בעקבות המהפכה במצרים והקולות שנשמעים משם לביטול הסכם קמפ-דיוויד עם ישראל, התחלתי
לתהות לגבי מהו הערך האמיתי של הסכם שלום כיום בעולם. לצערי המציאות העצובה היא שאם שליט
אחד חותם על הסכם, אין שום מניעה שכאשר יעלה שליט אחר - הוא יבטל לאלתר את ההסכם שנחתם
ויפר אותו.

לדעתי, ואני לא יודע למה זה לא קיים - הסכמים שנחתמים בין מדינות, צריכות לקבל אישור וערבות של
האו"ם\נאט"ו\גוף בעל כוח אכיפה אמיתי, כך שבמידה ומדינה אחת תפר את ההסכם - מיידית היא תיאלץ
לשלם קנס כספי של כך וכך דולרים (סכום שיביא כמעט לפשיטת רגל שלה או קרוב לזה) או - במידה
ותסרב - תקיפה מיידית של המעצמות את המדינה.

הסכם שלום זה ממש לא חוזה שמשפיע אך ורק על שתי מדינות כאילו אין דבר מסביב. הסכמים\מלחמות
משפיעים על אזורים שלמים, ולעיתים אף על העולם כולו. לא יכול להיות שבגלל חוסר אחריות של מדינה
מסויימת, העולo יחזור כמה עשרות שנים, אם לא יותר, לאחור ויתחיל שוב מלחמות וניסיונות הפסקת אש.

לא יכול להיות שמדינות יחתמו על הסכם שלום, ויקום עוד דיקטטור, טיפש יותר וקיצוני יותר - שיבטל שלום
(קר, חם, פושר, באמת לא חשוב כרגע) של שלושים שנה. לנו אין סיני נוסף לתת להם. הם בעצם קיבלו
את שלהם ולנו אין שום קלף במשחק החדש הזה.

הם רוצים שטח? שיקחו את עזה תחת חסותם

לדעתי אם היה איזה שיריון להסכמים כמו שאתה מציע (לא יודע אם קיים), ממילא לא יתקפו מדינה חזקה שהפרה הסכם שלום, יתקפו רק מדינות שלא מסוגלות להתגונן מפני התקפה, הרבה תועלת זה לא ישיג.
גם יפחדו לחתום על הסכם שלום שלא ניתן לחזור ממנו.

האו"ם אמור לפקח על הסכם השלום בין ישראל למצרים, זה מוסדר בהסכם השלום (אבל אני לא יודע אם זה אומר שאי אפשר לבטל את ההסכם).
אני לא יודע עד כמה אפשר להבטיח קיום הסכמים. (אני לא חזק בהיסטוריה [זימון ori רשמי] אבל זכור לי חוזה ורסאי כדוגמא להסכם לא אפקטיבי).

מתוך הסכם השלום עם מצרים:

ציטוט:

סעיף 6 פעולות האומות המאוחדות 1. הצדדים יבקשו מן האומות המאוחדות לספק כוחות ומשקיפים כדי לפקח על ביצועו של נספח זה ולעשות כמיטב מאמציהם כדי למנוע כל הפרה של האמור בו. 2. בזיקה לכוחות ולמשקיפים אלה של האומות המאוחדות, לפי הנאות, מסכימים הצדדים לבקש את ההסדרים דלקמן: א. הפעלתן של נקודות ביקורת, משמרות סיור ועמדות תצפית לאורך הגבול הבינלאומי וקו B ובתוך אזור C. ב. בדיקה תקופתית של ביצוע כללי נספח זה תיערך לא פחות מפעמיים בחודש, זולת אם הסכימו הצדדים אחרת. ג. בדיקות נוספות תוך 48 שעות, לאחר קבלת בקשה מאחד משני הצדדים. ד. הבטחת חופש השיט דרך מיצר טיראן, בהתאם לסעיף 5 לחוזה השלום. 3. ההסדרים המתוארים בסעיף זה לגבי כל אזור ואזור יבוצעו באזורים A, B ו - C בידי כוח האומות המאוחדות, ובאזור D בידי משקיפי האומות המאוחדות. 4. צוותי הביקורת של האומות המאוחדות ילוו בקציני קישור של הצד המתאים. 5. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות ידווחו על ממצאיהם לשני הצדדים. 6. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות הפועלים באזורים יהנו מחופש תנועה ומשאר הקלות הנחוצות לביצוע תפקידיהם. 7. הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות אינם מוסמכים להרשות את חציית הגבול הבינלאומי. 8. הצדדים יסכימו על האומות שמהן יבואו הכוח והמשקיפים של האומות המאוחדות, הם יבואו מאומות שאינן חברות קבועות של מועצת הבטחון של האומות המאוחדות. 9. הצדדים מסכימים כי האומות המאוחדות יערכו את הסדרי הפיקוד אשר ייטיבו להבטיח את ביצועם היעיל של תפקידיהן. http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

