לאלמונית

איך אפשר לתאר חוויות? מילים זה דבר נדוש.
איך אפשר להסביר דברים שאתה רואה ומרגיש, למישהו אחר?
איך אפשר להסביר לך,לתאר מצב, להסביר את האי-צדק שאני חש?
למה ג'ובניק חי טוב?! מוקף חיילות, יש לו את כל האפשרויות והזמן לעשות?! חבל שהשנים הטובות חולפות מהר.
למה כשאני מגיע הבייתה בשבת ומנסה להתחיל איתך את אומרת: "אתה מקסים, אתה נחמד, אבל אני לא אשב שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים ואחכה לאדון שיבוא מסריח, מלוכלך ועייף, ברוך השם אני יפה והאפשרויות פתוחות בפניי".
ועוד שבת עברה.
למה שהתגייסנו, לחבר'ה במחלקה היו הרבה חברות, מכתבים, חבילות ופתאום נשארנו כולנו לבד?! בגלל שלוש שנים מזדיינות?!
אני יושב פה ב-X, בתוך אוקיינוס של בוץ, שלג מרחף אט אט מטה ואני רועד, אבל הלב... הלב יותר קר, כי כשאני שוכב פה את מתהפכת במיטה החמה והיבשה בבית המוגן, בין השמיכות (לבד או עם אהוב) ולא חושבת על כלום, לא יודעת בכלל שיש חיילים ששוכבים בבוץ, שרועדים מקור ומתים לעצום את העיניים... לישון...
ששומרים עליך אלמונית, כדי שתוכלי לשכב במיטה החמה, רגועה. כשאני בגל"ב או באבוקה, עם נשק, אפוד, קסדה והרבה כעס בלב.
איך להסביר לך?
הרגשה של מתח וחרדה, של פחד ואהבה כשאני בא הביתה ומספר על היתקלות ועל הפחד וההתרגשות- ואתם מנענעים בראש, כאילו מבינים ומספרים על המכונית החדשה. כשאני סופר אבנים שפוגעים לי בג'יפ ושומע איך החשוד תכנן לעלות ליצהר ולתת צרור בכל האחים שהיו איתי ממרץ שנת 2002 ובעיתונות כותבים על חיילים רעים שיורים והורגים. כשאני רץ בין הסמטאות וילד בן 10 מקלל את האימא והאחות, מתאר איך הוא יזיין אותן מ-א' ועד ת'. ואני נגנב. כשאני בקסטינה ורואה נוף שרואים בחו"ל אך אני רוצה לראות את הבית ואני רואה אותו... בחלום ובתמונות, אני רוצה מילה טובה!
כשכואב הגב והעיניים אדומות מחוסר שינה אני קורא בעיתון איך מסיבות
אידיאולוגיות לא מוכנים הבני זונות לשרת בשכם, טול כרם, קלקיליה, ראמללה, ג'נין כי זה נוגד את צו מצפונם. יש פראיירים אחרים שיעשו את העבודה השחורה בשבילם, כל הצפונים וה"ציוניים".
אז מה אנחנו? אנחנו ה"כושים" של מדינת ישראל? הם לא מבינים איפה הם חיים, הם לא מבינים שבלעדינו הם פשוט 2 מטר מתחת לאדמה?! ואני לא מבקש רחמים! אני גם לא מרחם על עצמי, אני זועק לאי-צדק!
אנשים חכמים אמרו פעם "מי שלא עובד בערב שבת לא אוכל בשבת" אין להם מושג איך נרגיש אחרי 3 שנים שבהם ראינו מסגדים, מחבלים, נשקים וסמטאות, אין לכם מושג איך נרגיש אחר כך כשנשכב במיטה עם החברה ונרגיש שיש אנשים שנולדו 5 שנים אחרינו והם אלו ששומרים עלינו. בגלל מציאות מזדיינת שנראית אבודה, אני חייב לשמור על אימא אהובה, על אבא,
על אחים, על אחיות קטנות,חברים וחברות כן אני גאה!!! אני לוחם!!!
לפני חודש וחצי הגעתי הבייתה ואחותי כתבה לי מכתב ונתנה לי אותו עם שוקולד, על המכתב היה כתוב פשוט.. "תודה רבה!!"
היא בסך הכל בת 8 והיא מבינה יותר מכל הפוליטיקאים בארץ המקודשת הזו.
ממש התרגשתי, אם לא הייתי משחק אותה קשוח הייתי גם מזיל דמעה. כי בשבילה אני כאן נמצא!!!
אנחנו רוצים וצריכים מילה טובה! לא דורשים משכורת, לא רוצים מכונית צמודה וגם לא חופשות בחו"ל, רק מילה טובה!!!
רק מילה טובה שנדע שאומה שלמה עומדת מאחוריינו שנדע שיש בשביל מה, שנרגיש ששווה, שנדע שלא טעינו כשביקשנו קרבי.
שכל דבר קשה יהפוך לקל כי בשבילך הכל נעשה מולדת אהובה!
אולי זה נשמע "קיטשי" וסתם כאילו אנחנו מזיינים ת'שכל, אך גם היום, יש מי שחושבים ומרגישים כך תנו לנו את הכוח להמשיך קדימה... לנצח...

