בנקודה שמחה מאוד, הוחלט לשנות את השם "פלשתינה" ל "ארץ ישראל".
וההחלטה אכן בוצעה.
שימו לב שלא מדובר כאן על "עיברות" השם אלא על שינוי שם רגיל. שכן, מלכתחילה היה מדובר בשם עברי / יהודי. כל מי שמכיר יודע את הסיפור:
האויבים המקראיים של היהודים היו מכונים "פלשתים" (מלשון פולש), והקיסר הנורא אדריאנוס נתן את השם ליהודים, יותר נכון לממלכת יהודה כחלק מפעולת ענישה אכזרית.
לכן, אם נתייחס עובדתית, השם הוא יהודי עברי במקורו, וניתן לנו במקור.
מאוחר יותר צצו ונולדו לאויר העולם עיוותים רבים של השם.
זה אך טבעי - שם אשר נמצא בפיות רבים זוכה לגלגולים וסילופים. ישוע נעשה לאחר כמה וכמה גלגולים "ג'יזז".
אך השם פלשתינה הוא עדיין יהודי עברי.
אםנם ישנם פרופסורים יהודים אשר מלמדים את השקר: "פלסטין היא מילה ערבית", אך אין להתבלבל - אין כזו מילה פלסטין, והיא על אחת כמה וכמה לא ערבית.
לכן בוצעה כאן החלפת שם, לא "עיברות" שם.
היהודים שמחו להניח בצד את השם פלשתינה ולהתחיל להשתמש בשם ארץ ישראל.
כבר כמה עשורים (במה מה שמומחים מכנים "התרמית הגדולה של המאה העשרים") אנו עדים לכך שמתוך האמפריה הערבית הושרץ לו חלק אשר מצד אחד הולך ונהיה עצמאי (להלן "מגיעה לו הכרזה עצמית") אך מצד שני עדיין נאחז כמה שיותר בהיותו "רק" ערבי.
יותר ויותר אנשים (וארגונים) תמימים בעולם הפכו את עורם והחלו להעריץ את ה"ערבים פלסטינים" חביבי העולם, וזנחו את ההערצה שהייתה להם כלפי ישראל הצעירה הבודדה הנאבקת על הישרדותה מול אמפריה ערבית טורפת שוצפת וקוצפת.
לפתע כל האיומים וההכרזות הקולניות של הערבים "נזרוק את היהודים לים" לא מקבלות התייחסות עולימות, שכן ה"עם ערבי פלסטיני" הוא "מסכן המקבל את כל היחס והמשאבים הפנויים" של העולם. אונר"א, מפעל ה"פליטים" אשר רק מגביר את מספר ה"פליטים" הערבים מדי יום - זולל משאבים רבים מהעולם, והעולם עוצם עין מתוך רחמים על הערבים ה"פלסטינים".
האמפריה הערבית אשר אבדה תקווה להביס את צה"ל, ואשר אבדה תקווה לקבל זכות לתבוע לעצמה את פלשתינה - ישראל - משתמשת עתה בכלי הנשק החדש שנוצר ("עם ערבי פלסטיני") למטרה זו.
הערבי לא זכאי לפלשתינה - ה"פלסטיני" כן זכאי.
ה"עם ערבי פלסטיני" משמש את האמפריה הערבית ככלי טרור משפטי לתביעת אדמות המולדת , והכל קורה מתחת לאף מבלי שהיהודים שמים לב - במהשך נראה אפילו שמתוך טפשות / תמימות - היהודים רק "מחדדים" לערבים את כלי הנשק הזה.
כל זה קורה מתחת לאף של טובי המוחות היהודים.
בזמן שבכירי ה"הנהגה הנבחרת הציבורית" היהודית מכנים את הערבים "פלסטינים" מספר פעמים ביום, הם כלל וכלל אינם מודעים למה שרוב העם כלל לא יודע.
להלן מה שהערבים יודעים ומה שהעם היהודי אדיש ושאנן כלפיו:
העם היהודי חזר לביתו לאחר אלפי שנה.
