כזכור, לפני מספר ימים פורסם כאן מאמר מתוך וואלה, שבו נטען כי למעשה, רפול אמר למעשה את האמירה המפורסמת שלו בענין הג'וקים המסוממים בבקבוק על המתנחלים דווקא (מתוך סימפטיה אליהם כמובן).
כותב המאמר, רחביה ברמן, טען כי הוא מסתמך על כתבה בעתון יום לאחר הראיון עם רפול ברדיו. וכך הוא כתב:
"תבדקו בארכיוני העיתונים של ה-13 באפריל, 1983, יום לאחר אותו ראיון רדיו, ותגלו שזה עשרים שנה אנחנו חיים בשקר".

ובכן, הרמתי את הכפפה, הגעתי לאותו גליון, מ"ידיעות אחרונות", ומסתבר שמי שחי בשקר הוא דווקא אותו רחביה ברמן.
כך פורסם בעתון מה-13 באפריל 1983, מתוך הדיון בוועדת חוץ ובטחון, בחלק שעסק בהתפרעויות והשלכת אבנים של תושבי יהודה ושומרון באותם ימים (הקטע הרלוונטי מתחיל בטור השלישי מימין, למטה, ונמשך בטור הרביעי למעלה):

הרמטכ"ל (רפול): "הערבים לעולם לא ינצחו אותנו על-ידי זריקת אבנים. תשובתנו היא תשובה לאומית ציונית. על כל זריקת אבן - נקים עשרה ישובים. אם יהיו - ויהיו - מאה ישובים בין שכם לבין ירושלים לא ייזרקו אבנים. אם זה יהיה המצב, הערבים יוכלו רק להתרוצץ כמו ג'וקים בבקבוק, כמו ג'וקים מסוממים בתוך בקבוק".
איש לא הגיב על התבטאות זו של הרמטכ"ל, אולם אחר-כך נמסר, כי אפילו חברי הכנסת המזדהים בדעותיהם עם הרמכ"ל נדהמו מן הניסוח המשווה את הערבים ל"ג'וקים מסוממים בתוך בקבוק".

הנה צילום עמוד העתון. אני מתנצל על איכותו הירודה:


הנה הלינק לאשכול שפורסם כאן, ומחמאות לכל אלה שהגיבו בספקנות לדבריו של כתב וואלה: הברמן, ביג ג'ו, e-god ואחרים, ובעיקר לעמיחי שהיה הכי קרוב לתשובה הנכונה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E5%EE%EE%E9%ED

אמיץ, גס רוח וגזען

יום ראשון, 28 בנובמבר 2004, 12:31 מאת: גדעון לוי הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/archive/126415-1.jpg]



פחות משבוע אחרי מותו של רפאל איתן, מזכיר גדעון לוי למספידיו את סברה ושתילה, את התבטאויות הקיצוניות נגד ערבים ואת חבורת הכלומניקים של צומת
אמנם, "אחרי מות - קדושים אמור", אבל האם פירוש הדבר עיוות דמותו של איש ציבור רק כי הוא מת? רפאל איתן, שמת בשבוע שעבר בנסיבות מעציבות, זכה שאחרי מותו תשופץ דמותו הציבורית לבלי היכר. הוא והציבור לא ראויים לכך. כשההיסטוריה תשפוט אותו, יישמעו ההספדים שנישאו עליו נלעגים במיוחד.

הזהו רפול שהכרנו? רמטכ"ל המלחמה הנפשעת בתולדות ישראל, שבה נהרגו לשווא 650 חיילים ואלפי פלסטינים ולבנונים; האיש שביחד עם ראש הממשלה הנוכחי הואשם על ידי ועדת כהן בכך שלא מנע את כניסת אנשי הפלנגות לסברה ושתילה, שם טבחו אלה בפלסטינים תושבי המחנות - האיש הזה מוצג אך ורק כאדם הגון וישר וכגיבור ישראל; מי שחינך בדבריו ובמעשיו לגזענות ולשנאת ערבים - מוצג כדמות מופת חינוכית. כמו במקרה של רחבעם זאבי, גם כאן משפצים את הזיכרון, עד שהדיוקן מתעוות לגמרי. רק אסף הראל בתוכניתו היומית בערוץ 10 העיז: "יש מאות חיילים שרצו להגיע להלוויית רפול", אמר, "אבל הם נתקעו בקרית שאול".