על החתום,

החייל הפשוט...
המכתב הזה... נכתב ביידי חייל... המכתב הזה הוא מכתב התאבדות שנכתב בידייו..
הוא התאבד בגלל לחץ מהצבא... בגלל דיכאון... הוא ירה לעצמו כדור בראש והתאבד...

אני מחפש את המכתב הזה כבר הרבה זמן, קראו לי אותו לפני איזה שנתיים ומאז לא מצאתי אותו...
עכשיו אני אוכל לקרוא אותו ולהתרגש ממנו כל פעם... תודה לך...

"האנשים שמשקרים פשוט מפחדים שנגלה מי הם באמת לפני שהם יצליחו לעשות את זה... "

אבל כל פעם שאני קורא אותו אני מתרגשת ועוברת בי צמרמורת.
לצערי הרב אני מכיר את המקרה מקרוב,בחור שהיה איתי בשכבה התאבד לפני כחודשיים בערך בשיבתה.
אכן הצבא הוא גוף מלחיץ,קשה ונוקשה...אבל עדיין התאבדות זה לא הפתרון...
חבל,חבל...

איזה מרגש כולי צמרמורות!

קראתי את המכתב ונתמלאתי צמרמורת,זה רק גורם לי לחשוב ולחשוש עוד יותר מהשירות...

בהחלט מרגש.

מצמרר מרגש ומעורר מחשבה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

היום יש בעיה חמורה מאוד של משתמטים ויורד אחוז האנשים שרוצים קרבי...
אנשים נותנים את הדם בשביל המדינה ויש צפונבונים מפונקים שמטעמי מצפון לא יכולים להחזיק נשק או להיות "חלק ממכונת הכיבוש"...
אני שמח שיש בפורום המון אנשים טובים ויודע שהעתיד זה אנחנו !
אבל אנחנו מעטים מידי...

ומה עם החרדים? להם מותר? מגזר של כמה מאות אלפים שגם לא עושה צבא.
אז לפני כל ההכללות תמיד לזכור שיש עוד צד למטבע (גם ימין וגם שמאל)...

בקשר למכתב, מסמך אנושי נוגע ללב, רק חבל שהוא בחר בדרך הזאת.

אם יש משהו שאני שונא לשמוע,זה שאומרים שהדתיים לא משרתים בצה"ל...
חבר'ה-המגזר שיש בו אחוזי שירות נמוכים ביותר הוא המגזר החרדי, שאליהם אפשר בהחלט לבוא בטענות... אבל בוודאי ובוודאי לא למגזר הדתי,הם כרגע נחשבים מבחינת הצבא לאוכלוסית השירות הטובה והאיכותית ביותר,ומאיישים הרבה מתפקידי הפיקוד,לתשומת לבך...
אחוזי השירות במגזר החילוני נמוכים יותר מאחוזי השירות במגזר הדתי,אז להבא,אנא הפנה את טענותייך על השתמטות למגזר החרדי...

