המשפטים שנערכו בנירנברג לפושעי המלחמה הנאציים החלו לפני 50 שנה בדיוק. המשפטים האלה הם אבן דרך בפוליטיקה הבינלאומית. הם אלה שהניחו את את היסוד לחוק הבינלאומי שאוסר פשע רצח עם, ומגדיר פשעי מלחמה.

ההחלטה על המשפטים לא הייתה קלה ומידית. בעלות הברית הלבטו מה לעשות במקרה שישבו את היטלר. האם לתת לו עוד במה אחרונה לדיעותיו ולרעיונותיו. צ'רצ'יל הכין רשימה של ראשי הנאצים שאותם הוא רצה פשוט להוציא להורג ברגע שהם יתפשו. (אגב, אייכמן היה ברשימה, לאור עדותו של קסטנר). אולם היטלר לא נלכד חי, ובסופו של דבר התקיימו המשפטים. הרמן גהרינג אבן ניצל את הבמה לתעמולה נאצית.

התביעה בנירנברג, למרות לחץ יהודי, סרבה להעלות את השואה כנושא בפני עצמו. זה היה בהמשך למגמה שלא להפוך את המלחמה והנצחון לעניין יהודי". אבל המציאות קצת טפחה על פניהם, מכיוון שהיא עלתה והתפרצה מתוך הדיונים והעדויות.

ללא משפטי נירנברג, לא היו מוקמים הטריבונלים הבינלאומיים שהיום שופטים את פושעי יוגוסלביה ואפריקה, ולא היו משתמשים - באופן אירוני - באיומים כאלה נגד חיילי צה"ל.

שאני בטוח שאותן אתה מכיר
לדוגמה, כאן.

על "פושעי אפריקה" נדמה לי שאין בכלל מה לדבר. הם רוצחים אחד את השני
24/7 (כולל עכשיו, אני בטוח), ואף אחד לא ממש עושה משהו. תזכיר לי מה עשו
בפעם האחרונה שהערבים רצחו שחורים בסודן לפני מספר חודשים? (ומה הסיכוי
שהם עדיין עושים את זה, וזה פשוט ירד מהכותרות?)