לפי הכתבה הפצוע בשדה הקרב, יוכל לקבל עזרה דחופה עוד לפני הגעתו לבי"ח. מעניין איך זה יעבוד ובעל הרעיון יש לו כנראה נסיון קרבי מישראל.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.spacewar.com/images/white.gif]


Hospital On A Chip Could Revolutionize Treatment Of Battlefield Wounds

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.spacewar.com/images/iraq-injured-us-soldier-bg.jpg]

Katz will lead a team of researchers who are working on creating enzymes that can measure the biomarkers and provide the logic necessary to make a limited set of diagnoses based on several biological variables.

by Staff Writers
Potsdam NY (SPX) Dec 03, 2008
The battlefield of the future may react differently to combat injuries, providing instant treatment to wounded soldiers even before a medic reaches their side. Impossible? Not if researchers at universities on opposite sides of the country succeed in creating a "field hospital on a chip" - a system worn by every soldier that would detect an injury and automatically administer the right medication. Survival of battlefield wounds often depends on the level of treatment within the first 30 minutes.

Evgeny Katz of Clarkson University in Potsdam, N.Y., and Joseph Wang of the University of California, San Diego, will share a four-year, $1.6 million grant from the Office of Naval Research to create the high-tech field hospital.

The automated sense-and-treat system will continuously monitor a soldier's sweat, tears or blood for biomarkers that signal common battlefield injuries such as trauma, shock, brain injury or fatigue and then automatically administer the proper medication.

Katz will lead a team of researchers who are working on creating enzymes that can measure the biomarkers and provide the logic necessary to make a limited set of diagnoses based on several biological variables.

"We have already designed bioelectrodes and biofuel cells responding to multiple biochemical signals in a logic way," says Katz, co-principal investigator on the project. "In the future we could expect implantable devices controlled by physiological signals and responding to the needs of an organism, notably a human."

Katz, who joined the Clarkson faculty two years ago from the Hebrew University of Jerusalem, holds the Milton Kerker Endowed Chair of Colloid Science at Clarkson. His current research is a continuation of work begun before joining the Clarkson faculty.

Wang, principal investigator on the project, will head a nanoengineering team in San Diego that will build a minimally invasive system for the soldier's body to process the biomarker information, develop a diagnosis and begin administering the proper medications.

"Since the majority of battlefield deaths occur within the first 30 minutes after injury, rapid diagnosis and treatment are crucial for enhancing the survival rate of injured soldiers," says Wang.

Wang and Katz hope that the resulting enzyme-logic sense-and-treat system will revolutionize the monitoring and treatment of injured soldiers and will lead to dramatic improvements in their survival rate.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

שיפור באחוזי ההישרדות כתוצאה מפציעות קרביות, יחול אך ורק כאשר תשתנה התפיסה של נחיצות כוחות הרפואה הקרבית בצה"ל ואני אסביר:

פריסה נכונה (ואידיאלית) של כוחות רפואה מיומנים, תהיה כאשר לכל מסגרת פלוגתית יצורף מטפל בכיר (פאראמדיק), וחובש קלים, ניידים וממוקמים נכון בכוח כך שיעניקו סיוע רפואי מציל חיים (סיוע נשימתי\פתיחת דרכי אוויר\עצירת שטפי דם פורצים) בשטח, ולאחר מכן יפנו במהירות האפשרית או לנקודת ריכוז ופינוי שתהיה "לג" אחד אחרי המסגרת הגדודית, ובה יימצא רופא שיבצע טריאז', ביחד חובש בכיר ויקבעו את דחיפות הפינוי, רופא מטפל אחד (לפחות) וצוות של חובשים שיוכלו לבצע פרוצדורות מורכבות יותר (טרוקר, קוניוטומיה, צנתור למתן נוזלים וכו'...) כמו גם מעקב וניטור של הפצועים עד לפינוי למרכז רפואי גדול ומצויד להתערבות כירוגית.

כמובן שתפקידה של החוליה הרפואית לא יהיה במקום, אלא בנוסף לחובשי המחלקות שלהם תפקיד דומה, אך יכולותיהם פחותות.

