|
25-11-2005, 15:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.12.04
הודעות: 3,081
|
|
כתבתי עוד קצת - ודיי אהבתי את מה שיצא לי (:
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Shadow Master שמתחילה ב "התסריט שלי למנגה - לא גמור אבל הייתי שמח לחוות-דעת"
בוקר. הציפורים צייצו בצמרות העצים, מברכות על היום החדש שהגיע.
שינתה התעורר בתוך אוהל המסע שלו.
הוא התבונן ביוקיה, ותוך-כדי נזכר בסיבה למסעם...
לפני שנתיים, יוקיה החלה לגלות סימפטומים למחלה קשה: עיניה דהו, בטנה כאבה תכופות והיא הרגישה שהיא עומדת למות. הרופאים אבחנו את המחלה כחשוכת-מרפא, שאף רופא בעולם לא התמודד מולה בעבר.
הם ניסו הרבה פתרונות, ואף אחד מהם לא ריפא אותה לגמרי. הדבר היחיד שעזר לה להתמודד עם המחלה היה צמח מיוחד, שאותו הריחה כל פעם שחשה ברע.
יום אחד, הם ביקרו אצל נזיר בודהה מכובד. הוא נכנס לטראנס, וגילה להם על ספר, ספר מיוחד מאוד, שיכול להגשים כל משאלה. בדיוק כשהגיע למקום הימצאו, נפל הנזיר ומת במקום.
הם התייאשו, ויצאו מהמקום. לפתע, בעודם הולכים, ניגש אליהם איש בלבוש מוזר ואמר להם: "אני יוצא במסע לעבר הספר. אתם תוכלו להצטרף אליי למסעי, אם זהו רצונכם."
הם הסכימו, כי לא נשארו להם ברירות אחרות.
הם מכרו את כל רכושם, קנו ציוד למסע ויצאו לדרך.
האיש הציג עצמו כרונין, פושע-לשעבר. הוא שמע על הספר במהלך מסע לטיהור שמו.
שינתה ויוקיה גוללו את סיפורם בפניו.
רונין סיפר להם על המקומות שבהם יכול הספר להימצא:
"הספר נמצא במערב. לפי אמונות או שמועות, הספר אמור להימצא באחד מארבעת המקומות האלה: על ההר הכי גבוה, בתהום הכי עמוקה, בים הכיכחול, האזור שבו השמש מאירה באורהחזק ביותר. כדאי מאוד שנמצא מישהו שיודע מהם הפירושים של השמות הללו, אחרת לא נצליח למצוא את הספר."
יום למחרת, השלושה עשו הפסקה בפונדק. רונין הלך כהרגלו לחפש מעט מידע על הספר.
שינתה ויוקיה התיישבו בעייפות בפינת הפונדק, והזמינו כוס תה לכל אחד מהם.
לפתע, עלה איש זקן על הבמה.
"לפני שנים רבות, אֶרוּ, הרוח שרועה את העננים, התאהב בנֶטְרוֹ, הרוח של המים. הוא החליט לתת לנטרו מתנה כדי להוכיח את אהבתו אליה: הוא יצר ספר, שבו היא תוכל לכתוב את כל משאלותיה, כדי שתהיה מאושרת. אבל, לרוע מזלו, העננים של ארו ברחו, והוא היה חייב לרדוף אחריהם. במהלך המרדף, הרוח של ההר הגבוה, מַאֶט, החליט שהוא רוצה את הספר. הוא גנב אותו מארו, והחביא אותו במשכנו. ארו, שהשיג את העננים שלו, חזר כדי לתת לנטרו את הספר. היא ציפתה לספר בכיליון עיניים, וכשארו גילה להפתעתו שהספר נגנב ממנו, היא גירשה אותו בכעס.
מאז, מיקומו של הספר לא ידוע. הרפתקנים רבים חיפשו אחריו, ואולי אף מצאו אותו – זאת איש לא יודע."
לאחר מכן האיש ירד מהבמה.
רונין יצא לעבר האיש. הוא תיחקר אותו מעט.
מסתבר שהאיש הוא כנראה מכשף, ששמו זהימי. הוא בעצמו מחפש אחרי הספר.
זהימי החליט שהוא מצטרף למסע, ביחד עם השאר.
וכך, החל מסעם של הארבעה לעבר הספר המסתורי של ארו.
_____________________________________
Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men
|
|