תהליך זה זכה להכרה ולגיבוי, ולפני שתקפצו אומר שזה קרה עוד הרבה לפני השואה.
בתהליך שהחל עם הצגת הסכם ערבי יהודי בועידת השלום בפריס (1919), בנוכחות משלחות רשמיות יהודיות וערביות, הוחלט על הקמת מערכת מנדט.
ההחלטה גובתה בועידה דומה נוספת אשר נקראה ועידת סן רמו (1920).
מסמך משפטי בן לאומי חשוב ביותר נכתב עבור היהודים.
המסמך הוא "מנדט עבור פלשתינה". תוכן מסמך זה אינו נלמד בבתי הספר ולכן צומחים לנו דורות שלמים של ישראלים אשר כלל אינם מודעים אליו ואל חשיבותו.
בפקולטות למשפטים כלל לא פותחים את תוכנו של מסמך משפטי בינלאומי זה (וזה מחדל מקצועי בפני עצמו, מעבר להיבט המדיני / ציוני).
מסמך משפטי בינלאומי חתום ומוכר זה הכיל דבר חשוב ביותר:
הכרה עולמית בינלאומית בזכויות הקיימות של העם היהודי על מולדתו בפלשתינה
כן חברים - על פלשתינה - לא ארץ ישראל.
כלומר - "על הנייר" - באופן חוקי משפטי - אנחנו בעלים מוכרים(!!) של מה שמכונה כיום "ירדן", חלק מעיראק, חלק מסוריה וחלק מסיני.
בנוסף - מסמך זה מפרט את המחוייבות של העולם כלפי העם היהודי.
המדינה אשר תתנדב לתפקיד המנדטורי צריכה באופן כללי לעמוד בשלוש התחייבויות עיקריות:
להביא את העם היהודי לשלטון עצמאי במהירות האפשרית
לעודד ולסייע להגירה ולהתיישבות צפופה בפלשתינה.
לסייע בבניית תשתיות.
חשוב ביותר להבין:
המנדט הוא יהודי על פי החוק הבינלאומי.
אמנם התפקיד ה"מנדטורי" ניתן לבריטניה, אשר התנדבה לכך - אך המנדט הוא יהודי.
הבריטים נטלו על עצמם מחוייבויות (מתוקף החוזה עליו חתמו) כלפי היהודים בלבד!
וזאת כמעט אף אחד לא יודע.
הזכויות המשפטיות שלנו עבור מולדתנו בפלשתינה מוכרות בידי כל העולם, ובהילקח הסכם ערבי יהודי (אשר כאמור הוצג בהסכם השלום בפריס) בחשבון - גם בידי הערבים.
נושא הזכויות המשפטיות הוא נושא לא מובן אצל היהודים.
וזה מה שגורם לנו ליפול למלכודת השטן.
אך לערבים הכל הוסבר.
ואת הזכויות הלאומיות המשפטיות שלנו על פלשתינה הם רוצים.
כבר אמרו מספר מנהיגים ערבים, מייד לאחר תבוסתם הצבאית: הדור הבא שלנו ישתלט על ישראל.
ועל מה אתם חושבים שהם בונים? על התעצמות נשקית?
לא - הם בונים על כך שהטמטום שלנו ייגדל, שנשכח את כל המסמכים אשר שומרים עלינו, שהעולם יישכח שפלשתינה = מדינת ישראל היהודית, ואז הם ייכנסו לנעלינו וייהפכו ביום בהיר ואכזרי אחד לבעלים של פלשתינה.
וזוהי הסכנה האמיתית.
רבים מתייחסים למה שקורה נכון לעכשיו באו"ם כסוף המשחק. מה יהיה - כן הכרזה , לא הכרזה...
זוהי רק ההתחלה.
זהו הקרב האמיתי הראשון מתוך שורת קרבות - מתוך מלחמה אמיתית.
שם המשחק הוא "מי מצליח להיות פלשתינאי" כאשר הפרס הוא פלשתינה.