מערכות ביוטכנולוגיות, משוכללות כמה שיהיו לא יוכלו לתת תמונת מצב אודות פציעה קרבית, והן יהיו מסובכות להחריד. יש כמה וכמה בעיות במערכת כזו אם רוצים שתהיה ניידת וצמודה לכל חייל:

• מעקב רציף אחרי מדדים: יהיה בעייתי מאד מכמה סיבות:

רצועת חזה – בדומה לשעוני הדופק הנפוצים בקרב ספורטאים, רצועת בעלת משדר אלחוטי המקיפה את החזה באיזור קו הפטמות. שיטת מדידה לא נוחה, המשדר ילחץ על איזור הסטרנום בתוספת משקל של ווסט\קרמי והעברת המידע תצטרך להיות מקודדת על מנת שלא להפריע לתשדורות אלחוטיות נוספות בסביבת הלוחם מה שייקר את עלות המשדר והמפענח.

מדידת לחץ דם – שתי שיטות נפוצות למדידת לחץ דם:

מד לחץ דם מתנפח – בדרך כלל עוטף את הזרוע באיזור המרפק ומבצע את המדידה באמצעות ניפוח עד לחסימת כלי הדם, ושחרור איטי עד לקבלת אינדיקציה לזרימת דם (נשמע כמו נקישה עמומה בסטטוסקופ) ניטור מתמשך שכזה הוא מעיק, יצטרך להיות בתדירות של פעם בכמה דקות על מנת להיות יעיל ויפריע בוודאות לתפקוד השוטף של החייל.

מדידה תוך ורידית\עורקית – מתבצעת על ידי החדרת מרט (בדומה לאינפוזיה) לוריד וניטור רצוף של לחץ הדם. היתרון היחיד של השיטה הזו הוא הדיוק וההתמדה שלה. לא ריאלי לבצע פעילות גופנית עם מחט בכלי הדם, כששלושת האופציות לחדירה לכלי דם הן מגב כף היד, ממפרק המרפק וממפרק כף היד – בלתי אפשרי לבצע כל פעילות גופנית, ולכן השיטה הזו לא רלוונטית.

• ניתוח סוג הפציעה בהתבסס על מדדים:

לא שמעתי ולא נתקלתי מעולם בפציעה קרבית שניתנת לאבחון באמצעות מדדים בלבד. ואם ישנה כזו, בוודאי שיהיה צורך בניתור מדדים רבים מאד (לחץ דם, אחוז חמצן בדם, דופק וכ'ו...) דוגמא: ירידה דרסטית בלחץ הדם יכולה להצביע על קשת רחבה של מקרים, החל מפגיעת ראש, שוק ספינאלי (פגיעה בעמוד השדרה), דרך פגיעה חמורה במאזן הנוזלים בגוף (הלם בדרגה 3 או 4) ועד לתגובת קרב. זה מבלי להתייחס לחיילים הסובלים מבעיות לחץ דם.


אם נניח שהצליחו להתגבר על כל הבעיות הנ"ל, הגענו לבעיה המורכבת מכולן – ניתוח אופי הפציעה והמלצת הטיפול. ישנם עשרות משתנים שישפיעו על טיפול בכל פציעה, וזאת מבלי להיכנס לפציעות המורכבות ולמולטי טראומה. ישנן מספר תרופות שנמצאות בצה"ל שהמינון שלהן נקבע לפי משקל הגוף, ולכן כל מערכת שכזו תצטרך להיות אישית ומותאמת לפי נתונים שיוזנו מראש על החייל. רגישות לתרופות גם כן באה בחשבון, תגובה אנאפילקטית (אלרגית) לתרופה יכולה להוביל לשוק חמור, ואף למוות ולכן יש להתייחס לנתון זה כגורם קריטי במתן התרופה.


במידה והתגברו על הבעיות הנ"ל עדיין יש דילמה – איך להציג את המידע? התראה קולית? הוראות בקשר?.

סיכום:

גם לי יש המון סייגים בחלק מהנושאים שהבאתי לפניכם, יש המון חורים ושאלות ללא תשובה כי כדי לענות על כל מה השהעליתי לפניכם אצטרך לשבת עוד כמה וכמה ימים מול המחשב. אשמח להתייחס לדברים קטנים ולהסביר בפירוט את כוונתי.

להערכתי - אתגר קשה ביותר עד בלתי אפשרי שיצטרך להתגבר על בעיות מורכבות בהרבה מהבעיות שהצגתי לפניכם. סביר להניח שלא נראה בעתיד הנראה לעין מערכת דומה בשדה הקרב ה"מודרני".

עד אז, ועד שלא תשתנה התפיסה של הרפואה הקרבית – לוחמים ימשיכו לדמם למוות בשדה הקרב.

כי אין לנו על מי לסמוך - אלא על אבינו שבשמים.

הממ כתבה חמודה, לא יותר, מעניין כמה זמן יקח עד שזה יכנס..אם בכלל...

