|
22-12-2008, 07:05
|
|
|
חבר מתאריך: 20.02.08
הודעות: 19
|
|
שלום,
כל זה נכון וטוב ויפה, ובאמת ברור שלא נצליח לעצור את כל הכוחות שבאים נגדנו באופן נקודתי, אבל אי אפשר להגיד שהעניין כ"כ "חד וחלק":
1) גם בתקופת המלחמה בבריטים (לא, לא הייתי שם, המידע הוא רק מפי ספרים ומפי סופרים) היה ברור לחלק מהעם ש"ברור שלא נצליח לעצור את הצבא הבריטי" ו"באלימות לא נשיג כלום", אלא שבסוף דווקא ההפך התברר כנכון. הבעיה, היא, כמובן, שאי אפשר להפעיל אלימות ממש נגד יהודים, בשונה מגוים.
2) מאידך, במקרה שלנו לא מדובר בהפעלת אלימות (ומי שכן מתנהג באלימות ידע נאמנה שהוא מכריע את המאבק מראש לטובת הצד שכנגד, הן אלימות פיזית והן מילולית...), אלא בפעולות "התשה", מתוך תקווה ש"זעיר שם זעיר שם" נצליח להשיג את המטרה. הסיסמה "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" אינה קלישאה, חלילה. היא טומנת בחובה דרך חיים. כשאחז המלך (ספר ישעיהו) היה נתון במצוקה מדינית, אמר לו ישעיהו הנביא שלא ינסה לגייס אומות זרות לעזרתו, כי עוד 60 שנה הכל יסתדר. "60 שנה זה המון זמן. אין לי כח לחכות." אמר אחז המלך ומייד פעל בדרכו הוא, וכמובן: "החפזון מביא אסון"... הוא הפסיד את כל מה שהיה יכול להרוויח אם היה מחכה קצת.
3) ברור שלא נעים לראות בנות נגררות על הרצפה בחוסר צניעות משווע. מצד שני, לא ברור שהן צריכות להיות שם. ליתר דיוק, כמעט ברור שלא (כשרבים הסיכויים שזה יהיה המצב בסוף).
4) האנרגיות ה"מתבזבזות" על קניית בתים הולכות למקומות חיוביים מאד. ע"ע הרובע היהודי המתחדש (המכונה: "הרובע המוסלמי", עיר דוד, שמעון הצדיק ועוד). נכון, גם כאן מדובר בתהליך המתרחש לאט, אבל אנו מאמינים בני מאמינים שיום יבוא והעץ יניב פירות. אגב, התהליך הזה הוא לא חדש. הערבים התחילו בו מיד אחרי מלחמת ששת הימים בצנעה ובהחבא, אלא שהיום אנו רואים את התוצאות של התהליך.
5) גם הערבים נוקטים בדרך זו של קניית בתים. שכונות שלמות שהיו פעם של יהודים מתמלאות אט אט בערבים (ע"ע יפו, נצרת עילית, עכו, לוד, רמלה, חיפה, הגבעה הצרפתית בירושלים ועוד שכונות וערים, אפילו כאלה שפעם לא היו מעורבות, כמו נתניה). הם מקבלים מימון זר לצורך כך (מפי מכר מהכפר בעינה) ואם אנחנו לא נמהר ונשיג דריסת רגל במקומות החשובים, אנחנו עלולים להיות בבעיה קשה.
הוא הדין גם לערים וכפרים ערביים, שאותם הערבים מפתחים ללא הרף בצורה לא חוקית. כל קניית בית באזור כזה עשויה לחסום את ההתפשטות הערבית באותו כיוון.
6) המאבק הפיסי הוא כמעט בלתי נמנע. נכון, אפשר להוריד את הראש ולהתפנות יפה מכל מקום, אבל העוול זועק לשמים וקשה עד בלתי אפשרי להגיד לכ"כ הרבה אנשים שיום אחד באים ופשוט "זורקים" אותם מהבית שישתקו ולא יעשו כלום מול הגל הבא. גם לא ברור שצריך להגיד להם לשתוק. מה גם, שאלה שכבר פונו מבתיהם נוכחו לדעת שמכרו אותם תמורת נזיד עדשים. מי ממפוני גוש קטיף יכול להגיד שהוא קיבל את כל מה שהבטיחו לו כפיצוי על העוול שנגרם לו?
7) חייבים לומר שהנושא הזה, בגלל שמדובר במאבק מול אחים, הוא בכלל לא ברור. לענ"ד מנהיגות הציבור שלנו, רבנים ואנשי מעשה, צריכים לשבת ולגבש עמדה ברורה, אחרת כל הנושא "יפול בין הכסאות". כל זמן שכל אחד אומר "כולה שלי", מצבנו לא מזהיר.
8) לסיום, אולי חנוכה הוא באמת הזמן למצוא את השביל והנתיב הנכון בו האור יכול להגיע אל החושך ולהאיר אותו, זמן לצאת מאזלת היד והרפיסות, אבל בדרך שתניב פירות טובים, ולא עלי סרק.
חנוכה שמח ומאיר לכולם!
|
|