למרות כל ההסתייגויות מכך התגייסתי מרצוני לקרבי לפני שנה ו- 8 . סיימתי מסלול והייתי בסוללה ותיקה 5 חודשים.
בסה"כ היה שם שירות מלא חוויות קשיים ואתגר ואני לא מצטער על כל מה שעברתי שם.
לפני כ-7 חודשים התחילה להיות לי בעיה לא פשוטה בכלל של טיקים = קולות לא רצוניים (תסמונת טוראט) ככל הנראה כתוצאה מהלחץ של השירות הצבאי. לאחר כחודש של ברבורים וחוסר טיפול הלכתי לנוירולוג צבאי והוא הוריד לי את הפרופיל. נשאלתי אם אני רוצה להשאר עדיין בצבא ואמרתי שכן. עברתי לבסיס פתוח קרוב לבית - יומיות בתפקיד כלשהו. הייתי בתפקיד ולא הייתי ממש מרוצה ממנו. לאחרונה החלטתי שיותר מדי קשה לי עם הבעיה ואני מרגיש שאני כבר לא תורם לצבא כלום וגם הצבא לא תורם לי אז החלטתי שאני רוצה לסיים עם הצבא. הורדתי את הפרופיל ל-21 פיזי (לא נפשי) ויצאתי מהצבא.
חשוב להבין שאם הבעיה הייתה קיימת אצלי לפני הצבא אז סביר להניח שבכלל לא היו מגייסים אותי.
אני באופן אישי חושב שניסיתי לתת מעצמי כמה שיותר למרות כל הקשיים.

מה אתם חושבים?
ויתרתי לעצמי?
נתתי מעצמי מעל ומעבר?
חשוב לי מאוד לשמוע דעות של אנשים אחרים.

שמע תסמונת טורט זה לא דבר פשוט בכלל זה בהחלט משפיע על התפקוד היומיומי ובעיקר במצבי לחץ, אני לא הייתי מגדיר אותך משתמט בכלל...אל תקשה עם עצמך...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני מניח שהדבר שמציק לך זו העובדה שמה שגרם לך לעזוב את הצבא, בסופו של דבר, לא היה רק המצב הרפואי שלך אלא חוסר שביעות רצון מהתפקיד, כלומר, אם היית בתפקיד שהיית מקבל ממנו סיפוק אולי היית מצליח לחרוק שיניים ולהמשיך את השירות על אף המצב הרפואי.

אם הדבר מציק לך, אתה יעול לבדוק אפשרות של התנדבות (ואז אולי לקבל תנאים מותאים יותר או להגיע לתפקיד אחר. האם יש בכלל תפקיד לא קרבי שאתה חושב שיספק אותך?), או שירות לאומי על מנת להרגיש שתרמת מעל ומעבר.

חברי כנסת ישרים

היא ששום דבר, לא יחידה שאתה מעוניין בה, שירות קרבי או שירות בכלל שווה
את הבריאות שלך. עשית החלטה אמיצה, ואני לא מכיר אותך ואת הסיפור מקרוב אבל
לפי מה שאתה מספר גם נכונה. משתמטים אלו אנשים שהחליטו לא להתגייס כי לא מתאים להם
בדרך כלל, הם תיכננו משהו אחר לחיים או שיש להם כל מני אידיאולוגיות שינאה למדינה או לצבא.
לעומת זאת אתה, עם חששות והסתייגות ניגשת לשירות, עשית שירות קרבי, וכשהדבר לא התאפשר
לך מבחינה בריאותית עזבת.
אני מכבד את זה וממש לא מכיר בך כמשתמט.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם היית יכול (נפשית ופיזית) להתגייס לקרבי והתגייסת לקרבי אתה לא משתמט.
אם יצאת מקרבי בגלל שאתה לא יכול לשרת שם (פיזית או נפשית) אתה לא משתמט.
מבין אותך לגמרי שלא רצית להיות ג'ובניק.
אני במקומך משלים עכשיו בהיתנדבות מסויימת (בין אם שירות לאומי או יכול להיות אפילו התנדבות אחרת, למשל לארגון שמחלק אוכל לנזקקים) לשלוש שנים ואז מרגיש שלם עם עצמי ששירתתי שלוש שנים מלאות והכי טוב שיכולתי, בשביל עצמי ובשביל המדינה.

היית שנה ושמונה בקרבי... קשה לקרוא לזה משתמט...
הבריאות שלך חשובה יותר, כמו שכבר ציינו לפני...
אם זה מציק לך, פשוט תתנדב לאנשהו עד לסוף השירות...
עוד סיבה שאתה לא משתמט - משתמט בחיים לא היה כותב פוסט כזה, וכנראה גם לא היו לו רגשות אשם, אלא בכלל הוא היה מוכיח אותנו על זה שאנחנו כן משרתים בצבא
תרגיש טוב!