אם כבר מדברים על עזרה ראשונה מיידית ושיפור הישרדות משמעותית ישנם מוצרים שאפילו חייל פשוט יכול להגיש לעצמו ישנה היום בשוק מוצרים מעולים בשביל זה, אין צורך לחשוב שרק בעתיד יהיו לנו פתרונות. אם מישהו שמע על Woundstat או Quickclot - אבקה עם פקטורי קרישה שגורמים להיווצרות קרישה מוגברת ובכך עוצרת דימומים שעד היום נחשבו כמעט בלי אפשריים לעצירה ברמת השטח (קריעה של עורק ראשי כמו העורק הפמורלי). הנה משהו מעניין לראות, קשה להאמין אבל החומר עצר דימום פמורלי של החזיר בצורה מדהימה (תוך דקה). shake it baby


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אין ספק שזהו מוצר חיוני ביותר בשביל השניות הראשונות כאשר ישנם דימומים פורצים קשים.. ויודעים מה, אפילו דימומים/קטיעות של איברים פנימיים (פגיעות ההדף אוהבות את הכבד והטחול שלנו). הסטיסטיקה האחרונה שקראתי הראתה על יותר מוות כתוצאה מדימומים בלתי נשלטים מאשר סכנה של הAIRWAY של הפצוע ומוות כתוצאה מהיפוקסיה..והאמת? זה הרבה יותר פשוט בשביל חייל לשאינו חובש תחת לחץ שבחיים שלו לא שם ח.ע. על פצוע מדמם קשות ומשפריץ דם וצורח (החרא הזה מחליק) לשפוך אבקה. או האפשרות של לפנות חייל ללחימה שבגלל נקודת לחץ אינו יכול לעשות כלום.

עוד דוגמא הינו המוצר שנקרא novoseven בעיקרון תרופה שהומצאה בשנות ה80 שמשתמשת בפקטור קרישה 7 (גורם מאוד חשוב לקרישה אצלנו בגוף)... אם לא ידעתם אחד הפחדים של כל מטפל בשטח הינו DIC או במילים אחרות Disseminated intravascular coagulation הנגרם כתוצאה למשל (ישנם עוד סיבות) מטראומה קשה - איבוד דם רב וכתוצאה איבוד של המטוקריט, דהיינו כל מיני תאי דם נחמדים כמו הטסיות בגוף שלנו שעוזרות לנו ליצור קרישי דם ופקטורי קרישה (אנזימים כמו פיברינוגן שהפכו לפיברין, אנזים מעכב פלסמינוגן וכל השטויות האלה שלא באמת חשוב לאף אחד לדעת עליהם) התוצאה היא דימום רציני מכל חור אפשרי...אחד הדברים הנוראיים שיש ואם אין לך כמויות אדירות של מנות דם ותרופות ניסיוניות שיש עכשיו אכלת אותה... וזה קורה בשטח. בקיצור מה שזה עושה זה (התרופה רצה עכשיו ברמב"ם בצורה חזקה וגם בתל השומר ככל שזכור לי) מזרימים את זה לוריד וואלה אתה מחזיר לגוף חומרים חיוניים ולבסוף זה עוצר את הדם בצורת קריש גדול ונחמד... פתרון נהדר וזמני לדימומים פנימיים...

אלו רק 2 דוגמאות קטנות ממה שיש בשוק...אני מרגיש כמו מוכר של תרופות או משהו כזה

אגב לכותב מעלי..ישנה אפשרות לאבחן פציעות קרב לפי מדדים אבל האבחנות לא יהיו מלאות, אבל הכיוון הכללי ניתן לראות..משולש קושינג אומר לך משהו? בכלל, אני לא מסכים מה שאמרת, ירידה דרסטית בלחץ דם בדרך כלל לא קשור לפגיעות ראש, אם כבר עליה בלחץ הדם וירידה בדופק (עליה בICP ירידה בMAP, האוטורגולציה הולך לישון ויש לנו דימום כזה או אחר שתופס מקום וגורם להרניאציה וגירוי לגזע המוח ואז הדופק נכנס למצא פראסימפטטי הפצוע נכנס למצב היפוקסי ואם אתה לא דוחף לו קנה לתוך הנשימה ומכניס לו קצת חמצן למוח הבן אדם אם בכלל יצא מזה יהיה צמח).

ירידה בלחץ דם לא מוסברת ודופק טכיקראדי (בדרך כלל שוק מפוצה הלם דרגה 1 ו-2) יכולה להראות בדרך כלל על פגיעות פנימיות/דימום שקר כלשהו בשק הלב (טמפונדה)/טנשיין פנאומוטורקס וכל השטויות האלה..בדרך כלל יש פראמדיק/רופא שיכול לתת מענה לחלק מהדברים..ולחלק לא..

