 |
28-11-2004, 12:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 3,178
|
|
|
"לא להשקיע בישראל! לצאת מכל השקעה במדינה הזו"
"לא להשקיע בישראל! לצאת מכל השקעה במדינה הזו" 09:55 | 28.11.2004 עודד חרמוני
"לא להשקיע בישראל! לצאת מכל השקעה במדינה הזו", כך קוראות היום עשרות עצומות המופצות בקמפוסים האמריקאים המובילים בידי סטודנטים ומרצים המתנגדים למדיניותה של ישראל בשטחים. לא מדובר באירועים זניחים - היקף הפעולות סביב המאבק בישראל בקמפוסים היוקרתיים הפך בשנתיים האחרונות לכזה שלא ניתן להתעלם ממנו עוד וההשפעה של פעולות אלה מתחילה להופיע כיום דווקא בתעשיית ההון סיכון והיי-טק המקומית.
יעד חשוב לגיוס הון בתעשיית ההיי-טק הישראלית הוא קרנות התרומות (Endowment) של האוניברסיטאות המגלגלות עשרות מיליארדי דולרים. מנהלי אוניברסיטאות כמו הארוורד, ייל, פרינסטון, דיוק, סטנפורד וקולומביה - עומדים כיום מול קשת רחבה מאוד של מתנגדים בתוך ביתם לכל רעיון של השקעה הקשור בישראל, זאת למרות שבחלקם הם מגלים עניין גובר בפוטנציאל ההשקעות הקיים פה.
בחודש אפריל האחרון, כשברקע העצומות האנטי ישראליות, הגיעה לישראל משלחת של מנהלי ההשקעות של קרן התרומות מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית כדי לבחון השקעות בקרנות מקומיות. בעבר השקיעה סטנפורד באחת השלוחות המקומיות של קרן הון סיכון מעמק הסיליקון.
הביקור של המשלחת עורר הרבה מאוד תקוות בתעשיית ההון סיכון וההיי-טק הישראלית. סטנפורד נחשבת לאחת מחותמות הכשרות הטובות ביותר מבין המשקיעים הזרים והשקעה מצידה עשויה לסלול את הדרך להשקעות גם מצד אוניברסיטאות אמריקאיות נוספות בישראל.
קרנות התרומות של האוניברסיטאות הללו הן כיום הדבר החם והמבוקש ביותר בתעשיית ההון סיכון בעולם. מדובר במשקיעים האיכותיים ביותר בביצועים הפיננסים שלהם (ראה הרחבה בנפרד), שמשקיעים לטווח ארוך. בנוסף, כאוניברסיטאות פרטיות, הן אינן חייבות בדיווחים ציבוריים. הקשר הקרוב והפורה שבין החוקרים באוניברסיטאות לבין קרנות ההון סיכון - שיכולות להיעזר בהם - הוא יתרון נוסף.
אולם עד כה, סטנפורד לא השקיעה באף קרן ישראלית, וככל הנראה גם לא תעשה זאת בזמן הקרוב.
בכירים בתעשיית ההון סיכון אומרים כי קיבלו את הרושם שבסטנפורד לא חשים בנוח עם השקעות מעוררות מחלוקת, כמו השקעות בישראל. זו, אגב התחושה המתקבלת גם מצד עשר אוניברסיטאות בולטות אחרות לפחות בארצות הברית, מהן ניסו הקרנות לגייס הון במהלך השנים האחרונות.
בחלק מהמקרים, נאמר באופן גלוי שהבעיות הפוליטיות בישראל אינן מקלות עליהם להגיש הצעה להשקעה בישראל, למרות שבישראל הזדמנויות השקעה רבות מאלה הקיימות באירופה.
בתעשייה קיים חשש כי לנוכח התגברות הרוחות האנטי ישראליות בקמפוסים כמו קולומביה ופרינסטון שהשקיעו לפני ארבע שנים, בשיאה של האינתיפאדה, בקרנות ישראליות (JVP וג'נסיס) - הן לא ישובו להשקיע כאן. אוניברסיטאות כמו הארוורד, טקסס, קורנל, דיוק ונורת' ווסטרן, שמשקיעות לדוגמה בקרן סקויה ארצות הברית, לה קרן מקומית בישראל, אינן משקיעות בקרנות ישראליות אחרות, ועל פי גורמים בתעשייה גם לא מגלות כוונות לכך.
