דיעה אחידה לגביך בנושא, מכאן שלא אתייחס כלל. אני מעדיף שלא להתייחס לזה מכיוון שניתן להסיק שני דברים שונים ממה שצירפת.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה צריך להפריד בין שני דברים, דעה אישית על אנשים שלא סיימו שרות צבאי, ומועמדים לעבודה, זה דברים שונים.

לרוב האנשים לא באמת אכפת מה עשית בשרות הצבאי שלך, אולי מבחינת סקרנות או תחומי עניין אבל לא יותר. מצד שני, מישהו שמראיין עובדים, שיעבדו ישירות תחתיו, מאוד מתעניין ביכולת שלהם להסתגל למערכת ולמסגרת חדשה, ולהתמודד עם קשיים. חוץ מזה שלך יש קושי פסיכיאטרי, דיי ניכר מהצד, אז גם מעניין איך אתה מתמודד איתו ביחוד בחברה חדשה, ולאו דווקא תומכת.

אני חושב שזה יותר שאלה של איך אתה מציג את עצמך, ואם שואלים אותך אז את השרות שלך בצבא, מאשר כל דבר אחר...

בן כמה אתה? אפשר להתנדב עד גיל 21, וההגבלה הזאת תופסת רק לגבי מלש"בים. במקרים של משוחררים אפשר להתגמש כי הם עוברים תהליך הרבה יותר קצר בחזרה לצבא. כך שאם אתה כל כך רוצה לחזור לשירות, זה עדיין אפשרי.

אני לא חושב שחזרה לשירות תפתור לך את בעיות התעסוקה. יש כאלה שחשוב להם השירות, יש כאלה שפחות ויש כאלה שבכלל לא. בסופו של דבר אתה תמצא משהו לעצמך ותצבר ניסיון תעסוקתי. אחרי זה כבר יהיה לך יותר פשוט בראיונות עבודה.

למען האמת אין לי מושג מה להגיד לך. המקרה שלך באמת שנוי במחלוקת ואני לא הולך להיכנס לשאלה אם אתה משתמט או לא. זה באמת לא מעניין. אני רק יכול להציע לך להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך באופן אישי ומכיר אותך מספיק טוב בשביל להבין מה טוב בשבילך.

אני אוטוטו אהיה בן 22.

אז אין מניעה להתנדב. שוב, שזה לא מה שיניע אותך לחזור לשירות. תבחר מישהו אובייקטיבי, קר רוח ולא אימפולסיבי שיכול לייעץ לך. כמובן שהבן אדם הזה גם צריך להכיר אותך מספיק טוב.

כרגע הנטייה שלי היא לא להתנדב...

אל תיעלב אבל הנטיה שלך באמת לא מעניינת. אני מנסה לתת לך טיפים שאולי יעזרו לך להגיע להחלטה הכי נכונה בשבילך, ואתה מפספס את הנקודה. זה נראה כאילו שוב אתה מנסה לחפש הצדקות לדרך שבה בחרת במקום לפתור לעצמך את הבעיה שאתה מציג פה.

אני לא מנסה לחפש שום הצדקה למעשים שלי. (עם כל הכבוד, האנשים שכותבים בפורום לא יכולים לעזור לי לנקות את המצפון) הדיון הזה דווקא נותן לי ראייה קצת שונה על הדברים.
ומציג לי כל מיני תפיסות עולם שונות. שזה דווקא כן יכול לעזור לי/להועיל לי במידה מסויימת. (לא בהקשר של המצפון)

לדעת כל החברים שלי וכל מי שקרוב אליי, חושב שאני לא צריך לחזור לצבא. שאין לי מה לחפש שם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Helpinguser חושב שאני לא צריך לחזור לצבא. שאין לי מה לחפש שם.

+1

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Helpinguser לדעת כל החברים שלי וכל מי שקרוב אליי, חושב שאני לא צריך לחזור לצבא. שאין לי מה לחפש שם.

בגלל זה אמרתי לך להתייעץ עם אנשים כאלה ולא עם אנשים בפורום, כי האנשים בפורום לא עונים על ההגדרות שהצבתי לך כמה הודעות למעלה.

למה אתה לא פשוט משקר? זה לא שיבקשו ממך הוכחה.

כל הרעיון הוא לעבור את ראיון העבודה ולהתקבל. אח"כ ישפטו אותך לפי הביצועים שלך.