יהיה משהו, כי יש משהו

מסיבות שונות (שעיקרן, התנגדות הסובייטים למהלך, שהיה כולו יוזמה אמריקנית), בלמה בריה"מ כל מעורבות
של האו"ם בהסכם עם מצרים - ועל כן נקבע שהערבות להסכם היא אמריקנית, בגיבוי של כוח רב-לאומי (שרובו
המוחץ הוא אמריקני).

המחוייבות האמריקנית להסכם נותרה בעינה גם כשקרו לכוח אסונות קשים (248 חיילים שלו נהרגו בהתרסקות מטוס בקנדה, כאשר סיימו סבב בסיני).
בשנים האחרונות הכוח מורכב מאנשי משמר לאומי (סה"כ די ש'קט להם שם...), ולמרות שמבחינה הזו האיכות
הצבאית של הכוח ירדה (זה לא באמת משנה, הכוח מעולם לא נועד לבלום בעצמו הפרה מצרית, אלא להוות
תזכורת משמעותית בהיקפה, לכך שארה"ב לוקחת ברצינות את תפקידה כאוכפת ההסכם) - הרי המשמעות
הפוליטית של פגיעה באנשי משמר לאומי (אנשי מילואים בעלי משפחות ברובם), היא חמורה בהרבה מבחינת
הפוגע, בכל מה שנוגע לאיך שהדבר יוצג בארה"ב.

בקיצור, על הנייר - הערבות האמריקנית להסכם היא אמיתית ולפחות בתחום אחד אפשר לבנות עליה במאה
אחוז: הסיוע האמריקני הכספי והצבאי למצרים (שערכו למצרים גדול לאין שיעור מכפי שערכו של הסיוע
האמריקני לישראל, הן באופן יחסי - ואפן באופן מוחלט, בכל מה שנוגע למניעת רעב המוני במדינה האומללה
ההיא) ייפסק דקה אחרי הכרזה על ביטול ההסכמים מצד המצרים. מדובר כאן בסעיף תקציבי, ועל התקציב
אחראי הקונגרס, ולא רק הנשיא. הקונגרס הנוכחי יאכוף ביד ברזל כל הפרה מצרית, בתחומים שנתונים
לשליטתו. המשמעות של אובדן סיוע אמריקני למצרים היא כפולה:
1. כאמור, היהי פחות מטבע זר למצרים. המשמעות היא לא רק פחות מזומנים, אלא דירוג אשראי שיקרוס,
ויכולת נמוכה יותר לגייס הלוואות חוץ. דבר זה יגרום לנושים לתבוע סילוק חוב מיידי - התוצאה הוודאית היא קריסת המטבע המצרי ומשבר כלכלי, שאני בכנות מתקשה לראות את מצרים במצבה הנוכחית מתמודדת
עימו.
2. הצבא המצרי הוא ברובו מערבי ומחזיק בציוד אמריקני. ביטול הסכמים משמעו הפסקת סיוע צבאי,
דבר שיגרור הפסקת אספקת חלפים למצרים. זה מה שקרה לאיראנים ב79 (והאיראנים מחזיקים תעשייה מפוארת בהרבה משל המצרים), וכל מה שיכלו האיראנים לעשות בכדי לשמר חלק מהציוד האמריקני
שהתקלקל, זה "קניבליזציה" (העברת חלקים מכלים תקינים לכלים מקולקלים - תוך ויתור על חלק מהכלים,
לשם כך).


לסיכום, אין ערבות או"ם - אבל יש ערבות אמריקנית (הגם שאובמה יחרוק שיניים כשימצא עצמו נאלץ לאכוף
אותה - אם זה היה תלוי רק בו, 80% ממה שכתבתי היה מאבד רלוונטיות, לדעתי - הוא מסתדר טוב מאוד
עם נטישת בעלות ברית והשלמה עם הפרת הסכמים בינ"ל מצידם של תוקפנים למיניהם...), ולדעתי היא
אולי לא תמנע את הפיכתו של השלום המצרי לריק עוד יותר מתוכן - אבל היא תמנע, לפחות עד לעלייה חד-
משמעית של האחים המסלמים לשלטון, את הפרת הנספחים הביטחוניים של ההסכם (דהיינו, כניסת
צבא מצרי לסיני - שזו הסיבה החשובה ביותר שלשמה היה ערך בכלל להסכם עם מצרים מלכתחילה).