"לא נראה לי שהשוק הזה פתוח בפני הקרנות הישראליות כשהמצב הפוליטי עדיין מעורר מחלוקת", אומר אחד ממנהלי הקרנות הבכירים בישראל, שנתקל בקבלת פנים צוננת ממנהלי ההשקעות בכמה מוסדות אקדמיים אמריקאים.
אך לא הכל מעונן. המכון הטכנולוגי של MIT, המנהל את אחת מקרנות התרומות המבוקשות ביותר, המשיך גם השנה להאמין בהיי-טק הישראלי והיה בין המשקיעים בקרן ההון סיכון ג'מיני, שהשלימה את הקרן הרביעית שלה. אליה הצטרפה גם אוניברסיטת שיקאגו, שהשקיעה בג'מיני.
גם בקרנות אחרות, כמו פיטנגו ואוורגרין, יש נציגות מועטה של קרנות התרומות של האוניברסיטאות האמריקאיות. "לדעתי ההקשר הפוליטי הוא רק בשוליים. קרנות התרומות של האוניברסיטאות נמצאות היום במעמד המבוקש ביותר והן יכולות לבחור בצורה מאוד מוקפדת, את ההשקעות הטובות ביותר עבורן. ישראל לא על המפה כי פשוט אין פה מספיק קרנות עם ביצועים דומים לקרנות בפלח העליון בארצות הברית. ישנן כמה אוניברסיטאות שלא רוצות להשקיע בגלל המצב הפוליטי, אך לדעתי זה בשוליים", אומר מנהל בכיר בקרן אחרת שמכיר מקרוב את הנושא.
מנהל אחר בקרן נוספת טוען כי השיקולים של סטנפורד והאוניברסיטאות האחרות אינם פוליטיים "ישנן כל מיני בעיות פנימיות היום בחלק מהגופים הללו שמשנים את תוכניות ההשקעה שלהן. מספיק שמנהל חדש ימונה לתפקיד באחת הקרנות, שכל התוכניות להשקיע מחוץ להשקעות קודמות ישתנו לחלוטין. לדעתי, דווקא יהיו הפתעות חיוביות בתחום".
בקמפוסים עושים כסף, והרבה
בשבוע שעבר פורסמו הנתונים על הביצועים הפיננסיים של קרנות התרומות (Endowments) של 25 אוניברסיטאות וקולג'ים אמריקאים, שרשמו את השנה הטובה ביותר שלהן מאז 98' עם תשואה שעקפה את מדד ה-S&P500 בתיקי ההשקעה שלהן. מתברר שלא רק מחקר אקדמי איכותי עושים בקמפוסים, אלא יודעים שם גם כיצד לעשות כסף, והרבה. מדובר בקרנות המנהלות יחד כ-230 מיליארד דולר.
אוניברסיטת הארוורד היוקרתית מובילה את הרשימה. היא מנהלת את קרן התרומות הגדולה בארה"ב בהיקף של 22 מיליארד דולר, שרשמה ב-2004 תשואה של 21.1% על תיק ההשקעות שלה, המורכב בעיקר מהשקעות מוצלחות בקרנות גידור ואיגרות חוב לא אמריקאיות וגם מהשקעות בנכסים ברחבי העולם, בהם יער אורן בניו זילנד. ששת המנהלים של קרנות האוניברסיטה נהנו אף הם מההצלחה עם שכר כולל של כ-80 מיליון דולר.
אוניברסיטת מישיגן, שקרן התרומות שלה מנהלת הון בהיקף של 4.2 מיליארד דולר, רשמה תשואה של 20.7% על תיק ההשקעות שלה והאוניברסיטאות של טקסס רשמו תשואה של 20.1% בזכות השקעות מרובות במניות.אוניברסיטת פרינסטון, שבעבר השקיעה בישראל, רשמה תשואה של 18% על תיק ההשקעות שלה ב-2004, שהוסיף 400 מיליון דולר לתקציב האוניברסיטה השנה. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