אני יודע שבחיים חייבים לשקר בכל מיני מצבים.
אני פשוט לא מסוגל. קשה לי עם זה.

זה כמו שריר. מתאמנים והזרוע הרופסת הופכת למחוטבת.

אני לא רוצה לעודד אותך בצורה נחרצת לעשות משהו שהוא נגד המצפון שלך אבל לא תהיה לך ברירה כי אנחנו חיים במדינה שבה קיומו של שירות צבאי נחשב כאחד הדברים שמעסיקים רואים בו איזשהו מדד לחומר האנושי שעומד מולם.

מה החלופה האמיתית? לפנות לעבודות כ"כ גרועות שלבוס שם לא יהיה איכפת מכלום חוץ מזה שאתה לא תגנוב ממנו?

החיים הוציאו ממני דברים שלא דמיינתי שאני אעשה ואני מניח שזה יקרה גם אצלך.

אתה יודע שזה עילה לפיטורים כן?
כאילו זה לא באמת משמעותי, אם תוכיח את עצמך אז אף אחד לא ירצה לפטר אותך גם אם שיקרת, ואם ירצו אז לא קשה למצוא עילה.

זה גם משהו שטיפשי לשקר לגביו, כשאפשר ליפות את האמת, או להציג אותה בצורה יותר... חיובית...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost זה גם משהו שטיפשי לשקר לגביו, כשאפשר ליפות את האמת, או להציג אותה בצורה יותר... חיובית...

מה שהוא אמר...

אפילו לא צריך ליפות את האמת. בסך הכל צריך להציג את זה בצורה חיובית וללמוד להציב לאנשים גבולות. ברוב המקרים המעסיקים לא שואלים על השירות הצבאי כתנאי, אלא מתוך סקרנות גרידא ומתוך חטטנות שכל כך מאפיינת בני אדם. אם מציבים גבולות ולא בצורה מחשידה או מעוררת דחיה, אז אין שום סיבה שהמעסיק יסרב לקבל אותו בגלל שירות צבאי קצר.

היה מראיין אחד ששאל אותי למה יצאתי ובין היתר הוא שאל: "מה, לא יכולת לשרת ולהיות ג'ובניק קרוב לבית?"

בהחלט צריך לדעת להציב לאנשים גבולות. אין ברירה.

וזאת דוגמא לבן אדם שאין לו גבולות ובנוסף לכל הוא גם אידיוט. לאנשים כאלה צריך להסביר שהם לא מכירים את השיקולים של המערכת ויש דברים שנשגבים מבינתם (במיוחד מבינתם של אידיוטים כמוהו... אבל את ההערה הזאת כדאי להשאיר בסוגריים, ולא באמת להגיד לו אם אתה רוצה להתקבל לעבודה).

זה מן הסתם על קצה המזלג. אני לא יכול ללמד אותך תקשורת בין אישית דרך הפורום. תלמד לבוא בגישה נכונה לאנשים ותראה איך אתה שובר לפחות כמה מחסומים בחיים שלך.

זה משהו שמעסיקים רוצים לעשות עליו V במהלך הראיון. אין מצב שבישראל של היום מעסיק יחליט לפטר עובד בגלל שהוא גילה שהוא שיקר או "שיחק עם האמת" לגבי שירות צבאי.

אני שיקרתי בראיונות עבודה לגבי כל מיני דברים וזה תמיד קידם אותי. אין פה רמאות גדולה. זו סה"כ תחמנות קלה שנועדה לאפשר לך להתנהל בחיים.

ויש מקומות שמקפידים על קוצו של יוד.

לפי הניסיון שלי, מה שעשית בצבא חשוב רק אם אתה הולך לעבודות בטחוניות.

בכל שאר המקומות זה לא כזה קריטי.. בעיקר כי אין לזה השפעה ישירה על העבודה שתעשה.

מסכים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Helpinguser אשמח אם תוכלו לענות לי בכנות. בתור מראייני עבודה, הייתם מעסיקים בחור כמוני? (שתי התשובות יתקבלו בברכה)

בכנות, הייתי מעדיף מישהו אחר.

אע"פ שיכול להיות שהשתנית, מבחינתי עצם זה שלא נשארת בתפקיד שאתה מסוגל להתמודד איתו,

ולטפל בעצמך בו בזמן, מגדירה אותך מבחינתי כאדם חלש באופיו.

