06-11-2005, 09:06
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.05
הודעות: 1,783
|
|
אכן, לא הגזע הוא הקובע, אלא החינוך.
גזעים מסויימים אכן מועדים יותר לתוקפנות ולאלימות, כי זה הגזע שלהם, ובמשך מאות שנים אבותיהם היו כלבי קרבות (אמסטפים, פיטבולים וכו').
התוקפנות לנשיכה בוערת אצלם בדם, כי אלה הגנים שהם קיבלו.
בדיוק כמו שכלב מגזע "פוינטר", שמעולם לא יצא לציד ארנבות וחזירי בר ביערות, חייב להתפרק בכל יום ולרוץ, ולהוציא את המרץ שלו, ולא יכול לעבור "בשקט" ליד חתול.
או כלב מגזע "ניופאונלנד", (גזע קצת נדיר בארץ- כ- 200 פרטים): לשכנה היה כלב כזה, כלב לא מאומן או מאולף שגר בדירה כל חייו- עשו עליו "ניסוי" כשהיו יחד בחוף הים (התיכון); הכלב שכב על החול, ובעלת הבית שלו שהייתה בתוך המים, החלה לצעוק לעזרה, ולעשות "כאילו" היא טובעת- מיד הכלב זינק לתוך הים ומשך אותה בשינייו לעבר החוף.
כשעשו עליו את "התרגיל" הזה בשנית, הוא כבר לא התייחס...
באופן כללי, "גזע" הוא מושג מלאכותי מעשי ידי אדם: בטבע אין גזעים, יש רק ברירה טבעית, כלומר, החזק שורד.
גזעים כשלעצמם הם חיסרון מבחינה גנטית, וכל יצור חי "גזעי" מועד יותר למחלות, וחלש יותר.
יצירת גזע צמא דם, כלב קרבות, הוא מבחינת התעללות בכלב עצמו: כלב כזה, שחי שלא בטבע היכן שיש לו טרף זמין, ויכול לספק את יצרו- יסבול כל חייו מחוסר סיפוק נפשי וגופני, אין להיות מופתעים, אם כן, שהכלב יתקוף לפתע, שבריר שניה בו תתעורר ה"חיה" שבו.
לסיכום, אין להתעלם מהפוטנציאל שיש בכלבים אלימים, ולכן יש להתאים את הבעלים לכלב, ולא את הכלב לבעלים, היינו, לקחת כלב "אלים"- תהיה מסוגל להתמודד איתו- חינוך ללא פשרות ודיכוי היצר הטבעי. לא יכול להתמודד עם כלב ורוצה חיה בבית- קח אקווריום דגים.
|