הסרט פיתנה - סרט חובה על סכנת האסלאם!
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון - מיליוני אנשים כבר צפו בו! העבירו לכל חבריכם!

חד משמעית וכל מי שיאמר אחרת טועה ובגדול.
אתה התגייסת לצבא, עשית שירות קרבי כולל מסלול ארוך וקשה. שאף אחד לא יגיד לך שאתה
"פרשת" מהצבא.

אני מאוד מצטער שככה נגמר השירות הצבאי שלך ושבריאותך נפגעה מכך.
כל הכבוד לך ורפואה שלמה.

202 נוב' 08

אתה שירתת זמן לא מבוטל וזו לא אשמתך שבעיה רפואית פקדה אותך.
כמו שכבר אמרו לך, אתה תמיד יכול להתנדב וסביר להניח שתקבל תנאים יותר מתאימים למצבך הבריאותי וגם להעדפותייך האישיות.

אין לאף אחד זכות לקרוא לך משתמט.

אתה עשית מעל ומעבר ואף שילמת על זה בבריאות שלך.

ישר כוח ואני מקווה שהמצב ישתפר בעתיד...

ולפני שכל המתלהמים קופצים עליי, נא כנסו ללינק הבא:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=463363

אשכול שהמשתמש הנ"ל פתח במה שבראש......אחרי שאתם קוראים את ההודעה שלו, נא קראו את התגובה של sheep....


ולפותח האשכול: אתה יודע מה הכי פתטי בעיניי? שאתה יודע שמה שעשית לא היה נכון, אבל במקום לנסות ולחזור לצבא {או לפחות להתנדב} אתה מחפש תשובות שירגיעו את המצפון שלך {בעזרת שקרים} וגם מקבל אותם לצערי הרב...

תסמונת טורט בעוצמה המתוארת מקנה פטור משרות צבאי. אילו היה מתנדב לשנה וחצי היה ראוי להוקרה אך מאחר וכבר שרת שנה וחצי אין זה כך?

הבעיה שהיוותה עילה לשחרור:
טורט
הבעיה בגללה יצא מהצבא, לפי הצהרתו בכתב, באשכולות:
1. רוצה תפקיד מעניין
2. רוצה להתחיל ללמוד ולעבוד

יהיה משהו, כי יש משהו

זהו....שהטורט אפילו לא גרם לא לצאת מהצבא.....הוא יצא על נפשי, ואפילו לא חיכה לראות אם גורמי הרפואה ימצאו לנכון להוציא אותו מהצבא...



ד"א- ישראלה היפהפיה- אני יודע שזה יישמע קצת "מורעל" או איך שלא תקרא לזה- אבל זה באמת הגיוני- גם אם ייתנו לבנאדם פטור רפואי משירות ביטחון, לדעתי יש הרבה מקרים בהם הבנאדם כן יוכל להמשיך לשרת, או לפחות להתנדב {אני לא מדבר כרגע על פותח האשכול}........קח אותי לדוגמה- השתמטתי לפני חודש מהצבא, הבנתי שטעיתי, ועכשיו אני נמצא בתהליכי חזרה מתקדמים.....יש לי בעייה רפואית של סחרחורות ואיבוד שמיעה, בעייה ששני רופאים שונים אמרו לי שעל דבר כזה מוציאים מהצבא.....גם אם יוציאו אותי מהצבא, אני אלך להתנדב, למה? כי זה לא הגיוני שאני לא אוכל לתת תרומה למערכת בעבודה משרדית, אבל כן אוכל ללכת למכון כושר.......
רוב האנשים בארץ מגיעים לצבא בגישה של- "טוב אני אתרום, אבל אם יש לי סיבה שבגללה הצבא יוציא אותי בלי שיקראו לי משתמט, אני אצא"....אבל בפועל? מעטים מאוד הם בני האדם שבאמת, אבל באמת, לא מסוגלים לעשות אף תפקיד במערכת הזאת...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי steaua rosie זהו....שהטורט אפילו לא גרם לא לצאת מהצבא.....הוא יצא על נפשי, ואפילו לא חיכה לראות אם גורמי הרפואה ימצאו לנכון להוציא אותו מהצבא... .

אתה יודע כמה סבל הייתי צריך לעבור עד שבכלל הגעתי לנוירולוג וקבלתי טיפול?
איך אתה כל כך בטוח בעצמך ויודע על איזה סעיף יצאתי, לא ציינתי איזה אז אתה ישר מניח שזה נפשי? אתה מכיר את הבעיה כל כך טוב?
סתם בשביל הרקע יצאתי על סעיף רפואי - פיזי על רקע נוירולוגי סתם ככה בשביל שתדע. לא הייתי צריך לעשות שום הצגות ומשחקים מול הקב"ן/פסיכיאטר.