זוהי מערכה של שכל, ולצערי במערכה זו היהודי איננו מצטיין.
לערבי יש מורה ומכוון טוב: האנטישמי אשר מאז ומעולם רדף את היהודי.
האיחוד האירופי האנטישמי הערמומי והבוגדני, והאו"ם האנטישמי הערמומי הם אשר החלו מהלכים אלו ואשר מנצחים על כל שלב במשחק שחמט ארור זה נגד היהודים.
הערבים הם רק הנהנים העיקריים.
בזכות האנטישמים צמאי הדם היהודי - הערבים נהנים מכך שתמיד יש להם יועץ, מכוון, מדריך צמוד וכו.
אז נחזור לעיקר:
כאמור, ברגע של שמחה וגאווה לאומית שמנו בצד את השם פלשתינה (היהודי עברי) ואמצנו במקומו את "ארץ ישראל".
צעד נבון, אמיץ וחכם ללא כל ספק.
צעד אשר סימל לנו עצמאות, גאווה, חידוש, רעננות.
אך מה שזה אומר לגבי השם אשר שמנו בצד?
האם חתמנו על ייפוי כוח בו יישות זרה (להלן גוי דובר ערבית) יכולה להשתמש בו?
האם חתמנו על מסמך משפטי רשמי בו נציג יהודי רשמי ייפה את כוחו של הגר הערבי להשתמש בשם אשר הנחנו בצד?
מה פספסנו?
איזה הגיון מעוות גורם לקשר הבלתי הגיוני "ערבי" / "פלשתינה" להיות כל כך מושרש?
ככל שאני לומד יותר לעומק על כל ההסטוריה של היהודים והמילה (שם) פלשתינה, אני פחות ופחות מצליח להבין איך זה קרה.
ועוד מצליח אני פחות להבין איך אנשים אנטיליגנטיים (בכנסת ומחוצה לה) ממש נלחמים על כך ש"פלסטיני" הוא ערבי.
איך זה קרה?
הרי אין כל קשר בין ערבי לפלשתינאי - למרות הפשע הבוגדני של אותם "משכילים מלומדים" אשר המציאו יש מאין מילה בלתי תקנית - "פלסטין מילה ערבית".
אותם אלו האחראים להמצא תהעיוות "פלסטין היא מילה ערבית" שיחקו לנו בראשים.
ואם כבר השם אשר הפקרנו נלקח:
למה הדרוזים לא מכונים פלסטינים?
למה הבהאיים לא מכונים פלסטינים?
למה הבדואים לא מכונים פלסטינים?
למה הצ'רקסים לא מכונים פלסטינים?
למה הארמנים לא מכונים פלסטינים?
פעם שאלתי דרוזי אם הוא פלסטיני והוא אמר לי שהוא ממש נפגע מהשאלה ושלא אחזור על השאלה כל ימי חיי.
רבים היהודים שגם נפגעים עד עמקי נשמתם מכל הנושא ואומרים:
"מה? אני לא פלשתינאי - אני יהודי ישראלי גאה".
ראשית יהודים יקרים:
פרופסור ישראל אומן
"
פלשתינה היא הבית הלאומי לעם היהודי. על המטבעות אז, היה כתוב מצד אחד פלשתינה ומצד שני ארץ ישראל. ישראל היא פלשתינה, אשתי יש לה מסמכים פלשתינים. הערבים אומרים שחיפה ותל אביב הם חלק מפלשתינה, הם צודקים, כי זו אכן ארץ ישראל. אנחנו היהודים, אנחנו הפלשתינים. לכנות את הערבים פלשתינים זה שורש הטעות ומבחינתנו המשחק נגמר. לכן חשוב לומר שאנחנו הפלשתינים, והם ערבים
"
אותם יהודים המתייחסים לכינוי פלשתינאי כפגיעה וכסתירה ליהדות, בפועל - צריכים להיפגע עד עמקי נשמתם מהאגו הגבוה שלהם וממנת המשכל הנמוכה שלהם !!
