|
העלת פה נושא שמאוד מעניין אותי
וכבר מזמן רציתי להעלות כאן אז ראשית, תודה לך.
שני- לעניין עצמו.
היום סיימתי לקרוא את הספר "לוחמה מבוזרת" של דידי יערי וחיים אסא שהוא סיכום של קבוצת חשיבה במטכ"ל שהוקמה על מנת למצוא פתרונות להתאמת צה"ל לעימות המודרני, הן ברמת העימות המוגבל, והן ברמת עימות בעצימות גבוהה.
רק כדי לסבר את האוזן בנושא הספר- הספר עוסק בהבדלים שבין לוחמה ליניארית (טורית) לבין לוחמה מבוזרת (ביטול ריכוזיות הכוחות ומעבר לשימוש במולקולות דינמיות של כוחות הפועלות באופן עצמי בצורה מקבילה).
בפרק שעוסק בפלטפורמות של זרוע היבשה ומקומן בשדה הקרב ע"פ תיאוריה זו מציגים הכותבים את סוגיית הפלטפורמה המרכזית כך:
(הנה סיכום קצר ותמציתי של הטענות העולות בספר בכל הקשור לפלטפורמות המרכזיות ביבשה)
בסוגיית הפלטפורמה המרכזית , ל"מלכת הקרב", הטנק, כפלטפורמה המרכזית של צבא היבשה, אין חלופות מיידיות כמו המל"ט או טיל השיוט. הסיבה לכך איננה היעדרם של אמצעים שיעשו את מה שעושה פגז הטנק. אדרבה, יש היום מגוון רחב ביותר של סוגי חימוש מדויק, מאמצעים אישיים לחיילי הרגלי הבודד, דרך החימוש המותקן על רכב קרבי קל, וכלה בחימושם של מסק"רים על סוגיהם המספקים כיום רמת אפקטיביות גדולה בהרבה.
הטנק ראשית כל, הוא פלטפורמה "שוהה", ולא פלטפורמה "מגיחה". שנית, בניגוד למטוס הקרב, הטנק אינו רק פונקציה המעבירה חימוש מנקודה לנקודה, אלא קודם כל פונקציה להעברת לוחמים וכוחות מנקודה לנקודה.(אני חושב שכאן המחברים מבלבלים קצת בין תפקידי הנגמ"ש והטנק).
בקונספט המסורתי של מבנה הכוח והתו"ל בצבא היבשה בנוי על הטנק כרגעין תנועה ואש במימד האופקי. הטנק עדיין נתפס כפלטפורמה בעלת השרידות הגדולה ביותר בשטח, לעומת אמצעי הניוד האחרים ביבשה. המיגון והניידות שלו מקנים לו ייתרון על כל חלופות התמרון במימד היבשתי. עקב זאת, בתפיסת הקרב הליניארית שתכליתה כיבוש והשתלטות פיזית על השטח, לאורך זמן וברציפות, הטנק הוא מרכז הכובד.
למרות זאת, החיפוש הקדחתני אחר חלופה לטנק נובע ראשית כל מן ההכרה שמול מגוון החימושים וקווי הראייה של הקרב המודרני, כל חלופות הניוד ביבשה לרבות הטנק, אינן בעלות שרידות מספקת.
אם מטוס הקרב יקר מדי, באותה מידה הטנק חשוף מדי, אבסולוטית.
ככל ששדה הקרב מורכב יותר, וככל שהשטח נצפה טוב יותר מהאוויר, מתחזקת התחושה כי יש למצוא תחליף לטנק.הטנק בפרט, ורק"מ בכלל, נועדו לשרוד במימד האופקי ולכן צלליתם נמוכה כדי לאפשר תפיסת מחסות טובה, ומיגונם נועד לבלום פגזי טנקים, רקטות, וטילי נ"ט הנורים עליהם מכוחות הקרקע של היריב המצוי ממול או מסביב. לעומת זאת, בשטח הפותח הטנק חשוף לגמרי לקו הראייה האנכית.
בקיצור, כיום עקב ההאצה בהתפתחות התווך האווירי ויכולותיו הנוכחיות, מבנה הכוח היבשתי הליניארי חשוף אנושות לתקיפה אווירית. לראיה היא שכיום שלבי הפתיחה של מערכה הם ימים רצופים של תקיפה אווירית שלפניה אין שום תנועה ממשית על הקרקע.
יתר על כן, אם משקללים את אמצעי הנ"מ העומדים כיום כנגד עליונות אווירית, ספק אם כוחות היבשה הכבדים יכולים לענות לדור הבא של פלטפורמות קטנות ואוטונומיות הפועלות על עיקרון הפשטות.
משיקולים אלה עולה כי אין מנוס משיויים מפליגים במבנה התפיסה של הפלטפורמות המרכזיות ביבשה.גם כאן ככל הנראה הכיוון יהיה- הרבה פלטפורמות קטנות, קלות, ונמוכות חתימה.
ההתפתחות הטכנולוגית כיום נותנת מענה אפקטיבי להגנת הצוותים ללא שימוש השריון כבד. שילוב נכון של טכנולוגיות אלה עם מודלים מתוחכמים יותר של רכבי השטח מן הסוג בו משתמשים כוחות מיוחדים (לדעתי בעיני רוחם ראו רכבים כדוגמת ה"דסרט ריידר"), הוא ככל הנראה תחום ההתפתחות המבטיח ביותר.
כלים אלה ישתלבו בלוחמה המבוזרת בתור מערכים של כלים קטנים בהם הכלי הבודד יכול לתפקד כטנק מבחינת החימוש המדוייק , כחי"ר ממנוע מבחינת הניידות, וככוח מיוחד מבחינת הגמישות והחתימה הנמוכה.
בסיכומו של דבר, הטנק כמו מטוס הקרב המאוייש מגיעים לצומת דרכים. שניהם ימשיכו לתפקד בעשורים הקרובים אך הכיוון הכללי ברור, ולדעתם, חלקם היחסי של ה"דינוזאורים העליונים" ילך ויקטן עם הזמן באופן משמעותי. |
ראשי
צ'אט
15-11-2005, 03:28
) . 
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