בו נגיד את זה ככה. אתה לא יודע את הבעיה לא מכיר אותה ואני יכול להבטיח לך של- 90% מהאנשים שהיו לוקים בה היו מאוד מתקשים לצאת מהבית והם היו עושים את אותו הדבר.
לא דבר שהופך אותם למשתמטים.
נכון כמעט כל בן אדם יכול לשרת אבל לפעמים צריך לחשוב גם על הבריאות הנפשית/פיזית ולא רק על טובת המערכת.

אתה נותן לי את אותה תשובה שנתת לSHEEP באשכול הקודם....

אם באמת זה היה המקרה, הייתי אומר שאתה לא משתמט...

אבל אתה בעצמך אמרת את הסיבות האמיתיות שבגללן אתה לא יכול להמשיך בצבא...והבעייה הרפואית שלך לא הייתה אחת מהסיבות, היא רק הייתה אמצעי שבעזרתו תממש את רצונך....


ד"א- אם אתה כ"כ בטוח בזה שאתה לא משרת בגלל סיבה מוצדקת, מדוע פתחת אשכול עם השאלה הזאת? כדי לקבל אישור מאחרים......כל עוד אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע זה בסדר, כשמישהו בא וזורק לך את האמת בפנים אתה ישר זורק את הטיעון "אתה לא יודע מה עברתי"....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי steaua rosie ד"א- אם אתה כ"כ בטוח בזה שאתה לא משרת בגלל סיבה מוצדקת, מדוע פתחת אשכול עם השאלה הזאת? כדי לקבל אישור מאחרים......כל עוד אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע זה בסדר, כשמישהו בא וזורק לך את האמת בפנים אתה ישר זורק את הטיעון "אתה לא יודע מה עברתי"....

חשוב לי לשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליי. וחשוב לי גם לשמוע דעות שליליות.
אני לא ציפיתי רק לדעות חיוביות אלא גם לדעות שליליות. ומעניין אותי לדעת למה הם חושבים ככה.

ציטוט:

אם באמת זה היה המקרה, הייתי אומר שאתה לא משתמט...

כי אתה באמת מכיר אותי מקרוב ויודע מה קרה בדיוק מאחורי הקלעים...
אוליי אני אקליט "את הבעיה" רק בשביל שידעו שיראו מה זה אבל אני לא יודע אם אני צריך להגזים ולהרחיק לכת עם זה.

עריכה: בעצם לי זה לא משנה. אני יודע איזה בן אדם אני באמת. ואני לא צריך להוכיח את זה לאף אחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep הבעיה שהיוותה עילה לשחרור: טורט הבעיה בגללה יצא מהצבא, לפי הצהרתו בכתב, באשכולות: 1. רוצה תפקיד מעניין 2. רוצה להתחיל ללמוד ולעבוד

אתה לא יכול להסתמך רק על זה. אתה לא יודע את כל הפרטים במלואם.
אתה לא מודע למצב הנפשי והרפואי שלי ולא יודע מה עברתי עד עכשיו וכמה התאמצתי בשביל להשאר במערכת.
לטוראט יש חלק גדול מאד בכל העניין הזה. ואילולא הוא לא היה מתפרץ אצלי סביר להניח שהייתי מסיים שירות מלא בקרבי.

זה כמו האורחים בג'רי ספרינגר שמשתמשים במשפט - you don't know me.
אני מכיר מה שאתה מציג, תכתוב דברים אחרים, אני אכיר דברים אחרים.

-

ענה לי באופן חד משמעי על השאלה הבאה, אם תרצה (ממילא אתה כבר משוחרר, למרות שאמרתי את הדברים לפני השחרור):
יצאת מקרבי בגלל טורט.
האם יצאת מהצבא בגלל שאתה רוצה תפקיד מעניין, וכי אתה רוצה לעבוד וללמוד?

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

האם יצאת מהצבא בגלל שאתה רוצה תפקיד מעניין, וכי אתה רוצה לעבוד וללמוד?]

אני לא חושב שאין אדם שרוצה ללמוד לעבוד ולקדם את עצמו.
יצאתי בגלל כמה סיבות אישיות והעיקרית מביניהן היא בגלל החוסר נוחות שלי עם הטוראט במערכת, . שמושפע מאוד ממצבי לחץ ומתח דכאון שגורם לי הטוראט. למשל: ההגעה עצמה לבסיס, אנשים שחושבים שאני שחקן ועושה הכל בשביל להיות פטוריסט, מבוכה, חוסר נעימות וכד'...
אני אהיה כנה ואני אגיד שעשיתי את הדבר שכפי הנראה צריך להיות הכי טוב בשביל שלוות הנפש והבריאות שלי לדעתי, הבריאות היא מעל הכל.
היה אפשר להמשיך לשרת אבל זה היה שירות מאוד לא נעים, לוחץ, מותח מבחינתי. צריך לזכור שרוב הסיכוייםש לא היו מגייסים אותי במצב כזה.