נ.ב-אני לא דתי אפילו,זה פשוט מטריף אותי לשמוע כשאומרים שדתיים לא משרתים!!

"האנשים שמשקרים פשוט מפחדים שנגלה מי הם באמת לפני שהם יצליחו לעשות את זה... "

תודה

"האנשים שמשקרים פשוט מפחדים שנגלה מי הם באמת לפני שהם יצליחו לעשות את זה... "

הלוואי שסיבות אידיאולוגיות היו הסיבה.

אנשים פשוט עצלנים ומחפשים את החיים הקלים. זה הכל, מרגישים פראיירים לבצע את העבודה השחורה וחושבים שמגיע להם יותר טוב.

אני באמת חושב שאם מישהו באמת אבל באמת מאמין בסיבות האידיאולוגיות שמונעות ממנו להיות קרבי, אז הוא לא צריך להיות.

אבל הבעיה שכולם תופסים על זה טרמפ, ופתאום כולם חולי נפש עם חרדות ופחדים, ופתאום כל ספורטאי נזכר שהייתה לו אסטמה שהוא היה בן שנה וחצי, ופתאום כולם ממציאים פטורים מחלות וסיבות בשביל לא להיות "הכושים" של המדינה.

להגיד לכם שאני בכושר קרבי? לא. להגיד לכם שאני בחור חרוץ? ממש לא. להגיד לכם שאני לא אוהב לישון, לבלות, לאכול כמו כל השאר? לא.

אבל אני מרגיש בזיון להוריד פרופיל וכמה חרא שזה יהיה, אם מי שיכול (אמור) - עושה את זה, אין סיבה שאני אשתמט מזה, זו החובה שלי ובגלל אותם אנשים טובים שמוכנים להקריב מעצמם- יש לנו מדינה.

אם אתם שואלים אותי הפתרון הוא להרע את התפקידים הג'ובניקים ולטחון אותם כמו קרביים ולנצל מהם 110 % ולבטל את הדבר שנקרא בסיס פתוח, וכל מיני תנאים שאין לקרביים.
ולשפר את מעמדם של הקרביים, מבחינת משכורת (נכון מקבלים פי 2 מג'ובניקים אבל שום סכום לא מספיק על סיכון חיים) מבחינת יציאות (כמובן אם צריך אז משאירים אבל במילא נוהל שבת זה סתם שכונה) ובכלל לנסות למשוך צעירים, שלא יהפכו למורידי פרופיל סדרתיים.

ישן, לפני איזה שנה ואפילו יותר פרסמתי אותו בכל הפורומים ובכל חור..

המכתב עצוב מאוד ועורר בי רגש חזק מלווה עם צמרמורת.
חבל מאוד שהמערכת לא מצליחה לזהות את הבעיות האלה אצל חיילים, וגם כשהם מדווחים על זה (חלקם לפחות) מתעלמים מהם.
וואי איזה מסכן החייל הזה, באמת כואב לי הלב עליו.

נשארתי חסר מילים

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

אני ג'ובניק ואני מנסה בכל הכוח להיכנס לקרבי...
הוא גרם לי להבין שמישהו חייב לעשות את זה בשביל האנשים שאנחנו אוהבים ובשביל המדינה... אני רוצה להיות אחד מאלה!

מרגש מאוד! מעשיר! ולפי דעתי אפילו נותן כוח להמשיך ולהילחם!

מרגש מאוד... מצטער על מות החייל..

המכתב הזה רק נותן לי עוד ועוד רעל על הצבא למרות הכל צריך מישהו שישמור על המדינה שלנו..

אבל עדיין יש כאן כמה נקודות נכונות ומעניינות...

איך אנשים עושים הכלל!!!! כדי לא להיות קרביים. אומרים " אני זין שלי יהיה קרבי". מה הדם שלו יותר אדום משלי? אני בסדר להסתכן והוא לא? פשוט בושה האנשים האלה.
אבל האנשים האלה הם חלשי אופי והם לא יגיעו לשום דבר בחיים שלהם.

