08-10-2005, 21:22
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
|
|
|
זוגיות או נישואים ? - זה לא סותר אחד את השני .
בחור ובחורה נשואים מקיימים מערכת זוגיות ולכן אין סתירה ביניהם, לפחות לא עד לכדי שאלה .
אני מניחה שהתכוונת ל: האם אתם מאמינים במוסד הנישואים או שאפשר לקיים זוגיות ללא מחויבות ?
דעתי בנושא היא - נישואים הם נורמה, ישנם אנשים שבוחרים למסד את הזוגיות ביניהם וישנם אנשים שלא מחפשים מחויבות בירוקרטית וסימובוליזם כגון טבעת על האצבע וכתובה שמורה מתחת למיטה, אלא מספיקה להם האהבה והאמון לכשעצמם .
אני חושבת שיש משהו קסום בחתונה ובמוסד הנישואין (לפחות מבחינתי ובצורה שבה אני רואה את העתיד שלי) ולא בהתייחס להורי, דודי וכיו"ב כי אין לשפוט מערכות יחסים של אחרים .
מבחינתי - נישואים מסמלים את האהבה של הלייף, ברור לי שהבחור שאני אתחתן עימו, יהיה האחד שארגיש שהוא האחד בשבילי ואראה את עצמי מקימה עימו בית ומביאה עימו ילדים (מקסימים  ) לעולם .
אני לא יכולה להבטיח שחיי הנישואים יחזיקו לעד (ובינינו - שום דבר בחיים הללו לא בטוח), אבל אני רק אוכל לעשות את כל מאמצי לבחור בבחור הנכון ולדאוג לשמר את הגחלת בוערת ואת הקשר המוצלח .
ולנושא הגירושין - הצלחה של מערכת יחסים תלויה בשני בני הזוג ולכן אני חושבת שאסור להיחפז ולהתחתן, בטח לא לפני שמנהלים מערכת יחסים ומתגוררים ביחד במשך תקופה ארוכה, דבר שיכול להוות אומדן משמעותי לאיכות החיים והזוגיות בהמשך .
במידה ומערכת יחסים לא מתגלגלת טוב, עדיף להתגרש במקום לגרום לסחבת רצינית שרק תפגע בטווח הארוך .
וכאן נכנס נושא הילדים - להביא ילדים לעולם זה דבר משמעותי מאוד, אני חושבת שאם אין עתיד למערכת יחסים (ואפשר לדעת זאת מתוך כנות וחשבון נפש פשוט), לא צריך להביא ילדים לעולם שכן - להביא ילד אל תוך משפחה שלא שוררת בה אהבה בין ההורים, זה לגרום לו לחסך משמעותי .
ילד צריך לגדול אל תוך משפחה שתדע להעניק לו את כל צרכיו, בין אם החומריים ובין אם הרגשיים וההומנים (אהבה, סביבה תומכת ומפרגנת וכו') .
לי יצא להכיר מספר אנשים שגדלו אל תוך משפחות שבהם מערכת היחסים בין ההורים אינה תקינה, חלק עד לכדי סחבת (מצב מתמשך) וחלק עד לכדי גירושין .
אני חושבת שלעיתים השיקול של : "לא לפרק את המשפחה בכדי לא לפגוע בילדים", הוא אמנם לגיטימי אך לרוב שגוי וזאת מהסיבה הפשוטה - שילדים מבינים ומרגישים בכל גיל; ולגדול לתוך מערכת יחסים לא תקינה וללא אהבה בין ההורים, זה תסכול מאוד משמעותי, חסך גדול ורגשות אשם של הילדים אשר מלווים אותם שנים על גבי שנים .
יתרה מכך - מרבית הילדים סוחבים איתם את משקעי ההורים אל תוך מערכות היחסים שלהם, גם ללא משים .
דוגמה נפוצה : אם ההורים רבים - הילדים יאמצו להם צד להתחבר אליו ואף מסוגלים להתחקות אחריו .
ומאידך - ישנם ילדים שבכל מחיר יהוו אנטי-תזה למערכת היחסים של הוריהם מתוך הניסיון המר שחוו כילדים הגדלים אל תוך מערכת יחסים מלאה בחסכים (עם כל הסתירה שבכך ) וכן - מתוך רצון לגדל את ילדיהם בצורה אחרת וטובה יותר .
לסיכום - מוסד הנישואין הוא קדוש לכשעצמו אך כל אחד מאיתנו תופס אותו בצורה אחרת וזה בסדר גמור, רק חשוב לוודא שלכשמגיעים למעמד הזה - נכנסים אל תוכו מתוך כל הסיבות "הנכונות" ומתוך התחושה האמיתית והכנה שזה נועד לקרות .
ובהמשך למה שנאמר באשכול - אל לנו גם להאשים או לשפוט את הורינו על הדרך בה הם בחרו לחיות את חייהם .
אסור לנו להתייאש, להרים ידיים או לא להאמין במוסד הנישואין רק כי הוא לא צלח ל- x,y,z .
עלינו ללמוד מתוך טעויות של אחרים איך "לייצר" את מערכת היחסים הטובה והמוצלחת ביותר ולהיות קשובים ביותר לרגש שלנו האומר לנו מה נכון בעבורנו ומה לאו (הן בטווח הקצר והן בארוך) . והכי חשוב - לא לחיות בחרטות .
שבוע מקסים לכולם,
רחלי . 
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."
נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 08-10-2005 בשעה 21:31.
|
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
)
Your every single wish is kept in the pages of our diary
מצב כלאיים