הרבה סובלים מלחץ, אבל אם אצלך זה גורר בעיות שקשורות בטורט, אני מבין מה הוביל אותך להשתחרר.

בריאות שלמה ובהצלחה באזרחות.

יהיה משהו, כי יש משהו

קודם כל פרק הזמן המינימלי להתנדבות הוא שנתיים {לפותח האשכול חסרים עוד ארבעה חודשים}..


דבר שני- זה לא רלוונטי....הוא כבר אמר מה הסיבה שבגללה הוא יצא מהצבא,,,לא בגלל התסמונת, אלא בגלל שרצה את החיים הטובים של האזרחות....

אם הצבא לא היה משאיר לו ברירה והיה מוציא אותו בגלל הסיבה הזאת בלבד {כשהם לא משאירים לו את יכולת הבחירה של להשאר ולתרום אפילו בתפקיד משרדי עם ת"ש טוב}, אי אפשר היה לקרוא לו משתמט...

קודם כל פרק הזמן המינימלי להתנדבות הוא שנתיים {לפותח האשכול חסרים עוד ארבעה )
וזה ממש קריטי כי? לדעתי, נתונים מאוד יבשים.

דבר שני- זה לא רלוונטי....הוא כבר אמר מה הסיבה שבגללה הוא יצא מהצבא,,,לא בגלל התסמונת, אלא בגלל שרצה את החיים הטובים של האזרחות....
אני רוצה שהתנאים שלי יהיו טובים יותר לשם שיפור במצב הבריאותי.כל עוד אני נמצא בתוך סיר לחץ/מקום עבודה כפוי זה לא עושה לי טוב לטיקים.

אם הצבא לא היה משאיר לו ברירה והיה מוציא אותו בגלל הסיבה הזאת בלבד {כשהם לא משאירים לו את יכולת הבחירה של להשאר ולתרום אפילו בתפקיד משרדי עם ת"ש טוב}, אי אפשר היה לקרוא לו משתמט..
זאת דעתך האישית כל אחד מסתכל על זה בצורה שונה ואני מכבד את דעתך. כל החברים שלי מקרבי תמכו בי ולא זלזלו בי אמרו לי שאני אעשה מה שטוב לי. לדעתי, במצב בריאותי לא הכי טוב הבריאות קודמת לכל וצריך רק אח"כ להסתכל על המערכת. כשהייתי בריא 100% נתתי את כל כולי למערכת מבלי להניד עפעף. מה לעשות שלא עלינו קורים דברים שמשנים את כל כללי המשחק וצריך להבין את זה. ובכלל שום בן אדם לא יכול להכנס לתוך נעליים של מישהו אחר.

דעתי האישית היא שזה יהיה לא הוגן לקרוא לבן אדם עם רקע כזה משתמט...

חו"ח. אתה לא משתמט, כל הכבוד על מה שעשית עד עכשיו!
האם אובחנה אצלך רשמית תסמונת טורט?
האם ניסית טיפולים שונים, למשל טיפול תרופתי?
ככל הידוע לי תסמונת טורט אינה "מתפתחת" אלא נולדים איתה. לאחוז גבוה מאד של האוכלוסיה יש טורט בעוצמה נמוכה מאד. כמות ועוצמת הטיקים יכולה להתגבר עקב השפעות שונות. אם לשרות הצבאי יש השפעה על התגברות הטיקים אתה צריך להגיש תביעה להכרה ממשרד הביטחון. עשה זאת כעת לפני שיהיה מאוחר מידי.
לידיעתך, כשהייתי בסדיר רופא הגדוד שלנו בהכשרה לקה בתסמונת טורט ברמה הגבוהה ביותר, קללות, תנועות לא רצוניות חריפות וכו', זה לא הפריע לו להמשיך להיות רופא. היום הוא כיררוג פלסטי בבי"ח בלינסון. כשהוא תופר או מנתח הטורט נעלם.

בהצלחה, כל הכבוד והרבה בריאות!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האם אובחנה אצלך רשמית תסמונת טורט?
לא באופן מוחלט. או שזה תסמונת טוראט או סתם טיקים כלשהם.
האם ניסית טיפולים שונים, למשל טיפול תרופתי?
כן אך ללא תועלת מסויימת.
ככל הידוע לי תסמונת טורט אינה "מתפתחת" אלא נולדים איתה.
ככל הנראה שיש נטייה תורשתית וזה עשוי להתפרץ.

