איך אלכוהול גורם להרגשה הזו של שיכרות?
ולמה אם שותים יותר מידי מקיאים?

http://science.howstuffworks.com/alcohol.htm

האתנול הוא זה שמשפיע עלינו.

האתנול מצוי בשתיה מהסוג הזה, ומיד כשהוא נכנס לגופינו - הוא מתחיל לחלחל לכולנו לרקמות הגוף.
את הסיבה המדוייקת להשפעה המצחיקה של אלכוהול על גופינו איננו יודעים, אך בהחלט ניתן להבחין בתוצאות ברורות בנושא.
האתנול אט אט מחלחל למוחינו וגורם לתגובות שונות מהתגובות הנורמליות של מוחינו. מערכת העצבים משתנה, לעיתים, מקצה לקצה.
אגב, השמועה ש"אסור לשתות על בטן ריקה" טומנת בחובה הגיון. זו לא רק שמועה.
כאשר מערכת העיכול מכילה מזון כלשהו, זה מאט (מאט בלבד) את חלחול האתנול ברקמות הגוף, את כניסתו למחזור הדם וכמובן, את דרכו הסבוכה למוח. אבל סמוך עליו, הוא יגיע למוח.

ככתוב, תגובת מערכת העצבים שונה לגמרי בעקבות נטילת אתנול.
תאי העצב בגופינו עובדים על שדרים ופולסים חשמליים, האתנול משבש את מערכת הקשר הסבוכה בגופינו וגורם לשיכור להתנהג כמו ששיכור מתנהג.

ולמה מקיאים?
במילה אחת, עודף.
ביותר ממילה אחת, כמו רוב הגורמים שנכנסים לגופינו, גם האתנול צריך להתפרק. הכיצד?
בשביל זה יש לנו את הכבד. תסכים איתי שלכבד יש מספיק עבודה גם מבלי כמויות גדולות של אתנול, אבל כנראה שזה לא הכי מעניין את השתיין...
קיימות דרכי התמודדות עם הבעיה הזו של הפירוק.
הגוף בצורה כמעט בלתי נשלטת פולט את הזבל העודף בדרכי השתן.
(הסיבה לכך, אגב, קשורה להורמון שתפקודו נפגע כשהוא בא עם האתנול).
זו הסיבה ששיכורים מרגישים צורך עז לגשת לשירותים או סתם רואים לנכון להתפנות באמצע ריצפת המועדון.
בנוסף לזה, הגוף פולט נוזלים כאלו ואחרים בדרכי הנשימה, לעיתים אפילו בדמעות.

מתי שהגוף לא עומד בעומס, ועוד רשימת משימות פירוק ארוכה עומדת בפני הכבד, הגוף חייב למצוא דרך נוספת לשחרר את האתנול מגופינו.
כתוצאה מכך, מקיאים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.all-occasion-clipart.com/cart/photos/16011.jpg]


לחיים.

שי.

תודה