 |
17-10-2005, 20:24
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 1,428
|
|
|
ששת הימים - קרב אום כתף
קרב מזהיר , הקרב האוגדתי המלא היחיד של צה"ל .
שת"פ מלא בין כל יחידות האוגדה : שריון , רגלים , ארטילריה , חדירה מוסקת עמוקה לאגף המתחם - חיסול ארטלריה מצרית .
אוגדה 131 , למי שתוהה - בפיקוד שרון .
תיאור חדירת חטיבה 80 (צנחנים מילואים)לאגף המתחם :
רקע כללי
באום-כתף הכינו המצרים מערך הגנה שחסם את המעבר בציר המרכזי למרחבי סיני והיה בנוי לפי הדוקטרינה הסובייטית. במערך היו 3 קווי הגנה של חפירות מבוצרות היטב, חפורות זו מאחורי זו שנשענו מצפון על שטחי דיונות חול ומדרום על רכס הררי (הר דלפה). בין קווי ההגנה היו מוצבות סוללות התותחים. המערך נחשב למבוצר במערכי ההגנה בסיני.
המטרה
התכנון של מפקד האוגדה, אלוף אריאל (אריק) שרון, היה לשלוח כוח אל עורף המתחם, להשמיד את סוללות התותחים ובכך לפתוח את המעבר לכוחות השריון. ההנחה הייתה שמהלך זה ישבור ויערער את המצרים, ולסייע בכך למעבר כוחות השריון לעומק סיני.
המשימה הוטלה על חטיבה 80, חטיבת המילואים הותיקה של הצנחנים, בפיקודו של אלוף משנה דני מט.
הביצוע
כוחות החטיבה התארגנו במהירות, בזמן הקצר שעמד לרשותם.
הכוחות נעו למשימותיהם בסדר הבא: כוח הסימון בפיקוד רב סרן יגאל מינצר, צוות קרב גדודי בפיקוד סגן אלוף לוי חופש, אחריו חבורת הפיקוד של מפקד החטיבה, צוות קרב בפיקוד רב סרן עמי חיות, צוות קרב בפיקוד סגן אלוף אפרים בר (ברנד), כוח בפיקוד רב סרן חיים ציפורי לאבטחת אזור הנחיתה, ואחרונה היחידה הרפואית בפיקוד רב סרן ד"ר עמנואל שפירא.
עם רדת החשיכה יצאו המסוקים בפיקודו של הטייס אליעזר כהן (צ'יטה) ברכבת אווירית, והנחיתו את הלוחמים בעורף המערך המצרי, כ - 4.5 קילומטר מתותחי האויב. הצנחנים נשאו על גבם חגור, נשק וציוד צבאי כבד, ההליכה בדיונות החול הגבוהות הייתה קשה ביותר.
תוך כדי צעידה, התחילו להתפוצץ פגזים בשטח הנחיתה של המסוקים, לכן שלישיית המסוקים האחרונה, שהייתה כבר באוויר, קיבלה פקודה לא להנחית את הצנחנים.
הונחתו 560 צנחנים.
כוחותינו איתרו את מקום התותחים לפי הבהקי הירי, הם היו קרובים מאוד ליעד, עד כדי כך ששמעו את פקודות האש בערבית.
הצנחנים הסתערו על האויב לפי התכנון, החיילים המצריים היו מופתעים לחלוטין. תוך כדי ההסתערות, הגיעו משאיות מצריות מלאות בחיילי תגבורת, לוחמי הצנחנים ירו בהם והתחמושת שנשאו החיילים המצרים התחילה להתפוצץ. האזור נעשה גיהינום לוהט, באש נפגעו לוחמים מכוחותינו והיה צורך לפנותם במהירות.
השחר היה קרוב. על פי הנחיות מפקד האוגדה, פקד מפקד החטיבה שעל הכוחות לסגת לדיונות, כדי לאפשר לחטיבת השריון, שהייתה בחזית המערך, להיכנס לקרב ולהמשיך לעומק סיני.
עם סיום הביצוע של חלקה בקרב, פונתה החטיבה והועמדה בכוננות להמשך השתתפותה בקרבות "ששת הימים".
אחרי הקרב אמר אריק שרון: "דאגתי להם אך גם בטחתי בהם".
המפקד המצרי שנשבה, אמר אח"כ במחנה השבויים: "הערכתי שתרתקו מהחזית את המערך ותאגפו מהאגף כפי שלמדתי, אך כשהתברר לי שהצנחנים הגיעו מהעורף ותוקפים את המערך מעורפו - היה ברור לי שאין מה לעשות יותר".
באום-כתף נפלו בקרב: יוחנן בן-חורין, אריאל ברוכי, חיים גפן, יאיר ורדי, ציון כהן ויעקב שפשק.
קרב אום-כתף, נלמד בצבאות העולם, והוגדר כ"מלאכת מחשבת" של תכנון צבאי MASTER PIECE של הפעלת הכוחות.
גדוד המרגמות של החטיבה סופח לכוח שריון שנלחם ברצועת עזה ונתן לו סיוע ארטילרי.
נערך לאחרונה ע"י Pshahar בתאריך 17-10-2005 בשעה 20:54.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
