13-11-2005, 19:16
|
|
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי שונרא1 שמתחילה ב "מגניב, אבל נשמע לי כמו שטויות במיץ עגבניות....."
שונרע, לא יפה לזלזל. כתוב בספרי הקבלה שאחרי שאדם מגיע ל 120 ועולה לשמים, שואלים אותו בין היתר מה היה שמו. ורצוי מאוד לזכור את השם. אמירת הפסוק אחרי תפילת שמונה-עשרה, עוזרת לעניין. זה גם מה שכתוב שם:
ציטוט:
א. לשם מה הפסוק? שתזכור את שמך ואת תפקידך בעולם. כתב השל"ה הקדוש שזכירת השם דרך פסוק מהתורה או מהנביאים תסייע לך לא לשכוח את שמך לתמיד - אפילו אחר 120.
ב. מתי אומרים את הפסוק הזה? את הפסוק הזה טוב לומר בכל יום, בסוף תפילת שמונה עשרה לפני הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי" שבסיום "אלהי נצור".
ג. מהו הפסוק שלך? פסוק שמתחיל באות הראשונה של שמך ומסתיים באות האחרונה של שמך. יש אפשרות לומר פסוק ששמך נמצא בפסוק עצמו.
ד. כשיש לאדם שני שמות? מחפשים שני פסוקים ואומרים את שניהם.
|
_____________________________________
..
נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 13-11-2005 בשעה 19:22.
|