24-04-2012, 23:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
ויכוח בשביל הויכוח הא....
|
אכן, אבל אם מזה אתה נהנה, מי אני שאשפוט?
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
|
עכשיו הוכחת שאתה יכול לחפש בגוגל אחרי שאומרים לך מה לחפש. כה לחי. ניתן להניח שכשהזכרתי את החוק זה אומר שלפחות העפתי עליו מבט בתקופה כזו או אחרת...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
חוק בתי קברות צבאיים לא קשור לנושא בכלל.
|
החוק קשור מאוד. אתה טענת שאפשר לקרוא לחלקות הצבאיות "חלקת כוחות הביטחון". בא המחוקק ואמר לך (לפני יותר מששים שנה): "חלקה צבאית" זה לא כינוי שהמציא פסטן ולא מי מחבריו. באותה מידה שאפשר לקרוא לחלקות הצבאיות חלקות כוחות הביטחון אפשר לקרוא להן חלקות גבינת עזים. כל אחד יכול לקרוא להם איך שירצה, אבל השם שלהן הוא בתי קברות צבאיים וחלקות צבאיות.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
הוא לא קובע מי לא זכאי להיקבר, אלא קובע מה זה בית קברות צבאי.
|
החוק קובע מי כן יכול להייקבר בבית קברות צבאי. הוא עושה זאת בסעיף 4, ומזכיר רק חייל שנפטר. לא שוטר שנפטר. לא אזרח שנפטר. לא קוף בונובו שנפטר. לא עובד קמ"ג שנפטר. לא חציל דרום אמריקאי שנפטר. חייל שנפטר.
האמירה שאין איסור על קבורת אלו-שאינם-חיילים אינה ראויה אפילו להיקרא טיעון. בעזרת 'טיעון' כזה אפשר 'לטעון' שחוק שירות ביטחון אמנם קובע שהפוקד יכול לקרוא בצו לכל יוצא-צבא או מועמד לשירות ביטחון, אבל הרי לא כתוב שהוא לא יכול לקרוא בצו גם לילדים בני 12 או אפילו לעוללים, ומכאן שהוא יכול...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
ובכלל, אותם בתי קברות הנם צבאיים רק בשמם. ניהול תחזוקה ותקציב הנו באחריות משהב"ט. אני אפילו לא חושב שלרבנות הצבאית יש מעורבות בניהול בתי הברות למעט עריכת טקסים.
|
אילו קראת הת קשירו שאתה עצמך הבאת ידעת את האמת. החוק אומר במפורש, בסעיף 6 כי:(א) רשות מוסמכת רשאית, בהסכמת מנהל השירותים הרפואיים או בא כוחו המוסמך בהתיעצות עם הרב הצבאי הראשי, לצוות על העברת גופה -
(1) מקבר צבאי הנמצא מחוץ לבית קברות צבאי - לבית קברות צבאי;
(2) מבית קברות צבאי אחד למשנהו.
(ב) לגבי העברת גופה כאמור בפסקה )א( של חייל לא יהודי, תבוא במקום ההתיעצות עם הרב הצבאי הראשי התיעצות עם כוהן-הדת הצבאי של אותו חייל.
...
(ו) בהעברת גופה לפי סעיף קטן (א) יש לקיים את הוראת תקנה 2 (6) לתקנות בריאות העם(קבורה מחדש), 1941; אלא שהמונח "רופא ממשלתי" באותה תקנה יפורש ככולל "רופא צבאי".
מסתבר שעדיין יש דברים שבאחריות הצבא שם: צריך רופא צבאי, רב צבאי, ואולי גם כהני-דת צבאיים של בני הדתות האחרות.
מעבר לכך, אפילו אילו לא הייתה לרבנות הצבאית נגיעה לבתי הקברות הצבאיים למעט עריכת טקסים - ויתר על כן, אפילו לא הייתה לה נגיעה אליהם כלל (כולל עריכת טקסים) - זה לא היה הופך אותם לפחות צבאיים, כפי שארוחות צבאיות בחדרי אוכל צבאיים לא הפכו לפחות צבאיות רק כי האוכל מוכן ומוגש על ידי חברות קייטרינג חיצוניות, שעל הכשרות שלהן מפקחת הרבנות הראשית של מדינת ישראל, ולא הרבנות הצבאית.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי lior432
אז מה..... למה לא, נאסור עליהם בחוק לשבות, נאסור עליהם בחוק להתאגד, נחיל עליהם את כל ההגבלות התעסוקתיות של צה"ל, ונזרוק אותם לקבורה אזרחית על חשבונם כשהם מתים בתפקיד. זה הראש?
|
זה הראש שלך אולי. הראש שלי אומר שזה לא קשור, כפי שזה לא היה קשור בפעמים הקודמות שכתבת את זה. אני תוהה, האם אתה באמת מאמין שאם תחזור על אותה אמירה לא קשורה מספיק פעמים, כולם יתייאשו ויגידו "טוב, אחי. אתה צודק. קבור אותם איפה שבא לך, רק תפסיק לחזור על עצמך..." ? אולי אתה צודק. אבל בינתיים אלך לאורו של ר' נחמן: "אין ייאוש בעולם".
ציטוט:
במקור נכתב על ידי פסטן
אם הטיעון הוא (אם אסור להתאגד ולשבות אז חלקה מיוחדת) אז גם עובדי הקמ"ג (בתקופה מסוימת) צריכים לקבל חלקה מיוחדת...
כמובן שהצדקה לטיעון לא ניתנה. מה בין זכות ההתאגדות והשביתה למקום הקבורה? השד יודע.
אם כבר, השאלה צריכה להיות נסיבות המוות - מי שמת בפעילות מבצעית, באימון, או בפעולה שנוגעת במישרין לעבודתו (בדרך אל הבסיס וכד') צריך להיקבר בחלקה ממלכתית. למה לא?
|
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|