כלומר - ארגון טרור דמוי חיזבאללה המנסה לחדור מסיני לנגב. הכסף יגיע מאיראן והמשטר המצרי יעצור בכל שנה איזה פעיל או שניים לתקופה של חודש חודשיים וירים ידיים (דבר שעוד התמחה בו בתקופת מובארק) בטענה שאינו יכול לשלוט על סיני עם כוחות הצבא שהסכם השלום מאפשר לו...

אגב, רגע לפני שהעולם הערבי התעורר לשחר של דיקטטורים חדשים לגמרי, בשאר ניסה לעשות את אותו דבר בגולן הסורי והרי מה שיש לנו עם מצרים איננו הסכם שלום אלא הסכם אי לוחמה הדדי בדיוק כמו עם סוריה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep האו"ם אמור לפקח על הסכם השלום בין ישראל למצרים, זה מוסדר בהסכם השלום (אבל אני לא יודע אם זה אומר שאי אפשר לבטל את ההסכם).

חמוד שעם משפט כזה אתה מנסה ללמד אותי משהו על חוק ומשפט בינ"ל.
קריאה מומלצת: https://secure.wikimedia.org/wikiso...ION_OF_TREATIES

זה מאוד מרשים איך אתה יודע הרבה דברים ומגיב בכל פורום על איך גולשים אחרים יודעים פחות ממך.
עכשיו לך.

יהיה משהו, כי יש משהו

ממליץ להמשיך ללמוד (לפחות בגוגל...) על ההבדל בין הזכויות המנויות לזכויות ההלכתיות, ולבסוף לקרוא ולשנון את הודעתו על GLSH הזאת: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...869#post3683912

ניגודי אינטרסים בין מדינות יהפכו בהכרח כל גוף שירצה להופיע כמתווך - לצד מוטה לכיוון כלשהו.
הבט על האו"ם כיום - גוף שהרוב האנטי-ישראלי בו הוא אוטומטי. לכאורה, זהו הגוף שאמור להיות בורר
בסכסוכים בינ"ל. אתה יכול לסמוך עליו?

במציאות של ימינו יש לעולם שוטר אחד ויחיד, ולצערנו אותו שוטר מגלה חוסר רצון מובהק להמשיך לשמש
בתפקידו, לפחות תחת הנהגתו הנוכחית. המצב הזה רע לא רק לנו (הוא רע כמעט לכל בעלת ברית של
ארה"ב: דרום קוריאה, טייוון, בריטניה, צ'כיה, פולין, הונדרוס, וכפי שראינו באזור - גם למצרים, בחרין ותימן),
אבל אם ארה"ב מתקשה להיות בורר ואוכף מעשי (במקרה שלנו אני מעריך שהיא כן תנקוט במס' אמצעים -
אבל רק בגלל שאלה אמצעים שנמצאים ברשות הקונגרס, ואינם דורשים פעולה אקטיבית של הנשיא - לו היינו
צריכים לסמוך רק על הנשיא, אני מעריך שהיה פשוט מפנה את הכוח הרב-לאומי, ו"קורא לשני הצדדים לשמור
על איפוק, לאורך הגבול הבינ"ל" - תוך הכרה בפועל, בהפרת ההסכם בידי המצרים. למרבה המזל, לא כל
הקלפים בידיו, במצב נדיר זה).

רק אם יגיע מנהיג חדש?
ומה אם מנהיג ישן ישנה את דעתו?

הבעיה איננה מנהיג ישן או מנהיג חדש, אלא הניסיון לסמוך על מילים כהגנה מפני תוקפנות.
ברוח פסח, קבל קצת רש"י:

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.

"ויקם מלך חדש" - רב ושמואל - חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזרותיו (בבלי סוטה יא.).

"אשר לא ידע" - עשה עצמו כאלו לא ידע (כ"ג רא"ם).




https://secure.wikimedia.org/wikiso....D7.95.D7.A7.29

תמיד תמיד הצד השני אשם

אני ממליץ לך בחום לקרוא על הזרם הריאליסטי ביחסים בין לאומיים...
http://en.wikipedia.org/wiki/Realis...elations_theory
יש גם איזה ספר של תומס הובס, ועוד אחד גם של איזה אנגלי

הרבה יותר מדאיגה אותי האפשרות שמצרים תאפשר זרימה חופשית של נשק וכח אדם מיומן בטרור במסווה של רשלנות בשמירה על הגבול.

בכל אופן, מצרים שמונחית ע"י שיקולי דת ופחות ע"י שיקולים כלכליים בהחלט מסוגלת להפר הסכמי שלום ולתרץ זאת כ- "ישראל מבצעת פשעי מלחמה".