אתם יודעים?
שבגוש קטיף לאחר ליל של פצמ"רים וקסאמים בבוקר המחרת היו אנשים יוצאים לעבוד וילדים הולכים לבית הספר והחיים ממשיכים כאילו ורק שעות אחדות בחשכת הלילה לא התחולל גהינום קטן של מלחמה.

ומחר שדרות סגורה ומסוגרת אנשים פוחדים היסטריים,עיר רפאים.
אומרים שביתה אבל כולם יודעים שמחרבנים מפחד במכנסיים.
וכבר ילדים שואלים את אבא ואמא מתי אנחנו עוזבים?

ובתווך בין האזרחים המבוהלים והבורחים ובין הילדים של מחנות הפליטים בעזה וחאן יונס יושב צל של מה שהיה פעם צבא גדול ומפואר, עלוב מוכה וירוד הרתעה מעלה ומוריד טנקים וחיילים ומסוקים לאויר כאחוז תזזית ויודע שהוא הפסיד במלחמה.

ובבוקרו של יום חדש המפציע יודעים אנו ששום דבר לא השתנה מאז הגירוש למעט חורבות ובתים הרוסים של ישוב יהודי גדול ופורח שתושביו פליטים הם במדינה שלהם ושהמלחמה בסך הכל עברה צפונה יותר והתקרבה קצת יותר למרכז.

שדרות עיר רפאים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

לגהינום הטירוריסטי ואכלו פיגועים ושתקו וקברו את המתים והמשיכו לחיות לעבוד להוליד ילדים ולשרת את המדינה דווקא הם הגיבורים עם ישראל בעט בהם שרף להם את הנשמה ואת הנפש הזכה של ילדיהם רצח באטימות זדונית.
דווקא הם שהיו צריכים לקבל את כל האהבה והתמיכה מהעם דווקא הם הפכו להיות פליטים בארצם ומולדתם.
אוי לו לעם כזה שבוגד בנבחרי בניו האמיצים ואין לו זכות לעם הזה לבקש מדינה וריבונות משלו.