מטרת הפרוייקט- הנצחת היקרים לכם, חבריכם, בני משפחותיכם. פרוייקט זה יימשך עד יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
אתם מוזמנים להעלות זכרונות, לספר סיפורים אישיים, להעלות תמונות משותפות- האשכול הזה קיים בדיוק בשביל זה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני אתחיל עם גולש וותיק בפורום, בעיקר בפורום צבא ובטחון- יותם לוטן.

מתוך אתר "מרכז לוטן":

יותם לוטן ז"ל, בן קיבוץ בית- השיטה נפל בקרבות בלבנון 2006, כ"ג באב 7/8/06, והוא רק בן 33.

יותם הקדיש עצמו בכל זמנו, נפשו ומאודו לרשות ולשירות, ברגישות ובצניעות.
היה מאלה, המעטים, המתייצבים כדי לשאת באחריות, המוכנים להעמיס על כתפיהם כל עול.

תכונות אלו הן האור השלוח ממנו אל כל מי שהכירו. משהו בו אומר לנו – המשיכו בדרכו!

יותם היה כמו עמוד ענן, ענן של אהבה המושך אחריו את הנוער, את הצעירים ואת הבוגרים- בחיוך אוהב במלוא הלב. אדם צעיר שאת ימי חייו הקצרים הקדיש ל"עשייה למען": לחינוך, להדרכה, לבני נוער במצוקה, לטיולים בשבילי ארץ ישראל, לטיפוח כושר לחימה ואחוות לוחמים ביחידת המילואים בה שרת כמפקד. יותם גם שר ורקד, פרט בהתלהבות על קלידי הפסנתר, שיחק והצחיק וניגן במסיבות. אי אפשר היה שלא לאהוב אותו.

יותם חינך בעשייה: יחד עם הילדים היה מנקה, סוחב, מארגן, וכמובן מנגן. בוקר וערב, עם הנוער, איתם ובשבילם. כשהגיעו בוגריו לי"ב, כתב להם:

"מאחורי כל עבודתי אתכם מסתתרת אהבה גדולה לכל אחד ואחת מכם... שמרו על עצמכם, השתדלו להוציא את המירב מכל מצב קשה, ומעל הכל - תהיו בני אדם."

אני עכשיו לרשות ולשירות... זה היה המוטו של יותם כקצין שריון, ואחר כך כמ"פ טנקים במילואים. אחד מחייליו אמר:

"יותם הקנה לי תחושת ביטחון בתוך אי הוודאות. בצד הקפדתו על כשירותה הצבאית של הפלוגה, הקפיד על התחושה המוראלית - ביום ההמתנה שקדמה ללחימה בה נפל, לקח את כל הפלוגה להתרעננות וטבילה במימי הירדן ההררי...

כשיצאנו לשדה הקרב, היה לי ברור שאני הולך עם יותם בביטחון מלא וללא היסוס. ואכן, הוא הוביל אותנו בניווט מדויק לפאתי הכפר בינת ג'בל, שם נפל".

יותם הותיר אחריו מאות חברים, צעירים ובני נוער, והרבה חיילים ואנשי מילואים, שעולם הערכים שלו– היושר, הצניעות, האחריות והחברות - הקרין והשפיע על עולמם.

דרכו – נתינה עד כלות.

אנו חשים שזוהי צוואתו, ולאורה נלך!

ערכה: יהודית פלד, בית השיטה
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
יותם נהרג ב-7 באוגוסט 2006 מטיל נ"ט שפגע בטנק שבו נסע בבינת ג'בל. תרומתו לפורום היתה עצומה, בייחוד לפורום צבא ובטחון. אחת התרומות הגדולות היתה אשכול שהתפתח בצורה מדהימה- מוצב "דלעת"- תמונות.
להלוויה נסענו שלושה נציגים - סירפד, Humbug ואנוכי.
שלושה ימים לאחר מכן הגיע לקבר של יותם גולש נוסף, U-367, והניח זר בשם פורום צבא ובטחון ומערכת "פרש".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/858174/2_wa.jpg]






יהי זכרו ברוך.

אני רוצה להעלות כאן את דמותם של שני חברים,דוד רובין ואחיקם עמיחי הי"ד,שנהרגו בפיגוע,ביום שישי,יט' טבת,2007\12\28.

למען האמת,למרות שלמדתי עם דוד 4 שנים באותה כיתה,לא היינו חברים קרובים. דיברנו פה ושם,כמו שכולם היו מדברים,ולא הרבה יותר. ועם כל זאת,אתה מרגיש את החסר. המספר השמור בפלאפון,שלא יענה יותר,ובשבת מחזור,רק שבוע אחר כך,כולם מסתכלים מסביב,מחפשים את הדמות המוכרת של דוד,ופתאום היא כל כך חסרה.

