 |
16-10-2005, 23:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.06.05
הודעות: 2,807
|
|
|
היי אנשים מה המצב.?
טוב אז ככה, ה"שיגעון" הזה התחיל....ביום כיפור..
כשצמים במשך כל היום, המח עייף, לא חושב על כלום...המח מנסה להיתלות בדברים, להסתכל על דברים שנראים לו כמוזרים, לשקוע בדמיונות... אז ביום כיפור הלכתי לבית הכנסת (הייתי שם כל היום), זה בית כנסת של זקנים, רק הם באים לשם, העזרה הייתה מלאה בזקנות בנות 75 פלוס..לפעמים אני פשוט מסתכלת עליהם וצוחקת..יש להם התנהגות כזאת מוזרה, יושבות בתנוחות מוזרות, מדברות באנחה שלעיתים נראית כמיותרת לחלוטין, זה מה שגורם לי לא לקחת אותם בכ"כ הרבה רצינות..לא לחוש את הכאב האמיתי שלהם, כי הן פשוט לא יודעות לבטא אותו בצורה טובה..כאילו שהן כל היום מתלוננות על העולם, על החיים "הקשים" שלהם, על הדור של היום, שכ"כ שונה מהם..בקיצור ממש מוזרות..
עיניי כבר עייפו מהתפילות המרובות (שחוזרות על עצמן כ"כ הרבה, וזה גם מה שכ"כ מיוחד בהם)
רציתי ללכת לבית , להתרפק על המיטה ופשוט לישון..אבל ידעתי שאני לא אצליח, אני אף פעם לא מצליחה לישון בצהריים, אז החלטתי שאני אשאר בבית הכנסת, ופשוט אבהה בזקנות האלו, אולי אני אשנה את ההשקפה שלי על "המתלוננות הקבועות" האלו. וזה באמת עזר לי לשנות את הדעות שלי עליהן (לא שיש לי זכות לגבש עליהן דעה בכלל אבל לא משנה). עיניי שוטטו עד שקלטו אישה אחת, היא הייתה בת משהו כמו 70, נכנסת לביהכנ"ס מתיישבת ופתאום בלי שום סיבה מתחילה לבכות ללא הרף, מזילה דמעות כאילו לחינם...לא היה לי מושג, אפילו קלוש, מה יכול היה לגרום לבכי הזה..אחרי איזה דקה של בכייה, הנהר הפסיק להזרים את מימיו, הדמעות פסקו בין רגע והוחלפו בחיוך תמים ומקסים, חשבתי לעצמי-- הבחורה התחרפנה, אבל בצורה מוגזמת מדי..זה נראה לי ממש ממש מוזר...
כשהגעתי לבית, לא הפסקתי לחשוב עליה, ראיתי בעיניים את הפנים שלה, את העיניים, כשראיתי את הדמעות, הפנים היו מושלמות, העיניים - שהקרינו עצבות נוראית, קושי נורא, התאימו למצב בו היא הייתה- בכי. אבל כשראיתי את החיוך המקסים הזה, משום מה זה לא הסתדר לי, עיניים עצובות, עיניים שמקרינות יגון עצום, נדכאות, שפשוט מאוד ,לא יכולות לבוא בשילוב עם חיוך כזה..שוב זה נראה לי כ"כ מוזר...
כשיצא כיפור, שכחתי מזה לגמרי..כאילו כלום לא קרה..היום בצהריים הודיעו לי שהיא נפטרה.
כששאלתי למה, אמרו לי שהיא הייתה חולה מאוד, שהלב שלה פשוט גמר עליה..נדם בין רגע.
עכשיו שאני חושבת על זה, אני שיניתי את כל ההשקפה שלי על הזקנים..כנראה שההתלוננות התמידית שלהם, היא פשוט דרך להוציא את כל הכאב שהם מרגישים בפנים, את כל היגון והעצב, את כל הצרות שפוקדות אותם, אם זה בעיות עם ילדים ואם זה בעיות בריאות, פרנסה וכ"ו..
מספיק רק להסתכל על העיניים- העיניים מראות הכל, הם משדרות את כל מה שיש בפנים, אי אפשר להסתיר דבר, הכל גלוי בעיניים..כשהסתכלתי לה בעיניים ראיתי את הכל, כאילו כל חייה גלויים לפניי, גם היא הייתה צעירה כמוני, גם היא נהייתה עצמאית, גם היא התאהבה, גם לה היו חוויות, כל הצרות והבעיות, השמחה והאושר- הכל נמצא שם..
בנאדם רק צריך להיות קצת יותר עירני, לשים לב, שחס וחלילה לא יפגע באחרים, כי לא ניתן לדעת מה עובר על האדם באותו רגע, באיזה מצב הוא נמצא..לכן אני פונה אל כולכם, כל אחד מכם צריך להשתדל שלא לפגוע בחברו..קצת אהבה ואחווה בין אחד לשני, כבוד הדדי לא יזיק!!!!!!!
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