הם מעולם לא פתחו דף מידע על מעמד ישראל תחת החוק הבינלאומי, ועם זאת צועקים לאויר העולם את השטות הגמורה הזאת.
אז במקום להשאיר את אותם יהודים יקרים בחושך, ניתן דוגמה קלה אשר תעזור לנו להבין משהו חשוב ביותר:
ניתן לומר שכל הכתוב מעלה היה רק חזרה על דברים שכבר נכתבו (עם זאת ראוי לחזור עליהם על מנת להגמל מהרגל חשיבה מותנה של תעמולה אינטנסיבית).
כל הכתוב מעלה היה רק הקדמה למה שעומד להיכתב כעת שהוא העיקר, ה"פואנטה":
בעת האחרונה נפוצה ביותר תופעת החלפת השמות.
רבים מהעולים החדשים שעלו ארצה עיברתו את השם.
ניקח לדוגמה ששלו דוגמאות מוכרות:
- הגברת גולדה מאירסון עברתה את שמה למאיר.
- מר דוד גרין עברת את שמו לבן גוריון.
- מר משה שרתוק עברת את שמו למשה שרת.
וכבן , לצורך הדוגמה שלנו, נניח שהגברת מאירסון החליפה / עיברתה את שמה ולאחר חודש ימים היא קיבלה בדואר דרישת תשלום חשבון חשמל על שמה הקודם.
כלומר יש לנו גברת מאיר אשר מקבלת דרישת תשלום על שם גברת מאירסון.
מהי ההתייחסות הנכונה במקרה זה?
הרי היא כבר לא גברת מאירסון.
היא ביצעה עיברות שם כדין, כחוק, כהלכה - הכל מסודר , רשום וידוע.
האם היא צריכה להתחמק ממחוייבויותיה?
מצד שני:
נניח שהגברת מאיר קבלה המחאת החזר (צ'ק החזר) אשר מגיעה לה, על שם הגברת מאירסון.
מהי ההתייחסות הנכונה כאן?
הרי כבר "אין" גברת מאירסון, יש גברת מאיר.
האם עליה לוותר על מה שמגיע לגברת מאיר?
כלומר ישנה מחוייבות מסויימת, מוסרית ומשפטית גם במקרה של שינוי שם.
והשאלה החשובה ביותר (אשר רלוונטית מאוד בעידן המודרני בו פשעי התחזות וגניבת זהות נהיים מאוד חמורים ונפוצים):
האם יכול לקום אדם, ליטול את שמה הקודם של הגברת מאירסון (וללא ספק הגברת מאיר ויתרה עליו מרצונה החופשי), להתחזות אליה, להיכנס לנעליה ולהנות בשמה ועל חשבונה מקניינים אשר רשומים עדיין על שם מאירסון?
ובכן, ברור לכולנו ש:
הגברת מאיר מחוייבת (שהרי דנו בדוגמאות נורמטיביות ולא בדוגמאות של מקרי פשע חריגים) לשלם את חשבון החשמל אשר עדיין רשום על השם מאירסון.
הגברת מאיר זכאית ואף מחוייבת להפקיד את המחאת ההחזר אשר רשומה על השם מאירסון.
ומובן מאילו שאם אדם ייטול לעצמו את שמה הקודם למטרה זדונית וייעשה בו שימוש בלתי נאות - הוא מוגדר כפושע פלילי ועבריין מועד לענישה.
ואותו כנ"ל לגבי התופעה המאוד נפוצה של בחורה אשר משנה את שם משפחתה בעת כניסתה לחופה.
ואותו כנ"ל לגבי התופעה (המצערת) של סגירת חברות / פשיטות רגל.
ואותו כנ"ל לגבי איזור אשר מנהיגיו שינו את שמו - על כל ההשלכות שבכך.
אנחנו כעם יהודי עדיין מחוייבים לשם מחד גיסא, ועדיין זכאים להטבות ששם זה מביא עמו מאידך גיסא, אך דבר אחד בטוח:
גוף זר לא רשאי ליטול אותו שכן הוא שלנו.
