ציטוט:
במקור נכתב על ידי argoman
האם בכלל יש, ואם יש אז איזה יתרון יש לו על פני אדם שלא מתגייס, ובמקום זה הולך לעבוד או ללמוד?
מה האדם מקבל מהצבא במהלך שלוש שנים שהוא נמצא בצבא?
אשמח לדעה שלכם בעניין.
|
-לא יכולתי שלא להיזכר במה שאמר קוהלת, פרק א' פסוקים א'-ב':
א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
(רקע: המסורת מייחסת לשלמה המלך שלושה ספרים: שיר השירים, משלי, וקוהלת.
נאמר שאת שיר השירים כתב שלמה המלך בצעירותו, את משלי בבגרותו, ואת קוהלת בזקנתו. )
שימו לב איך קוהלת כותב את ההתחלה של הספר שלו - הוא מתחיל בסוף!
הוא לא מפרט ומסדר מסה פילוסופית ואז מגיע למסקנה, לא, הוא מתחיל בקביעה נחרצת שאינה משתמעת לשני-פנים. הכל, ה-כ-ל, הכל הבל הבלי הבלים!
פסוקים ג'-ד':
ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
מי יתרון לו, הוא שואל, לאדם שעובד כל החיים שלו על אדם שאינו עובד? דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת.
פסוקים ה'-ו':
ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.
כאן מתחיל תיאור ספרותי-ציורי לכך ששום דבר לא משתנה בעולם. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, הרוח נושבת לדרום, הולכת לצפון ואז שוב נושבת לדרום וחוזרת לצפון וחוזר חלילה.
פסוקים ז'-ח':
ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת. ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
כל הנחלים הולכים אל הים, ככה תמיד היה, ככה תמיד יהיה, אך הים איננו מתמלא והנחלים גם עושים תנועה הפוכה - מן הים אל הארץ.
פסוק ט':
ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
כל מה שהיה, הוא שיהיה, וכל מה שנעשה, הוא שיעשה. מלחמות באות ומלחמות הולכת והכל חוזר על עצמו. כיום אנחנו חוגגים את חג הפסח, גם אז, לפני 3000 שנה כל יושבי-הארץ ניסו לכלותנו. המצרים והעמלקים והאדומים והמואבים והעמונים והפלישתים והפריזי והכנעני והאמורי. היום זה הסורים, הלבנונים, האיראנים ועד לא מזמן עם העיראקים, המצרים והירדנים. 3000 שנה, ומה נשתנה?
פסוק י':
י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.
ואם יש איזה אחד במקרה, שיגיד לך - הנה, הדבר הזה, החישובית למשל, הוא חדש! לא היה עוד דבר כזה מלפניו. קוהלת משיב, איך אתה יודע שלא היה כבר דבר כזה? ואולי היה?
פסוק יא':
יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה. {פ}
את הראשונים - לא זוכרים. כמה בני נוער יודעים מה הייתה תנועת בית"ר? ופינסקר? ומיהו זלמן שז"ר? ולא צריך לשאול על אישים מלפני רק 60 שנה, אני בטוח שישנם אנשים שגם לא יודעים מי היה בלעם בן בעור.
וגם את האחרונים הוא אומר, אותנו, גם אותנו לא יזכרו! עוד סה"כ 60 שנה, מי בכלל ידע מיהו אולמרט?
פסוקים יב'-יד':
יב אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל--בִּירוּשָׁלִָם. יג וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע, נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם--לַעֲנוֹת בּוֹ. יד רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.
אני שלמה המלך, שהייתי חכם מכל אדם, עשיתי מחקר מקיף על כל הנעשה תחת השמים, והגעתי למסקנה - הכל עיניין רע! ראיתי את כל המעשים שבני אדם עושים, והכל הבל ורעות רוח!
פסוק טו':
טו מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן; וְחֶסְרוֹן, לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת.
נכה - לא יוכל להשיב את רגליו, וטיפש - לא יכול להיות חכם, ומכוער - לא יכול להיות יפה.
פסוקים טז'-יז':
טז דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי, לֵאמֹר--אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר-הָיָה לְפָנַי עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה, חָכְמָה וָדָעַת. יז וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת: יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ.
אני קוהלת, הגדלתי והוספתי חכמה והייתי חכם מכל אדם אשר היה מלפני בירושלים.
וידעתי חוכמה, וידעתי גם הוללות (שיכרות) וגם זה - רעיון רוח! גם זה לא מביא לאושר.
ומי שחשב שהפיתרון הוא להיזרק בחוף בהודו ולעשן את עצמו לדעת, קוהלת אומר - גם זה הבל הבלים ורעיון רוח, ולא מביא לאושר אמיתי. כי אחרי הסמים מתחילות ההזיות, הפחד והטראומה, ואחרי השיכרון מגיע ההאנג-אובר, ועדיין אתה נשאר מכור. גם הדברים האלה, קוהלת אומר, לא מביאים לאושר.
פסוק יח':
יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב.