והאמת הכי חשוב...צריך לזכור..לכל חברינו פה בפורום.
scoop and run, כלומר, לא סתם אחינו בעזה יודעים מה הם עושים שהם רצים כמו משוגעים ומעיפים את הפצועים שלהם כמו שקים לאלונקה ולבתי החולים.. אין ספק שמפציעות מולטיטראומה חוץ מלשמור על הA, B וחצי C (שזה אומר לשמור על נתיב האוויר של הפצוע, לתת לו חמצן, ולנסות למנוע כמה שיותר מדימומים פורצים ולאזן קצת את משק הנוזלים בגוף) אין לנו הרבה לעשות, הלוואי שכולנו היינו כירורגים.
ואני מכיר מעט מאוד אנשים שרגישים לתרופות הסדציה שאנחנו נותנים בצבא כמו קטמין/דורמיקום
או דופמין/אדרנלין שאנחנו נותנים בשביל לנסות לתת ללב לעבוד עוד קצת (אדרנלין בכלל תרופת הבחירה שלנו נגד האנפליקסיס..תאי MAST לא אוהבים אותו) מה שכן זה בהחלט לא הגיוני שהמערכת תתן לבן אדם קטמין בשביל להרדים אותו..כאילו מה היא תעשה לו אינטובציה בעצמה?! אולי אם היא תתן מורפיום..אבל זה לא יעיל למשל עם הפצוע הוא פצוע קל ופשוט כואב לו, אני לא יכול לחשוב על תרופה כלשהי שתוכל להפיג כאבים ולא טשטש לנו את החייל..
בקיצור אני בעד לקנות כמה שיותר QUICKCLOT מאמריקה ולתת לכל לחייל.. ככה לא נראה חיילים הולכים עם ח.ע. ישנים ולא מטולקים שיקרעו להם בפעם הראשונה שינסו לשים את הח.ע לחברם, שלא לדבר שהרבה פעמים סתם שמים ח.ע.

טוב אני נכנס לכל מיני בירבורי שכל...אני רק מנסה להגיד שיש המון דברים בתכנית שבאמת צריך לשבור את הראש איך ליישם אותם בשטח וקודם כל שישקיעו במה שקיים ועובד בצורה נהדרת שיכולה להציל המון חיים במקום לחלום על העתיד...

לפי הדברים שלך, אני מניח שסיימת לא מזמן קורס, אז מזל טוב..

אני מניח גם שלימדו אותכם שהיו ניסיונות עם כל מיני אבקות קרישה למיניהם (סולפה ?..),
כל מי שרואה סרטי מלחמה במיוחד מלחה"ע ה-2 רואה את סצינות טיפול הפצועים
שבהם הטיפול הוא חצי קילו אבקה לבנה על הדימום.. (רק שבסרטים הם תמיד מתים..)