אם זה אני צריך להתמודד יום יום 24 שעות.
http://www.yourfilelink.com/get.php?fid=491834

נראה אם מישהו נשאר עם בעיה כזו דקה בצה"ל...

זה אשכרה כזה חמור כל הזמן?

יהיה משהו, כי יש משהו

למזלי לא . יש תקופות טובות ויש תקופות רעות. זה בא בגלים יש ימים שזה חזק ויש ימים שזה שקט. וכמובן שלחץ מגביר את זה.

לא נראה לי שמישהו שניסה ונכשל, יכול להיקרא משתמט. יש מלא כאלה, וגם אני בעצמי לא יודע איזה גורל מצפה לי בצבא ואם אני אצליח בכלל לסיים טירונות.
מי שאומר לך, "אתה משתמט", רוב הסיכויים שעדיין לא עשה צבא.

כמו ששיפ כתב, אתה עזבת כי היה לך לא טוב בתפקיד. לא בגלל הבעיה שלך.
אני תוהה לעצמי, במידה והיית בתפקיד מעניין - האם גם אז "הבעיה הייתה גורמת לך לצאת"? האם גם אז המחלה שלך הייתה מובילה אותך להוריד פרופיל? אני בספק.

שים לב מה הוא כתב כאן:"יצאתי בגלל כמה סיבות אישיות והעיקרית מביניהן היא בגלל החוסר נוחות שלי עם הטוראט במערכת, . שמושפע מאוד ממצבי לחץ ומתח דכאון שגורם לי הטוראט. למשל: ההגעה עצמה לבסיס, אנשים שחושבים שאני שחקן ועושה הכל בשביל להיות פטוריסט, מבוכה, חוסר נעימות וכד'...
אני אהיה כנה ואני אגיד שעשיתי את הדבר שכפי הנראה צריך להיות הכי טוב בשביל שלוות הנפש והבריאות שלי לדעתי, הבריאות היא מעל הכל.
היה אפשר להמשיך לשרת אבל זה היה שירות מאוד לא נעים, לוחץ, מותח מבחינתי. צריך לזכור שרוב הסיכוייםש לא היו מגייסים אותי במצב כזה.".

אם זה ככה אז מילא, אבל עדיין אני חושב שהוא מנסה להקטין ראש ולשכנע את עצמו ואת חברי הפורום שהוא לא משתמט. אחרת בשביל מה הוא צריך את הפידבק מהפורום שהוא לא משתמט?

1+

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DVM כמו ששיפ כתב, אתה עזבת כי היה לך לא טוב בתפקיד. לא בגלל הבעיה שלך. אני תוהה לעצמי, במידה והיית בתפקיד מעניין - האם גם אז "הבעיה הייתה גורמת לך לצאת"? האם גם אז המחלה שלך הייתה מובילה אותך להוריד פרופיל? אני בספק.

אין לדעת אבל לדעתי זה לא ממש משנה..
איך אתה כל כך בטוח שבגלל זה עזבתי? בגלל כמה שורות שרשמתי בפורום? אתה יודע איך אני מרגיש? אתה יודע מה זה גורם/גרם למצב הנפשי שלי? לאיזה מבוכה זה גורם? אתה יודע איזה תרופות אני לוקח?
זה מעליב אותי שמכנים אותי ככה. אם רק היית יודע מה עברתי כמה השקעתי וכמה התמדתי בשביל להשאר בצבא.
שהייתי חודש במצב נפשי דיי קשה בקרבי ללא התייחסות מיוחדת וללא התחשבות. שלקח חודש עד שהם קבעו לי הפניה לנוירולוג. הוצע לי כבר אז לעזוב את הצבא אבל לא רציתי לוותר כל כך מהר.
תנסה רגע לשים את עצמך בנעליים שלי למרות שלדעתי באמת שאי אפשר. תסתכל רגע על עצמך במצב כזה ובסיטואציה כזו אני בכלל לא בטוח שתהיה מוכן לשרת בצבא או בכלל לצאת מהבית במצב כזה.
ובינתיים הרוב המוחץ וגם כל החברים שלי מקרבי שמכירים אותי ואת הבעיה תומכים בי ולא שופטים אותי. אבל תמיד טוב גם לשמוע דעות אחרות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Helpinguser אין לדעת אבל לדעתי זה לא ממש משנה.. איך אתה כל כך בטוח שבגלל זה עזבתי? בגלל כמה שורות שרשמתי בפורום? אתה יודע איך אני מרגיש? אתה יודע מה זה גורם/גרם למצב הנפשי שלי? לאיזה מבוכה זה גורם? אתה יודע איזה תרופות אני לוקח? זה מעליב אותי שמכנים אותי ככה. אם רק היית יודע מה עברתי כמה השקעתי וכמה התמדתי בשביל להשאר בצבא. שהייתי חודש במצב נפשי דיי קשה בקרבי ללא התייחסות מיוחדת וללא התחשבות. שלקח חודש עד שהם קבעו לי הפניה לנוירולוג. הוצע לי כבר אז לעזוב את הצבא אבל לא רציתי לוותר כל כך מהר. תנסה רגע לשים את עצמך בנעליים שלי למרות שלדעתי באמת שאי אפשר. תסתכל רגע על עצמך במצב כזה ובסיטואציה כזו אני בכלל לא בטוח שתהיה מוכן לשרת בצבא או בכלל לצאת מהבית במצב כזה. ובינתיים הרוב המוחץ וגם כל החברים שלי מקרבי שמכירים אותי ואת הבעיה תומכים בי ולא שופטים אותי. אבל תמיד טוב גם לשמוע דעות אחרות.