לפיגוע בו נהרגו דוד ואחיקם,הגעתי כחייל,כחובש,אבל לא יכולנו לעזור,כשהגענו,כבר לא היה מה לעשות.
בתוך כדי השעות של חוסר הבהירות,שם ליד נחל תלם,התברר לאט לאט מי ההרוגים. כששמעתי שמדובר בלוחם שייטת בן 21 מקריית ארבע,ישר הבנתי במי מדובר,ומהמקום הקטן שבו יש קליטה,ניסיתי להתקשר אליו שוב ושוב,אבל לא זכיתי לתשובה.
אחרי שעתיים,הייתי האחרון מהמחזור שלנו שראה אותם,בחדר הטהרה של קריית ארבע.

אין לי מילים כדי לתאר את שניהם.לכן אזכיר כאן את מה שאמר בניה שראל,חבר של שניהם מקריית ארבע,ולוחם ביחידה מובחרת בעצמו: "אחיקם, אין מעיין שלא טבלת בו, אתה בשבילי טיול, מסע, הליכה, לפעמים ללא תכלית. פחד לא נכלל בעולם מושגייך. אחיקם ודוד, שני גיבורים, אריות, זן שנכחד ואיננו. דוד, אף פעם לא בכית, אף פעם לא נשברת ותמיד הובלת קדימה. מחר בבוקר מדינה שלמה בשפלה, תתעורר ותתעניין בכמה צמח השיער של נינט. כל הג'ובניקים וכל המשתמטים עוד לא קמו משנתם בשעות שאתם הספקתם לעשות מסע, לטייל, להילחם ולמות. את אף אחד לא מעניין שם שני גיבורים, מתגעגעים אליכם".

באמת שני אנשים שלא נראים כמותם הרבה.חבל על דאבדין ולא משתכחין.


אחיקם עמיחי הי"ד





דוד רובין הי"ד,בתמונה שצולמה ע"י אחיקם,מספר דקות לפני הפיגוע.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

יהי זכרם ברוך.

יהי זכרם ברוך. גיבורים.

גדי רחמים ז"ל
בן צילה ורחמים
נולד ברחובות
בה' בסיון תשמ"ג , 17/5/1983
התגורר בקרית מלאכי
שרת במשטרת ישראל
יחידה: משמר הגבול (מג"ב)
התגייס באוגוסט 2001
נפל בקרב
בי"א בכסלו תשס"ג , 15/11/2002
מקום נפילה: חברון - ציר המתפללים
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: קרית מלאכי
הותיר: הורים, אחות - ליאת ושני אחים: ניר ואבינתן
<li style="list-style-type: none;"> בעל עיטור האומץ משטרה
מ.א. 7242937-6
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nahal.org.il/view_files/Nofel_Pic/039908/M_NP_039908_16.jpg]