בקיצור, העניין הזה ירד מהפרק, לא יעיל, לא מתאים והחלופה בהיום בצה"ל
עובדת.. ח"ע מתולק ירד עד כמה שאני יודע, והוחלף ע"י הסוג השני.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AirZone אגב לכותב מעלי..ישנה אפשרות לאבחן פציעות קרב לפי מדדים אבל האבחנות לא יהיו מלאות, אבל הכיוון הכללי ניתן לראות..משולש קושינג אומר לך משהו? בכלל, אני לא מסכים מה שאמרת, ירידה דרסטית בלחץ דם בדרך כלל לא קשור לפגיעות ראש, אם כבר עליה בלחץ הדם וירידה בדופק (עליה בICP ירידה בMAP, האוטורגולציה הולך לישון ויש לנו דימום כזה או אחר שתופס מקום וגורם להרניאציה וגירוי לגזע המוח ואז הדופק נכנס למצא פראסימפטטי הפצוע נכנס למצב היפוקסי ואם אתה לא דוחף לו קנה לתוך הנשימה ומכניס לו קצת חמצן למוח הבן אדם אם בכלל יצא מזה יהיה צמח). כמו שכתבתי, ואני מתעקש על זה. אין אפשרות לאבחן שום פציעה לפי מדדים בלבד. בכוונה לא נכנסתי למושגים רפואיים מפוצצים, למרות שזה נשמע רציני ובעל משמעות, אין לזה קשר למה שכתבתי ואני לא מתכוון להיכנס לזה. נראה אותך כסמכות רפואית בכירה בשטח שולל פגיעת ראש על פי לחץ דם, סיטורציה ודופק בלבד ומבודד פגיעה אחרת. בלי לראות את הפצוע כמובן. לגביי סוף הפיסקה שלך - כנראה שלא קראת את הרעיון (של אמיר בלומנפלד, רע"ן טראומה במקח"ר בזמן המלחמה האחרונה, אגב) לפריסת סגל הרפואה ברמת הגדוד (לא בלש"ב!). ירידה בלחץ דם לא מוסברת ודופק טכיקראדי (בדרך כלל שוק מפוצה הלם דרגה 1 ו-2) יכולה להראות בדרך כלל על פגיעות פנימיות/דימום שקר כלשהו בשק הלב (טמפונדה)/טנשיין פנאומוטורקס וכל השטויות האלה..בדרך כלל יש פראמדיק/רופא שיכול לתת מענה לחלק מהדברים..ולחלק לא.. עוד פעם בדרך כלל. כמו שחזרתי ואמרתי: אין אפשרות לאבחן שום פציעה לפי מדדים בלבד. והאמת הכי חשוב...צריך לזכור..לכל חברינו פה בפורום. scoop and run, כלומר, לא סתם אחינו בעזה יודעים מה הם עושים שהם רצים כמו משוגעים ומעיפים את הפצועים שלהם כמו שקים לאלונקה ולבתי החולים.. אין ספק שמפציעות מולטיטראומה חוץ מלשמור על הA, B וחצי C (שזה אומר לשמור על נתיב האוויר של הפצוע, לתת לו חמצן, ולנסות למנוע כמה שיותר מדימומים פורצים ולאזן קצת את משק הנוזלים בגוף) אין לנו הרבה לעשות, הלוואי שכולנו היינו כירורגים. ואני מכיר מעט מאוד אנשים שרגישים לתרופות הסדציה שאנחנו נותנים בצבא כמו קטמין/דורמיקום או דופמין/אדרנלין שאנחנו נותנים בשביל לנסות לתת ללב לעבוד עוד קצת (אדרנלין בכלל תרופת הבחירה שלנו נגד האנפליקסיס..תאי MAST לא אוהבים אותו) מה שכן זה בהחלט לא הגיוני שהמערכת תתן לבן אדם קטמין בשביל להרדים אותו..כאילו מה היא תעשה לו אינטובציה בעצמה?! אולי אם היא תתן מורפיום..אבל זה לא יעיל למשל עם הפצוע הוא פצוע קל ופשוט כואב לו, אני לא יכול לחשוב על תרופה כלשהי שתוכל להפיג כאבים ולא טשטש לנו את החייל.. בקיצור אני בעד לקנות כמה שיותר QUICKCLOT מאמריקה ולתת לכל לחייל.. ככה לא נראה חיילים הולכים עם ח.ע. ישנים ולא מטולקים שיקרעו להם בפעם הראשונה שינסו לשים את הח.ע לחברם, שלא לדבר שהרבה פעמים סתם שמים ח.ע. למה אתה מתייחס לכל מה שנאמר פה כאילו הוא הולך להתרחש בסמטאות רמאללה או שכם? יש גם מלחמות מעבר לגבול, כשלמסוקים לוקח שעה לקבל אישור להיכנס, ובית החולים הקרוב נמצא עשרים וחמש דקות טיסה לפחות, גם זה אם ח"א לא מפעיל וויסות ומטיס פצועים להלל יפה ואפילו לבלינסון במרחק 45 דקות טיסה. SCOOP AND RUN טוב לשטחים, לא למלחמה. אחרת אתה תעמיס את המסוק עם פצועים, ובמנחת ברמב"ם יוציאו אותם היישר לרבנות הצבאית, לתוך שקיות. טוב אני נכנס לכל מיני בירבורי שכל...אני רק מנסה להגיד שיש המון דברים בתכנית שבאמת צריך לשבור את הראש איך ליישם אותם בשטח וקודם כל שישקיעו במה שקיים ועובד בצורה נהדרת שיכולה להציל המון חיים במקום לחלום על העתיד...

כי אין לנו על מי לסמוך - אלא על אבינו שבשמים.