כי ככל שאתה חכם יותר ויודע מה קורה מסביבך, ככה אתה יותר כועס. ומי שמוסיף חכמה לעצמו - מוסיף לכאב שלו. איך אמר סייפר במטריקס? "בורות היא אושר עילאי" (המשפר המקורי: Ignorance is bliss והוא כמובן לקוח מן הספר "1984")
קוהלת מגיע לאמת פילוסופית, הכל הבל הבלים! הכל! בסופו של דבר כולנו מתים ונשכחים, אז למה לחיות? למה לך באמת להגייס לצבא, או לעבוד, או לחיות? מישהו בכלל יזכור אותך ואת מה שעשית? בני-הנינים שלך כבר לא ידעו מי היית!
(קצת התנצלות, אני במקור התכוונתי לצטט רק את הפסוקים הראשונים, אך נסחפתי)
חזרה לעיניין: קודם כל, הרווח שאתה משיג משירות בצה"ל תלוי בטיב השירות.
אם אתה הולך להיות ג'ובניק, למרות שיש לך פרופיל קרבי, באמת מה אתה הולך להרוויח מן השירות? אתה הולך להשחית את זמנך לריק, 3 שנים + מילואים מבוזבזות רק כי לא היה בא לך על קרבי.
אז אם אתה כבר מתגייס לצה"ל, תנסה לפחות להתגייס לשירות משמעותי.
שנית, אני לא מסכים, ברמה העיקרונית, עם הלך-הרוח שאומר שאתה חייב הכל למדינה (חינוך, בריאות, רווחה, בטחון וכדומה), אז מחובתך להתגייס.
הרי המדינה נוצרה בשביל היחיד, בשביל הפרט. וברגע שהיא לא טובה ברמה הפרטית ליחידים, אין שום הצדקה לקיומה.
אז מה אתה בעצם משיג בשירות משמעותי בצה"ל?
קודם כל, אחריות. אנשים סומכים עליך ואתה סומך עליהם. ולא סומכים עליך שתכין שיעורי-בית או משהו כזה, אלא סומכים עליך שתשמור על החיים שלהם, ובאותה מידה אתה סומך עליהם שישמרו על החיים שלך. על הדבר הכי יקר לך.
את האחריות הזאת אתה לא יכול להשיג בשום מקום אחר, וזה בהחלט משנה ומבגר את הבנאדם. וכתוצאה מכך, נוצרת מה שנקרא "רעות לוחמים", שנמשכת מהבקו"ם ועד סוף חייך.
אם אתה מתגייס לשירות קרבי, אז כפי שאמרו פה אתה מגיע למצבי "קצה". וב'קצה' הזה אתה לומד להכיר את עצמך באופן הכי עמוק שאפשר. היכן באזרחות, רועי קליין היה יכול לזרוק את עצמו על רימון כדי להציל את חבריו?
ודבר אחרון חביב, אם אתה לא מתגייס לצה"ל אתה משאיר את עצמך מחוץ למעגל חברתי מאוד מאוד רחב. וזה בהחלט עלול לפגוע בך בעתיד. יכול מאוד להיות שיבחרו אנשים ששירתו בצה"ל על פניך בראיון עבודה למשל. אפילו אם תיהיה מוכשר מהם.
הבאז בתקשורת שההשתמטות מתגברת, אינה נכונה. אני בהחלט מסכים עם כל מה שאומר עבדול אלהזרד בנושא הזה:
ציטוט:
אחוז "המשתמטים האמיתיים" קטן מאוד, כאמור, בסביבות 5% מכל מחזור. הם לא דתיים (שברצונם יכולים גם להתגייס עם מסגרת הטבות שערורייתית ומעוררת קנאה, להשתחרר אחרי חצי זמן ואז ללהג בלי סוף על כמה שהם תרמו יותר מכולם) הם לא עבריינים (שבהרבה מקרים היו שמחים להתגייס ולקבל גישה לחומרי נפץ וכלי נשק, אבל עדיף שלא..) הם לא חולים (שלפעמים רודפים אחרי צה"ל שבורח מהמחלות שלהם כמו מ.. אממ.. מחלה?) ולא משוגעים (יש גם משוגעים אמיתיים בארץ. חלק עדיין יכולים לנהל חיים תקינים, אבל אתה לא רוצה לתת להם רובה או משאית).
אז למה החבר'ה האלה לא התגייסו? כי הם התפנקו, או שלא בא להם לבזבז שלוש שנים, או שהם מפחדים שיראו להם את הזין במקלחת או שהם נורא כועסים על מה שהצבא עשה לפלסטינים/עובדי המועצה המקומית חוף עזה.
בדרך כלל ה"לא בא לי להתגייס" הזה לא עומד בפני עצמו, ומתבטא בעוד דברים. לפעמים, אבל לא תמיד, גם לא יבוא להם בעבודה, או באוניברסיטה, או עם החברה, והם ימצאו שלל דרכים לאמלל את עצמם ולהאשים את העולם.
|
_____________________________________
"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.
נערך לאחרונה ע"י Shavit69 בתאריך 19-04-2008 בשעה 11:07.
|