נבצע סקירה קטנה, חשובה ומדוייקת אשר תשוב ותדגיש שבכל הקשור למהלך האירועים / עניינים של פלשתינה - מעולם לא היה גורם ערבי מעורב.
ניתן גם כן ומומלץ לצפות בסרטון זה: "
יותר מזה - מעולם ערבי / מוסלמי לא עשה משהו אשר ייזכה אותו אפילו ליטול לעצמו את השם.
הגיע הזמן שנתקן את התפיסה המעוותת שלנו לגבי השם - ונחזור להיות כמו שהיו הדורות של הסבא ובסבתא שלנו אשר דברו על עלייה לפלתשינה בגאווה עם דמעות בעיניים של ייראת כבוד.
כאמור נתחיל במה שאני מכנה שולי, סרק וטפל:
- מקורות המידע הידועים מספרים לנו שלא ידוע איך הפלישתים כינו את עצמם. אך כן ידוע שמם העברי יהודי: פלשתים מלשון פולש.
היהודים / עבריים השתמשו בשם זה על מנת לתאר את אוייבם המקראי. פלשתים הוא שם יהודי.
- כאמור, בתום (כשלון) מרד בר כוכבא, הקיסר אדריאנוס הצורר שונא היהודים השתמש בשם פלשתים על מנת להעניש את היהודים.
הוא כנה את ממלכת יהודה - ממלכה סוריה פלשתינה. אמנם היה זה דבר איום ושימש למטרה זדונית - אך לא הערבים קבלו את השם - אלא אנחנו.
- ידוע ממקורות מידע שבזמן הכיבוש הערבי של ארץ ישראל (פלשתינה) במאה השביעית - הם ידעו ששם חבל ארץ זה הוא פלשתינה וכמובן השתמשו (עם יכולת ההגייה שלהם) בשם עברי יהודי זה.
- ידוע לנו שלפני כמאתיים שנה נפוליאון כתב ליהודים מנשר והתייחס אליהם באופן טבעי כיורשים של פלשתינה.
וכאן נפסיק עם השולי / סרק / טפל ונעבור למה שאני מכנה חשוב / עיקר / משמעותי.
- מכתב בלפור בפירוש מראה קשר ידוע וטבעי בין יהודים לפלשתינה.
"
His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country
"
- הסכם ערבי יהודי (אשר לצערי מכונה בידי מקורות מידע "הסכם פייסל וייצמן") מראה לנו מראשיתו ועד תומו - שחור על גבי לבן (בחתימת נציג ומנהיג הערבים) את הקשר היהודי - פלשתינה. בהסכם זה מנהיג הערבים אף מעודד הגירה ויישוב יהודי בפלשתינה ובהחלא מפריד בין יישות (ממלכה) ערבית לבין יישות יהודית שהיא פלשתינה.
"
ARTICLE I
The Arab State and Palestine in all their relations and undertakings shall be controlled by the most cordial goodwill and understanding, and to this end Arab and Jewish duly accredited agents shall be established and maintained in the respective territories.
ARTICLE IV
All necessary measures shall be taken to encourage and stimulate immigration of Jews into Palestine on a large scale, and as quickly as possible to settle Jewish immigrants upon the land through closer settlement and intensive cultivation of the soil. In taking such measures the Arab peasant and tenant farmers shall be protected in their rights and shall be assisted in forwarding their economic development.
"
- הסכם זה כאמור הוצג בועידת השלום בפריס בה נכחו משלחות רשמיות ערביות ויהודיות ושם החלה לרקום עור וגידים מערכת המנדט.
- בועידת השלום בסן רמו חזרו על נוסח ההחלטה וסיכמו שאין כל שינוי מכל מה שסוכם בועידת השלום בםפריס. פלשתינה היא יישות יהודית.
- ב 1922 נחתם סוף סוף כתב המנדט עבור פלשתינה אשר לו הציונים ציפו בכליון עיניים.
