 |
07-11-2005, 10:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.11.05
הודעות: 2
|
|
|
מה זה שווה תגידו לי
אני אנסה שלא לכתוב יותר מדי על עצמי, מצטער מראש.
אני בן 18.
אני מתגייס עוד מעט ליחידה קרבית,
לא ממש מובחרת , לא ממש טובה , זה מה יש.
אין לי כלום בחיים , שום דבר.
מעולם לא הייתה לי חברה, זה לא שאני לא רוצה , וזה לא שלא ניסיתי. תאמינו לי שניסיתי,
אני מוצא את עצמי דופק את הראש בקיר מנסה להבין איך זה הגיוני
אומרים לי שאני "לא נראה רע", אומרים לי שלא.
בהנחה שלא משקרים לי בפרצוף אני שוב נותן עוד דפיקה בקיר ומנסה להבין מה לא בסדר איתי,
אני עד כדי כך מטומטם ? משעמם ? מכוער ? מגעיל?
כנראה שכן
אחרת לא הייתי כותב את ההודעה הזאת.
אני לא עד כדי כך מטומטם , אני יודע לזהות מישהו שנראה טוב כשאני רואה אותו ,
זה לא מי שאני רואה במראה.
אני יכול לזהות בלי בעיה אנשים שמצליחים עם בנות , או לפחות יצליחו אם רק ינסו, זה פשוט כל כך בולט למראית עין,
זה לא רק מראה, נכון - לכל בת יש את העדפה שלה.
זה אנשים "מגניבים" אנשים עם "פוזה" , או אנשים פשוטים , אנשים באמת חכמים ואנשים טובים שאני באמת מעריך.
אבל משום מה כשאני מסתכל על עצמי אני פשוט לא רואה את הדברים האלה.
מי בכלל תרצה להסתכל על אחד כמוני.
אני ההפך הגמור ממה שבן אדם נורמלי צריך להיות.
כולם משקרים לי אני לא "נראה לא רע", אני נראה על הפנים.
ותאמינו לי - זה לא שלא ניסיתי להשתנות,
גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית כל כך התאמצתי בשנתיים האחרונות של החיים שלי להשתנות, להסתכל על החיים מפרספקטיבה אחרת ,
להשתדל.
התאמצתי כל כך קשה , באמת , ניסיתי להשתנות בכל הכח שנשאר לי בעולם.
לא הצלחתי, כמו כל דבר אחר בחיים.
נשארתי טמבל אהבל שנראה על הפנים, עם כמעט בלי חברים בכלל ושנמאס לו מהחברים שמשקרים לו.
אני מצליח להבין אותם , הם אומרים לי את הדברים האלה כדי לעודד אותי.
אבל אחרי שנים שהמצב ככה אני כבר מסתכל על זה מזווית אחרת וזה כבר לא באשמתי.
כל אחד טוב במשהו
אחד טוב בלצייר, אחד טוב בלנהוג , אחד טוב לו עם בנות , משום מה גם יש כאלה שטוב להם עם בנים אבל לא נכנס לזה,
רק אני טוב בלהיות אהבל, שכל החיים רק עושה צחוק מעצמו ושלא הולך לו בשום דבר.
רק אני טוב בלהתאמץ ולהתאמץ ולהגיע לשום מקום, בזמן שאני רואה אנשים מתקדמים בחיים ומגיעים לדברים שאני לא מצליח אפילו לחלום עליהם.
אז נכון,
אני יודע מה אתם הולכים להגיד.
לא כולם מושלמים , "נכון."
בסופו של דבר כולם אותו דבר, "נכון."
אז אם זה היה כל כך נכון, לא הייתי כותב את מה שאני כותב עכשיו.
אני רק מקנא באנשים כל החיים, בשטויות שאני לא חושב שבכלל אנשים נורמליים מסוגלים לזהות אצלהם כתכונה בכלל.
אני יודע שזה משתמע כאילו אני סתם בעל ביטחון עצמי נמוך שלא רואה שום דבר טוב בעצמו,
אם הייתם מכירים אותי לעומק , לא הייתם אומרים את זה , לכן אני מעדיף שלא להכנס לזה כרגע.
אין לאנשים מושג כמה ניסיתי לעבוד על עצמי כדי להשתנות,
כדי להיות אחד כמו כולם.
נמאס לי כבר לרוץ כל הזמן, לא הגעתי לשום מקום כרגיל כמו כל דבר בחיים שלי,
סיימתי כמעט באותה נקודה שהתחלתי בה.
ואין לכם מושג כמה התאמצתי.
אני רואה אנשים שאני מכיר מצליחים להשתנות בעצמם, אני רואה את האישיות שלהם מתבלטת ואת ההישגים שלהם הולכים וגדלים,
שמח מצד אחד, עצבני מצד שני, למה לא אני למה?
המצאה מטומטמת האלוהים הזה,
לפעמים אני כבר לא יודע מה לעשות, למי לפנות.
אני מוצא את עצמי כמו מפגר ברגעים שאין לי מה לעשות בהם, מדבר אל אלוהים.
כאילו שפעם אחת בחיים שלי הוא עזר לי.
אבל אני נופל בפח שלו , ושוב פעם ושוב פעם מדבר איתו.
ואז מתעצבן על עצמי שאני עושה את זה , מה זה השטויות האלה , אלוהים , המצאה מטומטמת של בני האדם.
אין לי כלום בחיים , שום דבר.
לא הצלחתי בכלום,
בבית ספר נכשלתי , לא סיימתי את בית ספר.
סליחה , תיקון משפט - הבית ספר סיים אותי.
18 שנה של ביזבוז ,
אני עכשיו מתגייס לצבא ויודע שהנה הולכים עוד 3 שנים לפח מהחיים שלי.
ביזבוז
איזה ביזבוז
כמה התאמצתי כמה
מה זה היה שווה תגידו לי. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