אז לפי מה אתה רוצה שאני אשפוט אותך? אני לא מכיר אותך. זה כל הקטע בפורום - שמה שאתה כותב זה מה שאתה מקרין.

איך אתה עדיין חושב שאני משתמט?
למרות כל מה שכתבתי והסברתי...

יש אנשים שחושבים שחובתך למדינה מסתכמת ב3 שנים תרומה לצבא....גם אם זה בסדיר, וגם אם זה בהתנדבות.....
נעזוב לרגע בצד את העובדה שכתבת בפורום מה שבראש שאתה רוצה לעזוב כי התנאים של התפקיד חרא, האם אתה יוכל לומר לי בכנות שאתה לא יכול לתת עוד שנה ו4 כמתנדב בעבודה משרדית כלשהית עם ת"ש מצויין? כי אם אתה לא יכול, אז אתה באמת גם לא תוכל להסתדר באזרחות, שם הלחץ בהרבה יותר גדול....


עוד פעם אני חוזר ואומר- אני לא סולד בגלל מה שעשית {השתמטות/לא השתמטות..תקרא לזה איך שאתה רוצה}....
אני סולד בגלל שאתה לא שלם עם המעשה שעשית {ואל תנסה לעבוד עליי ולהגיד שאתה שלם- כי אם היית שלם לא היית פותח את האשכול הזה}, ואתה מנסה להסתיר את העובדה הזאת...זה מה שנראה פאתטי בעיניי....

ציטוט:

]יש אנשים שחושבים שחובתך למדינה מסתכמת ב3 שנים תרומה לצבא....גם אם זה בסדיר, וגם אם זה בהתנדבות..... נעזוב לרגע בצד את העובדה שכתבת בפורום מה שבראש שאתה רוצה לעזוב כי התנאים של התפקיד חרא, האם אתה יוכל לומר לי בכנות שאתה לא יכול לתת עוד שנה ו4 כמתנדב בעבודה משרדית כלשהית עם ת"ש מצויין? כי אם אתה לא יכול, אז אתה באמת גם לא תוכל להסתדר באזרחות, שם הלחץ בהרבה יותר גדול....

שמע אם התמודדתי עם לחץ של קרבי במשך יותר משנה שהמצב הבריאותי שלי היה תקין אין סיבה שאני לא אתמודד באזרחות והמצב שלי עוד יכול להשתפר בהמשך.
רשמתי כבר שאני יכול אבל לאור המצב הבריאותי/נפשי העדין אני מעדיף שלא כל לחץ הכי קטן עליי משפיע על הטיקים (על העוצמה שלהם ועל התדירות ואז אני נלחץ וזה מעין מעגל קסמים). אבל באמת שההרגשה הייתה לא נוחה ומאז שאני בבית אני מרגיש הרבה יותר משוחרר ונינוח.
במצב הבריאותי הזה אני מעדיף להתמקד בטיפול בבעיה ולעשות דברים אחרים ולאו דווקא לעבוד.
העבודה יכולה לחכות.

ציטוט:

עוד פעם אני חוזר ואומר- אני לא סולד בגלל מה שעשית {השתמטות/לא השתמטות..תקרא לזה איך שאתה רוצה}.... אני סולד בגלל שאתה לא שלם עם המעשה שעשית {ואל תנסה לעבוד עליי ולהגיד שאתה שלם- כי אם היית שלם לא היית פותח את האשכול הזה}, ואתה מנסה להסתיר את העובדה הזאת...זה מה שנראה פאתטי בעיניי....

שלם או לא אני עומד מאחורי ההחלטה. אני אוליי עדיין לא שלם עם עצמי בצורה מלאה אבל בהחלט לא מתחרט. אם זה ממש יפריע לי או יציק בעתיד אני בהחלט - אתנדב אבל כרגע אופציה כזאת לא נראית באופק.
בו לא נשכח שגם אתה פתחת לא מעט אשכולות בנושאים דומים.