אין מילים....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

באמת שהם לא מעניינים אותי - מצידי עדיף שבכלל לא יהיו בצבא מאשר שיביישו את המדים כשהם הולכים עם כפכפים וראסטות עם החולצה מחוץ למכנסיים באמצע שינקין. (ואני לא מדבר על האנשים שבאמת רוצים לתרום אבל הם בתפקידים עורפיים - צריך לעשות הפרדה)
אבל מה שבאמת מכעיס אותי זה שיש נטייה לפעמים להתייחס לקרביים שבאמת נותנים את הנשמה בשביל המדינה, כאל פראיירים. זה פשוט לא מתקבל על הדעת - כמו שנאמר במכתב, שבאמת מאוד מרגש ויש בו הרבה נקודות למחשבה, הלוואי שהיתה יותר הכרת תודה...

יש גובניקי'ם שהם גובניקי'ם בגלל בעיה רפואית וחלקם רצו והיו מוכנים לשרת בקרבי אבל בגלל בעיה רפואית לא יכולים ( אני אישית מכיר איזה 4 מורעלים כאלה שבגלל בעיה רפואית הם גובניקי'ם). אותם צריך לכבד.
את אלה שיש להם פרופיל קרבי אבל הורידו אותו על דבר שקרי כדי לא לשרת בקרבי או שקומבנו ע"י מישהו כדי להיות גובניקי'ם- אליהם צריכים לבוא בטענות.

אבל תהרגו אותי אני פשוט לא מבין את ההתאבדות...ובחיים לא יבין
החייל הזה ז"ל בעצמו כתב אני שומר על אמא אהובה, אבא, אחים, אחיות קטנות...
רק תתארו לכם, איך מרגישה משפחה של מישהו/מישהי שהתאבדו, לא יודעים למה עשו זאת
מחפשים איפה הם טעו. כל כך קשה לאבד מישהו קרוב.
איך אתה יכול לברוח ע"י התאבדות? עצוב וכואב עליו, באמת אני בטוח שזה ככה לכולנו.
אבל הוא כתב שצריך רק מילה טובה ומחזקת, זה הכל, אז ללכת ולהתאבד אחר כך?
אולי היו לו עוד סיבות, אבל התאבדות זו לא דרך, וחייבים ללמוד להפנים את זה, חבל שהוא לא הספיק.

ובקשר ל"צפונבונים" שמשתמטים...וואלה יש גם חרדים...ותאמינו לי שאצלי בתיכון 90% מהאשכנזים
מתגייסים אחושרמוטה לקרבי...וה"שחורים"? שתמיד מנסים להראות כמה הם אוכלים חרא? אולי 10%
מהם רוצים קרבי...ואני נדיב!!
פחחח נראה לכם הם יעשו קרבי? הם כבר ימצאו הרבה מחלות קשות וסעיפים נפשיים (שלא מפריעים
להם חס וחלילה לשחק כדורגל או לצאת למסיבות כל שני וחמישי)..ושלא תטעו! הם חברים שלי אין אצלנו
ריבים של שחור ולבן זה לא סרט..וזה מה שעוד יותר עצוב...שחברים שלך צוחקים עליך שאתה הולך לקרבי...

זאת סתם סטיגמה על אשכנזים שהם מפונקים או לא רוצים קרבי... מה באת להגיד בזה ש-90 אחוז מהאשכנזים רוצים קרבי... זה משהו יוצא דופן? ברור שאין ויכוח על זה ש99 אחוז מצפון תל אביב ששם יש אחוזים מפחידים של השתמטות זה אשכנזים... אבל זה לא אומר כלום לגבי כלל האוכלוסיה...

ומזה משנה אשכנזים , ספרדים... כולנו אחים

זה מיתוס שמסתובב כבר שנים ברשת
http://info.org.il/irrelevant/item....008125545853233

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי c0w זה מיתוס שמסתובב כבר שנים ברשת http://info.org.il/irrelevant/item....008125545853233

מיתוס או לא מיתוס, כל מילה בסלע.