אגב, כניגוד לכל מה שהחבר'ה רושמים פה, אבא שלי מנהל חברת היי-טק והוא איננו מעסיק (בדרכו שלו,

כמובן לא בבוטות) משתמטים מכל סוג שהוא. (אינני מכנה אותך כאחד מהם)

בכנות, גם אני לא הייתי מעסיק אותו, אבל אני, אתה או אבא שלך לא מייצגים את הכלל. חוץ מזה, בהייטק באמת יש נטייה להעסיק רק יוצאי צבא, החל מתוכניתן שצבר ניסיון בצבא, וכלה בקצין שהוכיח את עצמו בצבא ויכול לשמש כמנהל פרוייקטים איכותי. הצבא חוסך המון עבודה לחברות הייטק.

מאיזו סיבה, בדיוק מאותה סיבה של הבחור שכתב מעלייך? (BELTZUSH)
בגלל שלא התמודדתי עם הבעיה שלי בצבא. בגלל שנשברתי?
או שבכלליות, אתה חושב שאני בן אדם עם אופי חלש. לאור הדרך שבה אני מציג את עצמי?

כן, בדיוק. כל התשובות נכונות.

תודה על התגובה.
דווקא הלכתי לפסיכולוג בזמן השירות (במהלך התקופה שזה קרה). במהלך התפקיד, התלבטתי עם עצמי עמוקות בערך כ- 3 חודשים אם להשאר או לא...

והחלטת שלא, שאתה מוותר.

צ'מע אחי הפסיכולוג לא יגיד לך כנראה מה שאנחנו מנסים להסביר לך פה.

תתמודד עם המציאות שיצרת. לקהל הרחב, זה שלא מכיר אותך, אתה מסתמן כבן אדם חלש אופי,

באפשרותך או להמשיך להתחבט בזה, או לצאת חזק מהסיפור הזה.

אגב, להתנדב לצבא בשביל להשלים את הזמן זאת לא בהכרח האופציה הטובה ביותר.

שוב, לקהל הרחב, נראה לי שאם היית מספר ברזומה שלך ששנה עבדת בהתנדבות בבית-איזי

שפירא כאסיסטנט לילדים בעלי פיגור שכלי, התמדת בזה, השקעת והייתי בא כל יום במשך שנה,

אני חושב שהקהל הרחב היה מתייחס לזה בעין מאוד יפה.

בסוף אתה, מבחינת אנשים כמונו, חייב למדינה שלך עוד שנה ו...

איך שתבחר לעשות את זה, אם תבחר, זו כבר בחירה שלך.

^ הפסיכולוג דווקא יעץ לי להשאר. הוא דווקא אמר לי דברים דיי דומים למה שאתם אמרתם...
אפשר להסתכל על זה ככה. ואפשר להסתכל על זה גם שהחלטתי בדרכי שלי, שאני רוצה לטפל בבעיה שלי ובגורם לבעיה. ולכן אני רוצה להשתחרר. למקד את מירב הזמן והמאמצים, בשביל לפתור את הבעיה ולטפל בה.
אבל כל בן אדם העין הבוחנת שלו, ודרך החשיבה שלו.

נכון.

בהצלחה.

טוב.
תודה רבה לכולם.
הבנתי רק דבר אחד מכל זה. שצריך ללמוד לשקר בחיים. אין לי כוונה לקלקל ולדפוק לעצמי הזדמנויות בגלל בעיה שנוצרה והתהוותה במהלך השירות. בזמן שכל בן אדם אחר, באותו רגע שזה היה קורה לו היה טס מהצבא על טיל. ולא היה מצליח לצאת מהמיטה מרוב בושה.
צריך להיות בן אדם שעשוי מפלדה. בשביל להתעלם באופן מוחלט לאנשים אחרים שמסתכלים עליך ולועגים לך בזמן שאתה צועק שלא מרצונך בבסיס/בחדר האוכל.

אח שלו, אל תהייה החלטי כ"כ. לפעמים צריכים להוסיף איזה שקר לבן ולפעמים אסור לזוז מהאמת. רק אתה תדע מה טוב למה.

ועוד טיפ אחד- השקר הכי טוב זה שקר שאי אפשר לעלות עליו.