איתן היה לבטח חייל נועז ואיכר אוהב אדמתו. כנראה גם איש ציבור צנוע, בעל חוש הומור גס במקצת ואפילו בעל יכולת חריזה מסוימת. אבל ההתמקדות רק בתכונות הללו תוך כדי התעלמות מכל השאר עושה עוול לזכרו. הוא היה אחד התורמים המרכזיים לתהליך הדה-הומניזציה של הערבים: כבר לפני 21 שנה אמר את המשפט שנהפך לאחד ממכתמיו המפורסמים, כשהשווה אותם לג'וקים מסוממים. הייתכן שאין קשר בין התפישות הללו לבין ההתעלמות מהשלכות כניסתן של הפלנגות לסברה ושתילה, או ביניהן לבין החלטתו, שעוררה בזמנה מחלוקת עזה, להמתיק את עונשו של דניאל פינטו שהורשע בהרג שבויים במבצע ליטני? מנהיג אירופי שהיה מתבטא כך על יהודים היה מנודה. אבל לאיתן זה לא הפריע להתקדם.

בבסיס השקפת עולמו עמדה גם ההנחה הנלווית לדה-הומניזציה - שעם הערבים אפשר לדבר אך ורק בשפת הכוח. עוד לפני מלחמת לבנון הוא הציע להפציץ במטוסים איצטדיון הומה אדם בביירות, וערב הטבח בסברה ושתילה הבטיח - בעזרת חוש ההומור המפורסם שלו - ש"הפלנגות יסדרו לפלסטינים בתים קטנים קטנים". "תענוג לראות איך הערבים הורגים זה את זה", אמר פעם כקצין בכיר, ו"להעניש הורים על מעשי בניהם זה עובד טוב עם ערבים". כשר חקלאות הציע לנתק את הבדואים בנגב ממקורות המים והחשמל ולמנוע מהם לשאת נשים מהשטחים.

רפאל איתן היה צריך להיעלם מהנוף הציבורי רק בגלל חלקו במלחמת לבנון ובאירועים שסבבו את הטבח בסברה ושתילה. אבל אות קין שאותו היה אמור לשאת בעקבות "המסקנות החמורות לגבי פעולותיו ומחדליו", שאליהן הגיעה ועדת כהן, ובגלל מאות המשפחות השכולות ממלחמת לבנון - לא הפריע לו להמשיך בקריירה הציבורית שלו.

גם כאן זכה מההפקר. נציגי המפלגה שהקים התגלו כאוסף אופורטוניסטי ועלוב, שאיתן אסף מן הגורן ומן היקב, ללא כל הליך בחירה דמוקרטי. וראו זה פלא: הוא המשיך ליהנות מדימוי הפוליטיקאי הישר וההגון. השתקן התגלה כפטפטן בלתי נלאה, הישר והאמיץ התגלה כמנהיגן של דמויות נלעגות ובחלקן אף מפוקפקות - מגונן שגב דרך חיים דיין ואלכס גולדפרב ועד מודי זנדברג, שיש מעט מפלגות שאליהן עוד לא הספיק להצטרף; וכולם יחד שותפים ל"מורשת רפול", שאיש לא יודע אל נכון מה טיבה. רק לאחר כמה שנים מאס הציבור במפלגה הזאת והיא לא עברה את אחוז החסימה.



אולי הסתירה המקוממת ביותר בין הדמות המוספדת לדמות האמיתית התגלתה בהצגתו של איתן כמופת חינוכי. גזען כמחנך הדור. אפילו הסופר שוחר השלום מאיר שלו כתב עליו שלשום שהיה "הרמטכ"ל היחיד שהתייחס לחינוך כאל ערך שאין חשוב ממנו". חינוך למה בדיוק? לעוד שנאת ערבים? לעוד שימוש בכוח? לאי אמירת אמת? ח"כ יוסי שריד ציטט פעם רמטכ"ל שסיפר לו שהיתה פקודת קבע במטכ"ל, לא להסתמך על מידע שמגיע אך ורק מאלוף פיקוד הצפון, איתן. נכון, פרויקט "נערי רפול" היה כנראה מוצלח מאוד, ואיתן השקיע בו רבות, אבל הוא מחוויר לנוכח הרוח שעליה חינך איתן את חיילי צה"ל. צה"ל של רפול, כמו צה"ל כיום, הוא צבא שמחנך את חייליו לראות בערבים "ג'וקים מסוממים".

האמת צריכה להיאמר: בשבוע שעבר מת רמטכ"ל ושר לשעבר שהיה בעל אומץ לב אישי, אך גס רוח וגזען. הרבים שאהבו את רפול מחלו לו על עמדותיו המוסריות המפוקפקות. זו כמובן זכותם. אבל מכאן ועד שיפוץ דמותו המרחק גדול. את רפול, ככל דמות אחרת, צריך לזכור בדיוק כמו שהיה באמת: קצין ולא ג'נטלמן, ודאי לא דמות מופת.

