07-11-2005, 19:22
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 1,682
|
|
|
ידיד-אויב (חלק 1)
הסיפור הבא לא קל לקריאה-ואני מבקש אישית מכל קורא שהוא אם הוא מרגיש חוסר נוחות לקרוא את הסיפור, אנא אל תמשיכו לקרוא אותו.
ידיד-אויב (חלק 1)/אליאור מזרחי.
זה היה יום שטוף שמש, יום קיץ אחרון בחופש הגדול-בחוף הים מלא אנשים שמנצלים את היום האחרון להנאה.
עם ארטיקים ישבו אורן, אמונה וחברו הטוב ביותר-דודו.
"היי אמונה, את רוצה להיכנס לים?" שאל אורן. היה שקוף שאורן מאוהב מעל לראש באמונה.
"אממ... אולי אחר-כך" ענתה אמונה.
היא ידעה לשמור טוב מאוד על סודות-במיוחד על שלה.
אחרי 15 דק' של פיטפוטי סרק...
"דודו-בא לך ללכת קצת לים?" שאלה אמונה.
"אממ... סבבה" ענה דודו ב"תמימות", בלי להציץ לכיוון אורן. הם הלכו יד ביד לכיוון הים.
אורן יושב, לבד, בפינה-חושב "אולי אני אצטרף...."
כעבור יום.
"היי דודו, מה נשמע אחי?!" שאל אורן את דודו בכיתה.
"מעולה!!!! אתה לא מאמין, אורן!!!! אתמול בים התנשקתי עם אמונה!!!!"
אורן שמע את זה-הסמיק והסתלק מהכיתה.
דודו רץ אחרי אורן עד לביתו-מרחק של 10 דק' הליכה מבית הספר.
"מה קרה לך?!" שאל דודו בזמן ששניהם עמדו, אחד מול השני, בפתח בניינו של אורן.
"לי?!-אתה יודע טוב מאוד שאני מאוהב באמונה, ואתה הולך איתה יד ביד ומתנשק איתה?!?!?!?!" צעק אורן על דודו.
"אתה אף פעם לא יכול לשמוח בשבילי!!!!!" צעק דודו על אורן.
לך לדפוק את החברה שלך!!!!! צעק אורן בחזרה על דודו והסתלק לתוך הבניין.
דודו התחיל לצעוד בחזרה לכיתה בידיעה שכשיגיע יאחר לשיעור השני.
אורן עלה לדירתו ובכניסה צעק לאוויר-"אני אלמד אותך לקח דודו-לקח שישאר חקוק עלייך!!!!" נכנס וטרק את הדלת מאחוריו.
כעבור שבוע.
"דודו, בא לך לבוא אחרי הלימודים אלי?!" שאל אורן.
"אממ.... בטח-למה לא" ענה דודו.
אחרי יום הלימודים פנו דודו ואורן ליציאה מהכיתה.
"רגע, אורן-אני הולך שנייה לדבר עם אמונה" זה רק עצבן את אורן יותר!
"אמונה תשמעי, אני הולך עם אורן לבית שלו קצת-אז בואי נדחה את הפגישה ל-21:00, בסדר?" שאל דודו את אמונה.
"אין בעיה, ביי" אמרה אמונה והם התנשקו במשך חצי דקה לערך. עכשיו אורן רתח וידע שהוא יעשה את זה.
"אתה מת, דודו" מלמל אורן לעצמו. "אתה מת".
בדרך לביתו של אורן שאל דודו אותו "אורן, מה נעשה אצלך?" "נכון שאתה אוהב דברים אדומים...." אמר אורן לדודו.
"נכון" ענה דודו.
"אז היום אתה תראה המון אדום" אמר אורן לדודו בחיוך זדוני סמוי.
"איזה כיף" אמר דודו לארון בצהלה זמנית.
אורן ודודו נכנסו למעלית, אורן לחץ על כפתור מס' 14-קומת דירתו.
המעלית חרקה ברעש חרישי אבל כאילו רומזת לרע שיבוא.
דודו שאל את אורן "מה קרה למעלית?!" אורן ענה-"משהו דפוק בה, תעזוב אותה".
אורן ודודו נכנסו לדירה, הלכו לכיוון החדר של אורן, וליד הכניסה אמר אורן לדודו-"חכה רגע פה, אני הולך להביא לנו קצת בייגלה".
דודו מת על בייגלה ולא אמר לא.
כעבור דקה.
"אורן-איפה אתה?!" צעק דודו לכיוון המטבח.
לא עונים "אורן?!?!?!" אמר בקול חלש יותר.
"אני בא!!!!" צעק אורן.
דודו חש הקלה מסוימת ולא מובנת.
מעבר לפינה חיכה אורן.
"דודו, בוא רגע!!" צעק אורן.
"למה?!" צעק דודו בחזרה.
"פשוט בוא!!!!" צעק אורן.
דודו הולך לכיוון המטבח, עובר את הפינה, החוצץ היחיד שהפריד בינו לבין מותו, דודו לא שם לב שאורן עומד בצד.
אורן עשה את זה בשקט מירבי-20 דקירות בגב ו-18 בחזה, ובכל דקירה צעק "אמונה שלי!!!" אמונה שלי!!!" "אמונה שלי!!!......"
אחרי 38 פעמים, אמר לגופה המוטלת בסלון "אמרתי לך שתראה הרבה אדום" צחק בצחוק מצמרר, הרגיש תחושת הקלה, חייך והלך לאכול בייגלה.
סוף חלק 1.
חלק 2 יעלה בקרוב, הוא עדיין בשלבי עיבוד.
כל הזכויות על הסיפור שמורות אך ורק לאליאור מזרחי (אליאור15), אין להעתיק, לצלם או לעשות כל מעשה שהוא בחלק ה-1 או בכל שאר החלקים, בלי אישור מפורש בכתב ע"י אליאור מזרחי (אליאור15).
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