תמשיך עם החיים שלך בכיף, חג שמח

נכון, עם טורט אולי לא היו מגייסים אותך, למרות שהייתה לך את האפשרות להתנדב לכל תפקיד שהיית רוצה ושיכולת לתרום בו..

אבל כמו ששמת לב, לא על כל סעיפי טורט משחררים מהצבא.

לדוגמא איתי במשרד משרת מישהו עם טורט קל

לפעמים זה מיק לו אבל זה לא מפריע להתנהלות שלו, מה שגם עם הזמן זה ניהיה לו פחות ופחות.


אני לא שופטת אנשים, למרות שאני אומרת שצריך לעשות צבא ובלה בלה,
אבל יש הרבה סיבות למה אנשים לא נכנסו לצבא או יצאו..

נכנסת מרצונך לקרבי, אבל מה לעשות שבאמצע קרה משהו שהפריע לך מאוד להמשיך..
עובדה שניסית גם לתרום כשיצאת מקרבי..

אל תרגיש רע עם עצמך


חפרתי? בקטנה.

ביקשת מאנשים לשמוע את דעתם, מה הם חושבים.
אבל כל מי שלא מסכים עם דעתך אתה מתנפל עליו.
אם אתה רוצה שכולם יגידו לך "לא, אתה לא משתמט, נתת, תרמת, וכו' וכו' וכו'" אז הגעת למקום הלא נכון.
אם מישהו חושב שאתה משתמט ושיכלת לתרום יותר, אז זה בדיוק המקום בשבילו להגיד את זה (ואפילו ביקשת את זה

ציטוט:

מה אתם חושבים? ויתרתי לעצמי? נתתי מעצמי מעל ומעבר? חשוב לי מאוד לשמוע דעות של אנשים אחרים.

)
אני מציע שתחשוב שוב אם אתה באמת רוצה לשמוע מה יש לאנשים אחרים להגיד או שאתה רוצה להרגיש טוב עם עצמך.
עידו

"הכומתה השחורה - היא צנועה וענווה כדרך חייו של השריונר..." (תא"ל חלוצי רודוי, לשעבר קשנ"ר)

צודק 100%

גם אני לא מודע לכך ולכן לא אגיב רק לעניין זה.
אני אושפזתי בגיל יחסית צעיר-תחילת ההתבגרות(13-12) עם דלקת פרקים במשך חודש-חודשיים בבית חולים ומאז יש לי התקפים מדי פעם ובעיות בתנאיי קור.
אני בחרתי להתנדב לצה"ל ולשרות של 3 שנים מלאות. בעקבות התפקיד מצב הפרקים שלי החמיר ואני חי כבר כמה חודשים עם כאבים ברגליים, שרק הולכים ומחמירים ומפריעים לי לכל התפקודים הישנים שעשיתי למרות שאני לא נותן לזה להשתלט על החיים-אני כבר חי כמה חודשים עם כאבים ברגליים שרק הולכים ועולים עוד ועוד למעלה.
שאני ניגשתי למרפאה איפה שהייתי אמרו לי שלא נותנים לי טיפול רפואי צה"לי כי אני מתנדב ובעצם ציפו שאני אחזור באמצע הלילה 80 קילומטר לקבל טיפול רפואי מקופת חולים. אני היום בתפקיד אחר, יומיות, ועושה שנה וחצי ככל המתנדבים כרגע ולא שלוש כי התפקיד אינו דורש שלוש כעת אבל האכזבה מהמערכת היא גדולה ובמיוחד לאטימות הרפואית ולכל מיני מחדלים רפואיים שיש גם בטיפול מתנדבים וגם בחיילים רגילים - ומי שלא מודע לכך שלא ישפוט אף חייל ואף אחד . יש מלא חריגות עם הנהלים והטיפול במתנדבים ובשעות חירום ותשאלו כל מתנדב שיתן לך מענה על הטיפול המדהים במתנדבים (שעות לחכות לתשובה בתא מתנדבים שבראשו עומדת סג"מ- שאני מעריך שהיא בעקיפין אחראית על מעבר ל1000 חיילים מתנדבים שיש בצבא).
כחלק מהמעבר לתפקיד יומיות אי אפשר שלא להרגיש לפעמים שהתפקיד אינו תורם ושיכולת לעשות משהו מועיל יותר עם זמנך, במיוחד שאתה צריך לקום כל בוקר מכאב רגליים, לעמוד באוטובוס ולסבול בקרסול ובכלל עצבנות על המצב שכרגע אני מושך כמה חודשים עם כאבים ונראה שלאף אחד לא אכפת ובמיוחד לא שלמפקדים הקודמים.
תנסו קצת לחשוב מעבר וקצת פחות להיות "צהובים", כמובן שלהתנדב זה נחמד וזהו חובה אזרחית, אבל בתור אנשים בריאים אתם לא יכולים להבין לפעמים את התסכול שלפחות אני חש שאינני חייל קרבי והתחושה שאני מבזבז את זמני רק בשביל שאוכל להגיד ווי על הצבא ובמיוחד התחושה שאני מקבל מהרבה אנשים שקוראים לי ג'ובניק כאילו יכולתי לעשות משהו יותר מתפקידי כיום ובמיוחד את האכזבה מכל הטיפול בנו כמתנדבים - זה נראה יפה לגייס אותנו אבל הטיפול בנו אחרי הגיוס הוא גובל בציניות.