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

כשהתגייסתי לצבא רפול נהיה רמטכ"ל. הוא חידש את לבישת הכומתה ועוד תקנות, והיתה לו תדמית מאיימת ומפחידה.

בהיותנו בטירונות (במחנה 80) ברחנו לילה אחד חברי ואני דרך פירצה (מפורסמת) בגדר ונסענו לחברים בגליל. בשעות הבוקר המוקדמות יצאנו לטרמפיאדה כדי לחזור למחנה. היינו במדי ב' וללא "פס" המתיר לנו להיות מחוץ למחנה.

לידינו עצרה מכונית "וליאנט" צבאית מפוארת, ובה - לחרדתנו העצומה - ישב לא אחר מאשר הרמטכ"ל רפול.
נכנסנו לרכב בלית ברירה, ובקושי הצלחנו למלמל תשובה לשאלתו לאן אנחנו צריכים להגיע.

אין מילים לתאר את הפחד והאימה במשך כל הנסיעה. עיקר הבעיה היתה שכשהוא יעצור לנו ליד השער של המחנה, מיד ניעצר וניכלא ע"י רס"ר המחנה בעוון נפקדות.

כשהתקרבנו למחנה, רפול שואל אותנו: "אתם צריכים לשער של המחנה, או לפירצה בגדר?"...

לא ענינו מרוב הלם. הוא חייך ועצר לנו ליד הפירצה. לא יכולנו להודות לו אפילו. את החיוך על פניו של הרמטכ"ל הכי קשוח של צה"ל לא אשכח לעולם.

סיפור אישי קטן, שמראה אולי צד נוסף באישיותו .

כאמור, סיפור שהגיע אלי באי-מייל ולא חוויה אישית שלי (לי יש חוויות אחרות ממנו).

אני מכיר אותו בוריאציות שונות, על אנשים שונים.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

ויש כאלה - שלא :-)

בכל מקרה-זה סיפור טוב.גם אם נשאר בגדר אגדה אורבנית.....

גדעון לוי הוא אמנם גזען וגס-רוח, אבל אמיץ הוא ממש לא.

חתול אשפתות..............

אבל גם אם אמר,נו אז מה ? הוא אמר...
אתה לא קולט שזהוא איש של עשיה ולא של דיבורים ? ידוע לכולם שהוא היה חלש בדיבורים.

הוא עשה ,וכל מה שעשה עשה טוב - והלוואי שאוכל לומר זאת על כל עם ישראל.

גם לא נראה לי לעניין להתווכח על התוכן, 21 שנה אחרי שהדברים נאמרו ואחרי שהאיש הלך לעולמו.
הדיון הוא על עצם הנסיון של אותו כתב וואלה לשכתב את ההיסטוריה ולהוליך אותנו שולל, בציטוט שקרי, ותוך הסתמכות על כך שלרובנו אין היכולת או האפשרות לאמת את הדברים.

אז תעדכן מה קורה עם זה, וקבל ח"ח על הגילוי. הנה, לפעמים כדי להוכיח טפשותו/רשעותו של כתב מספיק לבדוק את המקור שהוא מפרסם.

וכל עיתון סילף כאוות נפשו את הדיון האמור.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הבדיקה שלי העלתה, שגם בימים שלאחר מכן עסקו העתונים בתגובות על ההתבטאות הזאת של רפול.
אני הבאתי הוכחה שסותרת את דבריו של הכותב. אם הוא רוצה להוכיח את דבריו, שיעשה כמוני ויפרסם את העתון שעליו הוא מסתמך (מוזר שהוא לא עשה זאת מלכתחילה)...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הסיפור היה אכן מצוץ מהאצבע...
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9%ED#post52054

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שוואלה, הארץ, Ynet ושות' מציגים השערות פרועות כעובדות מוצקות

והייתה האמירה המפורסמת הזו - היא אכן הייתה מופנית לערבים.

נ.ב.
ח"ח, עכבר...

יישר כוח על המאמץ!

קבל את פרס גבינת הזהב


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://micromouse.cs.rhul.ac.uk/events/2000/mm2000/images/cheese.jpg]

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אלא (כפי שזכרתי) "יסתובבו כמו ג'וקים מסוממים בבקבוק", דהיינו, דימוי מושאל למצב בטחוני/פוליטי ולא הקשה גזענית.

כל האמור לעיל הוא - כמובן - לפי כתבה בעיתון, הכתב מוואלה תמיד יכול לטעון כי הציטוט המקורי הוא הוא המוטעה.

מה בין זה לבין עוגן...????לא ממש הבנתי

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

מה זה לא נכון?
זכון מאוד

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://home.pi.be/~ae037540/tijgers/tijgers02.gif]