אוקי.. ברור שאני לא אומר שאני הולך לטפל בפצוע רק לפי מדדים, זה יהיה טיפשי וחסר מקצועיות (כמו שאמר לי בזמנו מדריך שלי - סתכל על החולה לא על המוניטור), סך הכל גם הרופאים הכי מיומנים הולכים לפי ABC הפשוט ביותר, אבל שאני בא לפצוע שקוע, נשימות שיטחיות, דסרברציה לחץ דם בשמיים ודופק איטי ואולי אישון מורחב מן הסתם אני אלך לכיוון הפגיעת ראש (כן אני יודע שאני ממש מכוון אבל אתה מבין למה אני מתכוון), גם אם הבן אדם עם קטיעה בגפיים... ומבחינתי (ומבחינת הפרוטוקולים שיש לנו בשטח) אני אתקע לו את הצינור, אתן לו סדציה רצינית ואתפלל שנגיע בזמן לבית חולים בשביל שיתקנו אותו... זה כל מה שאני יכול לעשות מבחינת pre hospital רופאים/פראמדיקים הם לא מושיעים בשטח.

ואשמח אם תראה לי את מה שאמיר כתב, עשה לי הרצאה פעם..אדם רציני.


ובקשר לקטע עם ההלם, אם אני בא לפצוע טכיקרדי, חוור מזיע, לחץ דם נמוך בלתי מוסבר, בלי פגיעות חיצוניות ואחרי קינמטיקה קשה (עף קבינימט כמה מטרים באוויר) נשימות לא אפקטיביות ואזור החזה יראה לי חשוד (ואני לא מדבר על נשימה פרדוקסלית), אני אתקע לו NA, כי תראה לי מקום שאפשר לעשות בו האזנה בשטח שיורים עליך/צועקים/רעש כלשהו..אין דבר כזה..

ובקשר למלחמה ובעיית מרחק/זמנים...הQUICKCLOT והnovoseven ושאר הירקות זה בדיוק בשביל זה, אפשרות להחזיר לפצוע קשה חומרים חיוניים שיחזיקו אותו עוד קצת או לעצור דימומים שאחרי זה היו בלתי אפשרים לעצירה. יצא לי לראות פעם אחת בחיים שלי DIC וזה היה פשוט מחזה נורא ומתסכל. אני פשוט מתוסכל שיש ציוד שאפשר לקנות אבל לא משקיעים במקומות הנכונים.. אולי רק איפה שאני משרת כן כי יש לנו את התקציב, אבל אני מדבר על כלל הצבא.

ואני חושב שSCOOP AND RUN זה טוב גם למלחמה, אני חושב שפצוע קשה שנפגע בלבנון עם מעיים נשפכים ומעמיסים אותו למסוק לצפת/קרית שמונה ולעשות לו תיקונים לפני הניתוח הגדול ברמב"ם זה עדיף. נכון זה כיום לא הגיוני במתכונת הנוכחי שבתי החולים עובדים, אבל הכל אפשרי, פשוט עניין של רצון ותקצוב למקומות הנכונים.

ונוב 2 לא סיימתי קורס אבל תודה בכל זאת
וכן ידוע על הסולפה, אבל הסולפה היה חומר אנטיביוטי שהיה לפני שנכנס הפנצילין... אני מדבר על תכשירים שהולכים לכיוון הקרישה ועצירת דימומים.
וחובשים לצערי אם אין להם וותק בהתחלה יש להם קצת בעיות, אני מזמן אמרתי שצריך שהם יעשו יותר שבועות טראומה בבתי חולים מאשר שבועות מדא ויראו איזה זקנה עם "זירצה בליט" שיראו קצת דם..שיריחו... שיבינו מה זה טראומה, אבל זה גם נושא שקשה להעביר למפקדים בשטח שכמה חשוב שחובש יעשה השתלמות, לדעתי זה חשוב כמו שידע לירות או לפתוח וריד.

ועומרי אני לא מבין למה אתה חושב שזה מיותר שחובש יעזור לרופא/פראמדיק לבצע פרוצדורות? זה מאוד חשוב שיעזרו, עם קצת רענונים לא תיהיה בעיה לאף אחד.

ומעניין אותי מה המסקנות שלך מהפינוי הרפואי...
היה לי לפני שבוע תרגיל נחמד ולא קטן עם מסוקים ולמדתי המון על כל הקטע המוסק וטריאג' בשטח.. אפשר לדבר על זה פרטי אם אתה רוצה.

סתם הערה,תחבושות hemcon עם גורמי קרישה,קיימות בצה"ל בכמויות מעטות,בעיקר בסיירות ו669.
ולפראמדיק החביב (קפ"צ 12 אני מניח?),גם ככה כשתגיע לתאג"דים,תגלה ששבועות המד"א שלך הם חיוניים ביותר בהיבט של ציוד כוננות לתאג"ד.......