בן 19 בנפלו קורות חיים:
בנם הבכור של צילה ורחמים. נולד ביום ה' בסיוון תשמ"ג (17.5.1983) בקרית מלאכי. גדי, בכור הנכדים במשפחה, היה ילד רגיש, שקט וביישן. הוא גדל והתחנך לאורה של תורה: תחילה ביקר בגן דתי והמשיך בחינוך בעל צביון דומה: למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'נצח ישראל', המשיך לחטיבת-הביניים של בית-הספר 'אמי"ת' בקרית מלאכי ושם גם סיים את לימודיו התיכוניים, כולל תעודת בגרות. בחופשות, עבד אצל אביו בנגרייה, נגריית 'ניר גד'.
באוגוסט 2001 התגייס גד לצה"ל. הוא עבר בהצלחה מבדקים לצנחנים אך פניו הושבו ריקם בשל עודף חיילים. כשחזר לבסיס קליטה ומיון ביקש להתגייס ל'משמר הגבול' ונענה בחיוב. אחותו מספרת: "הוא רצה רק צנחנים או מג"ב. הוא לא היה מוכן להתפשר על משהו אחר." גדי עבר טירונות בת ארבעה חודשים וסיים אותה בהצטיינות. אחר-כך יצא לקורס צלפים וכשסיימו הוצב בחברון, בפלוגה כ"ה של מג"ב.
אחת לשבועיים-שלושה היה חוזר הביתה לחופשת סוף שבוע. בשקט האופייני לו, לא סיפר על המצב ולא נידב פרטים על הפעולות שהוא מבצע או על התנאים שבהם הוא משרת. במשך שנה ושלושה חודשים של שירות ביצע את המוטל עליו למופת, בצניעות ובמסירות, ומעולם לא התלונן. גם כשנפצע בכתפו במהלך פעילות מבצעית וידו היתה נתונה בגבס, התעקש לחזור מיד לחבריו לפלוגה.
גדי היה לוחם אחראי, רציני ושקול. חודשיים לפני נפילתו, קיבל תעודת הוקרה על תרומתו בלכידת אחד המבוקשים הבכירים בחברון, במהלך מבצע 'דרך נחושה'. חבר ילדות מספר: "גם כשקיבל את אותה תעודת הוקרה, הוא אמנם היה גאה, אבל לא השוויץ בכך. הוא סיפר על כך רק לחבריו הקרובים".
חבריו של גדי יודעים לספר, כי היו לו שלוש אהבות: 'משמר הגבול', סוסים וחברתו, אותה הכיר חודשים ספורים לפני נפילתו.
ביום י"א בכסלו תשס"ג (15.11.2002) נפל גדי בקרב בחברון והוא בן תשע-עשרה. בסיום תפילת ערב שבת במערת המכפלה יצאה קבוצת מתפללים גדולה בדרכה חזרה לקריית ארבע, כשכוח צה"ל ומג"ב מאבטח אותה. דקות מעטות לאחר-מכן נפתחה לעברם אש תופת על-ידי מחבלים מהג'יהאד האסלאמי, שהתמקמו בבית נטוש על גבעת אבו סנינה, החולשת על 'ציר המתפללים'. כוחות רבים הוקפצו למקום, כולל חיילים, אנשי מג"ב וכוחות מכיתת הכוננות בקריית ארבע. המחבלים הציבו מארב מתוכנן היטב ובחסות החשיכה הטילו רימונים והחלו לירות על כוחות החילוץ שהגיעו למקום אש כבדה ומדויקת מטווח קצר. במקום התנהלו חילופי אש קשים, שהקשו על פעולות החילוץ ובמהלכם נפגעו רבים מאנשי כוחות ההצלה. כוחות גדולים של מגן-דוד-אדום וצה"ל פינו את הפצועים מהמקום בעזרת מסוקים. לאחר שעתיים הצליחו הכוחות לפרוץ אל הבית שהמחבלים שהו בו והרגו אותם.
במהלך הקרב שהתפתח נהרג גדי ועימו נפלו עוד אחד-עשר לוחמי צה"ל, לוחמי מג"ב ואנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע: אלוף-משנה דרור וינברג, סגן דן כהן, רב-פקד סמיח סווידאן, סמל-שני תומר נוב, סמל-ראשון יצחק בואניש, סמל-ראשון איגור דרוביצ'קי, סמל-ראשון ישעיהו דוידוב, סמל-ראשון אלכסנדר יונתן דוכן, סמל-ראשון נתנאל מכלוף, סמל-ראשון דוד מרכוס וסמל-ראשון אלכסנדר צביטמן.
אלוף-משנה גל הירש, קצין אג"ם של פיקוד המרכז, סיפר על תפקודו של גדי בעת הקרב: "עם שמיעת קולות הירי מהיתקלות הסיור הרגלי בסימטה ליד ציר המתפללים, פעל גד באומץ ובנחישות להגיע למגע עם המחבלים. סמ"ש גד נכנס לסימטה שלוש פעמים על-מנת לחלץ נפגעים. כניסה חוזרת ונשנית לתוך שדה הקרב מעידה על אומץ לב, נחישות ודבקות במשימה. בפעולתו זו סיכן גדי את חייו על-מנת להציל חיי אחרים. סמ"ש גד נפל בקרב מול מחבלים שזממו לפגוע באזרחים תמימים ופועלו הציל חיי פצועים ומימש את ערך הרעות ואחוות הלוחמים".
גדי הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית מלאכי. הותיר אחריו הורים, אחות - ליליאן-ליאת ושני אחים - ניר ואבינתן. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל שני.
משפחתו של גדי הקימה אתר אינטרנט לזכרו ובו תמונות מתקופות חייו השונות, תעודות וסמלים שהוענקו לו וקטעי עיתונות שהתפרסמו לאחר נפילתו. כתובת האתר: www.gadi-rahamim.co.il.
בקרית מלאכי, נחנך על שמו רחוב, מבוא גדי.
העיתונות הכתובה והאלקטרונית סיקרה בהרחבה את האסון שאירע והאירה את דמותו של גדי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בוא נגיד שהרבה לא ידעתי עליו הרבה חשבו שהוא עוד אחד מאותם ילדים מופרעים מהשכונה שלי אחרי המוות שלו כגיבור שחוזר קדימה אל תוך הקרב גם כשהוא פצוע על מנת להוציא את חבריו מתוך התופת הקשה התגלה ילד נפלא ילד מדהים בחיים לא חשבתי עליו בצורה כזאת אני לא כזה הכרתי אותו בפנים כמובן שהכרתי ואת אחיו הקטן הכרתי יותר טוב לא יכולתי לשכוח את העובדה שהוא שכן שלי ושהוא גיבור שהגן עלינו ובניסיון לעשות כך על הצד הטוב ביותר נהרג יהיה זכרו ברוך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.