לחן: יהודה פוליקר
מילים: יהודה פוליקר



הצל שלי ואני יצאנו לדרך
השמש עמדה כך בערך
פעם אני מוביל
ופעם צל על השביל
עננים התכנסו בשמיים
התחילו לרדת טיפות מים
צילי התכנס בתוכי
המשכתי לבדי בדרכי

הרוח טלטל
הפחד טפטף וחלחל
צילי בתוכי מרעיד
מפחיד יותר מתמיד
הוא שואל לאן אתה לוקח
אני משיב לאן אתה בורח
למה תמיד קירות מוגנים
למה צל כשאור בפנים

בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
את מה שתמיד רצינו לשכוח

לשכוח את דלתות הבלבול
את הילד שמציץ דרך חור המנעול
בוא נעבור את הגבול
אל החופש שהיה כבול
ורק מנגינות מזכירות
שבחוץ אפשר להיות
משוחרר מכל פחד
רק כשהצל ואני ביחד

בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים
אל חיבור דמיוני
שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי
בוא נקפוץ, נמריא, נעוף
אל קשר הצל והגוף
די להמשיך לברוח
את מה שתמיד רצינו לשכוח

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אולי יש איזו מסיבה ולא סיפרו לנו עליה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תשמור לבד ואולי אני אחילף אותך מחר ב7 וחצי כשתצא שבת

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ושכו אני יחיה שזו רק ההתחלה .."

פוליקר

אין אף אחד בבית
הדלת סגורה
דלתות היו תמיד פתוחות
וכלום לא קרה
והעולם נראה קטן
תמיד מוגן ולא מובן
תגיד לי מה איבדנו כאן?

זרקו עלייך אבן
איזה ילד מופרע
הדם על החולצה שלך
נבהלתי נורא
אחרי כמעט שלושים שנה
רואים צלקת קטנטנה
וים של פחדים בלי תקנה

מה יהיה יהיה
זה אתה שאומר את זה
ולא מתכוון לאף מילה
מה יהיה יהיה
זה אתה שאומר את זה
ואני שפוחד מכל מילה שלך

כלבים נובחים עלינו
הדלת סגורה
הבית שגדלנו בו
עומד למכירה
ובמקומו יקום בניין
על כביש רועש בתוך עשן
תגיד לי מה שכחנו כאן?

שנים הפכו היסטוריה
אל תביט לאחור
כל מי שכבר איננו כאן
הלך בלי לחזור
ומי שמת עוד חי בך
לרגע לא עוזב אותך
תגיד לי מה יהיה איתך?

מה יהיה יהיה
זה אתה שאומר את זה
ולא מתכוון לאף מילה
מה יהיה יהיה
זה אתה שאומר את זה
ואני שפוחד מכל מילה שלך

הילד שבך

יהודה פוליקר

יש שם איזה שיא
יש איזה כאב
אתה שורף שעות מתות ועיתונים בערמות כל סופשבוע
תמונות משפחתיות של אחרים בחלונות שורפות אותך
אתה יוצא כשזה כבר חושך לבוש בשחור
אתה נוסע ונוסע במהירות האור
כאילו יש שם איזה שיא שרק אתה יכול לשבור

אתה מסתיר את המקום פצעים וצלקות, שלא הגלידו
אתה זוכר פרטים קטנים שאחרים, לפני שנים כבר שכחו
לפעמים אתה שוקע וסופג את הכל
לפעמים אתה פוגע ביקר לך מקור
כאילו יש איזה כאב שרק אתה יכול לסבול

יש שם איזה שיא שאתה לא שברת
ויש איזה כאב שאתה כבר הכרת
יש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור
אבל יש בחוץ חיים שאתה לא הספקת
ויש עוד אהבה שאתה לא אהבת
יש איזה כפתור שאף אחד אף פעם לא יסגור

הילד שם הוא איש אבוד מרגיש נטוש דחוי שדוד חולם בחושך
והוא נרדם ומתעורר שולח יד ולא זוכר, שאין שם אף אחד
ובחלום צונח ילד קשור מאחור, וזה הילד שבך
אבל קוראים לו לחזור, ויש איזה כפתור שרק אתה יכול לזכור

אבל יש בחוץ חיים שאתה לא הספקת
ויש עוד אהבה שאתה לא אהבת
ויש איזה כפתור שאף אחד אף פעם לא יסגור
יש שם איזה שיא ויש איזה כאב
ויש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור
אבל יש בחוץ חיים שאתה לא הספקת
ויש עוד אהבה שאתה לא אהבת
ויש איזה כפתור שאף אחד אף פעם לא יסגור

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

משמרת לילה

יהודה פוליקר

גשר צר, סע ישר בדרך העולה
שביל עפר לא מוכר, דרך מתעלה
אוחז בהגה בכל הכוח רוצה כל כך לברוח
אני בעצם לא יודע לאן, אבל אני נוסע בתוך הערפל

עיר קטנה עיר סגורה הלכה לישון מוקדם
אפילו אם יהיה לי רע לא חוזר לשם
עובר בצומת, ממשיך לנוע ליעד לא ידוע
מאחורי נעלתי דלת, מלפני אספלט ומלט, חושך מסביב
אני מתחיל משמרת לילה, ואמא בטח ישנה מזמן
לא יודעים אבל הלילה
אני נוסע, אני נוסע, אני נוסע רחוק מכאן

רוח צד, סע לאט בכביש המסתעף
לא רחוק, עוד מעט הנוף פה מתחלף
אם אמצא לי דירה או חדר, הכל יהיה בסדר
אני לבד בכביש פתוח נוסע בכיוון הרוח, לאורך כביש החוף
אני סוגר משמרת לילה, ואמא בטח ישנה מזמן
לא יודעים אבל הלילה
אני נוסע, אני נוסע, אני נוסע רחוק מכאן

נוצר הקשר, אני בפתח נפלנו בלי פרוטה
מרגיש לפתע תינוק בשטח, תלמיד חדש בכיתה
יושן ביום עובד בלילה, זמני לעת עתה

דברים שרציתי לומר \ יהודה פוליקר

יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם

לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד

חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיניי נשטפים מפני בדימעה
ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי, בדרכי הרעה

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות