25-11-2004, 23:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.10.04
הודעות: 320
|
|
|
השריונים יצאו...
השריונים יצאו בחריקת שרשרת
וכל גופם צבוע צבע אדמה,
אל שער הבסיס לוותה אותו חיוורת
וכמו היתה אומרת,
הנה המלחמה
אז את גופו הוציא הוא דרך הצריח
והאבק שיחק את משחקו באור,
ולא היה להם על מה עוד להשיח,
כי אם שוב להבטיח,
ילדה, אני אחזור
והיא ניצבה
כולה דוממת
ואהבה
את מבטו
והמכונה
היתה רועמת
וזיכרונה
היה איתו.
הקרב קצר היה והתחולל לפתע,
הסילונים עברו ממעל בנהימה,
וכשהטנק שלו נפגע בשתי רקטות,
הוא בתוך אש לוהטת
הוסיף ללחוש את שמה
וכשחזר הוא, בשער חרוך עם ערב,
הוא רק אמר לה, ילדתי, הו ילדתי,
הקרב הזה היה ודאי נגמר אחרת,
לולא בכל הדרך
נשאתי שמך איתי
והיא ניצבה.
שיר אחר: יצאנו אט
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
יילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
_____________________________________
אבקש לא להגיב להודעות שלי בשבת ובחגים, תודה לכולם...
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