כל מי שייקרא ספרי הסטוריה ראויים (בלתי מוטים) יבין איזו מתח ודריכות הייתה לפני כתיבת מסמך משפטי חשוב זה.
מסמך זה הופך אותנו למוכרים בעולם כבעלים של מולדתנו. כלומר - לאחר גלות של אלפי שנה - לעולם לא תישאל בעולם שאלת זכאותינו והשאלה האם כבשנו ו/או בצענו פשעי מלחמה / כיבוש בלתי חוקי.
כאן אציין עוד [קישור] שד"ר וייצמן היה מראשי הציונים אשר עברו על נוסחיו של כתב המנדט עבור פלשתינה.
אחד הבריטים האנטישמיים אשר ידו הייתה בניסוח המסמך, "ניקה" סממנים יהודים / ציונים מתוך המסמך. הוא קיצץ מספר משפטים חשובים וכמו כן הוריד את המילים "ארץ ישראל" מההקדמה של המסמך.
ד"ר וייצמן פעל קשות (מולו עמד לורד בריטי אנטישמי בשם קרזון) על מנת להחזיר מספר משפטים חשובים אך הוא ויתר על החזרת המילים "ארץ ישראל" להקדמה של המסמך.
אז העם היהודי קבל לידיו מסמך משפטי בינלאומי חשוב ביותר, אשר מראשיתו ועד תומו מוכיח מעל לכל ספק שכל התייחסות לפלשתינה משמעה ליהודים.
לא לדרוזים, לא לערבים, לא למוסלים, לא לכורדים, לא לארמנים, לא לבהאיים, לא לבדואים.
ליהודים.
ואם זה לא מספיק לנו - סעיף שבע אף מפרט בדיוק תמציתי את הנושא.
"
Article 7
The Administration of Palestine shall be responsible for enacting a nationality law. There shall be included in this law provisions framed so as to facilitate the acquisition of Palestinian citizenship by Jews who take up their permanent residence in Palestine.
"
המננדט כמסמך משפטי קבל תוקף של חוק בינלאומי ואף הוכנס לחוקה האמריקאית בשנת 1924 עם החתימה על האמנה האנגלו אמריקאית.
ישנם עמודי מידע רבים המפרטים ונותנים דוגמאות רבות לכך שכמעט כל מוסד ציוני יהודי חשוב הוקם עם השם פלשתינה בגאווה גדולה.
בנק לאומי הידוע, האורקסטרה היהודית, נבחרת הכדורגל, תזמורת פלהרמונית, אופרה יהודית, חברות ספנות, חברות בירה ומשקאות, חברת החשמל הגדולה אשר משרתת אותנו עד היום, מפלגות יהודיות כינו עצמן בשם פלשתינה וכו'.
אז לאחר שהבנו שמרחפת סכנה לזכויות הלאומיות המשפטיות שלנו על מולדתנו כתוצאה מאותה ההונאה שנקראת גניבת זהות המבוצעת בידי הערבים,
ולאחר שסקרנו על קצה המזלג את כל מה שרלוונטי לנושא היהודי / פלשתינה, נשאל שוב:
מה הקשר בין ערבי / מוסלמי לבין פלשתינה?
יהודים יקרים, תבינו את הדבר החשוב ביותר שתוכלנו להבין עכשיו:
אף אחד לא אומר לכם לאהוב את השם. תשנאו אותו, תדרכו עליו, תקללו אותו, תבזו אותו ותעלו אותו באש אם אתם רוצים ואם זה עושה לכם טוב (ואם פרופסור אומן לא שינה את דעתכם).
אף אחד לא אומר לכם לתלות שלט על הצוואר עם הכיתוב: "אני פלשתינאי גאה".
אבל אף אחד לא אישר לערבים שאת השם אשר מאז ומתמיד היה מקושר אלינו (אפילו תחת ההגדרה הבינלאומית הרשמית) הם יכולים לקחת בלי רשותנו.
