אהלן.
אני עוד כשלושה שבועות מתגייס ויש בחורה מסויימת שאני מכיר ואנחנו מדברים והכל והכל זורם,למרות שאני קצת מתנהג איתה בכבדות והיא ההפך,היא מנסה ליזום פגישות ורוצה להיפגש וכל זה...
אני שואל אתכם,האם יש טעם בחברה כאשר אני מתגייס בשבועות הקרובים?שהרי בלוחם ביחידה קרבית אני לא ממש אצא הרבה הביתה...וזה יגרום לקשר להיות קשר לא קשר,מקווה שאתם מבינים את כוונתי...
מה אתם חושבים,מה אתם מייעצים לי לעשות?

אם אתה לפני גיוס- תנצל כל רגע שיש לך להנות ולהיות עם חברה כלשהי.
אם אתה מעוניין באותה בחורה ולא יודע מה יתפתח בגלל הגיוס לדעתי אתה צריך לשוחח איתה על זה ולהסביר לה שאתה מעוניין מאוד בקשר אבל אתה לא יודע איך יסתדר לך לראות ולפגוש אותה בגלל הצבא. יכולים לקרות שתי דברים:
1. היא תגיד לך שלא מתאים ותפרדו כידידים או לפחות תפרדו באופן יפה
2. היא תהיה מוכנה להתפשר ולקיים מערכת יחסים איתך למרות הצבא

שוב........ אתה לפני גיוס => תנצל כל רגע שיש לך להנות ולעשות מה שבא לך עם מי שבא לך כי שתתגיס לא נראה לי שתוכל (לא שאני יודע, אני רק בן 15 וחצי )

מקווה שעזרתי!
איציק.

הייתי מציע לך ללכת על זה,כי כשתחזור הביתה פעם בשבועיים שלוש,ותרצה לחזור למישהי,ממש לא יהיה לך כוח לחפש חברה...

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

אם אני יוצא הביתה פעם בשבועיים,שבועיים אני לא אראה אותה אז נוצר מצב שאני קצת חוסם אותה והיא צריכה כל הזמן לשבת ולחכות לי...וזה בעיה...

חשוב שתעשה איתה שיחה ותבהיר לה שאתה תהייה בקרבי ואז יש מצב שתוכלו להפגש פעם בשבועיים ותדברו הרבה בטלפון וכל מה שמשתמע מזה ולאחר השיחה אם היא תבחר להמשיך זה כבר יהיה בחירה שלה ואתה לא תרגיש שאתה חוסם אותה כי זה היתה הבחירה שלך
מבחינתך לדעתי זה יכול להיות כיף אדיר מניסיון (בתור אחד שהיה קרבי ומרוחק מהבית) לדבר עם מישהי שתעודד אותך ושיהיה לך עם מי להפגש ולמי להתגעגע חלק מחוויות החיים וכמובן אני מניח שיהיה אפשרות שהיא תוכל לבוא לבקר אותך כמו שאני מניח שההורים שלך יבואו לבקר אותך

ולכן כמו שאתה יכול להבין אני בעד שתמשיכו את הקשר כי אם טוב לך וטוב לה אל תתן לסיבה כמו הצבא למנוע בעדכם וגם אתה אף פעם לא יודע איך ילך, אתם יכולים לגלות שאתם לא מתאימים לפני הצבא בכלל וגם הצבא והגעגוע והשיחות הטלפוניות יכולות ליצור ביניכם קשר חזק שיחזיק את הצבא והרבה דברים אחריו ולכן תן לחיים (וחלק יגידו לגורל) לקבוע את עתידכם ולבינתיים כמו שאמרו תהנה מהזמן שנשאר

בהצלחה וגיוס נעים

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

הספקתי להיות בשני הצדדים.
חייל קרבי - שהחברה שעוד לא התגייסה (ובשלב יותר מאוחר - התגייסה אבל ג'ובניקית)
וגם אזרח - שהחברה שלו בקרבי.

אז, אני אכתוב את שני הצדדים.

כשהייתי בקרבי הייתה לי חברה לזמן ארוך (קצת מעל שנה). כל פעם שסגרתי (ואלוהים ואני יודעים שסגרתי. - ורק אני סגרתי. לאלוהים היו הקלות ת"ש אז הוא חזר כל שבוע) - זה היה הרבה יותר קל לדעת שכשאתה חוזר אתה לא חוזר למיטה ריקה אלא אתה חוזר למישהי שאוהבת ומחכה לך. זה הרבה יותר קל שיש מישהי מיוחדת שאתה יכול לשתף אותה בחוויות שלך (שאת חלקן - היא לא תבין במלואן, אבל לא נורא)... הרגשה מדהימה.

