אירבינג נעצר באשמת הכחשת השואה במדינת המחוז שטיריה והועבר לכלא גראץ. אחת הפרשיות הידועות הקשורות בו היא התקרית עם ההיסטוריונית האמריקאית היהודיה דברה ליפשטאט מאוניברסיטת אמורי. הוא תבע אותה אחרי שכינתה אותו מכחיש שואה בספרה "הכחשת השואה: המתקפה המתעצמת על האמת והזיכרון", אך תביעתו נדחתה ב-2000 על ידי בית משפט בבריטניה, שפסק כי הוא אנטישמי וגזען המסלף מידע היסטורי.

למקרה היתה השפעה רבה על השיח ההיסטוריוגרפי בעולם כולו. התעוררה שוב השאלה העקרונית הבאה: האם בית משפט יכול להכריע בסוגיה היסטורית? האם ההיסטוריה שפיטה? האם אפשר להתייחס אליה כאל חומר שעומד למשפט עם ראיות?

מי שמתעניין בסוגייה, יכול לקרוא את "היסטוריה - מיתוס או מציאות" שכתב אלעזר וינריב (הוצאת האוניבסריטה הפתוחה). זה כתוב בצורה קולחת, לא מעמיקה מדי, זה נגיש וזה בעברית (בניגוד לכל מני מסאות טרחניות אחרות בנושא).

עוד על אירבינג:
http://www.nytimes.com/2005/11/18/i...e/18irving.html

וכבר כתבתי בפורום אחר את דעתי על אלה שעורכים רביזיה היסטורית לרצח רבין, ואת הדימיון בשיטות הפעולה שלהם לאלה של החלאות דוגמת אירבינג...