זוהי העת להבין זאת וללמד בכל דרך אלגנטית מוכרת ואפשרית את המנהיגים שלנו להפסיק לירות לישראל ברגל, להפסיק למסור לערבים את הזכויות המשפטיות הלאומיות על מולדתנו - להפסיק כל מגע / פעילות עם הערבים כיוון שממילא שום הסכם לא יכול להיות מבוסס על קרקע זרועת שקר.
בואו נפעיל את כל יכולתנו בכל רגע נתון, ונלמד את המנהיגים שלנו להפסיק לפגוע בזכויות שלנו ע"י ההרגל הרובוטי המובנה המגונה של ההתייחסות (הבלתי נכונה והפושעת) לערבים כ"פלסטינים".
בואו נעשה כל מאמץ להשיע על המנהיגים ה"נבחרים" שלנו שייפסיקו לתמוך בפשע של הונאה ושיפסיקו למסור את מולדתנו לאוייב אשר רק ממתין לשעת הכושר להשתלט על הזכויות המשפטיות על פלשתינה.
בכל הזדמנות ובכל דרך אלגנטית בואו נבקש בתוקף ובבירור מכל "נבחר ציבור" שיפסיק לחמש את האוייב ע"י כל שייפסיק לכנות אותו "פלסטיני".
לאחרונה החלו מספר אנשים לגלות את השקר הערבי "פלסטיני", ודבר זה מבורך וחשוב.
עם זאת - רוב האנשים מבין עדיין רק חצי אמת.
רוב האנשים צועק "אין כזה דבר עם פלשתינאי".
חשוב ביותר לקחת עוד אויר ולהבין נקודה מהותית וחשובה ביותר.
זה מאוד לא יעיל לצעוק סיסמה זו, וזה אף מזיק ביותר.
לא ניתן לבוא לבית משפט בינלאומי ולטעון: "אין כזה דבר עם פלשתינאי".
זה "קייס" אשר כושל ונופל מייד, שכן כל ילד יודע שהייתה פלשתינה והערבי הוא נכד של נכד של ערבי שחי באותו הזמן בפלשתינה.
שימו לב ותפנימו:
הדבר היחיד, בבית משפט בינלאומי, שיכול לחייב את הערבים להפסיק את השימוש ההזוי בשם "פלשתינה" ("פלסטין"), הוא ההוכחה שהשם הזה לא היה פנוי, שהשם כבר היה תפוס.
לכן בואו נכיר את האמת במלואה:
אין כזה דבר עם ערבי פלסטיני.
יש רק עם פלשתינאי אחד בעולם והוא העם היהודי.
העם הערבי / מוסלמי יכול לבחור לעצמו איזה שם שהוא רוצה - אם הוא יכול להוכיח שהשם פנוי / אינו תפוס.
הערבי כלל לא קשור לפלשתינה ושיפסיק לזהם ולטמא את השם הרשמי הקודם של מולדת היהודים.
פנייה לבית המשפט הבינלאומי בניו יורק והגשת תביעה פלילית נגד הערבים בגין עבירה פלילית של הונאה וגניבת זהות, היא הדרך היחיד לשחרר את פלשתינה מ"כיבוש משפטי לאומי עתידי" של אספסוף ערבי.
תודה רבה.
עכשיו לקראת ראש השנה (09/2011) הובהר לי שהמקובלים מאמינים שבראש השנה כל יהודי צריך לחשוב חיובי על כלל חבריו היהודים.
אז ברכת שנה טובה - שנה של אור חסד ואמת.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי hamedinai שמתחילה ב "כל הטיעונים הלוגיים האלו מועילים רק עבור מי שהלב שלו הוא בעד ארץ ישראל"
אני מבין את הכוונה שלך, ובהחלט מכבד אותה... אבל אתה מבין שהטפה עיוורת לחזרה בתשובה באותות ובמופתים והצגתה כפתרון לכל תחלואי העולם רק מעוררת אנטי אצל קהל היעד שלך?
ברמה האישית, אלא אם אתה אוהב לפעול נגד האינטרסים של עצמך, הרי שכדאי לך לשנות טקטיקה..