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

כן אני יודע שיש Hemcon, אבל לצערי הם אחרי הכל ציוד לחבישה (המוסטסטית, אבל עדיין ציוד לחבישה) שאינה יכולה לעצור ואם כן בצורה מועטה מאוד דימוים מאסיבים ממקומות כמו עורקים.. מה שמוצרים אחרים שקיימים כן עושים ויכולים לקנות זמן יקר לפצוע שנמצא בהלם.

nov 2 אתה מדבר על ביקורת של צוותי חילוץ ופינוי בשטחים או בכללי? ואם כן על איזה דרג של המטפלים? דברים ספציפים?
בסך בשטחים הכל דיי מתוקתק, יש מעטפת נרחבת של כוחות רפואה...למרות שיש פה ושם פאשלות. (אני אישית מכיר רופא שעשה טרוקר בצד הלא נכון וגרם לפינוי להתעכב ביותר מדי זמן ממה שהיה צריך להיות, אבל זה מה שקורה שיש לך רופא שלא מיומן בשטח ע"ע גניקולוגים)

אני מודה, המושגים הרפואיים אולי טובים לרופאים, אך אני חוץ מאקמול לא מבין הרבה...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

כן אני מצטער...אני כל הזמן שוכח את המילה בעברית מרוב שאני רגיל למושגים בלועזית.. זה פלצני אני יודע אבל זה כוחו של הרגל. אם יש שאלה אשמח לענות.

תשמע, אתה מציע פתרונות מעניינים, אבל אתה חייב להפריד,
סמכויות חובשים בשטח הם ברמה מספקת, אולי אפילו מופרזת אל מול זמני פינוי,
נכון שאפשר להוסיף לכל חובש מד לחץ דם תוך וורידי, להוציע על הסיפור הזה כמה
מאות אלפי שקלים - ואז מה ?.. מה חובש בשטח, 20 דקות מבית חולים יכול לעשות
עם מידע כזה ?
חובש בשטח פחות או יותר מאומן לזהות סימפטומים וברוב המקרים לטפל בסימפטומים,
המשך טיפול נמצע אצל פראמדיק\רופא בדרגים השונים, צוותי חילוץ ובתי חולים.
סכה"כ זמני פינוי בארץ הם נמוכים מאוד ובכל גזרת לחימה יש בי"ח קרוב.. כמובן
שהבעיה מתחילה בזלזול בפינוי הרפואי (ר"ע מלחמת לבנון 2).. אבל זה נושא אחר.

בקצרה, לדעתי, הבעיה היא לו בדרגים וסמכויותיהם (וציודם לצורך העניין), צריך להיות
עדכוני תו"ל תמידיים, עידכוני ציוד, וטיפה יותר רצינות מערכתית.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NOV 02 תשמע, אתה מציע פתרונות מעניינים, אבל אתה חייב להפריד, סמכויות חובשים בשטח הם ברמה מספקת, אולי אפילו מופרזת אל מול זמני פינוי, בשום מקום בתגובה שלי לא הזכרתי את סמכויות החובש, שהן, לא רבות מדיי לטעמי. אבל עדיין ללמד חובש מחלקתי לסייע באינטובציה\טרוקר\Whatever זה מיותר. אבל זה כבר גורר שינוי של כל התו"ל, לא משהו ריאלי כנראה. נכון שאפשר להוסיף לכל חובש מד לחץ דם תוך וורידי, להוציע על הסיפור הזה כמה מאות אלפי שקלים - ואז מה ?.. מה חובש בשטח, 20 דקות מבית חולים יכול לעשות עם מידע כזה ? תקרא שוב את התגובה שלי, הגבתי על המורכבות שבאיסוף המדדים בLIVE על ידי המערכת שהרופא הנחמד מהאוניברסיטה העברית מציע. חובש בשטח פחות או יותר מאומן לזהות סימפטומים וברוב המקרים לטפל בסימפטומים, המשך טיפול נמצע אצל פראמדיק\רופא בדרגים השונים, צוותי חילוץ ובתי חולים. סכה"כ זמני פינוי בארץ הם נמוכים מאוד ובכל גזרת לחימה יש בי"ח קרוב.. כמובן שהבעיה מתחילה בזלזול בפינוי הרפואי (ר"ע מלחמת לבנון 2).. אבל זה נושא אחר. בית חולים קרוב הוא לא ערבות לפינוי מהיר, אתה חייב להפריד בין השניים. כבר ראיתי פינויים מוסקים מאיזור שכם שעברו בהרבה את הGolden Hour. בתור מי שניהל רפואית את הפינוי הרפואי הרפואי הארוך הגדול ביותר כמותית במלחמה האחרונה (20 שעות, 5 ינשופים עמוסים הרבה מעל המותר בפצועים ופינוי רכוב ע"י פלוגת טנקים על 80 פצועים ו8 הרוגים), אני מרשה לעצמי לזלזל בתאוריות שמתארות זלזול בפינוי הרפואי. אבל אתה צודק, זה באמת נושא אחר. בקצרה, לדעתי, הבעיה היא לו בדרגים וסמכויותיהם (וציודם לצורך העניין), צריך להיות עדכוני תו"ל תמידיים, עידכוני ציוד, וטיפה יותר רצינות מערכתית. מסכים איתך בכל מילה