עכשיו בתור אזרח, כשיש לי חברה בקרבי, אני מחכה מינימום שבועיים עד שהיא יוצאת הבייתה.
זה לא קל. והגעגועים הם רבים. אנחנו מדברים כל יום כמה וכמה פעמים בטלפון אבל עדיין... זה לא כמו שהיא איתי. אבל, כשאנחנו נפגשים ואני רואה את המבט בעינים שלה, מחבק אותה, מריח את השיר שלה... זה שווה את זה.

לא כל קשר יכול לעמוד בתנאים האלה. זהו מבחן ורק קשרים חזקים יעברו אותו. אתה תראה, שבזמן שאתה בקרבי, לשחברים שלך בקרבי יהיו חברות וחלק מהקשרים האלה לא יחזיקו מעמד.

בשורה התחתונה, אתה באמת חושב שעכשיו אתה תהייה 3 שנים ללא חברה? אתה באמת חושב שאתה יכול להכתיב ללב שלך לו"ז?

כלומר,תנסה,אין לך מה להפסיד,לך על זה...במיוחד בתקופת הגיוס,תקופה שצריך מישהו לצידך,כלומר,מישהי...
מישהי שתדאג לך,שתהיה איתך מהצד השני של הטלפון ותעודד אותך בזמנים הקשים וכשצא הביתה תהיה מי שתחכה לך(חוץ מהמשפחה כמובן)...

שיהיה גיוס נעים ובהצלחה...אני מקווה שתבחר את הפיתרון הנכון...

Your every single wish is kept in the pages of our diary

כמו שנאמר, זה יהיה כיף לחזור הביתה אחרי שבוע ארוך ולדעת שיש לך חברה אוהבת שמחכה לך בבית.

אתה צריך לדבר איתה על זה , ותחשבו ביחד אם זה מתאים או לא..אם יש ביניכם הסכמה, אז סבבה..
זה לא צריך להגביל, בכלל לא.. אני מכירה הרבה אנשים שנמצאים באותו מצב, והאהבה שלהם, פורחת ומשגשגת..אז בהצלחה!!

והיא די לוקחת את זה בקלות האמת...
הבעיה היא יותר אצלי,פחות אצלה...

מה החששות שלך?

כמה דברים...
מן הסתם,חברה שלי,ולא לראות אותה שבועיים ואפילו יותר זה בוודאי יגרום לגעגועים וכל מיני דברים כאלה...ואני,אני רוצה להיות ממוקד,מפוקס במטרה שלי-בצבא!
אבל מצד שני,כמו שחלקכם אומרים,לחזור בשבת הביתה לחיקה של החברה,לחיבוק החם,למגע המלטף,לחוויות שאני אספר בלי סוף....
אני חושש שלמרות שעכשיו היא מראה שהיא לוקחת את זה בקלילות אז זה כן ישפיע באיזשהו מצב...
היא עכשיו רואה אותי,היא עוד לא "עמדה במבחן" של לא לראות אותי זמן ארוך יחסית,ואני חושש שזה יפגע בקשר...
בקיצורררררררררר חבר'ה אני רוצה להיות רק איתה וזהווווווווו!! חחח שתבוא איתי לצבא שתישן איתי באוהל!{חבל שזה לא אפשרי חח}
אין מה לעשות,נכון שיש מה שהלב אומר,אבל כשמגיעים לרגע ש-3 שנים אתה צריך לשרת בצבא ולא לראות הרבה בית,ואני מדבר על שירות קרבי,אז יש גם רציונאל והיגיון...
אני חושב שאולי הכי טוב שננסה,נראה מה קורה,למרות הכל..
יילך,אז וואלה הצלחנו!
לא יילך,אז לא נורא...

לא ככה?!

אבל אתה צריך לבוא בהרגשה שאתה מצידך תעשה הכול שזה יצליח. אפילו שאתה בצבא.

תודה לך ותודה לכולכם חבר'ה...!

לק"י

לדעתי תגיד לה שאתה מתגייס ואתה לא רוצה להתחיל קשר ככה על התחלה קשה,אבל תגיד לה שאם היא מוכנה לנסות גם אתה מוכן..ושאתה מוכן להשקיע אם גם היא מוכנה..(אם אתה באמת מתכוון לזה!)אל תמלא אותה בשקרים,כי היא תעלה על זה!תגיד לה את האמת,מקסימום לא-אז לא..כן אז סבבה..אין יותר מדי מה להסתבך כאן..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.