תרומתן האמיתית של התרומות

זה נשמע טוב, זה נקרא טוב, זה משווק טוב - אבל סוד גלוי הוא שתרומות, בעיקר המיוחצנות שבהן, הן אחת הדרכים העיקריות של חברות ואנשי עסקים להלבין תדמית ציבורית בעייתית. רשימת החברות המובילות את מדד מעל"ה אינה מקרית

07:30 | 20.9.2005 גיא רולניק

"בנק לאומי, בנק הפועלים, בזק, כימיקלים לישראל ופרטנר מנהלים את עסקיהם ביושר, הגינות, ובאופן אתי - תוך מתן כבוד לצד השני שאיתו נעשים העסקים, וללא כל רמאות, הטעיה או ניצול פרצות בחוק".

"לאומי, הפועלים, בזק, כימיקלים לישראל ופרטנר רואים בקיום החוק סטנדרט מינימלי בלבד ופועלים מרצונם בנושאים בעלי השלכות חברתיות, מעבר לדרישות החוק, כשהם מיישמים נורמות מתקדמות של אחריות חברתית".

"לאומי, הפועלים, בזק, כימיקלים לישראל ופרטנר מקפידים על קיום הבטחותיהם, פותרים בעיות בהתייחסות ערכית, ובונים עם מחזיקי העניין שלהם (Stake Holders) מערכות יחסים המושתתות על אמון".

"לאומי, הפועלים, בזק, כימיקלים לישראל ופרטנר מעודדים התנהגות תחרותית, המביאה תועלת חברתית וסביבתית, מפגינים כבוד למתחרים ושומרים על זכויות הקניין של זולתם. הם לא משתמשים באמצעים לא חוקיים או לא כשרים לשם קידום מוצריהם, לצורך ריגול תעשייתי או לכל מטרה אחרת. כאשר הם מפעילים לוביסטים הם מחויבים באופן עקבי למדיניות האחריות החברתית שלהם, ואינם מציעים, מבטיחים, נותנים או דורשים שוחד או תמורה אחרת כדי ליצור או לשמר יתרון עסקי בלתי ראוי".


--------------------------------------------------------------------------------
במעל"ה אומרים כי לתרומה כספית השפעה רבה על החברה שבה פועלת הפירמה. חברות שרותמות את משאביהן למען הציבור מקדמות ומעצימות את הקהילות שהן פועלות בהן
--------------------------------------------------------------------------------


איך אתם מרגישים עם חמש הפסקאות שאיתן פתחנו את הטור? ניתן להניח שאם אינכם המנהלים של חברות אלה, הן עשויות להיראות לכם קצת מוזרות, או לפחות טעונות הוכחה.

ייתכן שלחלק מהלקוחות של חברות אלה, לגופים הבאים איתן במגע בעולם העסקים ולעתים אפילו לסתם קוראי העיתונים - יש תפיסה קצת שונה של האופן שבו הן התנהלו ומתנהלות בשנים האחרונות.

רשימת החברות אינה מקרית: אלה חמש מהחברות המובילות את מדד מעל"ה - המדד של החברות הישראליות המובילות בתחום האחריות החברתית בישראל, על פי הקריטריונים שקבע הארגון. לכל אחת מהן משקל של 6% במדד, הכולל 20 חברות.

מעל"ה הוא ארגון ללא מטרות רווח, המבקש להיות הגוף המקצועי המוביל, אשר מסייע לעסקים בישראל לפתח וליישם גישה אסטרטגית עסקית של מחויבות חברתית, התורמת להצלחתם העסקית ולשיפור פני החברה בישראל.