ועריכה:
בל נשכח את העובדה שגם אחרי שהתנדבנו רשומים אנחנו כפטורים משירות ביטחון וכלל המתנדבים מוכרזים באופן כללי כעובדים כללים. אז תפסיקו לחשוב שהכל תמיד עובד לכיוון אחד..

כן זה מעצבן העניין עם המרפאה.
מאוד מעצבן.

גרמו לי להפסיד כסף על מדרסים שעשיתי באופן פרטי, כשאחרי כמה שבועות שינו את הפקודה לגביי מתנדבים ומרפאות- שאנחנו כן יכולים לקבל טיפול.

עכשיו מי יחזיר לי את הכסף הזה של המדרסים
וכל הביקורים אצל הרופאים המקצועיים שהלכתי אליהם בשביל זה

ועוד כל מיני דברים מטופשים, כמו שאני בעצם חיילת. ואני קונה תרופות מידי חודש שעולות יקר והצבא מכסה לי מזה רק חצי
ואז אני נשארת עם חצי משכורת כל החודש.

אבל טוב, זה כבר לאשכול אחר בעצם.


בכל אופן לכל אחד יש זכות להגיד את הדעה שלו אבל לא לשפוט אף אחד..
הרבה אנשים ששמעו שאני מתנדבת ניסו להניא אותי מהרעיון הזה בכלל ואמרו לי שאני מפגרת שיש לי פטור ושאני עושה צבא בכל מקרה.

זה עדיין יושב לי על הראש וחלק מהתגובות בנושא הזה פשוט הטרידו אותי. אע"פ שאני מודע לעבודה שמלכתחילה היה מיותר לפתוח אותו.
אז עברה כבר כמעט שנה מאז, ולא לא עבדתי בשום מקום לא למדתי, ולא קדמתי את עצמי בחיים בשום דבר. התמקדתי יותר בדרכי טיפול, ובהתמודדות עם הבעיה.
היום המצב הרבה יותר טוב, הוא עדיין לא מושלם וכשיש לחץ זה מתפרץ שוב וזה בא בגלים וזה מאוד תזזיתי.
בכל מקרה, אם הייתם מכירים אותי טוב הייתם מבינים כמה השתדלתי להשאר בצבא.
אבל מה לעשות, לפעמים נוקטים בכל מיני צעדים מחוסר ברירה ומכל מיני סיבות שונות...
סביר, שלא הייתי מגיע למצבי הנוכחי ללא שחרור מוקדם מהצבא.

הודעה שכתבתי בפורום לפני הגיוס:

ציטוט:

התאריך שלי נקבע ל- 22.7.07 פרופיל קרבי, גיוס קרבי כללי . (פרופיל 72) אני חושב שבתור בן אדם הנפש שלי לא כ"כ בריאה, ואני לא ממש מתאים לקרבי מבחינת אישיות . אבל החלטתי שאני בכל זאת רוצה לנסות , ואוליי זה יוכל לתרום לי במשהו . מה שאני רוצה לשאול איך מגיעים למצב של אי התאמה לקרבי ? (אני לא רוצה שזה יקרה לי, אני מעדיף להמנע מזה ) אם אני אשקיע מאמצים ואתאמץ בשביל להשאר, זה עדיין יוכל לקרות לי ? תודה .

אז ההודעה יותר מופנית אליכם, כל המורעלים ובכלל לכל האנשים האנטי-ג'ובניקים.
אל תלכו עם ראש בקיר.
אם יש ספק, אז אין ספק!!
את הנזק ואת עוגמת הנפש, כנראה שהייתי מונע מעצמי אם הייתי מחליט להבדק ולא מתגייס לשם מלכתחילה.

אני לא נגד גיוס לקרבי, אבל נגד הטפה להתגייס לקרבי ונגד זה שכל בן אדם שפותח אשכול שהוא לא מעוניין להתגייס לקרבי מייד מתקיפים אותו ומכנים אותו "משתמט" וכד'...