
28-11-2004, 16:55
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
אמיץ, גס רוח וגזען
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי העכבר ששתק שמתחילה ב "בלעדי: רפול כן אמר "ג'וקים מסוממים" על הערבים - ההוכחה"
אמיץ, גס רוח וגזען
יום ראשון, 28 בנובמבר 2004, 12:31 מאת: גדעון לוי הארץ
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/archive/126415-1.jpg]
פחות משבוע אחרי מותו של רפאל איתן, מזכיר גדעון לוי למספידיו את סברה ושתילה, את התבטאויות הקיצוניות נגד ערבים ואת חבורת הכלומניקים של צומת
אמנם, "אחרי מות - קדושים אמור", אבל האם פירוש הדבר עיוות דמותו של איש ציבור רק כי הוא מת? רפאל איתן, שמת בשבוע שעבר בנסיבות מעציבות, זכה שאחרי מותו תשופץ דמותו הציבורית לבלי היכר. הוא והציבור לא ראויים לכך. כשההיסטוריה תשפוט אותו, יישמעו ההספדים שנישאו עליו נלעגים במיוחד.
הזהו רפול שהכרנו? רמטכ"ל המלחמה הנפשעת בתולדות ישראל, שבה נהרגו לשווא 650 חיילים ואלפי פלסטינים ולבנונים; האיש שביחד עם ראש הממשלה הנוכחי הואשם על ידי ועדת כהן בכך שלא מנע את כניסת אנשי הפלנגות לסברה ושתילה, שם טבחו אלה בפלסטינים תושבי המחנות - האיש הזה מוצג אך ורק כאדם הגון וישר וכגיבור ישראל; מי שחינך בדבריו ובמעשיו לגזענות ולשנאת ערבים - מוצג כדמות מופת חינוכית. כמו במקרה של רחבעם זאבי, גם כאן משפצים את הזיכרון, עד שהדיוקן מתעוות לגמרי. רק אסף הראל בתוכניתו היומית בערוץ 10 העיז: "יש מאות חיילים שרצו להגיע להלוויית רפול", אמר, "אבל הם נתקעו בקרית שאול".
איתן היה לבטח חייל נועז ואיכר אוהב אדמתו. כנראה גם איש ציבור צנוע, בעל חוש הומור גס במקצת ואפילו בעל יכולת חריזה מסוימת. אבל ההתמקדות רק בתכונות הללו תוך כדי התעלמות מכל השאר עושה עוול לזכרו. הוא היה אחד התורמים המרכזיים לתהליך הדה-הומניזציה של הערבים: כבר לפני 21 שנה אמר את המשפט שנהפך לאחד ממכתמיו המפורסמים, כשהשווה אותם לג'וקים מסוממים. הייתכן שאין קשר בין התפישות הללו לבין ההתעלמות מהשלכות כניסתן של הפלנגות לסברה ושתילה, או ביניהן לבין החלטתו, שעוררה בזמנה מחלוקת עזה, להמתיק את עונשו של דניאל פינטו שהורשע בהרג שבויים במבצע ליטני? מנהיג אירופי שהיה מתבטא כך על יהודים היה מנודה. אבל לאיתן זה לא הפריע להתקדם.
בבסיס השקפת עולמו עמדה גם ההנחה הנלווית לדה-הומניזציה - שעם הערבים אפשר לדבר אך ורק בשפת הכוח. עוד לפני מלחמת לבנון הוא הציע להפציץ במטוסים איצטדיון הומה אדם בביירות, וערב הטבח בסברה ושתילה הבטיח - בעזרת חוש ההומור המפורסם שלו - ש"הפלנגות יסדרו לפלסטינים בתים קטנים קטנים". "תענוג לראות איך הערבים הורגים זה את זה", אמר פעם כקצין בכיר, ו"להעניש הורים על מעשי בניהם זה עובד טוב עם ערבים". כשר חקלאות הציע לנתק את הבדואים בנגב ממקורות המים והחשמל ולמנוע מהם לשאת נשים מהשטחים.
רפאל איתן היה צריך להיעלם מהנוף הציבורי רק בגלל חלקו במלחמת לבנון ובאירועים שסבבו את הטבח בסברה ושתילה. אבל אות קין שאותו היה אמור לשאת בעקבות "המסקנות החמורות לגבי פעולותיו ומחדליו", שאליהן הגיעה ועדת כהן, ובגלל מאות המשפחות השכולות ממלחמת לבנון - לא הפריע לו להמשיך בקריירה הציבורית שלו.
גם כאן זכה מההפקר. נציגי המפלגה שהקים התגלו כאוסף אופורטוניסטי ועלוב, שאיתן אסף מן הגורן ומן היקב, ללא כל הליך בחירה דמוקרטי. וראו זה פלא: הוא המשיך ליהנות מדימוי הפוליטיקאי הישר וההגון. השתקן התגלה כפטפטן בלתי נלאה, הישר והאמיץ התגלה כמנהיגן של דמויות נלעגות ובחלקן אף מפוקפקות - מגונן שגב דרך חיים דיין ואלכס גולדפרב ועד מודי זנדברג, שיש מעט מפלגות שאליהן עוד לא הספיק להצטרף; וכולם יחד שותפים ל"מורשת רפול", שאיש לא יודע אל נכון מה טיבה. רק לאחר כמה שנים מאס הציבור במפלגה הזאת והיא לא עברה את אחוז החסימה.
אולי הסתירה המקוממת ביותר בין הדמות המוספדת לדמות האמיתית התגלתה בהצגתו של איתן כמופת חינוכי. גזען כמחנך הדור. אפילו הסופר שוחר השלום מאיר שלו כתב עליו שלשום שהיה "הרמטכ"ל היחיד שהתייחס לחינוך כאל ערך שאין חשוב ממנו". חינוך למה בדיוק? לעוד שנאת ערבים? לעוד שימוש בכוח? לאי אמירת אמת? ח"כ יוסי שריד ציטט פעם רמטכ"ל שסיפר לו שהיתה פקודת קבע במטכ"ל, לא להסתמך על מידע שמגיע אך ורק מאלוף פיקוד הצפון, איתן. נכון, פרויקט "נערי רפול" היה כנראה מוצלח מאוד, ואיתן השקיע בו רבות, אבל הוא מחוויר לנוכח הרוח שעליה חינך איתן את חיילי צה"ל. צה"ל של רפול, כמו צה"ל כיום, הוא צבא שמחנך את חייליו לראות בערבים "ג'וקים מסוממים".
האמת צריכה להיאמר: בשבוע שעבר מת רמטכ"ל ושר לשעבר שהיה בעל אומץ לב אישי, אך גס רוח וגזען. הרבים שאהבו את רפול מחלו לו על עמדותיו המוסריות המפוקפקות. זו כמובן זכותם. אבל מכאן ועד שיפוץ דמותו המרחק גדול. את רפול, ככל דמות אחרת, צריך לזכור בדיוק כמו שהיה באמת: קצין ולא ג'נטלמן, ודאי לא דמות מופת.
|