במעל"ה סבורים כי הפער החברתי ההולך וגדל מחד גיסא, ותהליכי הגלובליזציה המביאים לארץ חברות רב-לאומיות בעלות מסורת ותרבות של אחריות לחברה ותרומה לקהילה מאידך גיסא, מכשירים את הקרקע לעידן חדש של שיתוף בין עולם העסקים לבין מערכות השירותים החברתיים והארגונים האזרחיים. הטקסט על היושר, ההגינות והאמון שאיתו פתחנו - בלי שמות החברות, שאותם שתלנו כמובן - לקוח מתוך הקוד לניהול חברתי בעסקים שגיבשו אנשי מעל"ה.


--------------------------------------------------------------------------------
ראשי ארגון מעל"ה מודעים היטב לכך שתרומות הן לעתים מכבסת תדמיות וכיסוי לאחריות חברתית מועטה. בימים אלה הארגון מתחיל לעדכן את הרכב הקריטריונים במדד שלו
--------------------------------------------------------------------------------


האם זו האתיקה יוצאת הדופן שהביאה את חמש החברות האלה לצמרת מדד מעל"ה? נראה שלא: הקריטריון העיקרי (30%) במדד כיום הוא היקף התרומות הכספיות (באופן אבסולוטי ובאחוזים) של החברות הכלולות במדד. וכאן כמובן שורש הבעיה של מדד מעל"ה, ושל חלק גדול מהפעילות החברתית בישראל: משקל עודף לתרומות כספיות ומשקל זניח לקיום עקרונות של יושר, הגינות ואמון.

במעל"ה אומרים כי לתרומה כספית השפעה רבה על החברה שבה פועלת הפירמה. חברות שרותמות את משאביהן למען הציבור מקדמות ומעצימות את הקהילות שהן פועלות בהן.

זה נשמע טוב, זה נקרא טוב, זה משווק טוב - אבל סוד גלוי הוא שתרומות, בעיקר המיוחצנות שבהן, הן אחת הדרכים העיקריות של חברות ואנשי עסקים להלבין תדמית ציבורית בעייתית. במקרים מסוימים יש מתאם הפוך בין תרומות כספיות לבין אחריות חברתית: ככל שהחברה רומסת ברגל גסה יותר את הנורמות החברתיות, הדמוקרטיות והכלכליות - כך יש לה יותר משאבים, ואולי גם יותר צורך, לשפוך כספים על תרומות מיוחצנות.

הפליא לתמצת זאת יחצ"ן-העל של מרבית החברות הגדולות במשק, רני רהב. בראיון למוסף "אחריות חברתית" של TheMarker בשנה שעברה הסביר בלא היסוס כי מבחינתו "מי שתורם בסתר - לא תורם".

ראשי ארגון מעל"ה מודעים היטב לכך שתרומות הן לעתים מכבסת תדמיות וכיסוי לאחריות חברתית מועטה. בימים אלה הארגון מתחיל לעדכן את הרכב הקריטריונים במדד שלו.

הפעילות של מעל"ה הביאה בשנים האחרונות לעלייה במודעות של חברות ומנהלים לנושא האחריות החברתית, למגמות העולמיות בתחום ולתרומה שיכולה להיות לה לעסקי החברות. אולם אם מעל"ה מבקשים להוביל ולחולל מהפכה בתחום האחריות החברתית - כדאי אולי להאיץ את הרכב שינוי המדד: פחות ופחות לתרומות, ויותר ויותר להתנהגות אתית, ישרה ואמינה, מוצרים הוגנים, פרסום הוגן ושמירת כבודם של העובדים - לא רק הישירים, אלא גם של הספקים והקבלנים.

מובן שהעיסוק בסוגיות אלה, בעיקר מול חברות גדולות וחזקות, עשוי להיות חומר נפץ קטלני, והאתגר בקביעת הקריטריונים הוא גדול - אבל התוצאות יכולות להיות בהתאם.

בינתיים, אל יתפלאו ראשי מעל"ה אם משקיעים, צרכנים וסתם אזרחים הרגישים לאחריות חברתית לא יתנפלו על מניותיהן או מוצריהן של 20 המניות המובילות במדד שהם מפרסמים.

http://www.themarker.co.il/tmc/arti...3=market&layer4=