מה כשיר לטיסה?

ידוע לי על הספיט השחור, סטירמן (אדום וכסוף, האם גם הכסוף בכושר טיסה?), והרווארד (אחד או יותר?)

כמובן מטוסים רבים במוזיאון היו בעבר במצב טיסה, דוגמן הדראגון ראפיד, מיסטר, סער ועוד.

שאלות נוספות:

האם הגענו כבר למצב בו אין אף כפיר בכושר טיסה? מה לגבי קורנס?

מה לדעתכם צריכה להיות המדיניות לגבי מטוסים היסטוריים? לשמר בכושר טיסה או לא?

האם ניתן להכשיר מטאור למצב טיסה? ווטור? מה העלות המשוערת?

רק הספיט ואולי גם הסטירמן האדום במצב טיסה.
המטוסים הבאים היו שמישים לטיסה כשהגיעו למוזיאון:
1.מטאור 13 מס.157
2.אורגן מס. 80
3.סער מס.096
4.פוקר אינסטרקטור 05
5.הרוורד 001 (הצהוב) כיום מושבת.המנוע נשלח לשיפוץ וכשחזר הופל ע"י מלגזן בממ"ן.
6.ההרוורד הכחול
7.מיג 15UTI מס.307
8.סופר פרלון 010
9.אלואט 03
10.בואינג 720 010
11.קורנס צילום 498
12.קורנס 2000 614
13.כפיר 712
14.סטירמן 31
15.סטירמן 52
16.דקוטה 042
17.ג'ט קומנדר 4X-COA
18.בואינג 707 116
19.בואינג 707 008
20 .גאזל 907
21.אוסטר א.13
22.ראפיד VQ-PAR
23.זמיר 109
24.שחק 111
25.כפיר 310
26.יסעור 471
27.טרינידד 334
28.סייפן 040
29.פייפר 089
30.ערבה 203
31.קורנס 485
לפי דעתי אם ישנו(ם) כפירים בארץ במצב טיסה אז רק בתע"א.
לא יודע בקשר לקורנס.
המשמעות של החזקת מטוסים היסטוריים במצב טיסה היא טכנית וכלכלית.
טכנית-יש צורך בהחזקת מלאי קבוע של חלקי חילוף לאחזקה שוטפת כמו צמיגים ושמנים וכן שיהיה היכן לשפץ את המטוס ומכלוליו כשיהיה צורך.כל זאת כשמדובר במטוס שיצא שמיש משירות,וחיל האויר מחזיק במלאי ח"ח ואינו מזדרז למוכרם.יש גם צורך להחזיק בצוות טכני מוסמך ע"י ח"א לאחזקת המטוס,בין אם צוות אנשי מילואים או מפעל אזרחי מוסמך ע"י ח"א כמו תע"א או ארקיע.
הצד הכלכלי שקשור ישירות לנושא:יש צורך בתקציב לאחזקת ולהטסת המטוס.ואם המטוס אינו עושה כסף
בתצוגות שונות כמו בעולם,חבל על הזמן.המשמעות של העסקת מפעל מוסמך לתחזוק המטוס או אפילו יח' האחזקה האוירית של ח"א היא כספית,כמובן,מדובר בשעות עבודה רבות.
כמו כן יש להחזיק טייס או שני טייסים מוסמכים להטסת המטוס על כל המשמעויות,אפילו אם הם מתנדבים.
אלו רק חלק מהשיקולים,ישנם בוודאי עוד שאני לא זוכר כרגע.
לשקם ולהחזיר מטוס כמו המטאור למצב טיסה,בתנאים הקיימים בארץ כיום-כמעט בלתי אפשרי.יש לזכור שמה שיש כיום בארץ יצא משירות לפני שנים רבות,שימש להדרכת מכונאים ,לא שומר ונרקב לאיטו במוזיאון.אותו דבר מדובר בחלק גדול של המטוסים ברשימה הנ"ל.המשמעות הכספית גם היא אדירה.
מה שיש לעשות,לדעתי,הוא לבנות האנגר ענקי,סגור ומוגן מפגעי מזג האויר,בעל תנאי לחות וטמפרטורה מבוקרים.לשפץ את המטוסים כמו שצריך לתצוגה להכניסם פנימה וזהו.

המטוס ניזוק בסופת הברד של 1992 שפגעה בציפוי המטוס.

כאשר שוקם המטוס וצופה בבד מחדש, התברר שמישהו שכח לזכור\להזכיר שכנפי המטוס אמורות לעבור ביקורת, ולכן הוא אינו במצב טיסה...

כמה נקודות למחשבה - במוזיאון של הולנד מוצגים מספר מטוסים היסטוריים במצב טיסה שאינם של המוזיאון אלא של אגודות ואנשים פרטיים ששיפצו מטוס ומשתמשים בו למפגנים כאלה ואחרים במהלך השנה. כחודשים בהם המטוסים אינם בשימוש - הם מוכנסים למוזיאון ומשמשים לתצוגה. כך מרוויחים פעמיים - המוזיאון מציג מטוס במצב מעולה, והבעלים מרוויחים חנייה חינם....

אולי היה ראוי לשקול זאת גם בארץ לגבי מטוסים כמו האווינג'ר והטייגר מות', ובטח שיש עוד כאלה ואחרים.

רעיון נוסף - בהולנד מקובל שכל קצין טכני, לפני פרישה - מקדיש את שנת השרות האחרונה שלו (אולי שנתיים) לשרות במוזיאון בשימור ותחזוקת המטוסים...

וכהערת אגב - אולי היה ראוי שמישהו יעשה חשבון כמה עולה לתחזק את המטוסים במוזיאון, רק בגלל נזקי מזג אוויר ושמש, וכמה היה עולה להקים האנגר ראוי.

המבנה לא חייב להיות פומפוזי ועכשיווי - מספיק לאמץ את צורת ההאנגר של הגרמנים בשדה התעופה ההיסטורי של באר שבע...

כמובן שיהיה צורך בהתאמות במבנה חימינו אנו ולתצוגה - אבל להערכתי שי ערך בשימור הצורה החיצונית.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הנשר לא היה במצב טיסה אלא הכפיר 712.הוא הוטס ע"י בנו של טרנר.גמר שעות לביקורת והושבת.

אני לא זוכר היכן ראיתי זאת, אבל אני חושב שיהודה בורוביק כתב שהנשר היה במצב טיסה, ומנועו הורץ בקביעות ע"י רן גורן.