זה סיפור שלא יהיה קל לקריאה לחלקכם, ואני לא מנסה להפחיד אף אחד בסיפור... *תודה לליאור15 על ההשראה.

עיירה קטנה
היה שקט בעיירה, שקט מדי.
כולם הרגישו את השקט, השקט המצמרר...
כולם הסתגרו בבית הגדול, וצפו.
הם צפו מחלונות בתיהם אל הרחוב הנטוש, הקר והבודד.
אך למרות שהחשיכה תגיע רק בעוד כחצי שעה, אף אחד לא העז לצאת החוצה.
כולם בעיירה הזאת הזדעזעו ממקרי הרצח ...
הם היו מזוויעים, סימני דם על הקירות, כל חברי המשפחה מוסמרו לקירות, ועל הדלת נותר רק הסימן השחור... X שחור בגודל הדלת.
הם כולם פחדו ולא ידעו מה לעשות אז, האם ללכת ליער? לבנות חומה סביב העיר?
או שאולי לתחקר את כל תושבי הכפר?
הם פשוט הסתגרו בבתים, וכל משפחה ומשפחה קיוותה לשרוד את הלילה.
כל בוקר הם מצאו עוד בית עם הX השחור, אבל אחרי שבוע חלקם כבר התרגלו...
לעזוב היה אי-אפשר, היה צריך לחכות עד האביב, כי לא היה קיים עדיין האיש שיעבור את הדרך בהרים בחורף...
אבל חלק מהמשפחות עדיין עזבו: הם יצאו אל הדרך, כאשר בליבם הם קיוו שיעברו בהרים בלי לקפוא...
ראש העיר, שנרצח לפני שבוע, חישב שמשפחה אחת תשרוד עד סוף החורף.
זה היה כמו הגרלה מזוויעה.
אנשים הלכו לישון, נפרדו מכל חברי המשפחה, קיוו שלא יירצחו, ובבוקר הלכו לבדוק מי עוד מת, ומיד אחרי זה הלכו ללוויה.
הקובר הכין כל יום עוד ועוד מקומות בבית הקברות המלא...
אנשים בכו ובכו, וחיכו לגורלם המר...
ערב אחד, החליט אחד מהנערים שנמאס לו, ובלילה התגנב לרחובות העיירה וניסה לראות מי הרוצח.
בבוקר תושבי העיירה מצאו רק את מגפיו טבולים בדם ותלויים מעל הדלת שבה הופיע ה X.
זה הספיק לתושבי העיירה: למחרת כל הגברים התאספו ובנו בית אחד גדול, מאולתר יחסית. וכל העיירה, כ100 איש, הסתגרו בבית הגדול הזה...
הם חיכו שיחשיך...
לבסוף כולם נכנעו לעייפות, והלכו לישון.
הם התעוררו בבוקר, עשו בדיקה אם היו מקרי רצח, ונדהמו לגלות שאף אחד לא מת!
הם הסיקו מכך שהרוצחים באו מתוכם, ובהמשך הבוקר, הם כולם התאספו בקבוצה גדולה, ובדקו את כל הבתים...
הם נדהמו לגלות בבית משפחת לרקינס, דלת סתרים. כלום התאספו סביבה, ואת חברי משפחת לרקינס הם קשרו, והציבו לידם שומרים. הם פתחו את הדלת, ולא מצאו בא כלום, חוץ מקופסת מסמרים. הם פתחו אותה, ומצאו מסמרים צבועים בדם.
הם ידעו שמשפחת לרקינס מאחורי זה... בלילה המשפחה התגנבה, ובעזרת 20 מסמרים רצחה את הקורבנות. אחרי הלוויה, ואחרי שהורידו את הגופות, הם לקחו שוב את המסמרים, ואיתם רצחו את המשפחה הבאה. את הצבע השחור הם לקחו מביתם, הם הרי היו המשפצים בעיירה.
הם רצחו את כולם בגלל אי-הכבוד של האנשים האחרים כאשר הם באו ותיקנו את ביתם. האנשים לקחו אותם כמובן מאילו, כך הם אמרו.
הם היו גם מאוד מוזרים, והתברר שהם פעם ברחו ממוסד למשוגעים.
הם נתלו בצהריים.
אנשים הסתגרו בבתים גם בערב הזה, כולם, עדיין פוחדים, למרות שהמשפחה התוודתה.
זה היה משהו שהיה קשה מדי להתגבר עליו. מסע זוועות, מסע פחד שהם כולם עברו, הם לא יכלו לשכוח הכל ביום אחד.
אז הם הסתגרו בבתיהם, הם חיכו... וחיכו...

עבודה בעיניים

אחלה עלילה..קצת מבהילה..אבל בגדול היא טובה..
יכולת לפתח יותר את העניינים שם, הפריע לי שקפצת מנושא לנושא במהירות כ"כ גבוהה..
כשיכולת לפתח נושא, ומידע נוסף, שיישב במח טוב.
כי ברגע שאתה קופץ לעניין אחר ולמידע נוסף במהירות גבוהה, הפרטים הקודמים לא יושבים במח..
וזה מקשה על התיאור..
אבל בגדול..זה אחלה סיפור..

בוקר אור לך !!!

סיפור עם פוטנציאל להרבה יותר.
כמו קודמי,
יכולת לדעתי, לפתח יותר את העלילה.
לבנות אותה - זה היה יוצר הרבה יותר מתח ואימה.
(שנראה לי שרצית להתחבר לקטע האימה).
לפתח דמויות, להראות את הטירוף שלהם - דרך מחשבה, מעשים, שיחות.

בהיבט האישי - למה רצית לכתוב על נושא כזה, מה משך אותך ?
והאם - עוברות לך בראש הרבה מחשבות מהסוג הזה ?

סוף שבוע נעים,
ומחכה לקרוא עוד דברים שלך !!!
בהצלחה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תודע על התגובות, פעם הבאה אני אשתפר וארחיב.
לא ניסיתי להפחיד, אלא להראות את הפחד של האנשים (כנראה לא כל כך הצלחתי).
הסיפור הזה נכתב מתוך מתחושה זמנית, אני לא מרבה להפחיד את הצופים.

עבודה בעיניים