 |
31-10-2005, 14:18
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.06.05
הודעות: 674
|
|
|
מאמר שראיתי על רצח רבין
רצח רבין - על מה מתאבלים בעצם?
( אנונימי )
השנה, כמו כל שנה, יהיה יום הזיכרון ליצחק רבין זכרונו לברכה. אבל האם אנו מתאבלים על הדבר הנכון?
מה אנחנו בעצם עושים ביום זיכרון זה?
לפי הטקסים הרשמיים, מתאבלים על ראש ממשלת ישראל שנרצח בידי יגאל עמיר ( יימח שמו וזכרו ) מתנקש יהודי, ומתאבלים בנוסף על זה שהפסיקו לציית לדמוקרטיה.
מאז שהגעתי לכיתה א', זכרתי תמיד את ציון יום רבין כיום שבו הטיפו לי שהימין הרע חיסל את השלום, ושרבין עמד להביא שלום, שלא לדבר על זה שהימין הפך לגוף שהוא רק הסתה, מדון, וריב, בקיצור, כל הרעות שבעולם.
זאת דרך להנציח ראש ממשלה שנרצח?
זאת הדרך?!
כך מנציחים אדם שנרצח, דרך הטפת דיעות פוליטיות?
דבר זה נראה יותר כתעמולה. איני אומר להפסיק להנציח, אבל צריך לשנות את הדרך, כיוון שאם מסתכלים על זה בצורה מסוימת, זהו יום " שיסוי " השמאל בימין הגזעני והרע, ולא יום זיכרון לאדם חשוב. מעצימים את דמותו של רבין כל כך, כאשר שוכחים שהוא זה שסלל את הדרך לכל הרוגי הטרור היום.
הטקסט של " השלום שנקטע " כבר יוצא לי מהאוזניים. אולי כדאי שנאמר במקום השלום, " האדם שנרצח "?
אין ספק שרבין היה אדם דגול משכמו מעלה אבל האם אין גבול להסתה?
מכיוון שגאוני השמאל שטוענים על הסתה ימנית משתמשים בדיוק באותו דבר כנגד הימין ביום רבין. העיקר שהימין רע, העיקר.
זכור לי השיעור מכיתה ג', שבו לימדו אותי שהימין רק הסית, והיה כל רעה אפשרית, ושכל הימין, אשם ברצח רבין. נכון שליגאל עמיר היו תומכים ( שהם מיעוט בקיצונים ), אבל זה מצדיק הכללה על ציבור שלם בישראל?
ממש לא. ומי שטוען שכן, כדאי שיסתכל יפה מאוד על ההכללות שנעשו על ציבור הציונות הדתית ( שנאמנותם לא עומדת בשום ספק לעומת השמאל הקיצוני אגב ) בזמן ההתנתקות בידי השמאל.
ובכיתה ח', שלימדו את " מורשת רבין " ( או שמה אזכיר את תוצאתה – טרור פלסטיני? ), הביאו כדוגמא לעוד רצח פוליטי את אמיל גרינצוייג ( אם דעתי על רצח פוליטי לא הובהרה – אני מתנגד בכל תוקף ).
איני מצדיק את המעשה ( למען האמת אני חושב שצריך להוציא את יגאל עמיר להורג ), אך מדוע לא הביאו את המפגינים בגדר, שפוגעים בחיילים במטרה לפגוע, והם מהצד השמאלני של המפה?
למה דווקא את אמיל גרינצוייג ולא את מפגיני הגדר?
במה דמו של אמיל גרינצוייג אדום יותר מדם חייל צה"ל?
הוא הפגין למען השלום וחייל צה"ל רק ביצע פקודות גזעניות ואנטי דמוקרטיות?
זאת הסיבה שדם החיילים פחות חשוב מדם השמאלנים?
ועכשיו, לעוד סוגיה מעניינת. השנה, החליטו ללמד את כיתות ט' ( כרגע אני תלמיד ט' ) מושגים ביהדות. בין המושגים, היה רצח גדליה. כמובן – רבין הוזכר ( לא שיש לי התנגדות במקרה זה ). אבל לאחר השיעור, שניגשתי למורה ושאלתי למה היא אמרה רצח פוליטי שבוצע לפני מספר שנים, ולא ניסיונות לרצח פוליטי שמבצעים פעילי השמאל הקיצוני, קיבלתי את התשובה – " הם לא מנהיגים ( כשמדובר בחיילים ) ".
אז בגלל זה הם לא חשובים?
בגלל זה דמם מותר שאני אבין?
זה בסדר לומר שרבין נרצח בידי פעיל ימין, ושאמיל גרינצוייג נרצח בידי פעיל ימין, אולם לעומת זאת, מותר לטאטא את זה מתחת שטיח כאשר פעיל שמאל ניסה לבצע רצח פוליטי ( אני אף חושב שהייתה פעם אחת שהצליחו ) בחייל?
למה דווקא את זה מטאטאים מתחת לשטיח?
למה לא מטאטאים דווקא את מקרה אמיל גרינצוייג?
האם מזה משתמע שהשמאל שולט בתקשורת?
אין גבול לצביעות?
אבל, כרגיל, נזכור את רבין " ומורשתו " ונשכח את החלק החשוב בה, שהנשק שרבין נתן שימש אותם באינתיפאדה זאת, הבה ונשכח זאת, ונחתום על אוסלו חדש, שיעשה לנו צרות לא פחותות מהקודם. הבה ונמשיך להשמיץ את רוב עם ישראל ולהטביל את ידיו בדם שהוא בכלל לא באשמתו, הבה ונעליל עליו עלילות בגלל שמיעוט קיצוני וקטן מקרב הקיצונים עשה מעשה נפשע, ונמשיך להשמיץ את הציבור שהוא כן מלח הארץ, שהוא אידיאליסטי, תחת כינויים של גזענות, של פנאטיות, של ברבריות, ושל נחיתות.
נמשיך לנפח כל פעם שהשמאל מתגרה בהפגנות בימין ( ההפגנה בקרית ארבע בעד פינוי היישוב זה לא התגרות? ) ואחר כך מתלונן שקיבל את המגיע לו על כך.
כל השאר הוא כרוניקה ידועה מראש.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