כי אין לנו על מי לסמוך - אלא על אבינו שבשמים.

תשמע, על איכות צוותי החילוץ פינוי יש לי המון ביקורת, גם מהיכרות שלי, כמו שלך
בעולם הפינויים הזה... אבל זאת ביקורת שהיא פרה קדושה, ולא אני זה שישחט אותה...

אבל גם בפינוי רכוב\רגיל מהשטח, לא מדובר ברוב המיקרים, על מעל שעה.
בשעה הזאת ה-GOLDEN HOUR, הפצוע נמצע עם צוות רפואי (אמור לפחות..) שלם
של חובשים ורופא\פראמדיק.
כל התו"ל מבוסס על התפיסה הזאת, הציוד, הצוות, ותכני קורס החובשים.

מהצד השני של העניין הזה אני אגיד שיש לי גם המון ביקורת כלפי מד"א, ככה שאיך
שאני רואה את זה ה"צדיקים" היחידים במערכת הם הצוותים בשטח.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

לתכנית שאתה מציע?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ובמלחמה עצמה הרעיון יושם (ומזל שכך) בכל חטיבת הנח"ל - ע"י רופאי מילואים.

כי אין לנו על מי לסמוך - אלא על אבינו שבשמים.

תקן זה נחמד - זה לא אומר שיש. ורופאי מילואים יש ויש. יש כאלה שמתאימים ויש וטרינרים וגניקולוגים שיעילותם פחותה. בהתחשב במצוקת כ"א הקבועה בצבא, כדאי להרחיב קצת את הבסיס (קרי - חובשים ויכולותיהם) ולא לחפש פאראמדיקים ורופאים בכמויות אדירות.
בתקופה בה ישב צה"ל בלבנון באורח קבע, פינויים רפואיים היו בד"כ ארוכים למדי, כאשר מי שמטפל בהם זה חובש מחלקתי "מסכן" שידע לעשות לא מעט ממה שפאראמדיק היום עושה. בהתחשב בעבודה שמיעוט נבחר של פלוגות פעלו לבד (ויכולות לעשות זאת בעתיד) ההשקעה בפיזור אנשי רפואה בין הפלוגות הוא סוג של overkill שגם הופך חצי פלוגה לכוח פינויים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ביטיס צודק במאה אחוז, הייתה לי שיחה לא לפני הרבה זמן עם פראמדיק במד"א שהיה חובש המון שנים וגם חובש בצבא בתקופת לבנון. סיפר לי איך הוא עשה טיפולים שפראמדיקים היום עושים, אין מה לעשות, ניסיון שטח עושה את ההבדל מכל לימודים קיימים... ואין ספק שחובש וותיק בשטח יש לו יותר ניסיון מרופא עתודה צעיר שהרגע סיים לימודים ודוחפים את המסכן לגדוד וחצי מהזמן הוא מתעסק בשטויות כמו שמירות/תורניות של חייליו וחצי מהזמן צריך לעשות מסדר חולים ובחייו לא טיפל בפצוע בשטח. אין ספק שחובשים יכולים ללמוד הרבה יותר וגם להשתלם בשטח (שבועות טראומה בבתי חולים מישהו?) ולתת להם כל כמה זמן השתלמות ולא פעם בשנה. נראה לי שמשקיעים יותר מדי בפראמדיקים ומפילים עליהם המון אחריות. מוצדקת ככל שתיהיה - יש מקום להרחיב את סמכות החובש, אולי אפילו לתת לחובשים וותיקים אפשרות לעשות מעין השתלמות מתקדמת. בסגנון של EMT-I שיש בארה"ב, מעין חובש מומחה ברפואת חירום ובמיוחד בטראומה שיכול לתת תרופות עד רמה מסויימת, ולבצע פרוצדרות מצילות חיים (N.A, אינטובציה וכו').